עין יעקב
|
עין יעקב הוא חיבור המלקט את אגדות התלמוד הבבלי בתוספת פירושים רבים, שנערך על ידי רבי יעקב בן חביב.
תוכן הספר[עריכה]
הספר מסודר על פי סדר הש"ס, רובן מן התלמוד הבבלי (ישנן גם מעט אגדות מן התלמוד הירושלמי) והובאו בו מאמרי האגדה והסיפורים. לצד דברי חז"ל, הודפסו בספר פירושים רבים, בהם:
- פירוש רש"י לתלמוד
- תוספות
- פירושי ההגדות לרשב"א
- חלק מחידושי הר"ן, הריטב"א והרמב"ן.
- מהרש"א- חידושי אגדות
- חידושי הכותב- מאת רבי יעקב בן חביב
- מאור עיניים- מאת רבי יאשיהו פינטו (ריא"ף)
- עץ יוסף, ענף יוסף ויד יוסף- מאת רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף (מפרש המדרשים). פירוש "עץ יוסף" עוסק בפשט האגדות, פירוש "ענף יוסף" עוסק בעומקן של האגדות הסתומות ו"יד יוסף" הינו לקט מראי מקומות.
- עיון יעקב- מאת רבי יעקב ריישר.
- בית יהודה ר' יהודה אריה די מודינא, חידושי רבי יונה תאומים בעל קקיון דיונה, עיון יעקב- ר'
בתחילת הספר הובאו מאמרים שונים על אגדת חז"ל, בהם "מאמר על אגדות חז"ל" של רבי אברהם בן הרמב"ם, "מאמר על האגדות" מאת רבי משה חיים לוצאטו, "כללי הדרושים והאגדות" מאת רבי ישעיה הלוי הורוויץ ו"מבוא האגדות" מאת רבי צבי הירש חיות.
פעמים רבות משמש הספר לבירור גרסאות בגמרא, וישנם אף מקרים שהמחבר מביא מאמר שבש"ס שלנו לא מופיע כלל. מגיהי הש"ס הביאו רבות מגריסאותיו.
תולדות הספר[עריכה]
הכותב עצמו הספיק לערוך רק את סדרי זרעים ומועד, ובנו רבי לוי בן חביב (מהרלב"ח) השלים את החיבור על שאר המסכתות, ולכן לא הובאו בסדרי נשים, נזיקין, קדשים, וטהרות "פירושי הכותב", וכן לא הובאו חידושי הראשונים, כפי שהביאם אביו.
הספר הודפס לראשונה בסלוניקי בין השנים רע"ו-רפ"ב. הספר התקבל מיד עם הדפתסו בחיבה גדולה על ידי קהל הלומדים, והחלו להקיבע חבורות ללימוד בספר. מאז ועד היום, זוכה הספר לפופולריות רבה ביותר, והוא הודפס במהדורות רבות.
למשך תקופה מסוימת אסר האפיפיור להדפיס את הספר, ולכן הודפס הספר תחת השם "עין ישראל".
חיבורים על הספר וסביבו[עריכה]
- עין איה- מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק. ביאור על האגדות שהובאו בעין יעקב למסכתות ברכות ושבת.
- עין יעקב המפואר- עם ביאור מאת הרב חיים אברהם הלוי יאמניק
- עין יעקב המבואר- מאת הרב חיים יוסף וולדמן