רבי משה שיק: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
'''רבי משה שיק''' הידוע בכינוי '''המהר"ם שיק''' היה מגדולי רבני [[יהדות הונגריה|הונגריה]] ומגדולי הפוסקים ה[[אחרונים]]. | '''רבי משה שיק''' הידוע בכינוי '''המהר"ם שיק''' היה מגדולי רבני [[יהדות הונגריה|הונגריה]] ומגדולי הפוסקים ה[[אחרונים]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בכ"א ב[[אדר]] תקס"ז בברעזאווא שבמחוז נייטרא בהונגריה לרבי יוסף ורבקה שיק. נין-נינו של [[רבי יום טוב ליפמן הלר]] בעל [[תוספות יום טוב]] על ה[[משנה]]. אביו נפטר כשהיה בערך בן שש, וכבר אז נחשב למתמיד גדול שהקדיש את כל זמנו לתורה, גם כאשר הרופאים ציוו עליו לנוח מעט מלימודו. בגיל שמונה היה בקיא בכל [[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]] עם פירוש [[אור החיים]], בגיל עשר היה בקיא בכל ה[[תנ"ך]] והמשניות ובגיל שלוש-עשרה היה בקי ב[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] מסימן א' עד סימן ק"י. בגיל אחת-עשרה החל ללמוד בישיבה של דודו רבי יצחק שוסבורג אב"ד פרועניקריכן. בגיל ארבע-עשרה עבר ללמוד בישיבת פרשבורג של ה[[חתם סופר]]. החתם סופר התלהב מבקיאותו וחריפותו של הנער הצעיר<ref>התבטא עליו: "לא אוכל לחדש נגדו כלום כי הכל יודע" וכינה אותו "ארגז מלא ספרים".</ref>, והזמין אותו לאכול על שולחנו בלילות [[שבת]]. | נולד בכ"א ב[[אדר]] תקס"ז בברעזאווא שבמחוז נייטרא בהונגריה לרבי יוסף ורבקה שיק. נין-נינו של [[רבי יום טוב ליפמן הלר]] בעל [[תוספות יום טוב]] על ה[[משנה]], ומצאצאי [[רש"י]]. אביו נפטר כשהיה בערך בן שש, וכבר אז נחשב למתמיד גדול שהקדיש את כל זמנו לתורה, גם כאשר הרופאים ציוו עליו לנוח מעט מלימודו. בגיל שמונה היה בקיא בכל [[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]] עם פירוש [[אור החיים]], בגיל עשר היה בקיא בכל ה[[תנ"ך]] והמשניות ובגיל שלוש-עשרה היה בקי ב[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] מסימן א' עד סימן ק"י. בגיל אחת-עשרה החל ללמוד בישיבה של דודו רבי יצחק שוסבורג אב"ד פרועניקריכן. בגיל ארבע-עשרה עבר ללמוד בישיבת פרשבורג של ה[[חתם סופר]]. החתם סופר התלהב מבקיאותו וחריפותו של הנער הצעיר<ref>התבטא עליו: "לא אוכל לחדש נגדו כלום כי הכל יודע" וכינה אותו "ארגז מלא ספרים".</ref>, והזמין אותו לאכול על שולחנו בלילות [[שבת]]. | ||
רבי משה ערך ורשם את החידושים ששמע מפי רבו החתם סופר ב[[הלכה]] ובאגדה, וכן נסמך ל[[רב]]נות על ידו. בגיל עשרים נשא את גיטל פרנקל, בת דוד רבי פרץ פרנקל, מצאצאי [[רבנו פרץ]], ועבר לגור בבית חמיו. בשנת תקצ"ח קיבל את משרת הרבנות ביערגין, לאחר שעסקני הקהילה פנו אל החתם סופר שימליץ על רב לקהילתם, והוא המליץ על ר' משה. ביערגין כיהן כרב במשך כעשרים וארבע שנה, וכן הקים שם ישיבה. בשנת תרכ"ח, עבר לכהן כרבה של חוסט והמחוז. גם בחוסט המשיכה ישיבתו להתקיים, והעמידה תלמידים רבים וגדולים, ביניהם [[רבי שמעון גרינפלד]] מסעמיהאלי- המהרש"ג. כמו כן, היה מגדולי המשיבים בהלכה בדורו, ורבים מרבני אירופה בכלל והונגריה בפרט התכתבו עמו, כגון [[הרב ישעיהו זילברשטיין]], [[רבי הלל ליכטנשטיין]] מקולומייא<ref>[[שו"ת]] מהר"ם שיק [[אורח חיים]] סימן י"ט, כ'.</ref> ועוד. | רבי משה ערך ורשם את החידושים ששמע מפי רבו החתם סופר ב[[הלכה]] ובאגדה, וכן נסמך ל[[רב]]נות על ידו. בגיל עשרים נשא את גיטל פרנקל, בת דוד רבי פרץ פרנקל, מצאצאי [[רבנו פרץ]], ועבר לגור בבית חמיו. בשנת תקצ"ח קיבל את משרת הרבנות ביערגין, לאחר שעסקני הקהילה פנו אל החתם סופר שימליץ על רב לקהילתם, והוא המליץ על ר' משה. ביערגין כיהן כרב במשך כעשרים וארבע שנה, וכן הקים שם ישיבה. בשנת תרכ"ח, עבר לכהן כרבה של חוסט והמחוז. גם בחוסט המשיכה ישיבתו להתקיים, והעמידה תלמידים רבים וגדולים, ביניהם [[רבי שמעון גרינפלד]] מסעמיהאלי- המהרש"ג. כמו כן, היה מגדולי המשיבים בהלכה בדורו, ורבים מרבני אירופה בכלל והונגריה בפרט התכתבו עמו, כגון [[הרב ישעיהו זילברשטיין]], [[רבי הלל ליכטנשטיין]] מקולומייא<ref>[[שו"ת]] מהר"ם שיק [[אורח חיים]] סימן י"ט, כ'.</ref> ועוד. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הרב יקותיאל יהודה גרינוולד, '''תולדות מהר"ם שיק ותקופתו''', ניו יורק. | |||
*חנינה יום טוב ליפא ברווין, '''דרכי משה החדש''', גרוסווארדין תש"ב. | *חנינה יום טוב ליפא ברווין, '''דרכי משה החדש''', גרוסווארדין תש"ב. | ||
*'''תולדות וקורות חיי רבינו המחבר זלה"ה''', נכדו אפרים פישל פלדמן, בהקדמה לשות מהר"ם שיק חלק א'. | *'''תולדות וקורות חיי רבינו המחבר זלה"ה''', נכדו אפרים פישל פלדמן, בהקדמה לשות מהר"ם שיק חלק א'. | ||
| שורה 58: | שורה 59: | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:רבני הונגריה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת רש"י]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:18, 13 ביולי 2014
|
|
| רבי משה שיק (מהר"ם שיק) | |
|---|---|
 דיוקנו המשוער של המהר"ם שיק | |
| תאריך לידה | כ"א באדר תקס"ז |
| תאריך פטירה | א' בשבט תרל"ט |
| מקום פעילות | חוסט, הונגריה |
| נושאים שבהם עסק | הלכה |
| תפקידים נוספים | רב ורב ישיבה בחוסט |
| רבותיו | רבי משה סופר, רבי יצחק שוסבורג, |
| חיבוריו | ראה להלן |
רבי משה שיק הידוע בכינוי המהר"ם שיק היה מגדולי רבני הונגריה ומגדולי הפוסקים האחרונים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בכ"א באדר תקס"ז בברעזאווא שבמחוז נייטרא בהונגריה לרבי יוסף ורבקה שיק. נין-נינו של רבי יום טוב ליפמן הלר בעל תוספות יום טוב על המשנה, ומצאצאי רש"י. אביו נפטר כשהיה בערך בן שש, וכבר אז נחשב למתמיד גדול שהקדיש את כל זמנו לתורה, גם כאשר הרופאים ציוו עליו לנוח מעט מלימודו. בגיל שמונה היה בקיא בכל פרשיות השבוע עם פירוש אור החיים, בגיל עשר היה בקיא בכל התנ"ך והמשניות ובגיל שלוש-עשרה היה בקי בשולחן ערוך יורה דעה מסימן א' עד סימן ק"י. בגיל אחת-עשרה החל ללמוד בישיבה של דודו רבי יצחק שוסבורג אב"ד פרועניקריכן. בגיל ארבע-עשרה עבר ללמוד בישיבת פרשבורג של החתם סופר. החתם סופר התלהב מבקיאותו וחריפותו של הנער הצעיר[1], והזמין אותו לאכול על שולחנו בלילות שבת. רבי משה ערך ורשם את החידושים ששמע מפי רבו החתם סופר בהלכה ובאגדה, וכן נסמך לרבנות על ידו. בגיל עשרים נשא את גיטל פרנקל, בת דוד רבי פרץ פרנקל, מצאצאי רבנו פרץ, ועבר לגור בבית חמיו. בשנת תקצ"ח קיבל את משרת הרבנות ביערגין, לאחר שעסקני הקהילה פנו אל החתם סופר שימליץ על רב לקהילתם, והוא המליץ על ר' משה. ביערגין כיהן כרב במשך כעשרים וארבע שנה, וכן הקים שם ישיבה. בשנת תרכ"ח, עבר לכהן כרבה של חוסט והמחוז. גם בחוסט המשיכה ישיבתו להתקיים, והעמידה תלמידים רבים וגדולים, ביניהם רבי שמעון גרינפלד מסעמיהאלי- המהרש"ג. כמו כן, היה מגדולי המשיבים בהלכה בדורו, ורבים מרבני אירופה בכלל והונגריה בפרט התכתבו עמו, כגון הרב ישעיהו זילברשטיין, רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא[2] ועוד.
נלחם בתוקף כנגד היהודים הניאולוגיים (הרפורמים בהונגריה), והיה ראש המדברים כנגדם. פעם התבטא כי "הרבה יותר בכיתי בשוקי פעסט (אחד מרובעיה של בודפסט בירת הונגריה) בימי הקונגרעס (הקונגרס בו הכריזו הרפורמים כי אין להם חלק ונחלה בשולחן ערוך ובפסקיו) מאשר בכיתי בביתי בתשעה באב". בג' באב תר"ל נבחר לכהן כראש איחוד הקהילות האורתודוכסיות. כמו כן, סייע לרב שמשון רפאל הירש במלחמתו כנגד הרפורמים בגרמניה.
בשנת תרכ"ז היה ממיסדי חברת שומרי הדת - התאחדות היהודים החרדיים בהונגריה, והיה ראש המדברים בזמן פילוג הקהילות בתרכ"ט.
ספריו[עריכה]
- שו"ת מהר"ם שיק.
- מהר"ם שיק על תרי"ג מצוות.
- מהר"ם שיק על התורה.
- מהר"ם שיק על פרקי אבות.
- מהר"ם שיק על הגדה של פסח.
- מהר"ם שיק על הש"ס:
- על מסכת חולין.
- על מסכת פסחים.
- על מסכת גיטין.
- על מסכת בבא מציעא.
- על מסכת סנהדרין
- על מסכת קידושין.
- דרשות מהר"ם שיק.
- ליקוטי מהר"ם שיק- בעריכת ר' יוסף פנחס הכהן.
לזכרו יצא בשנת תשל"ט ספר זכרון מהר"ם שיק, מאסף תורני לציון יובל המאה להסתלקותו של רשכבה"ג מרן רבנו משה (מהר"ם) שיק זצוקללה"ה.
מפסקיו[עריכה]
- אסור לכפול תיבות בתפילה (דרוש מקור).
- אסור מדאורייתא משום עבודה זרה להשתמש בתאריך הנוצרי (דרוש מקור).
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יקותיאל יהודה גרינוולד, תולדות מהר"ם שיק ותקופתו, ניו יורק.
- חנינה יום טוב ליפא ברווין, דרכי משה החדש, גרוסווארדין תש"ב.
- תולדות וקורות חיי רבינו המחבר זלה"ה, נכדו אפרים פישל פלדמן, בהקדמה לשות מהר"ם שיק חלק א'.
- פרופ' שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, מכון ירושלים תשס"ט, עמ' 135-136.
- משה אלכסנדר זושא קונסטליכר, החת"ם סופר ותלמידיו בהוצאת מכון זכרון להנצחת יהדות הונגריה, בני ברק תשס"ה, עמ' שסב-שסט.
- יצחק יוסף כהן, חכמי והנגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים תשנ"ז, עמ' 351-353.