מדבר שור: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר | |||
|שם=מדבר שור | |||
|תמונה= | |||
|כיתוב= | |||
|מחבר=[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] | |||
|עורך=[[הרב מיכאל הרשקוביץ]] והרב דוד לנדאו | |||
|תחום=מחשבה | |||
|נושא=דרושים | |||
|שפת המקור= | |||
|שם בשפת המקור= | |||
|תרגומים= | |||
|דפוס ראשון=ירושלים תשנ"ט | |||
|הסכמות= | |||
|פירושים בולטים= | |||
}} | |||
'''מדבר שור''' הוא ספר דרשות של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], בהיותו רב בליטא. | '''מדבר שור''' הוא ספר דרשות של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], בהיותו רב בליטא. | ||
הספר מכיל שלושים ושמונה דרושים לשבתות ואירועים, שנאמרו על ידי הרב קוק בין השנים תרנ"ד-תרנ"ו. הספר נערך על ידי הרב קוק, והוא תכנן להוציאו לאור (לפני הוצאת כתביו ההלכתיים, מפני שחש כי בכתביו האגדתיים ישנו חידוש גדול יותר), ואף כתב בשנת תרנ"ט את הקונטרס "מדבר קדם" המהווה מעין מבוא לדרשותיו, אולם, בפועל הספר לא הודפס על ידו, ובנו [[הרצי"ה]] הורה לתלמידיו בשנותיו האחרונות להוציא את הספר. הספר יצא לאור, בפתיחת ראשי תבות, מראי מקומות, פיסוק ועריכה מחודשת על ידי [[מכון הרצי"ה]] בחודש [[אדר]] תשנ"ט, בעריכתם | הספר מכיל שלושים ושמונה דרושים לשבתות ואירועים, שנאמרו על ידי הרב קוק בין השנים תרנ"ד-תרנ"ו. הספר נערך על ידי הרב קוק, והוא תכנן להוציאו לאור (לפני הוצאת כתביו ההלכתיים, מפני שחש כי בכתביו האגדתיים ישנו חידוש גדול יותר), ואף כתב בשנת תרנ"ט את הקונטרס "מדבר קדם" המהווה מעין מבוא לדרשותיו, אולם, בפועל הספר לא הודפס על ידו, ובנו [[הרצי"ה]] הורה לתלמידיו בשנותיו האחרונות להוציא את הספר. הספר יצא לאור, בפתיחת ראשי תבות, מראי מקומות, פיסוק ועריכה מחודשת על ידי [[מכון הרצי"ה]] בחודש [[אדר]] תשנ"ט, בעריכתם של [[הרב מיכאל הרשקוביץ]] והרב דוד לנדאו. כמו כן, למהדורה זו נוספו הקונטרס "מדבר קדם" וכן הוספות מכתבי הרב קוק לדרשות. | ||
הספר נקרא כך, מפני שהרב קוק קרא לעצמו "שור", מפני שתרגום המילה "קוק" הוא להביט, "לשור", כמו "ומגבעות אשרונו" {{מקור|במדבר כג ט|כן}}, כפי שכתב הרב קוק בדף השער בכתב ידו "הצעיר ושפל אנשים אברהם יצחק באאמו"ר הרב המופלג בתורה ויראה מוהר"ר שלמה זלמן הכהן שליט"א '''שור מכונה קוק'''". | הספר נקרא כך, מפני שהרב קוק קרא לעצמו "שור", מפני שתרגום המילה "קוק" הוא להביט, "לשור", כמו "ומגבעות אשרונו" {{מקור|במדבר כג ט|כן}}, כפי שכתב הרב קוק בדף השער בכתב ידו "הצעיר ושפל אנשים אברהם יצחק באאמו"ר הרב המופלג בתורה ויראה מוהר"ר שלמה זלמן הכהן שליט"א '''שור מכונה קוק'''". | ||
[[קטגוריה:כתבי הראי"ה]] | [[קטגוריה:כתבי הראי"ה]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:47, 30 באפריל 2015
|
|
| מדבר שור | |
|---|---|
| מחבר | הרב אברהם יצחק הכהן קוק |
| עורך | הרב מיכאל הרשקוביץ והרב דוד לנדאו |
| תחום | מחשבה |
| נושא | דרושים |
| דפוס ראשון | ירושלים תשנ"ט |
מדבר שור הוא ספר דרשות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בהיותו רב בליטא.
הספר מכיל שלושים ושמונה דרושים לשבתות ואירועים, שנאמרו על ידי הרב קוק בין השנים תרנ"ד-תרנ"ו. הספר נערך על ידי הרב קוק, והוא תכנן להוציאו לאור (לפני הוצאת כתביו ההלכתיים, מפני שחש כי בכתביו האגדתיים ישנו חידוש גדול יותר), ואף כתב בשנת תרנ"ט את הקונטרס "מדבר קדם" המהווה מעין מבוא לדרשותיו, אולם, בפועל הספר לא הודפס על ידו, ובנו הרצי"ה הורה לתלמידיו בשנותיו האחרונות להוציא את הספר. הספר יצא לאור, בפתיחת ראשי תבות, מראי מקומות, פיסוק ועריכה מחודשת על ידי מכון הרצי"ה בחודש אדר תשנ"ט, בעריכתם של הרב מיכאל הרשקוביץ והרב דוד לנדאו. כמו כן, למהדורה זו נוספו הקונטרס "מדבר קדם" וכן הוספות מכתבי הרב קוק לדרשות.
הספר נקרא כך, מפני שהרב קוק קרא לעצמו "שור", מפני שתרגום המילה "קוק" הוא להביט, "לשור", כמו "ומגבעות אשרונו" (במדבר כג ט), כפי שכתב הרב קוק בדף השער בכתב ידו "הצעיר ושפל אנשים אברהם יצחק באאמו"ר הרב המופלג בתורה ויראה מוהר"ר שלמה זלמן הכהן שליט"א שור מכונה קוק".