הרב פנחס מונדשיין: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 13: | שורה 13: | ||
תלמידו, הרב יונתן דון יחיא (רב מושב הזורעים), מגדיר את שיטת הלימוד של הרב מונדשיין, כפי שהיא משתקפת בסדרת ספריו "שערי עיון": | תלמידו, הרב יונתן דון יחיא (רב מושב הזורעים), מגדיר את שיטת הלימוד של הרב מונדשיין, כפי שהיא משתקפת בסדרת ספריו "שערי עיון": | ||
{{ציטוטון|דרכו של הרב מונדשיין ייחודית, אף שצמחה מתוך מסורת הלימוד העתיקה בעולם התורה. הלימוד חותר למגע עם עיקרי הסוגיה ולא מתמקד בנושאים צדדיים. המגמה היא לברר באופן נקי ומנופה את מושגי היסוד, ליבת הסוגיה. אמנם הדרך להגיע לכל זאת אינה רק על ידי דיון בסברות ודחייתן. הדרך צומחת מתוך המילים עצמן. מילות הגמרא, מילותיו של רבנו רש"י ושל רבותינו בעלי התוספות. הלומד בספר יתפלא לגלות שהסברות המרכזיות שכתבו הראשונים והאחרונים אחוזות היטב בלשון הגמרא ובדבריהם של הראשונים המפורסמים. | {{ציטוטון|דרכו של הרב מונדשיין ייחודית, אף שצמחה מתוך מסורת הלימוד העתיקה בעולם התורה. הלימוד חותר למגע עם עיקרי הסוגיה ולא מתמקד בנושאים צדדיים. המגמה היא לברר באופן נקי ומנופה את מושגי היסוד, ליבת הסוגיה. אמנם הדרך להגיע לכל זאת אינה רק על ידי דיון בסברות ודחייתן. הדרך צומחת מתוך המילים עצמן. מילות הגמרא, מילותיו של רבנו רש"י ושל רבותינו בעלי התוספות. הלומד בספר יתפלא לגלות שהסברות המרכזיות שכתבו הראשונים והאחרונים אחוזות היטב בלשון הגמרא ובדבריהם של הראשונים המפורסמים... הנחת היסוד היא שלשונם של רבותינו הראשונים (ולא רק רש"י והרמב"ם) לשון זהב היא. דבריהם מזוקקים ומדויקים, ולא נאמרו בערך ומתוך שטף כתיבה. בלימוד זה ישנה הקשבה של ממש למילים. דומני שהמנוע הדוחף התייחסות כה עדינה למילים, עד כדי למשש וללטף אותן, הוא רק אהבת תורה יוקדת, שמתייחסת לכל מילה של הראשונים בהערצה ובכבוד. זוהי אמנות של ממש}} | ||
גם בשיעורי האמונה הוא מדגיש כי יש להקפיד על דיוק בהגדרות ובמונחים; ומאידך להבחין בזוויות השונות שבהם עוסקים הדברים, מתוך שאיפה להכלילם למשנה אחת ולא למהר לראותם כמחלוקת. | גם בשיעורי האמונה הוא מדגיש כי יש להקפיד על דיוק בהגדרות ובמונחים; ומאידך להבחין בזוויות השונות שבהם עוסקים הדברים, מתוך שאיפה להכלילם למשנה אחת ולא למהר לראותם כמחלוקת. | ||
גרסה מ־17:45, 25 באוגוסט 2014
|
|
הרב פנחס מונדשיין הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב.
קורות חייו
נולד בירושלים בב' באייר תשכ"ז לרב פרופ' אהרון, שהיה אז אברך בישיבת מרכז הרב ותלמידם של הרב הנזיר והרב בצלאל ז'ולטי.
למד בישיבת שעלבים והחל משנת תשמ"ד בישיבת מרכז הרב. הוא החל להתקרב לראשיה הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, וכן התקרב לרב יהודה גרשוני, שאיתו למד מספר שנים בחברותא בביתו ואף הוסמך על ידו להוראה. כמו כן למד אצל הרב זלמן נחמיה גולדברג והוסמך על ידו, וכן על ידי הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו. בשבתות בהן שהה בביתו שבבני ברק, למד עם שכנו הרב אברהם גנחובסקי, ראש ישיבת טשיבין.
בשנת תשנ"ד החל לשמש כראש הכולל של הגרעין התורני ביבנה, מן הגרעינים הראשונים. במקביל היה 'נושא ונותן' ('משיב') בישיבת מרכז הרב. בשנת תשנ"ז התמנה על ידי הרב שפירא לשמש כר"מ וכמגיד שיעורים בגמרא ובאמונה. לתלמידיו הבוגרים ייסד ליד הישיבה כולל לאברכים ללימוד גמרא ושו"ע בעיון. רבים מבוגרי אותו כולל משמשים כיום ברבנות וכרמי"ם בישיבות.
בשנת תשס"ג הוסמך לדיינות ושימש מספר שנים בהתנדבות דיין בביה"ד לדיני ממונות בראשות הרב דב ליאור.
דרכו בלימוד
תלמידו, הרב יונתן דון יחיא (רב מושב הזורעים), מגדיר את שיטת הלימוד של הרב מונדשיין, כפי שהיא משתקפת בסדרת ספריו "שערי עיון":
"דרכו של הרב מונדשיין ייחודית, אף שצמחה מתוך מסורת הלימוד העתיקה בעולם התורה. הלימוד חותר למגע עם עיקרי הסוגיה ולא מתמקד בנושאים צדדיים. המגמה היא לברר באופן נקי ומנופה את מושגי היסוד, ליבת הסוגיה. אמנם הדרך להגיע לכל זאת אינה רק על ידי דיון בסברות ודחייתן. הדרך צומחת מתוך המילים עצמן. מילות הגמרא, מילותיו של רבנו רש"י ושל רבותינו בעלי התוספות. הלומד בספר יתפלא לגלות שהסברות המרכזיות שכתבו הראשונים והאחרונים אחוזות היטב בלשון הגמרא ובדבריהם של הראשונים המפורסמים... הנחת היסוד היא שלשונם של רבותינו הראשונים (ולא רק רש"י והרמב"ם) לשון זהב היא. דבריהם מזוקקים ומדויקים, ולא נאמרו בערך ומתוך שטף כתיבה. בלימוד זה ישנה הקשבה של ממש למילים. דומני שהמנוע הדוחף התייחסות כה עדינה למילים, עד כדי למשש וללטף אותן, הוא רק אהבת תורה יוקדת, שמתייחסת לכל מילה של הראשונים בהערצה ובכבוד. זוהי אמנות של ממש"
גם בשיעורי האמונה הוא מדגיש כי יש להקפיד על דיוק בהגדרות ובמונחים; ומאידך להבחין בזוויות השונות שבהם עוסקים הדברים, מתוך שאיפה להכלילם למשנה אחת ולא למהר לראותם כמחלוקת.
ספריו
- שערי עיון- על מסכת פסחים (חלק א); מסכת קידושין (חלק א); מסכת יבמות (חלק א), מסכת גיטין (חלק א) ומסכת בבא קמא. ספרים אלו עוטרו בהסכמותיהם של הרב יהודה גרשוני, הרב אברהם שפירא, הרב יעקב שפירא והרב זלמן נחמיה גולדברג.
כמו כן, היה שותף בעריכת הספר "שערי שאול" על מסכת בבא קמא מאת הרב שאול ישראלי.
קישורים חיצוניים
- שיעורי הרב מונדשיין באתר ישיבה
- מאמרי הרב פנחס מונדשיין, באתר ישיבת מרכז הרב
- הספר שערי עיון באתר ישיבת מרכז הרב
- הרב יונתן דון יחיא, עומק הפשט - ביקורת על סדרת הספרים שערי עיון, מקור ראשון ו' בתמוז תשע"ד, מוסף 'שבת'.