הרב ראובן מרגליות: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←כתיבתו) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
עסק רבות במחקרי המשנה והתלמוד, והביע דעות מקוריות וחדשניות בתחומים אלו. כמו כן, עסק הרבה בתורת ה[[קבלה]], ובפרט ב[[ספר הזוהר]], וכן בכתיבת ביוגרפיות. | עסק רבות במחקרי המשנה והתלמוד, והביע דעות מקוריות וחדשניות בתחומים אלו. כמו כן, עסק הרבה בתורת ה[[קבלה]], ובפרט ב[[ספר הזוהר]], וכן בכתיבת ביוגרפיות. | ||
ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שמתאר בהקדמת ספרו "נפש חיה", שנכתב בזמן מלחמת העולם הראשונה]]. | ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שמתאר בהקדמת ספרו "נפש חיה", שנכתב בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]]. | ||
בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתביו, עד כה ההדירו שמונה מספריו. | בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתביו, עד כה ההדירו שמונה מספריו. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים. | הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים. | ||
עד כדי כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של [[אמורא]] פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים וכך הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או לשלול חוסר הבנה בדברי אותו האמורא. | עד כדי כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של [[אמורא]] פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים וכך הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או לשלול חוסר הבנה בדברי אותו האמורא. | ||
מנהגו לא להשאיר שום פרט שלא מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו '''המקרא והמסורה''', שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא. | מנהגו לא להשאיר שום פרט שלא מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו '''המקרא והמסורה''', שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא. | ||
==מספריו== | ==מספריו== | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34361&pgnum=1 עוללות]'''- מחקרים תלמודיים קצרים. | * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34361&pgnum=1 עוללות]'''- מחקרים תלמודיים קצרים. | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33639&pgnum=1 לחקר שמות וכינויים בתלמוד]'''. | * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33639&pgnum=1 לחקר שמות וכינויים בתלמוד]'''. | ||
===ביוגרפיות=== | ===ביוגרפיות=== | ||
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29146&pgnum=1 תולדות אדם]''', תולדותיו ומשנתו של ה[[מהרש"א]], למברג תרע"ב. | *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29146&pgnum=1 תולדות אדם]''', תולדותיו ומשנתו של ה[[מהרש"א]], למברג תרע"ב. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29167&pgnum=1 תולדות רבינו חיים ן' עטר]'''. | * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29167&pgnum=1 תולדות רבינו חיים ן' עטר]'''. | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29154&pgnum=1 תולדות רבינו אברהם מיימוני]'''- תולדותיו של [[רבי אברהם בן הרמב"ם]]. | * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29154&pgnum=1 תולדות רבינו אברהם מיימוני]'''- תולדותיו של [[רבי אברהם בן הרמב"ם]]. | ||
*'''לתולדות אנשי שם בלבוב'''- הערות לספרו של ר' שלמה בובר, "[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21362&pgnum=1 אנשי שם]". | |||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20851&pgnum=1 סיבת התנגדותו של רבינו יעקב מעמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ]'''- מאמר אודות על המחלוקת בין ה[[יעב"ץ]] ל[[רבי יהונתן אייבשיץ]]. | * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20851&pgnum=1 סיבת התנגדותו של רבינו יעקב מעמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ]'''- מאמר אודות על המחלוקת בין ה[[יעב"ץ]] ל[[רבי יהונתן אייבשיץ]]. | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20851&st=&pgnum=12 להקטגוריה שנתחדשה]'''- מאמר שהודפס יחד עם המאמר אודות מחלוקת ר"י אייבשיץ והיעב"ץ. | * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20851&st=&pgnum=12 להקטגוריה שנתחדשה]'''- מאמר שהודפס יחד עם המאמר אודות מחלוקת ר"י אייבשיץ והיעב"ץ. | ||
גרסה אחרונה מ־21:32, 14 במאי 2015
|
|
הרב ראובן מרגליות היה ת"ח, מקובל, חוקר תורני, ביוגרף ומחבר ספרים פורה, שימש כספרן "ספריית הרמב"ם" בתל אביב וחיבר מעל 50 ספרים ספרים במגוון נושאים תורניים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה בז' בכסליו תר"ן. את הכשרתו רכש מאביו, ובאופן עצמאי בעזרת ספרים. על אף שהוסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים, לא קיבל עליו שום משרה רבנית אלא עסק במסחר ספרים והיה פעיל בתנועת המזרחי (ובמסגרתה שימש בתפקידים שונים).
בטבת תרצ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. מאז ועד יום מותו שימש כמנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב. בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-118 של רשימת המפד"ל.
זכה ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית" לשנים תש"ג - תש"ד, ובשנת תשי"ז זכה בפרס ישראל.
נפטר ללא ילדים בז' באלול תשל"א.
כתיבתו[עריכה]
הרב מרגליות היה בעל זכרון צילומי והיה בקי מאד בתורה שבעל פה. היה גם בעל ידיעות רחבות במדעים. כתיבתו התאפיינה בלשון תמציתית וקצרה.
עסק רבות במחקרי המשנה והתלמוד, והביע דעות מקוריות וחדשניות בתחומים אלו. כמו כן, עסק הרבה בתורת הקבלה, ובפרט בספר הזוהר, וכן בכתיבת ביוגרפיות.
ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שמתאר בהקדמת ספרו "נפש חיה", שנכתב בזמן מלחמת העולם הראשונה.
בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתביו, עד כה ההדירו שמונה מספריו.
הייחודיות שבחידושיו[עריכה]
הייחודיות המאפיינת את כתביו קשורה גם בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן. הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים. עד כדי כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של אמורא פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים וכך הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או לשלול חוסר הבנה בדברי אותו האמורא. מנהגו לא להשאיר שום פרט שלא מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו המקרא והמסורה, שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא.
מספריו[עריכה]
חידושי תורה[עריכה]
- מרגליות הים- הערות מקיפות על מסכת סנהדרין. בספר זה מתגלה בקיאותו הנדירה בכל ספרות ההלכה, האגדה והנסתר.
- שם עולם- הכרעה בכל המקורות שבהם נאמרות שתי דעות ולא מוכרע מיהו בעל כל אחת מהן.
- פירוש על הגדה של פסח- מורכב משני חלקים: באר מרים- ציוני מקורות, חקרי הלכות, בירורי נוסח והערות קצרות, וקהלת משה- ליקוט חידושים על ההגדה.
- קב בשמים-102 הערות על דברי בעלי התוספות, לבוב תרע"ג.
- מלאכי עליון- אנציקלופדיה לענייני מלאכים. ירושלים, תש"ה.
- ניצוצי אור הערות על התלמוד ושאר ספרי חז"ל.
- שערי זוהר השוואת דברי הש"ס והמדרשים לזוהר.
- ילקוט מרגליות- דרשות.
- ילקוט פנינים- דרשות.
- נפש חיה- הגהות הערות וחידושי דינים לשולחן ערוך חלק אורח חיים.
- טל תחיה על המשפט העברי, הרפואה המודרנית בהלכה, ועל גר תושב (היחס לערביי הארץ).
- נר למאור הערות וביאורים על הספר "אור החיים" של רבי חיים בן עטר.
- קוי אור- "חקרי הלכה במשפטי הישוב המדיני בארץ ישראל, ומאמרים שונים בהרבה מקצועות התורה ודברי ימי ישראל".
- שיחות חכמים- ליקוט מדברי חכמים ואדמו"רים.
- מקור הברכה- בענייני ברכת המצוות.
- גבורת ארי
מחקרים תורניים[עריכה]
- יסוד המשנה ועריכתה סקירה כללית על השתלשלות המשנה מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה.
- המקרא והמסורה קובץ מחקרים בתנ"ך, בו יוצא בחריפות כנגד שיטת מבקרי המקרא.
- מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו.
- עוללות- מחקרים תלמודיים קצרים.
- לחקר שמות וכינויים בתלמוד.
ביוגרפיות[עריכה]
- תולדות אדם, תולדותיו ומשנתו של המהרש"א, למברג תרע"ב.
- תפארת אדם- תולדותיו של רבי דוד משה מטשורטקוב.
- ויכוח הרמב"ן ותולדות הרמב"ן.
- אור המאיר- תולדות חייו של רבי מאיר מפרמישלאן.
- תולדות רבינו חיים ן' עטר.
- תולדות רבינו אברהם מיימוני- תולדותיו של רבי אברהם בן הרמב"ם.
- לתולדות אנשי שם בלבוב- הערות לספרו של ר' שלמה בובר, "אנשי שם".
- סיבת התנגדותו של רבינו יעקב מעמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ- מאמר אודות על המחלוקת בין היעב"ץ לרבי יהונתן אייבשיץ.
- להקטגוריה שנתחדשה- מאמר שהודפס יחד עם המאמר אודות מחלוקת ר"י אייבשיץ והיעב"ץ.
ספרים שההדיר[עריכה]
- ספר חסידים (כת"י בולוניה).
- מלחמות ה' לרבי אברהם בן רמב"ם, בצירוף ה"מאמר על דרשות חז"ל" ואגרותיו של ר"א בן הרמב"ם.
- ספר הזוהר עם הערות ניצוצי זוהר, שלשה כרכים.
- שו"ת מן השמים לרבי יעקב ממרויש. במבוא לספר זה דן בארוכה בסוגיית פסיקת הלכה מתוך חלום.
- ספר הבהיר, עם פירושים, וביאור "אור בהיר".
- זהר חדש עם "ניצוצי זהר".
- מרגניתא דרבי מאיר- מתורותיו של רבי מאיר מפרמישלאן
לקריאה נוספת[עריכה]
- יצחק דדון, אתחלתא היא: יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה, חלק א', ירושלים תשס"ו.