הרב ראובן מרגליות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(שימוש בתבנית מקור)
 
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ראובן מרגליות.jpg|160px|ממוזער|שמאל|הרב ראובן מרגליות]]
'''הרב ראובן מרגליות''' היה ת"ח, מקובל, חוקר תורני, ביוגרף ומחבר ספרים פורה, שימש כספרן "ספריית הרמב"ם" בתל אביב וחיבר מעל 50 ספרים ספרים במגוון נושאים תורניים.  
הרב '''ראובן מרגליות''' ([[ז' בכסלו]] [[תר"ן]], [[30 בנובמבר]] [[1889]] - [[ז' באלול]] [[תשל"א]], [[28 באוגוסט]] [[1971]]) היה [[תלמיד חכם]], חוקר ו[[ספרן]], מחבר למעלה מחמישים [[ספר|ספרים]] במגוון נושאים תורניים. מייסד [[ספריית הרמב"ם]] והספרן שלה במשך שנים רבות. חתן [[פרס ישראל]] ו[[פרס הרב קוק]] ל[[ספרות תורנית]].


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בלמברג ([[לבוב]]) שב[[גליציה]]. את הכשרתו רכש מאביו, ובאופן עצמאי בעזרת ספרים. למרות הסמכתו לרבנות בגיל צעיר על ידי גדולי הרבנים, כרבי [[מאיר אריק]] מ[[בוצ'אץ']], לא קיבל עליו משרה רבנית ועסק במסחר ספרים. היה מפעיליה של תנועת [[המזרחי]], במסגרתה שימש בתפקידים שונים.  
נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה בז' ב[[כסליו]] תר"ן. את הכשרתו רכש מאביו, ובאופן עצמאי בעזרת ספרים. על אף שהוסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים, לא קיבל עליו שום משרה רבנית אלא עסק במסחר ספרים והיה פעיל בתנועת המזרחי (ובמסגרתה שימש בתפקידים שונים).  


בטבת [[תרצ"ה]] ([[1934]]) עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[תל אביב]]. מני אז ועד יום מותו שימש כמנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב. נפטר ללא שהשאיר אחריו ילדים.
בטבת תרצ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[תל אביב]]. מאז ועד יום מותו שימש כמנהל [[ספריית הרמב"ם]] בתל אביב. בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-118 של רשימת המפד"ל.


בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-118 של רשימת [[המפד"ל]]{{הערה|1=[http://www.idi.org.il/elections_and_parties/Documents/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D%206/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%206-%20%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA%20%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA.pdf רשימת המפד"ל לכנסת השישית], אתר המכון לדמוקרטיה}}.
זכה ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית" לשנים תש"ג - תש"ד, ובשנת תשי"ז זכה בפרס ישראל.
 
נפטר ללא ילדים בז' ב[[אלול]] תשל"א.


==כתיבתו==
==כתיבתו==
הרב מרגליות היה בעל זיכרון צילומי ובקי במרחב עצום של ה[[תורה שבעל פה]]. כתב על נושאים מגוונים, כשספריו יועדו הן לציבור הרחב והן לחוקרים.
הרב מרגליות היה בעל זכרון צילומי והיה בקי מאד בתורה שבעל פה. היה גם בעל ידיעות רחבות במדעים. כתיבתו התאפיינה בלשון תמציתית וקצרה.  
 
עסק רבות בנושאי מחקר תולדות ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], והביע בנושא זה דעות מקוריות ביותר, בחריפות ובבקיאות מרובה.
 
התמקד בספריו אף בענייני ה[[קבלה]], כשהוא כותב ספרים על [[ספר הזוהר]], כגון "הרמב"ם והזוהר", העוסק בהשוואת דבריו של ה[[רמב"ם]] למובא בזוהר, וכן "שערי זוהר", העוסק בהבאת שיטת הזוהר על סמך שאר הספרות של [[תורה שבעל פה]], כגון ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מדרשים]].
 
בנוסף כתב הרב מרגליות ספרים הקשורים ל[[ארץ ישראל]], כדוגמת ספריו "קוי אור" ו"טל תחיה", העוסקים ב[[משפט עברי]] ובמדינה המתחדשת.


תוכן נוסף של ספריו התמקד אף במונוגרפיות שונות, כשהוא כותב על ה[[רמב"ן]], רבי [[יחיאל מפאריס]], רבי [[אברהם בן רמב"ם]], רבי [[חיים בן עטר]], ה[[מהרש"א]] ועוד.
עסק רבות במחקרי המשנה והתלמוד, והביע דעות מקוריות וחדשניות בתחומים אלו. כמו כן, עסק הרבה בתורת ה[[קבלה]], ובפרט ב[[ספר הזוהר]], וכן בכתיבת ביוגרפיות.  


כפי שכותב עליו ד"ר [[יצחק רפאל]], סגנון כתיבתו התאפיין בכתיבה מתומצתת, ששאפה להכיל נושאים רבים.  
ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שמתאר בהקדמת ספרו "נפש חיה", שנכתב בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]].  


ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שהוא עצמו מתאר בהקדמתו לספרו "נפש חיה" (הערות וחידושים על ה[[שו"ע]]); כך ספרו נכתב תוך כדי [[מלחמת העולם הראשונה]] בעת שהותו בלבוב.
בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתביו, עד כה ההדירו שמונה מספריו.


בשנת [[תשס"ד]] הוקם ב[[באר שבע]] מכון להוצאת כתבי הרב מרגליות. עד כה ההדירו שמונה מספריו.
===הייחודיות שבחידושיו===  
 
הייחודיות המאפיינת את כתביו קשורה גם בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן.   
בכתביו הוא מגלה בקיאות רבה במדעים.
הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים.
 
עד כדי כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של [[אמורא]] פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים וכך הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או לשלול חוסר הבנה בדברי אותו האמורא.
== הייחודיות שבחידושיו ==  
מנהגו לא להשאיר שום פרט שלא מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו '''המקרא והמסורה''', שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא.
הייחודיות המאפיינת את כתביו והגורמת לרבים לחבב את סגנון חידושיו, קשורה גם היא בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן.  הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים. כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של [[אמורא]] פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים.
לאחר שעומד בעל השמועה כנגדו, הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או את לשלול חוסר הבנה בדבריי האמורא.
נוהגו שלא להותיר אף לא פרט, שאינו מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו '''המקרא והמסורה''' שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים ב[[ביקורת המקרא]]. שיטת חידושיו מייחדת אותו והקנתה לו קהל של מעריצים המצטטים את דבריו ומתענגים על שמועותיו.


==מספריו==
==מספריו==
* '''מרגליות הים''' על [[מסכת סנהדרין]], מוסד הרב קוק, ירושלים. הספר הידוע ביותר ממנו. לעתים הרב מרגליות היה מכונה בשם ספרו זה. (מהדורה מקוונת: [http://hebrewbooks.org/22731 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/22591 חלק ב'] באתר [http://hebrewbooks.org ספרים עבריים] {{PDF}})
===חידושי תורה===
*'''תולדות אדם''', תולדותיו ומשנתו של ה[[מהרש"א]], למברג תרע"ב.
* '''מרגליות הים'''- הערות מקיפות על [[מסכת סנהדרין]]. בספר זה מתגלה בקיאותו הנדירה בכל ספרות ההלכה, האגדה והנסתר.  
*'''קב בשמים''', הערות על דברי בעלי התוספות, לבוב תרע"ג.  
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40691&pgnum=1 שם עולם]'''- הכרעה בכל המקורות שבהם נאמרות שתי דעות ולא מוכרע מיהו בעל כל אחת מהן.
*'''מלאכי עליון''', אנציקלופדיה לענייני מלאכים, ירושלים : מוסד הרב קוק, תש"ה. (מהדורה מקוונת: {{HebrewBooks|ראובן מרגליות|מלאכי עליון|33741}})
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11124&pgnum=1 פירוש על הגדה של פסח]- מורכב משני חלקים: '''באר מרים'''- ציוני מקורות, חקרי הלכות, בירורי נוסח והערות קצרות, ו'''קהלת משה'''- ליקוט חידושים על ההגדה.  
* '''ניצוצי אור''' הערות על התלמוד ועוד ספרי חז"ל, [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשס"ב.
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20889&pgnum=1 קב בשמים]'''-102  הערות על דברי [[בעלי התוספות]], לבוב תרע"ג.  
* '''שערי זוהר''' השוואת דברי הש"ס והמדרשים לזוהר, מוסד הרב קוק.
*'''מלאכי עליון'''- אנציקלופדיה לענייני מלאכים. ירושלים, תש"ה.  
* '''יסוד המשנה ועריכתה''' סקירה כללית על השתלשלות מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ן. (מהדורה מקוונת: {{HebrewBooks|ראובן מרגליות|יסוד המשנה ועריכתה|20976}})
* '''ניצוצי אור''' הערות על התלמוד ושאר ספרי חז"ל.
* '''המקרא והמסורה''' קובץ מחקרים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט.
* '''שערי זוהר''' השוואת דברי הש"ס והמדרשים לזוהר.  
* '''מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו''', מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט. (יצא יחד עם עוללות).
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22435&pgnum=1 ילקוט מרגליות]'''- דרשות.  
* '''עוללות''', מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט (יצא יחד עם מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו).
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20227&pgnum=1 ילקוט פנינים]'''- דרשות.  
* '''לחקר שמות וכינויים בתלמוד''', מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט. (מהדורה מקוונת:  {{HebrewBooks|ראובן מרגליות|לחקר שמות וכינויים בתלמוד|33639}})
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7953&pgnum=1 נפש חיה]'''- הגהות הערות וחידושי דינים ל[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]].  
*'''לתולדות אנשי שם בלבוב''', הערות לספרו של ר' [[שלמה בובר]], '''אנשי שם'''.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8842&pgnum=1 טל תחיה]''' על המשפט העברי, הרפואה המודרנית בהלכה, ועל גר תושב (היחס לערביי הארץ).
*'''נפש חיה''', הגהות הערות וחידושי דינים ל[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]].  
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39219&pgnum=1 נר למאור]''' הערות וביאורים על הספר "[[אור החיים (ספר)|אור החיים]]" של [[חיים אבן עטר|רבי חיים בן עטר]].
*פירושים ל[[הגדה של פסח]] '''באר מרים''' ו'''קהלת משה''', תל אביב תרצ"ז.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21595&pgnum=1 קוי אור]'''- "חקרי הלכה במשפטי הישוב המדיני בארץ ישראל, ומאמרים שונים בהרבה מקצועות התורה ודברי ימי ישראל".
* '''ויכוח הרמבן ותולדות הרמב"ן (מהדורה מקוונת: {{HebrewBooks|ראובן מרגליות|ויכוח הרמב"ן ותולדות הרמב"ן|22088}})
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21438&pgnum=1 שיחות חכמים]'''- ליקוט מדברי חכמים ואדמו"רים.
* '''טל תחיה''' על המשפט העברי, הרפואה המודרנית בהלכה, ועל גר תושב (היחס לערביי הארץ) (מהדורה מקוונת: {{HebrewBooks|ראובן מרגליות|טל תחיה|8842}})
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8889&pgnum=1 מקור הברכה]'''- בענייני [[ברכת המצוות]].
* '''נר למאור''' הערות וביאורים על הספר "[[אור החיים (ספר)|אור החיים]] הקדוש" של [[חיים אבן עטר|רבי חיים בן עטר]] (מהדורה מקוונת: {{HebrewBooks|ראובן מרגליות|נר למאור|6140}})
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3876&pgnum=1 גבורת ארי]'''
*  
===מחקרים תורניים===
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32665&pgnum=1 יסוד המשנה ועריכתה]''' סקירה כללית על השתלשלות המשנה מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה.
* '''המקרא והמסורה''' קובץ מחקרים בתנ"ך, בו יוצא בחריפות כנגד שיטת [[ביקורת המקרא|מבקרי המקרא]].
* '''מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו'''.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34361&pgnum=1 עוללות]'''- מחקרים תלמודיים קצרים.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33639&pgnum=1 לחקר שמות וכינויים בתלמוד]'''.


ספרים שההדיר:
===ביוגרפיות===
*[[ספר חסידים]] (כת"י בולוניה), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ז (עם מפתחות, תשס"ג).
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29146&pgnum=1 תולדות אדם]''', תולדותיו ומשנתו של ה[[מהרש"א]], למברג תרע"ב.
*'''מלחמות ה'''' לר' [[אברהם בן רמב"ם]], בצירוף מאמר על דרשות חז"ל ואגרות, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ג.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10199&pgnum=1 תפארת אדם]'''- תולדותיו של רבי [[דוד משה מטשורטקוב]].
*'''ספר הזוהר''' עם הערות ניצוצי זוהר, שלשה כרכים, ירושלים : מוסד הרב קוק, תש"א-תש"ו.  
* '''ויכוח ה[[רמב"ן]] ותולדות הרמב"ן'''.
*'''שו"ת מן השמים''' לר' יעקב ממרויש, לבוב תרפ"ו; ירושלים : מוסד הרב קוק, תשי"ז. ‬
* '''אור המאיר'''- תולדות חייו של [[רבי מאיר מפרמישלאן]].
*'''ספר הבהיר''', עם פירושים, וביאור 'אור בהיר, ירושלים : מוסד הרב קוק, תשי"א.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29167&pgnum=1 תולדות רבינו חיים ן' עטר]'''.
*'''זהר חדש''' עם ניצוצי זהר, ירושלים : מוסד הרב קוק, תשי"ג. ‬ ‬
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29154&pgnum=1 תולדות רבינו אברהם מיימוני]'''- תולדותיו של [[רבי אברהם בן הרמב"ם]].
*'''לתולדות אנשי שם בלבוב'''- הערות לספרו של ר' שלמה בובר, "[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21362&pgnum=1 אנשי שם]".
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20851&pgnum=1 סיבת התנגדותו של רבינו יעקב מעמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ]'''- מאמר אודות על המחלוקת בין ה[[יעב"ץ]] ל[[רבי יהונתן אייבשיץ]].
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20851&st=&pgnum=12 להקטגוריה שנתחדשה]'''- מאמר שהודפס יחד עם המאמר אודות מחלוקת ר"י אייבשיץ והיעב"ץ.
===ספרים שההדיר===
* [[ספר חסידים]] (כת"י בולוניה).
*'''מלחמות ה'''' ל[[רבי אברהם בן רמב"ם]], בצירוף ה"מאמר על דרשות חז"ל" ואגרותיו של ר"א בן הרמב"ם.
*'''[[ספר הזוהר]]''' עם הערות ניצוצי זוהר, שלשה כרכים.
*'''[[שו"ת מן השמים]]''' ל[[רבי יעקב ממרויש]]. ‬במבוא לספר זה דן בארוכה בסוגיית פסיקת הלכה מתוך חלום.  
*'''[[ספר הבהיר]]''', עם פירושים, וביאור "'''אור בהיר'''".
*'''זהר חדש''' עם "'''ניצוצי זהר'''".
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3857&pgnum=1 מרגניתא דרבי מאיר]'''- מתורותיו של רבי מאיר מפרמישלאן


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''ספר מרגליות''', לזכרו של הרב ראובן מרגליות, בעריכת הרב ד"ר [[יצחק רפאל]], ובהוצאת [[מוסד הרב קוק]].
* יצחק דדון, '''אתחלתא היא: יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''', חלק א', ירושלים תשס"ו.  
*[[גצל קרסל]], אחרון הראשונים, '''שנה בשנה''' (תשל"ו) עמ' 411-417 (= '''סתרי ספר וסופר''', צפת תשל"ו).
*יצחק אלפסי, '''אנציקלופדיה של הציונות הדתית''', חלק ו, ירושלים : מוסד הרב קוק, תשס"א, טורים 639-645.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{רמב"י|מרגליות, ראובן}}
* {{דבר|[[אמריה בן אוני]]|גילויי שירה והלכה בחלום|1950/02/20|00502}}
* {{דבר|א.ז. אלחנני|עם הרב ראובן מרגליות|1956/05/15|00407}}
* {{דבר|ש.א. הורודצקי|ספר זהר חדש|1953/05/19|00501}}
* {{דבר|ש.א. הורודצקי|ספר הבהיר|1951/06/08|00404}}
* {{דבר|ש.א. הורודצקי|תקוני הזוהר|1950/04/28|00529}}
* {{דבר||הרב ר. מרגליות|1957/05/17|00504}}, {{דבר||שיחה עם הרב מרגליות|1957/05/17|00601}}
* [[אברהם רגלסון]], [http://benyehuda.org/regelson/shaarey_zohar.html שערי זוהר מול פתחי תלמוד], פרויקט בן יהודה (פורסם ב[[דבר (עיתון)|דבר]], 5 באפריל 1957, בשם העט "אמריה בן אוני")
* [http://daf-yomi.com/Search.aspx?term=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA&category=9&massechet=&medaf=&addaf=&publisher=&page=3 מאמרים של הרב ראובן מרגליות]
* {{הספרייה הלאומית|מרגליות, ראובן, 1889-1971|ראובן מרגליות}}
* אבישי אלבוים, [http://safranim.wordpress.com/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%95/%D7%90-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F-%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%9F/ הרב ראובן מרגליות - חוקר וספרן], ב[[בלוג]] איגוד ספרני יהדות
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:מרגליות, ראובן}}
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל לספרות תורנית]]
[[קטגוריה:זוכי פרס הרב קוק]]
[[קטגוריה:חוקרי יהדות ישראלים]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:ספרנים ומידענים ישראלים]]
[[קטגוריה:ציונות דתית: אנשי תנועת המזרחי]]
[[קטגוריה:רבנים ארץ ישראלים]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
 


--[[משתמש:אלחנן אליהו|אלחנן אליהו]] ([[שיחת משתמש:אלחנן אליהו|שיחה]]) 16:24, 23 באפריל 2015 (IDT)
{{מיון רגיל:מרגליות ראובן}}
מתוך "ויקיפדיה"
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:מפרשי הזוהר]]
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]]
[[קטגוריה:מקובלים]]

גרסה אחרונה מ־21:32, 14 במאי 2015

הרב ראובן מרגליות היה ת"ח, מקובל, חוקר תורני, ביוגרף ומחבר ספרים פורה, שימש כספרן "ספריית הרמב"ם" בתל אביב וחיבר מעל 50 ספרים ספרים במגוון נושאים תורניים.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה בז' בכסליו תר"ן. את הכשרתו רכש מאביו, ובאופן עצמאי בעזרת ספרים. על אף שהוסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים, לא קיבל עליו שום משרה רבנית אלא עסק במסחר ספרים והיה פעיל בתנועת המזרחי (ובמסגרתה שימש בתפקידים שונים).

בטבת תרצ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. מאז ועד יום מותו שימש כמנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב. בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-118 של רשימת המפד"ל.

זכה ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית" לשנים תש"ג - תש"ד, ובשנת תשי"ז זכה בפרס ישראל.

נפטר ללא ילדים בז' באלול תשל"א.

כתיבתו[עריכה]

הרב מרגליות היה בעל זכרון צילומי והיה בקי מאד בתורה שבעל פה. היה גם בעל ידיעות רחבות במדעים. כתיבתו התאפיינה בלשון תמציתית וקצרה.

עסק רבות במחקרי המשנה והתלמוד, והביע דעות מקוריות וחדשניות בתחומים אלו. כמו כן, עסק הרבה בתורת הקבלה, ובפרט בספר הזוהר, וכן בכתיבת ביוגרפיות.

ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שמתאר בהקדמת ספרו "נפש חיה", שנכתב בזמן מלחמת העולם הראשונה.

בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתביו, עד כה ההדירו שמונה מספריו.

הייחודיות שבחידושיו[עריכה]

הייחודיות המאפיינת את כתביו קשורה גם בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן. הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים. עד כדי כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של אמורא פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים וכך הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או לשלול חוסר הבנה בדברי אותו האמורא. מנהגו לא להשאיר שום פרט שלא מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו המקרא והמסורה, שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא.

מספריו[עריכה]

חידושי תורה[עריכה]

מחקרים תורניים[עריכה]

ביוגרפיות[עריכה]

ספרים שההדיר[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יצחק דדון, אתחלתא היא: יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה, חלק א', ירושלים תשס"ו.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרב_ראובן_מרגליות&oldid=91450"