ארך אפיים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Orech apaim.jpg|שמאל|200px|ממוזער| שער הספר מהדורה ראשונה]] | |||
[[תמונה: | '''אורך אפים''' הוא ספר [[מוסר]] שכתב [[רבי אברהם ילין]] מוונגרוב העוסק במידת ה[[כעס]] ותיקונה. הספר מיוסד על דברי חז"ל, וכן על ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], ועל ספרי [[קבלה]] כגון ה[[זוהר]], כתבי [[האר"י]] וספרי [[חסידות]] כגון [[ספר התניא]], [[רבי נחמן מברסלב]], רבי נחום מטשרנוביל, החוזה מלובלין ועוד. | ||
מקור השם הוא מן הפסוק: "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יִפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם" {{מקור|משלי כה טז|כן}}. | |||
מקור השם הוא מן הפסוק: "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יִפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם" | |||
הספר יצא לאור בפיעטרקוב בשנת תרפ"ח ע"י בנו, ר' ישראל צבי | הספר יצא לאור בפיעטרקוב בשנת תרפ"ח ע"י בנו, ר' ישראל צבי ילין , ומאז יצא בכמה מהדורות. | ||
הספר זכה להסכמתו של [[רבי ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[חפץ חיים]], והיא נדפסה בראשית הספר, וכן להסכמתו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] הרב הראשי לארץ ישראל, יחד עם הסכמתו לספרו של המחבר [[גאולת ישראל]]. כמו כן, נדפסו בספר כעשרים הסכמות של [[רב]]נים ו[[אדמו"ר]]ים, ובראשם [[רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטרובצה (בעל 'מאיר עיני חכמים') ו[[אדמו"ר]]י [[חסידות פוריסוב#חסידות קאלושין-פוריסוב|חסידות קאלושין פוריסוב]], אליה השתייך המחבר, לספרו הראשון של הרב ילין, אזור הצבי. בחלק מן המהדורות, נלווה לספר קונטרס "חסד לאברהם" של הרב ילין בנושא [[גמילות חסדים]] ו[[צדקה]]. | |||
==תוכן הספר== | ==תוכן הספר== | ||
בתחילת הספר הקדמה מפורטת המסבירה באריכות את חשיבות כתיבת ספרי המוסר בכלל והספר הזה בפרט. | בתחילת הספר הקדמה מפורטת המסבירה באריכות את חשיבות כתיבת ספרי המוסר בכלל והספר הזה בפרט. | ||
בשולי הספר, כתב המחבר הערות והרחבות בשם 'ויוסף אברהם' אשר מרחיבות את הנושא הנדון, מביאות מקורות, דוגמאות, הסברים, וכד', אולם הן לא הודפסו בכל המהדורות. | בשולי הספר, כתב המחבר הערות והרחבות בשם '''ויוסף אברהם''' אשר מרחיבות את הנושא הנדון, מביאות מקורות, דוגמאות, הסברים, וכד', אולם הן לא הודפסו בכל המהדורות. | ||
הספר מחולק לעשרה פרקים, כל פרק נקרא סימן. | הספר מחולק לעשרה פרקים, כל פרק נקרא סימן. | ||
* סימן א- גנות הכעס ומעלת הסבלנות. | * סימן א- גנות הכעס ומעלת הסבלנות. | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
* סימן ט- עוד עצות על ענינים פרטיים בענין הכעס. | * סימן ט- עוד עצות על ענינים פרטיים בענין הכעס. | ||
* סימן י- עצות סגוליות להסיר הכעס. | * סימן י- עצות סגוליות להסיר הכעס. | ||
בסוף הספר הביא המחבר קטעים מהספר [[תומר דבורה]] ל[[רבי משה | בסוף הספר הביא המחבר קטעים מהספר [[תומר דבורה]] ל[[רבי משה קורדובירו]] הנוגעים לעניני הספר. | ||
[[תמונה:yelin1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר]] | |||
==שיטת התיקון== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[רבי אברהם ילין#שיטתו#במוסר|רבי אברהם ילין- שיטתו במוסר]]}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*יצחק אלפסי, '''אנציקלופדיה לחסידות- ספרים''' כרך א. | *יצחק אלפסי, '''אנציקלופדיה לחסידות- ספרים''' כרך א. | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
[[קטגוריה:ספרי מוסר]] | [[קטגוריה:ספרי מוסר]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:34, 4 בספטמבר 2014
|
|
אורך אפים הוא ספר מוסר שכתב רבי אברהם ילין מוונגרוב העוסק במידת הכעס ותיקונה. הספר מיוסד על דברי חז"ל, וכן על ספרי הראשונים והאחרונים, ועל ספרי קבלה כגון הזוהר, כתבי האר"י וספרי חסידות כגון ספר התניא, רבי נחמן מברסלב, רבי נחום מטשרנוביל, החוזה מלובלין ועוד. מקור השם הוא מן הפסוק: "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יִפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם" (משלי כה טז).
הספר יצא לאור בפיעטרקוב בשנת תרפ"ח ע"י בנו, ר' ישראל צבי ילין , ומאז יצא בכמה מהדורות.
הספר זכה להסכמתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין- בעל החפץ חיים, והיא נדפסה בראשית הספר, וכן להסכמתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל, יחד עם הסכמתו לספרו של המחבר גאולת ישראל. כמו כן, נדפסו בספר כעשרים הסכמות של רבנים ואדמו"רים, ובראשם רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטרובצה (בעל 'מאיר עיני חכמים') ואדמו"רי חסידות קאלושין פוריסוב, אליה השתייך המחבר, לספרו הראשון של הרב ילין, אזור הצבי. בחלק מן המהדורות, נלווה לספר קונטרס "חסד לאברהם" של הרב ילין בנושא גמילות חסדים וצדקה.
תוכן הספר[עריכה]
בתחילת הספר הקדמה מפורטת המסבירה באריכות את חשיבות כתיבת ספרי המוסר בכלל והספר הזה בפרט.
בשולי הספר, כתב המחבר הערות והרחבות בשם ויוסף אברהם אשר מרחיבות את הנושא הנדון, מביאות מקורות, דוגמאות, הסברים, וכד', אולם הן לא הודפסו בכל המהדורות. הספר מחולק לעשרה פרקים, כל פרק נקרא סימן.
- סימן א- גנות הכעס ומעלת הסבלנות.
- סימן ב- שאף לדבר מצווה לא הותר רק להיות נראה ככועס, אבל לא שיכעוס באמת בלבו, ובאיזה ענין צריך להראות כעס.
- סימן ג- דרך שבירת טבע הכעס.
- סימן ד- העצות משתיקה וקול נמוך.
- סימן ה- עצות למי שאינו יכול להתנהג בשתיקה וקול נמוך.
- סימן ו- שמי שהוא מטבעו רגזן אסור אף להראות כעס לדבר מצווה.
- סימן ז- ארבע עצות כלליות המסוגלות מאד לכבישת הכעס ולתיקון כל המידות.
- סימן ח- עוד עצות פרטיות להסיר הכעס.
- סימן ט- עוד עצות על ענינים פרטיים בענין הכעס.
- סימן י- עצות סגוליות להסיר הכעס.
בסוף הספר הביא המחבר קטעים מהספר תומר דבורה לרבי משה קורדובירו הנוגעים לעניני הספר.
שיטת התיקון[עריכה]
- ערך מורחב - רבי אברהם ילין- שיטתו במוסר
לקריאה נוספת[עריכה]
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות- ספרים כרך א.