הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא

{{רב |שם=הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא |תמונה=[[https://mercazharav.org.il/wp-content/uploads/2019/05/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90-1.png |כיתוב= |תאריך לידה=י"ז בטבת תשי"א |תאריך פטירה= |מקום פעילות= |השתייכות=הציונות הדתית |נושאים בהם עוסק=תלמוד,הלכה ואגדה |תפקידים נוספים=ראש ישיבת מרכז הרב, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל |רבותיו= הרב צבי יהודה הכהן קוק,
הרב אברהם שפירא (אביו),
הרב שלום נתן רענן (דודו)
הרב שאול ישראלי,
הרב הנזיר. |תלמידיו=הרב אברהם ישראל סילבצקי,הרב יונתן דון יחיא,הרב יצחק דדון, הרב אברהם צבי גאופטמן הרב גיורא ברנר ,הרב שמיר שיינטופ, הרב גד רווח |חיבוריו="על ידי כהניך"; "מגיד דבריו ליעקב" }} הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא ראש ישיבת מרכז הרב בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בירושלים להרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, לימים ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל ולרבנית פנינה פרל, אחותו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הסנדק בברית שלו היה הרצי"ה קוק. נקרא על שם סבו, הרב יעקב אלעזר הירשוביץ. הוא אחיו התאום של הרב שמואל, מנהל ישיבת מרכז הרב. אחיו הגדול, הרב בן ציון, הוא ראש מכון הרצי"ה, שהרב יעקב הוא נשיאו. הרב הוא דור שביעי בירושלים‏^[1].

למד בתלמודי תורה 'יבנה' ו'שילה' בירושלים.לאחר מכן במחזור הראשון של ישיבת ירושלים לצעירים משנת תשכ"ד -תשכ"ז, בין היתר אצל הרב יעקב פילבר והרב יהושע רוזן. לאחר מכן בשנת תשכ"ח החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שבה כיהן אביו כאחד ממגידי השיעור הכללי. בשנת תשמ"ג אביו מינה אותו כר"מ בישיבה ועד שנת תשנ"ג עיקר עיסוקו היה סיוע לאביו בניהול ענייני הרבנות הראשית והישיבה. בשנת תשס"ד התמנה למגיד שיעור כללי. לאחר פטירת אביו, בט"ו בתשרי ה'תשס"ח, התמנה לפי צוואתו כראש הישיבה. בשנתו הראשונה כראש ישיבה אירע הטבח בישיבת מרכז הרב, שבו נרצחו שמונה תלמידים, רובם מהישיבה לצעירים.

במסגרת תפקידו כראש הישיבה הוא מעביר שיעור כללי בתלמוד. הוא מלמד במוצאי שבתות בבית הוריו שיעור בקצות החושן, כהמשך לשיעור שנוסד על ידי אביו. הוא מלמד בביתו שיעורים בספרי יסוד באמונה לתלמידי שנה ב' ושנה ג', ושיעור בפרשת השבוע בליל שבת המיועד בעיקר לשיעור ד'. מראשית כהונתו כראש הישיבה, שיעורו בפרשת שבוע לתלמידי שנה א' נערך, מחולק בערב שבת בבית המדרש ומופץ בדוא"ל.

בנוסף להיותו ראש הישיבה, הוא משמש כר"מ של שנה ד' בישיבה, ובמסגרת זו הוא מעביר להם מדי שבוע שני שיעורי עיון בגמרא.

בבחירות שנערכו בכ"ג באלול תשס"ח (23 בספטמבר 2008) נבחר למועצת הרבנות הראשית, במקום הראשון מבין המועמדים האשכנזים‏^[2], והוא משמש בה כיו"ר ועדת חינוך.

הרב שפירא התמודד בשנת תשע"ג על תפקיד הרב הראשי לישראל‏^[3], אך לא נבחר לתפקיד, אלא הרב דוד לאו. בתשע"ד הגיש הרב שפירא את מועמדותו לתפקיד רבה הראשי של ירושלים, אך פרש מן המירוץ ביום הבחירות.

אשתו הרבנית רעיה בת למשפחת ספיר, ולהם שני בנים ושלוש בנות. בתו אביטל נשואה לרב אברהם ישראל סילבצקי, המשמש בישיבה כר"מ של שנה ב'. בת נוספת נשואה לרב אפרים ולץ המשמש כר"מ בישיבת ברכת משה במעלה אדומים. מתגורר בירושלים, בסמוך לישיבה.

השקפתו[עריכה]

הרב שפירא סבור שיש לדבוק ברבנות הראשית לישראל שייסד הרב קוק. לכן לדעתו הרבנות ולא רבני הערים צריכה להכריע בנושאי גיור וכן הוא מתנגד להקמת תאגידי כשרות שיתחרו ברבנות הראשית‏^[4]. ‏^[5]. ‏^[6].

הוא מעודד את תלמידיו ללמוד בישיבה במשך שנים רבות וכן מעודד כתיבת חידושים וסיכומים של שיעורים‏^[7]. מסיבה זו הוא היה ממייסדי 'קנה לך חבר' - תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס ומשמש כחבר בוועדת השיפוט‏^[8].

לדעתו, בהמשך לדעת הרבנות הראשית לדורותיה, אין להתיר כניסה להר הבית. הוא רואה בכך שאלה הלכתית, אך מבקש לא להפוך אותה לנקודת מחלוקת חריפה בין ציבורים‏^[5].

בשנת תשנ"ג היה מהרבנים שפעלו להקמת איחוד הרבנים למען ארץ ישראל. בתקופת תוכנית ההתנתקות סבר כי על חיילים לסרב פקודה לפינוי יישובים יהודיים בגוש קטיף ויהודה ושומרון. בשנת תשע"ז הביעה התנגדות נמרצת לפינוי עמונה וקרא לתלמידיו להגיע למקום. במקביל פרסם עם רבנים נוספים קריאה לא לפעול באלימות‏^[9]. לפני פינוי תשעת הבתים בעפרה יצא בקריאה יחד רבנים נוספים מהציונות הדתית להגיע לעצרת המחאה בעפרה ‏^[10].

הרב שפירא דוגל בשיתוף פעולה עם רבנים ואישים ממגזרים שונים ‏^[11]. בשל כך הוא מזמין מידי פעם רבנים חרדיים להעביר שיעור בישיבת מרכז הרב‏^[12]. ‏^[13]. ומהצד השני מזמין לישיבה גם דמויות מהציבור החילוני, כמו יצחק הרצוג‏^[14].

הוא פוסק שאסור לקבל תרומות מנוצרים ובפרט מהקרן לידידות, שמי שעומד מאחוריה לדבריו היא קבוצה נוצרית-מסיונרית. לאור זאת הוא סירב לתרומה אשר הוצעה לו לאחר הפיגוע שאירע בישיבה בשנת 2008‏^[15]‏^[16].

לדעתו, אסור להגביל רבנים ואנשי תורה מלהשמיע את דעתם גם שמדובר בסירוב פקודה. לאור זאת בשנת 2009 קרא לראשי הישיבות להתאחד סביב הרב אליעזר מלמד, ולמחות על החלטתו של שר הביטחון, אהוד ברק, להוציא את ישיבת הר ברכה מההסדר עם צה"ל ‏^[17].

יסוד בולט במשנתו הוא כי הגיוס לצה"ל הוא מצווה והחיילים המשרתים הם מוסרים נפש על חיי ישראל .‏^[5].את תלמידיו בישיבת מרכז הרב גם אלו המתמידים ביותר הוא מנחה להתגייס במסלול הסדר מרכז. לדעתו, בהמשך לדעת הרב צבי יהודה קוק, מי שרוצה ללמוד תורה, יש לאפשר לו לדחות את גיוסו ואין לגעת בלומדי התורה, לא באמצעות מכסות תלמידים ולא באמצעות הגבלות או הטלת סנקציות על תלמידים שלא מתגייסים‏^[18].

במשנתו בולטת ההערכה למסורת התורנית המועברת מגדול דור אחד למשנהו, ובפרט המסורת המועברת בין ראשי ישיבת מרכז הרב לדורותיה, מהרב קוק עד לרב אברהם שפירא. לאור זאת הוא מדגיש את חשיבות ישיבת מרכז הרב, לעומת מגמה שקיימת לדבריו בחלקים מהציבור הציוני דתי לחדש דרכים שאינן מסתמכות על גדולי הדור.

תפקידים תורניים והרבצת תורה בשנת תשמ"ג מינה אותו אביו כר"מ בישיבה, ועד שנת תשנ"ג היה יד ימינו של אביו ברבנות הראשית. בשנת תשס"ד מינהו אביו למגיד שיעור כללי בנוסף לשיעורו שלו. הרב חיים שטיינר כתב כי כבר בתקופה זו נודע כגדול בתורה ורבנים ודיינים היו פונים אליו בשאלות הלכתיות.[3]

בבחירות שנערכו בכ"ג באלול תשס"ח (23 בספטמבר 2008) נבחר למועצת הרבנות הראשית, במקום הראשון מבין המועמדים האשכנזים,[4], מאז הוא מכהן בה, ומשמש בה יו"ר ועדת חינוך. הרב יצחק יוסף נועץ בו בהכרעות רבות בענייני הרבנות[5].

חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל ובאיחוד רבני תורת הארץ הטובה. בעבר הגיש פינה שבועית על פרשת השבוע ברשת מורשת. כיום מגיש פינה זו בכאן מורשת. בשנת ה'תשפ"א לוקטו חלק מדברי התורה שמסר במסגרת פינה זו לספר פני שבת על פרשיות השבוע, בהוצאת מכון מים חיים.

משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' - תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס.[6]

בשנת 2013, פעל הרב שפירא להכשרת התמודדותו של הרב יעקב אריאל לתפקיד הרב הראשי לישראל[7], לאחר שיוזמה זו לא צלחה, התמודד הרב שפירא עצמו לתפקיד[8] בין השאר בתמיכת הרב דוב ליאור[9] והרב חיים שטיינר,[3]. גם הרב עובדיה יוסף תמך במינויו לתפקיד, אך בשל אילוצי דילים פוליטיים נמנעה מפלגת ש"ס מלהעניק לו את תמיכתה. הוא לא נבחר לתפקיד, והרב עובדיה יוסף אמר כי לאחר שלמרות רצונו הדבר נמנע, הוא רואה ברב שפירא את המועמד הראוי לבחירות לקדנציה הבאה של הרבנות הראשית.[10]

באוקטובר 2014 הגיש הרב שפירא את מועמדותו לתפקיד רבה הראשי של ירושלים, אך הודיע שיסיר את מועמדותו אם תתאפשר מועמדותו של הרב אריה שטרן. לאחר שהגיש הרב שטרן את מועמדותו - פרש הרב שפירא והודיע על תמיכה בו, והוא אכן נבחר.

חיבוריו[עריכה]

• על ידי כהניך, שיחות לחג החנוכה בהלכה ובאגדה, תשע"ג
• מגיד דבריו ליעקב, שיחות בהלכה ובאגדה בענייני חג הפסח ו"הקבלת פני רבו ברגל", תשע"ד
• משיחות מו"ר הרב יעקב שפירא שליט"א, בענייני חג השבועות

מתלמידיו הבולטים[עריכה]

• הרב אברהם צבי גאופטמן - דיין בבית הדין הרבני בבאר שבע רב קהילה בהר חומה וראש כולל דיינות בישיבת 'מרכז הרב'
• הרב יעקב שרעבי - דיין בבית הדין הרבני ור"מ בישיבת ניר קרית ארבע.
• הרב גד רווח - רב העיר מצפה רמון, רב מועצת "נאות חובב" וראש מוסדות בית יוכבד בבאר שבע
• הרב יונתן דון יחיא - רב המושב 'הזורעים' ור"מ בישיבת ההסדר טפחות
• הרב משה פינטו - רב המושב 'נתיב השיירה'
• הרב דוד פטר - רבה של פראג
• הרב נתנאל אוירבך - מרבני מכון התורה והארץ
• הרב יצחק דדון- חוקר במכון 'הלכה ברורה' ומחבר ספרים פורה
• הרב אחיקם קשת - מחבר הספרים 'קובץ יסודות וחקירות' ו'אמרי במערבא'

ר"מים וראשי כוללים[עריכה]

• הרב אברהם ישראל סילבצקי - ר"מ בישיבת 'מרכז הרב' וראש כולל בבית הרב קוק
• הרב מאור צוברי- ר"מ בישיבת "תפראת שלמה" רמלה
• הרב יהושע ויסינגר- ר"מ ב'מורשת יעקב' ובכולל 'יד ברוורמן' ברחובות
• הרב אליקים שריר- ר"מ ב'ישיבת ההסדר ראשון לציון'
• הרב ערן ניסן - ר"מ בישיבת 'מרכז הרב'
• הרב אורי רותם- ר"מ בישיבת 'מרכז הרב'
• הרב אודי נכטשטרן-ר"מ בישיבת 'מרכז הרב'
• הרב שלמה הירש- ראש כולל בעיר בית שמש ומעורכי האינצקלופדיה התלמודית
• הרב גיורא ברנר -ראש כולל של ישיבת 'מרכז הרב' במאחז 'גבעת אסף'
• הרב ינון וייסמן - ראש כולל ערב בישיבת 'מרכז הרב' ומחברי מכון 'הלכה ברורה'
• הרב שמיר שיינטופ - ראש כולל הלכה בישיבת 'מרכז הרב'
• הרב מיכאל לוצקי- מראשי הכולל של ישיבת 'מרכז הרב' בשכונת 'רמת שלמה'
• הרב שלמה קורץ - מראשי הכולל של ישיבת 'מרכז הרב' בשכונת 'רמת שלמה'
• הרב חגי קורץ - ראש בית המדרש הישיבתי של ישיבת 'מרכז הרב' בעיר פתח תקווה
• הרב יאיר בר לוי - ראש הישיבה הקטנה 'עוז והדר' בחדרה
• הרב עידו חכים - ר"מ בישיבת ההסדר "נהר דעה" בנהריה.
• הרב קידר גאון - מייסד ומראשי הישיבה התיכונית בערד
• הרב אלקנה סגל - ר"מ בישיבת נתיבות ישראל בבת ים.
• הרב איתן זרצקי - ר"מ בישיבה התיכונית בנ"ע גבעת שמואל.
• הרב יצחק סגל - ר"מ בישיבת התיכונית בנתיב מאיר
• הרב אשר פופר - ר"מ בישיבת ההסדר בחיפה
• הרב יהודה וינגוט - ר"מ בישיבת מרכז הרב
• הרב אברהם משניות - משיב בישיבת ישל"צ

קישורים חיצוניים[עריכה]

• נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב יעקב שפירא, כיפה.
• שיעורי הרב שפירא, באתר ערוץ מאיר
• שיעורי הרב שפירא, באתר יוטיוב
• רשימת המאמרים של הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא, באתר רמבי"ש
• לא תהא שמיעה גדולה מראייה, נמצא אחד קרוב או פסול,מאמרים שפורסמו במהלך השנים בכתב העת של ישיבת מרכז הרב 'ניצני ארץ',מתוך אתר אסיף'
• "שנפתחו השערים, נהיה ריח של קדושה",ראיון בעיתון 'בשבע' לכבוד יום ירושלים,כ"ד אייר תשע"ו.
• הרב יעקב שפירא, אמא זקנה הייתה לי, פורסם במוסף שבת של במקור ראשון
• מבחר שיעורים ומאמרים,מתוך אתר הישיבה
• הרב יעקב שפירא אצל הרבי מחב"ד
• הספד על אביו
• הספד על אביו בלוויה

הערות שוליים[עריכה]