רבי אהרן הלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אהרן הלוי''' ('''הרא"ה'''), מגדולי ה[[ראשונים]]. נכדו של [[רבי זרחיה הלוי]]- (רז"ה) בעל המאור. | '''רבי אהרן הלוי''' ('''הרא"ה'''), מגדולי ה[[ראשונים]]. נכדו של [[רבי זרחיה הלוי]]- (רז"ה) בעל המאור. | ||
נולד בברצלונה שבספרד לרבי יוסף הלוי. היה תלמידו של ה[[רמב"ן]], וכן למד מאחיו רבי פנחס הלוי. כמו כן, היה [[תלמיד חבר]] של ה[[רשב"א]]. בשנת מ"ו התקבל לרב בטוליטולה, אך כעבור כמה שנים שב לברצלונה. בברצלונה כיהן כ[[רב]] ודיין לצדו של הרשב"א, תיקן תקנות, פסק הלכות ודרש. מברצלונה עבר למונטפלייר שבפרובנס (פרובינציה), שם המשיך, על פי עדותו של [[רבי מנחם המאירי]], להרביץ תורה לפחות עד שנת ס' (ולא כפי שכתב ב"ספר היוחסין" שנפטר בטוליטולה בשנת נ"ג). היה רבו המובהק של ה[[ריטב"א]]. על פי דברי [[רבי חיים ויטאל]], היה ניצוץ מנשמת [[משה רבינו]], שהתגלגלה ב[[רבן יוחנן בן זכאי]], ב[[רבי עקיבא]], [[אביי]], רב אחאי מ[[סבוראים|רבנן סבוראי]] וברב דוסתאי גאון {{מקור|שער הגלגולים מט ע"א ועוד|כן}}. | נולד בברצלונה שבספרד לרבי יוסף הלוי. סבו היה רבי בנבנשתי הלוי<ref>ויתכן שזהו רבי בנבנשתה הלוי, סבו של [[רבי דוד הלוי מנרבונה]] בעל "ספר המכתם", ואם כן, הרי שהרא"ה ורבי דוד הינם בני דודים.</ref>. היה תלמידו של ה[[רמב"ן]], וכן למד מאחיו רבי פנחס הלוי. כמו כן, היה [[תלמיד חבר]] של ה[[רשב"א]]. בשנת מ"ו התקבל לרב בטוליטולה, אך כעבור כמה שנים שב לברצלונה. בברצלונה כיהן כ[[רב]] ודיין לצדו של הרשב"א, תיקן תקנות, פסק הלכות ודרש. מברצלונה עבר למונטפלייר שבפרובנס (פרובינציה), שם המשיך, על פי עדותו של [[רבי מנחם המאירי]], להרביץ תורה לפחות עד שנת ס' (ולא כפי שכתב ב"ספר היוחסין" שנפטר בטוליטולה בשנת נ"ג). היה רבו המובהק של ה[[ריטב"א]]. על פי דברי [[רבי חיים ויטאל]], היה ניצוץ מנשמת [[משה רבינו]], שהתגלגלה ב[[רבן יוחנן בן זכאי]], ב[[רבי עקיבא]], [[אביי]], רב אחאי מ[[סבוראים|רבנן סבוראי]] וברב דוסתאי גאון {{מקור|שער הגלגולים מט ע"א ועוד|כן}}. | ||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
* חידושים על ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]], מהם נדפסו על כמה מסכתות. | * חידושים על ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]], מהם נדפסו על כמה מסכתות. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
* מיוחס לו (ככל הנראה בטעות) [[ספר החינוך]], שכנראה נכתב על ידי אחיו רבי פנחס. | * מיוחס לו (ככל הנראה בטעות) [[ספר החינוך]], שכנראה נכתב על ידי אחיו רבי פנחס. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=4995|מספר שנים=65}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:אהרן הלוי}} | {{מיון רגיל:אהרן הלוי}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | [[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | ||
[[קטגוריה:חכמי ספרד]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי הרמב"ן]] | |||
[[קטגוריה:לויים]] | [[קטגוריה:לויים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:56, 19 בפברואר 2015
|
|
רבי אהרן הלוי (הרא"ה), מגדולי הראשונים. נכדו של רבי זרחיה הלוי- (רז"ה) בעל המאור.
נולד בברצלונה שבספרד לרבי יוסף הלוי. סבו היה רבי בנבנשתי הלוי[1]. היה תלמידו של הרמב"ן, וכן למד מאחיו רבי פנחס הלוי. כמו כן, היה תלמיד חבר של הרשב"א. בשנת מ"ו התקבל לרב בטוליטולה, אך כעבור כמה שנים שב לברצלונה. בברצלונה כיהן כרב ודיין לצדו של הרשב"א, תיקן תקנות, פסק הלכות ודרש. מברצלונה עבר למונטפלייר שבפרובנס (פרובינציה), שם המשיך, על פי עדותו של רבי מנחם המאירי, להרביץ תורה לפחות עד שנת ס' (ולא כפי שכתב ב"ספר היוחסין" שנפטר בטוליטולה בשנת נ"ג). היה רבו המובהק של הריטב"א. על פי דברי רבי חיים ויטאל, היה ניצוץ מנשמת משה רבינו, שהתגלגלה ברבן יוחנן בן זכאי, ברבי עקיבא, אביי, רב אחאי מרבנן סבוראי וברב דוסתאי גאון (שער הגלגולים מט ע"א ועוד).
כתביו[עריכה]
- חידושים על הש"ס, מהם נדפסו על כמה מסכתות.
- ספר פקודת הלויים על הרי"ף מסכת ברכות ותענית.
- נזר הקודש- מסקנות הגמרא ללא הדיון התלמודי.
- כללי יין נסך-נדפס עם הספר "עבודת הקדוש" לרשב"א.
- הלכות נדה.
- השגות בדק הבית על הספר "תורת הבית" לרשב"א, עליהן השיב הרשב"א בקונטרס "משמרת הבית".
- מיוחס לו (ככל הנראה בטעות) ספר החינוך, שכנראה נכתב על ידי אחיו רבי פנחס.
| תקופת חייו של רבי אהרן הלוי על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ ויתכן שזהו רבי בנבנשתה הלוי, סבו של רבי דוד הלוי מנרבונה בעל "ספר המכתם", ואם כן, הרי שהרא"ה ורבי דוד הינם בני דודים.