ויקישיבה:עקרונות עריכה: הבדלים בין גרסאות בדף

המטרה

לאורך הדורות היו מחברים שהתמקדו ביצירה תורנית, כדברי חז"ל "מה נטיעה פרה ורבה, אף דברי תורה פרין ורבין" (תוספתא סוטה ז', ז'), והיו מחברים שהתמקדו בסידור מעמיק של כל מה שהיה קיים עד אליהם (כדוגמת הבית יוסף, המשנה ברורה, אנציקלופדיות שונות). מטרת ויקישיבה היא לסכם באופן בהיר את כל יסודות התורה, בהלכה ובאמונה, כפי שנתבארו במשך אלפי שנים, מזוויות ראיה שונות. על כן, כל מידע העוסק בתוכנה של התורה מתאים לאנציקלופדיה.

אין צורך לומר שאנציקלופדיה אינטרנטית אינה תחליף לאנציקלופדיה כתובה, שכן זו האחרונה נכתבת על ידי גדולי תורה מהשורה הראשונה, לאחר הגהות רבות, וממילא רמת אמינותה גבוהה הרבה יותר. בנוסף, דומה כי לעולם לא יהיה תחליף ללימוד מתוך ספר, כפי שהיה אלפי שנים.

יחד עם זאת, בכוחה של אנציקלופדיה אינטרנטית להשלים את האנציקלופדיה הכתובה. אנציקלופדיה אינטרנטית מטבעה משתכללת כל הזמן, וזאת בעבודה משותפת של אלפי אנשים, שכל אחד מהם תורם את תרומתו הייחודית. יתר על כן, לטווח ארוך מהווה אנציקלופדיה כזו יצירה של דורות, שהרי כל דור יכול להוסיף לה את החידושים שהתחדשו באותו דור. על זאת נוסיף שאנציקלופדיה אינטרנטית עשויה להכיל כמות אינסופית של מידע (כמובן בצורת עריכה נכונה, שאינה מאבדת את היכולת לראות את התמונה הכללית של הדברים). כל זאת מלבד הכלים הטכניים שמעמיד לרשותנו המחשב – קישורים, יכולת החיפוש המהירה, כלי עריכה שונים וכו'.

איזו דעה לגיטימית?

בתורה שבעל פה קיים מרחב גדול מאוד. הקב"ה מסר לחכמי ישראל את היכולת והסמכות לגלות את צפונות התורה, להעמיק ולחקור ביסודות כל הלכה וכל ענייני האמונה, ותורתם הינה חלק בלתי נפרד מהתורה שבעל פה. המחלוקות הקיימות בין חכמי ישראל נובעות מגדלותה של התורה, שנקלטת על ידי כל חכם לפי שורש נשמתו, וכדברי חז"ל^[1] "אחת דיבר אלוקים, שתים זו שמעתי"(תהלים ס"ב, י"ב). המחלוקות אינן עניין של דיעבד אלא לכתחילה, רק על ידן ניתן לגלות את המרחב האינסופי הקיים בתורה, וכדברי התלמוד הירושלמי "למה ניתנה תורה חתוכה, כדי שתהיה נדרשת מ"ט פנים לטמא מ"ט פנים לטהר"(ירושלמי סנהדרין ז ב).

המחלוקות בתורה שבעל פה אינן ביסודות האמונה וההלכה אלא בפרטים. הכל מסכימים בשורשים הכלליים של התורה, כולם מקבלים את המסורת של תורה שבעל פה, והדיונים הם בחלקי הדברים, בפרטים, בגבולות של כל הלכה.

יחד עם המרחב העצום שקיים בתורה שבעל פה, קיימים בה גם גבולות ברורים מאוד. כח הגילוי והיצירה בתורה שבעל פה נמסר לכל יהודי הניגש לתורה מתוך ענווה ויראת שמים, מתוך נאמנות מוחלטת לשלשה עשר עיקרי האמונה. בסיס כל לימוד תורה הוא הידיעה שהתורה ניתנה מסיני, בהתגלות של הקב"ה לעם ישראל, והיא לא תהיה מוחלפת (על כן מובן מאליו שויקישיבה לא תכלול דעות ודברים שנאמרו על ידי מי שאינם מאמינים בשלשה עשר העיקרים הללו, ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה).

מהם סוגי הערכים שכוללת ויקישיבה?

ויקישיבה היא אנציקלופדיה תורנית – יהודית. כל מידע העוסק בתוכנה של התורה או בעם ישראל מתאים לוויקישיבה, לרבות מידע מדעי המסייע בהבנת דברי התורה (למשל, ערך על ה'צרי' שהוא אחד מסממני הקטורת), מידע על חכמי התורה שבעל פה, ועל תולדות עם ישראל.

סגנון הכתיבה בוויקישיבה הינו עממי, בשפה המובנת לכל אדם ולא דוקא לתלמידי חכמים.

הקב"ה

בורא העולם אינו בר הגדרה וכדי למנוע אפשרות לזלזול וחילול השם אין לכתוב ערך על הקב"ה. ערכים כאלה שנפתחו נחסמו וצעדים דומים יינקטו על ערכים דומים אם ייפתחו כאלה בעתיד. יש להמנע מכך.^[2]

החלוקה לנושאים

האנציקלופדיה בנויה כך שערכים הקשורים לנושא כללי מסוים מאוגדים תחת קטגוריה ראשית, מספר קטגוריות ראשיות הקשורות זו לזו מאוגדות תחת קטגוריה ראשית יותר, וכן על זו הדרך.

אופן סיווג הערכים נעשה לפי המציאות: קטגוריה:משפחה, קטגוריה:מועדים, קטגוריה:כשרות, קטגוריה:תרי"ג מצוות, קטגוריה:בין אדם לחברו, קטגוריה:עם ישראל, קטגוריה:סדר היום, וכו'. ניתן היה לסווג את הערכים לפי שורשן ההלכתי, אולם משתי סיבות לא עשינו כך:

1. מהותית: פעמים רבות, שיוך כל נושא לקטגוריה המתאימה יכול להיות תלוי במחלוקת ראשונים ואחרונים בדבר מהותו של אותו נושא, וכך למשל מוכיחים האחרונים פעמים רבות מהי דעת הרמב"ם בדבר מהותה של מצווה מסוימת, וזאת לפי הספר בי"ד החזקה בו בחר הרמב"ם לשייך אותה. אולם אין מטרת האנציקלופדיה, כמובן, להכריע באותן מחלוקות.
2. פרקטית: האנציקלופדיה נועדה לשימוש עממי, ולא כל אדם בקי בנבכי ההלכה.

אופן הכתיבה - עד כמה להאריך או לקצר?

התורה שבעל פה כוללת אינספור פרטים, אולם אלו מקושרים לכללים, והכללים לכללים גדולים יותר. צורת הכתיבה בכל נושא תהיה מהכלל אל הפרט, כך שתחילה יכתבו יסודות וכללי הנושא ואחר כך הרחבה בפרטים. בשלב הראשון, אין להאריך בהתייחסות לכל פרטי הפרטים האפשריים בכל נושא, כגון מצבים נדירים ומקרים של התנגשות בין מצווה מסוימת למצוות אחרות, אלא לפרטים העקרוניים, המתייחסים לעצם הגדרת הנושא, כגון זמן המצווה, האנשים עליה היא חלה, וכו'.

השילוב בין כתיבה בהירה, שוטפת ומסודרת מצד אחד, יחד עם התייחסות למגוון הדעות השונות מאידך, הינו חוט השדרה של כל ערך.

במידת האפשר, הכתיבה תהיה תואמת את העקרונות הבאים:

1. כל נושא יכלול הקדמה שבה יהיה מבט כללי ביחס אליו, ולאחר מכן יהיה פירוט נרחב יותר. ניתן להרחיב בפרטים בלי גבול, ובלבד שהכתיבה תהיה מסודרת ולא תטשטש את התמונה הכללית.
2. התחלת כל עניין תהיה ביסודותיו המוסכמים והמשותפים, ואחריהם יובאו המחלוקות הקיימות בפרטים.
3. התחלת כל נושא תהיה בצדדיו האמוניים, ואחר כך בצדדיו ההלכתיים (דוגמא לצורת כתיבה כזו מצויה בספר פניני הלכה – למשל בערך כיפה).
4. בתחילת כל נושא יובאו המקורות בתנ"ך הנוגעים אליו.
5. יש לכתוב כמה שיותר מקורות לדברים הנכתבים. יש דברים שעליהם אין חולק והם יכתבו באופן סתמי, ויש דברים שהם דעה מסויימת ואותם אין לכתוב כדבר מוסכם, אלא להשתמש במילים מתאימות, כמו 'יש מי שכתב', 'רבים כתבו', וכו'. צורת כתיבה זו נפוצה באנציקלופדיה התלמודית.
6. בסוף כל ערך ניתן להוסיף קישורים כלליים לדפי אינטרנט המתייחסים אליו. הקישורים יהיו רק לדפים בעלי חשיבות מיוחדת, למשל כאלו המקיפים את הנושא.

ציון תאריכים

כשיש צורך לציין בערך תאריך כל שהוא, הכותבים מתבקשים לכתוב את התאריך העברי (ניתן גם רק חודש ושנה), ואם לדעתם התאריך הלועזי חשוב גם הוא ניתן לכתוב אותו בסוגריים לצד התאריך העברי.

ציטוטים ומקורות

מטרת ויקישיבה היא להסביר, לפרש ולבאר - לא לצטט. "האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (אבות ו, ז) - יש לציין מקור לדברים, אך לא להעתיק את המקור בעצמו. במקרים שיש ערך מוסף ניכר לציטוט עצמו (מבחינה תוכנית או סגנונית) ניתן להוסיפו, אך על הדבר להעשות במידה ובצמצום.

הכללים שהתקבלו הם:

• יש למעט בציטוטים ככל שניתן, לא רק בגוף הערך, גם בהפניה אליהם.
• אם נראה שכדאי להביא ציטוט אך נחיצותו אינה גבוהה - יש לקשר אליו בקישור חיצוני.
• אם אין אפשרות לקשר לציטוט, ניתן להביאו בהערת שוליים.
• יש למנוע מקרה שבערך מסויים, או בפסקה מסויימת בתוך ערך, רוב התוכן הוא ציטוט.
• לא יובא ציטוט בלי התייחסות מוקדמת בכתב.

בנוסף יש להקפיד כי:

• לציטוט תמיד יצויין מקור, כמה שיותר מדוייק.
• הבאת הציטוט אינה מפרה זכויות יוצרים בשום דרך.

כאמור, גם כאשר לא מדובר בציטוט - יש לציין מקור לדברים, הן לשם תוספת אמינות והן כדי לתת לקוראים מדד לגבי בעל הדעה (למשל, גמרא ערוכה - או אחד מאחרוני הפוסקים)

לקריאת הדיון שהתקיים בנושא.

כתיבת מקורות וחידושים

ויקישיבה מנסה לבנות אנציקלופדיה מקיפה לכל הנושאים התורניים, מימות משה, שם ועבר ואדם הראשון ועד ימינו אנו - עד היום הנוכחי. התורה ניתנה לישראל שתופיע דרכם כתורה בשעל פה ואין יום שהתורה לא גדלה ומתפתחת בו. אחד היתרונות הגדולים של הטכנולוגיה היום הוא שאפשר ליצור מעקב אחרי כל דבר שקורה כמעט בזמן אמת. את הכח הזה ויקישיבה מנסה לרתום ללימוד התורה. כל חידוש תורני יוכל להכנס באופן מיידי לערך המתאים. לא כל דבר שנאמר או נהגה בבית המדרש אוטומטית ראוי להכתב.

התקבל כי:

• יש להשתדל לכתוב מקור על כל חידוש שנכתב.
• חידוש ללא מקור יצויין בתבנית {{דרוש מקור}}. כשיימצא המקור תורד התבנית ויצויין המקור בערך.
• אם לאחר שבועיים לא נמצא מקור:
  • אם קיימת הסכמה בין קוראי ויקישיבה כי החידוש מוכר וידוע, יישאר עם התבנית עד שיימצא המקור.
  • אם אין הסכמה כזו החידוש יעבור לדף השיחה עד שיימצא לו מקור מתאים.

לקריאת דיון שהתקיים בנושא.

מקור שגוי

לעתים מונח מקור שהוא שגוי לחלוטין, למשל (בראשית א, א) עבור הפסוק "לעיני כל ישראל" (דברים לד, יב).

המקור יכול להיות נכון, אך לא מדוייק, למשל אגרות משה אבן העזר כו כאשר לא ברור אם הכוונה לסימן כו בחלק א, ב, ג או ד של אגרות משה אבן העזר.

גם במקרים אלה יש להניח את התבנית {{דרוש מקור}} מיד לאחר המקור הדרוש תיקון.

העתקה מוויקיפדיה

העתקת חומר מוויקיפדיה צריכה להעשות אך ורק בשמירה על כללי זכויות היוצרים כמפורט כאן. כל העתקה שאינה עומדת בכללים אלו מהווה הפרת זכויות יוצרים על כל המשתמע מכך.

עם זאת שמותר, במגבלות המצויינות, להעתיק חומר מוויקיפדיה, הדבר לא מומלץ ללא עריכה. לוויקישיבה ייחוד משלה, להיות אנציקלופדיה תורנית, ולא להיות תשקיף של ערכי יהדות בוויקיפדיה. בנוסף, ישנה פגיעה בדירוגה ובערכה של ויקישיבה כאשר היא מכילה תוכן מועתק ממקומות אחרים. אם בכל זאת מעתיקים מוויקיפדיה, מלבד כללי זכויות היוצרים המוזכרים בפסקה הקודמת, יש לשים לב לדברים הבאים:

• תוכן - לפעמים הכתוב לא בדיוק מתאים. יש לדאוג לסרוק את הערך ובמקומות שצריך - לצנזר ולשכתב. (לדוגמה: יחס לרבנים, יחס לדעות תורניות/חיצוניות)
• צורה - תבניות, קישורים, תמונות, הפניות - לא תמיד כל מה שיש בוויקיפדיה שייך לוויקישיבה. על מנת שלא ליצור עבודה נוספת עם כל ערך נא לדאוג לעבור על כל הדברים הללו ולהתאים אותם לוויקישיבה. אחרת התוצאה היא ערך מלא בקישורים אדומים והודעות שגיאה, במאמץ קטן כל זה ייחסך ווויקישיבה תראה טוב יותר.
• סגנון - האינטרנט הוא מקום גדול, ישנה מלחמה סמויה בין אתרים לגבי מדרג, רמה, נוחות ונגישות למשתמש. על מנת לשפר ולקדם את ויקישיבה רצוי מאוד לשכתב כל דבר לסגנון מתאים יותר ובכך גם להדגיש את ייחודיותו של האתר.

תמונות וציורים

בהנחיית הרב זלמן ברוך מלמד אין להוסיף לויקישיבה תמונות, ציורי אומנות, או פסלים של דמויות או אירועים מן המקרא שיש בהם ביטוי אומנותי של התנ"ך וכו' וכן דמויות שלא ידוע אם אכן כך הם נראו.

הערות שוליים