מנחם אלון: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב השופט פרופ' מנחם אלון, תלמיד חכם, מגדולי חוקרי המשפט העברי בדורנו, פרופסור למשפטים, חתן פרס ישראל. כיהן כשופט בית המשפט העליון וכמשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בכ"ג בחשוון ה'תרפ"ד בדיסלדורף שבגרמניה למשפחה אורתודוקסית מרקע חסידי (חסידות דז'יקוב). עם עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחתו את גרמניה, עברה להולנד ועלתה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב. אלון ללמוד בישיבת תפארת צבי ולאחר כחצי שנה ביקש להתקבל לישיבת חברון בירושלים. למרות גילו הצעיר הסכים הרב מאיר חדש, המשגיח של הישיבה לקבל אותו ללימודים אלון למד בישיבת חברון במשך 8 שנים, במהלכן הוסמך לרבנות. למרות אופי הישיבה התחיל אלון לגבש לעצמו זהות ציונית דתית והחל להתקרב לחוגי ישיבת מרכז הרב. לאחר סיום לימודיו בישיבה החל בלימודי משפטים וכיהן כר"מ במדרשיית נעם בשנותיה הראשונות. במלחמת העצמאות שירת בתפקיד תובע צבאי של חטיבה 9 וכסגן התובע הצבאי של מחוז ירושלים ובהמשך כאב בית דין צבאי. שימש כמזכיר ועדת הכספים של הכנסת, כעוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה, ובהמשך כיועץ משרד המשפטים למשפט עברי - במסגרת עבודתו של היה עליו להכין חוות דעת המבוססת על המשפט העברי לכל הצעת חוק.

בשנת 1955 החל להרצות באוניברסיטה העברית, ובשנת 1962 קיבל תואר ד"ר למשפטים בציון מעולה. בשנת 1963 הקים את המכון לחקר המשפט העברי ועמד בראש הקתדרה למשפט עברי עד כניסתו לבית המשפט העליון. בשנת 1973 פורסם ספרו המונומנטלי המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, שנחשב לספר יסוד בנושא זה. בנוסף כתב וערך אלון ספרים ומחקרים רבים נוספים, בין היתר בנושא השו"ת. שימש כעורך המחלקה למשפט עברי באנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה יודאיקה.

ב1977 מונה מנחם אלון לשופט בבית המשפט העליון ובשנת 1988 נבחר לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, תפקיד בו שימש עד פרישתו לגמלאות עם הגיעו לגיל 70. אשר מפעל חייו האקדמי עסק במשפט העברי, שילב בפסקי הדין שנתן עקרונות וסימוכים מהמשפט העברי. אלון ספג ביקורת על שילוב המשפט העברי בפסיקותיו מצד משפטנים ואנשי ציבור חילונים, אך הוא התבסס על "חוק יסודות המשפט" תש"ם, הקובע כי במקרה בו יש לאקונה משפטית: "יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. אלון חלק על השופט אהרון ברק בפרשנותו לחוק: בעוד ברק דייק את המילים "מורשת ישראל" ככלליות וכלא פונות בהכרח למשפט העברי, ראה אלון את החוק כביטוי לתפיסה רחבה, תרבותית-לאומית המבקשת לקשור את משפט המדינה היהודית עם המורשת המשפטית של העם היהודי:

"קליטת המשפט העברי במערכת המשפטית של המדינה אין בה משום "פגיעה" בעולמו של המשפט העברי, ואין בכוחה "לחלן" את ההלכה. המשפט העברי לא יחוסן על ידי הכנסתו לבידוד, ולו יהא "טהור" ו"משומר". להיפך: הדרך הראשית להחייאת המשפט העברי ולהחזרתו לחיי המעשה היא על ידי קליטתו המחודשת במערכת המשפטית של המדינה העברית. רק בדרך זו יחזור המשפט העברי להתמודד עם הבעיות שהזמן גרמן, ורק מתוך התמודדות זו תופח בו מחדש רוח רעננה ומשיבת נפש, שיש עמה תסיסה של יצירה"(המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו)

עוד נודע בהתנגדותו הנחרצת לאקטיביזם שיפוטי מבית מדרשו של השופט ברק.

אלון הוא חתן פרס ישראל למשפטים לשנת תשל"ט, ולא הפסיק את עבודתו המחקרית אף בעת שכיהן כשופט. לקראת יום ירושלים תשנ"ב, במלאת 25 שנים לאיחודה של העיר, חיבר את אמנת ירושלים. בשנת 1983 נעתר לבקשתו של ראש הממשלה מנחם בגין להיות מועמדה של הקואליציה לתפקיד לכהונת נשיא מדינת ישראל מול חיים הרצוג (איש מפלגת העבודה), בבחירות הצמודות ביותר עד אז בתולדות הנשיאות ניצח הרצוג שקיבל 61 קולות. לאחר פרישתו המשיך אלון להיות פעיל בחקר המשפט העברי ושימש כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות.

השופט אלון הוא אביהם של הרב בנימין אלון והרב מרדכי אלון.

מספריו[עריכה]

ספרים שכתב[עריכה]

• חירות הפרט בדרכי גביית חוב במשפט העברי, הוצאת מאגנס
• חקיקה דתית בחוקי מדינת ישראל ובשפיטה של בתי משפט ובתי הדין הרבניים, הוצאת הקיבוץ הדתי
• המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, הוצאת מאגנס
• כבוד האדם וחירות בדרכי ההוצאה לפועל|כבוד האדם וחרותו בדרכי ההוצאה לפועל: ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית, הוצאת מאגנס
• מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה, הוצאת הקיבוץ המאוחד

ספרים בעריכתו[עריכה]

• מפתח השאלות והתשובות של חכמי ספרד וצפון אפריקה, הוצאת מאגנס
• מפתח השאלות והתשובות - שו"ת הרא"ש, הוצאת המכון לחקר המשפט העברי האוניברסיטה העברית
• מפתח השאלות והתשובות - שו"ת הריטב"א, שו"ת זיכרון יהודה, הוצאת המכון לחקר המשפט העברי - האוניברסיטה העברית
• שנתון המשפט העברי (כרכים א-י), הוצאת המכון לחקר המשפט העברי - האוניברסיטה העברית

קישורים חיצוניים[עריכה]

• מאמרים של פרופ' מנחם אלון באתר דעת
• מאמרים של פרופ' מנחם אלון בכתב העת "אסיא"
• מאמרים של פרופ' מנחם אלון באתר מכללת יעקב הרצוג
• השופט מנחם אלון באתר בתי המשפט.