עין איה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
אחד מספרי הרב קוק. עוסק בביאור אגדות חז"ל שבש"ס. יצאו בינתיים ארבעה כרכים: ברכות א,ב ושבת א,ב.
'''עין איה''' הוא פירוש על אגדות הששבספר [[עין יעקב]], שכתב [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. עד כה יצא הפירוש על [[מסכת ברכות]], [[משנה|משניות]] מסדר זרעים]] ו[[מסכת שבת]], בסדרה הכוללת ארבעה כרכים.
==שם הספר==
מקור הביטוי "עין איה" הוא בפסוק "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה" {{מקור|איוב כח ז|כן}}, ומורכב מראשי תיבות של שם המחבר '''א'''ברהם '''י'''צחק '''ה'''כהן, יחד עם ה"עין" המרמזת על ספר המקור- "עין יעקב".  


"אי"ה" הם ראשי התבות של שם המחבר (אברהם יצחק הכהן), ועל משקל "עין יעקב" מתקבל "עין איה" ביטוי שנזכר בספר איוב (כח, ז): "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה".  
==תולדות הספר==
הספר עין איה הינו מהספרים הראשונים שכתב הרב קוק, עוד בהיותו בחו"ל, ומהספרים היחידים שנכתבו על ידו כספר (ולא נלקטו מפנסקיו ונערכו על ידי תלמידיו). עקב כך, סגנונו קל וברור יותר מרוב הספרים האחרים שכתב. עם זאת, הספר היה מונח בכתב יד במשך שנים רבות, חרף רצונו של הרב קוק להדפיסו. ליקוטים מן הספר הודפסו בסידור "[[עולת ראיה]]", בספר "[[חבש פאר]]" (במהדורתו השניה) ובספר "[[מאמרי הראי"ה]]". לראשונה הודפס הספר על ידי [[הרב יעקב פילבר]], בעידודו של [[הרב אברהם שפירא]]. מאז הפך הספר לפופולרי ביותר בקרב לומדי תורת הרב קוק.


==מרכזיותו==
הספר הפך לאחד הספרים המרכזים בין כתבי הראי"ה. רבנים רבים ממליצים להתחיל את הלימוד בכתבי הראי"ה בספר זה, הן משום סגנונו הבהיר והן משום שדרכו ניתן לראות כיצד רעיונותיו של הרב קוק יונקים ממקורות חז"ל<ref>הרב אברהם שפירא, קובץ "ניצני ארץ" בהוצאת [[ישיבת מרכז הרב]] חלק י"ח עמ' 658.</ref>. [[הרב יובל שרלו]] הגדיר אותו כחיבור המרכזי של הרב קוק<ref>"איה עין איה", נספח לספרו "וארשתיך לי לעולם".</ref>.


==קישורים==
חשיבות מיוחדת מייחס לספר זה [[הרב צבי ישראל טאו]], שאת עיקר שיעוריו מעביר בספר. סדרת ספריו "לאמונת עתנו", רובה כוללת ביאורים לסוגיות מן הספר.


*הספר בויקיטקסט.[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%94]
==קישורים חיצוניים==
* '''[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%94 עין איה]'''- אתר ויקיטקסט.
* '''[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=18 שיעורים בעין איה]''', אתר [[מכון מאיר]].
* '''[http://www.mgl.org.il/he/torah/Results.asp?psearch=&cat1=45&subcat1=651&file_rav=&task=search שיעורים בעין איה]''', אתר המכון הגבוה לתורה- אוניברסיטת בר אילן.
* '''[http://www.bneidavid.org/show_item.asp?itemId=10&levelId=62604&itemType=0&secondTime=1#results שיעורים בעין איה]''', אתר [[מכינת בני דוד]], עלי.
* '''[http://shiurim.moreshet.co.il/web/shiurim.asp שיעורים בעין איה]''' באתר 'מורשת'.
* '''[http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonsIndex.aspx?catId=206 שיעורים בעין איה]''' באתר [[ישיבת ברכת משה]].
* '''[http://www.orotisrael.co.il/pages/5884/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%99-%D7%94---%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9-%D7%A1 שיעורים בעין איה]''', ערוץ השיעורים של מכון אורות ישראל.


* [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=18 שיעורים בעין אי"ה] מאתר [[מכון מאיר]]
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה: ספרי אמונה]]
[[קטגוריה: ספרי אמונה]]
[[קטגוריה:פירושים לעין יעקב]]
[[קטגוריה:כתבי הראי"ה]]
[[קטגוריה:כתבי הראי"ה]]
[[קטגוריה:מפרשי אגדות הש"ס]]

גרסה אחרונה מ־21:46, 17 ביוני 2015

עין איה הוא פירוש על אגדות הש"ס שבספר עין יעקב, שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק. עד כה יצא הפירוש על מסכת ברכות, משניות מסדר זרעים]] ומסכת שבת, בסדרה הכוללת ארבעה כרכים.

שם הספר[עריכה]

מקור הביטוי "עין איה" הוא בפסוק "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה" (איוב כח ז), ומורכב מראשי תיבות של שם המחבר אברהם יצחק הכהן, יחד עם ה"עין" המרמזת על ספר המקור- "עין יעקב".

תולדות הספר[עריכה]

הספר עין איה הינו מהספרים הראשונים שכתב הרב קוק, עוד בהיותו בחו"ל, ומהספרים היחידים שנכתבו על ידו כספר (ולא נלקטו מפנסקיו ונערכו על ידי תלמידיו). עקב כך, סגנונו קל וברור יותר מרוב הספרים האחרים שכתב. עם זאת, הספר היה מונח בכתב יד במשך שנים רבות, חרף רצונו של הרב קוק להדפיסו. ליקוטים מן הספר הודפסו בסידור "עולת ראיה", בספר "חבש פאר" (במהדורתו השניה) ובספר "מאמרי הראי"ה". לראשונה הודפס הספר על ידי הרב יעקב פילבר, בעידודו של הרב אברהם שפירא. מאז הפך הספר לפופולרי ביותר בקרב לומדי תורת הרב קוק.

מרכזיותו[עריכה]

הספר הפך לאחד הספרים המרכזים בין כתבי הראי"ה. רבנים רבים ממליצים להתחיל את הלימוד בכתבי הראי"ה בספר זה, הן משום סגנונו הבהיר והן משום שדרכו ניתן לראות כיצד רעיונותיו של הרב קוק יונקים ממקורות חז"ל[1]. הרב יובל שרלו הגדיר אותו כחיבור המרכזי של הרב קוק[2].

חשיבות מיוחדת מייחס לספר זה הרב צבי ישראל טאו, שאת עיקר שיעוריו מעביר בספר. סדרת ספריו "לאמונת עתנו", רובה כוללת ביאורים לסוגיות מן הספר.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הרב אברהם שפירא, קובץ "ניצני ארץ" בהוצאת ישיבת מרכז הרב חלק י"ח עמ' 658.
  2. "איה עין איה", נספח לספרו "וארשתיך לי לעולם".