הרב מיכאל הרשקוביץ

הרב מיכאל הרשקוביץ
תאריך לידה	ו' בניסן תש"ג
מקום פעילות	ירושלים; נריה
השתייכות	ציונות דתית
נושאים שבהם עסק	תלמוד; הלכה; אמונה; ארץ ישראל; חינוך
תפקידים נוספים	ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב היישוב נריה
רבותיו	הרב צבי יהודה הכהן קוק; הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב שאול ישראלי.
חיבוריו	"לך לך אל ארץ המוריה"

הרב מיכאל הרשקוביץ הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב היישוב נריה שבחבל בנימין.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בו' בניסן תש"ג. למד בצעירותו בישיבת נתיב מאיר אצל הרב אריה בינה. בהמשך, החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם נעשה לתלמיד מובהק של הרב צבי יהודה הכהן קוק. בהמשך, התמנה על ידי הרצי"ה לשמש כר"מ בישיבה לגמרא ואמונה. כמו כן, השתתף בכתיבת בירורי הלכה במסגרת מכון הלכה ברורה ובירור הלכה. בשנת תשל"א ערך והוציא את החוברת "השבת, ישראל והזמנים" ובה מאמרים מאת הראי"ה קוק על השבת והמועדים (החוברת נכללה בהמשך בספר "מאמרי הראי"ה" על ידי הרב אלישע אבינר). בהוראת הרצי"ה, החל לעבוד, יחד עם הרב דוד לנדאו, על עריכת והדפסת הספר "מדבר שור", וכן עסק בהוצאה לאור של קובץ "ערפלי טוהר". בשנת תשנ"ג נמנה עם מייסדי היישוב נריה שבמערב חבל בנימין, והתמנה לכהן כרבו. בתפקיד זה מכהן עד היום ,בנוסף משמש כאב"ד לענייני ממונות הפועל במערב בנימין.‏^[1] כמו כן, הינו חבר בית הדין לענייני ציבור של הרב דב ליאור. הרב הרשקוביץ פעיל בענייני ציבור, חינוך, ארץ ישראל ועוד.

מתורתו הודפסה החוברת "לך לך אל ארץ המוריה", ובה שיעוריו על פרשת עקידת יצחק, על פי דרכו של הרב קוק בספרו "עולת ראיה".

נשוי לד"ר בת שבע, רופאת משפחה. בנם הוא הרב יוסף אליצור, ר"מ בישיבת עוד יוסף חי ומחבר ספר "תורת המלך". בנם שרגא נהרג בתאונת דרכים בצעירותו.

שיטתו[עריכה]

יסוד בולט במשנתו של הרב הרשקוביץ הוא שהציווי האלוקי איננו עומד בסתירה למוסר ולמצפון האנושיים. למשל, מתנגד הרב הרשקוביץ לפרשנויות אקזיסטנציאליסטיות הרואות בעקידת יצחק ניגוד בין המוסר הטבעי של אברהם לבין הציווי האלוקי וטוענות שבכך שאברהם אבינו עקד את יצחק הוא למעשה כבש את האנושיות שלו בפני הצו הלאוקי הגדול ממנו. לפי תפיסתו, הרצון והמוסר אינם יכולים לעמוד בסתירה ליראת השמים, הואיל והיא אלוקית והם אנושיים, ולכן אינם יכולים לעמוד בהנגדה זה מול זה.

בנושא המאבק על ארץ ישראל דוגל הרב הרשקוביץ במאבק אקטיבי ובקו תקיף ולא מתפשר, וסובר כי חובה על חייל לסרב לפקודה לפנות ישובים. עם זאת, אין הוא רואה זאת כקונפליקט בין פקודת הצבא לבין ציווי התורה, אלא אדרבה, דוקא קיום פקודה הנוגדת את התורה פוגעת לשיטתו במהותה של המדינה, ש"יסוד הוויתה, חייה ופעליה הוא ברוח תורת ישראל", ולכן "לא יעלה על הדעת שהכלי יקום על יוצרו ויהיו ערכיה של תורה כפופים למרותו של המלך". לדבריו, ציות עיוור להוראות השלטון מבלי להתייחס למוסריותן "שוללת את החותם המוסרי ממעשיו והוראותיו, וסופן שלא יתקיימו". הוא מותח ביקורת חריפה כלפי רבנ�ם שהורו לתלמידיהם שלא לסרב לפקודה כזו. להגדרתו, נתינת ערך עליון לפקודות המדינה מצד עצמן, גם כשהן לא הולכות בד בבד עם ציווי התורה, היא "פאשיזם"^[2].

קישורים חיצוניים[עריכה]

• שיעורי הרב מיכאל הרשקוביץ, באתר ישיבה.
• גדר מלאכת חובל ,מעוברת שנתגיירה ,פשיעת בעלים ,מאמרים שפורסמו במהלך השנים בכתב העת של ישיבת מרכז הרב 'ניצני ארץ',מתוך אתר אסיף.
• סדרת שיעורים בספר 'אורות' שהעביר בישיבת 'מרכז הרב'
• הרב מיכאל הרשקוביץ נואם בכנס לזכר הרצי"ה בישיבת לנתיבות ישראל בבת ים.
• "נסיון לגילוי כוחות פנימיים", שיעור מאת הרב מיכאל הרשקוביץ באתר ישיבת שדרות.
• הרב מיכאל הרשקוביץ נושא דברים בכנס מעמדות בדולב
• "על הציות ועל הסירוב" מאמר בנושא סירוב פקודה, ערוץ 7.
• הספד על הרב אברהם שפירא מאת הרב מיכאל הרשקוביץ

הערות שוליים