שיחה:רבי יהושע בועז: הבדלים בין גרסאות בדף

שנת לידתו[עריכה]

ראה בדף השיחה של הערך פאה נכרית באריכות קצת. כתיבה וחתימה טובה ולילה טוב! למאי נ"מ? 23:21, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

ההשערה שנולד בשנת ר"ס[עריכה]

ראשית, אשלול את ההערכה המוגזמת של אותם החוקרים, כי נולד בשנת רע"ח, ההשערה המובאת בערך כהשערה מובילה.

המקובל מזה שנים רבות אצל החוקרים הוא, ששלטי הגיבורים היה בעצמו ממגורשי ספרד, ולאחר מכן היה רב בקהילת מגורשי ספרד באיטליה. כך מופיע בכמה ספרים:

הרב שלמה בניזרי בספרו 'סדר הדורות הקצר' (תשס"ד), קובע כי נפטר בשנת שי"ג והיה ממגורשי ספרד. אם היה ממגורשי ספרד, בוודאי לא נולד בשנת רע"ח.

כמו כן ב'אנציקלופדיה יהודית דעת', מובא כי "יהושע בועז בן שמעון מבית ברוך - נולד בספרד. ובהיותו נער, לאחר הגירוש הגיע לאיטליה". הדברים נכתבו ע"פ הספר "גדולי האחרונים" מאת נח עמינח ויוסף ניצן. גם ע"פ הדברים הללו, הש"ג לא נולד בשנת רע"ח.

כמו כן, באנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701, קובעים העורכים כי "בשנת הגירוש הזה כשגורש מקטלוניה היה עדיין צעיר לימים".

הנ"ל כמובן אינם חשודים בהטיה מכוונת, וכמה מחברי ספרים הניחו מתוך כך כי נולד בסביבות שנת ר"ל-רל"ב, מתוך סברה פשוטה כי ההגדרה "צעיר לימים" מדברת על בחור בן 20.

אחד החוקרים אף מודה על האמת, ומעיר כי "גם ראייתו וחשבונו יש לבדוק מניין קבע שהדפיס ספריו בדיוק כשסיימם, בגיל לה' לפי שנפטר שנה לאחר מכן בשנת שט"ו".

הכותב מוסיף ומציין לפי אותו מאמר, "השלט"ג שנדפס בשנת שי"ד היה רק על קידושין והבאים אחריו נדפסו לפחות עשר שנים מאוחר יותר, והיו קשיים מרובים בהדפסת ספרים והפצתם". ממילא ההשערה התמוהה כי נולד ברע"ח, מאחר ובאותה שנה שכתב את הקדמתו היא נדפסה לאלתר, אין לה בסיס.

אחד החוקרים הוכיח שהש"ג היה בין החיים בשנת שי"ד, מה שמפריך את העובדה כי נפטר בשנת שי"ג (כמצויין לעיל בספר "סדר הדורות") - אך לא הוכיח כי נולד בשנת רע"ח.

באותו רי"ף מופיעה הקדמתו של הש"ג, שכאמור היה בין החיים, אך מי לידינו יתקע שהקדמה זו נכתבה בשנת שי"ד? על סמך מה "נחפז" החוקר לקבוע, "הרי לנו ששנת לידתו שנת רע"ח"? דברי המשיג על כי החיבור נדפס אחרי מות רבי יהושע, אין להם קשר לשנת לידתו - הנדון דידן.

האם החוקר שכתב במוריה ק"ג הביא הוכחה כלשהי לכך שר"י לא היה בין המגורשים? שבן ל"ו היה כשמסר הספר לבית הדפוס?

אין כאן כל דחיה לקביעה כי נולד בסביבות שנת רל"ב, שאף היא השערה, אך יותר מסתברת.

החוקר ב.ד. במאמרו, כותב ש"ההקדמה נדפסה בתלמוד משנת ש"ו, ויש לשער כי נכתבה לכל הפחות שנה אחת קודם, שנת ש"ה". מנין לו? לא ראיתי שום הוכחה בדבריו, חוץ מ"יש לשער". והוכחה בעינן, בפרט כשבאים לקבוע ע"פ זה מסמרות.

במאמרו בקובץ א"ד כותב אותו חוקר, "בהלכות איסור והיתר סי' קי"ז כותב רבינו: 'וכן השיב אחד מהגדולים הר"ר אליה דאיינו יזי"י והיה נראה בעיני היות תירוץ מספיק'. וכפי הנראה הוא בנו או נכדו של רבי עזריאל דאיינה מחשובי חכמי איטליה בדורו של מהרי"ק". מדוע לא סבו של רבי עזריאל דאיינה? מהיכן נובעת השערה זו?

הרב שלמה גוסטמן, במאמר הנ"ל, מדבר על "מעמדו כאחד מגדולי התורה באיטליה בדור הדעה שלאחר גרוש ספרד", האם מדובר באברך בן 36?

בהערות קובע הרב שלמה גוסטמן: "כמה מחוקרי תולדות רבותינו האחרונים טעו וכתבו שרבינו עצמו היה ממגורשי ספרד", אך לא מוכיח מדוע טעו ואיפה טעו, רק השערה כנ"ל שהספר נדפס ביום כתיבתו...

לגבי העובדה שהיה ממגורשי ספרד (וא"כ נולד לפני שנת רנ"ב, גירוש ספרד), דוחה הרב גוסטמן: "בכה"י יש רשימה ארוכה של ישיבות ספרד וראשיה, גדולי התורה בדור הגירוש. אין איזכור מת"ח מבית ברוך (ואף ת"ח או ראש ישיבה מקטלוניה)". אולי בשל העובדה שהש"ג היה נער צעיר בשעת הגירוש? וכיצד עובדה זו ש"אין איזכור" מוכיחה כי לא היה ממגורשי ספרד?

בנוסף כותב הרב גוסטמן, "גם מזיהוי דמותו של רבו של רבינו ותקופות פעולתו אפשר לקבוע באיזה דור למד ולימד... במקום אחד כתב "ורבותי חלקו עלי והר"ר נתן איש איגרא ז"ל כתב על זה להתיר"... רבי נתן מאיגרא היה מגדולי איטליה". לאחר מכן באה קביעה נוספת: "אפשר לקבוע שרבי נתן שימש כדיין בווניציא בשנת רצ"א וא"כ יש לשער שר"י למד אצלו בתקופת שהותו בקרימונא, קרוב לשנת ש'... מכל הנ"ל ברור שר"י [בועז ברוך] חי ופעל בצפון איטליה, כמה דורות אחר גירוש ספרד, ומה שכתב "ממגורשי קטלוניה" כונתו למשפחתו ואבותיו". ע"כ לשונו.

כמה דברים לא ברורים בקטע זה, שבא לעקם את הדברים הפשוטים "ממגורשי קטלוניה" וליחס אותם לאבות אבותיו של הש"ג; אין הוכחה שר' נתן היה מרבותיו - יתכן שיש כאן שני דברים נפרדים, א. רבותיו חלקו עליו, ב. ר' נתן איש איגרא כתב על זה להתיר. א"כ יתכן שהיה זה ר' נתן איגר, שנפטר לפני לידתו של הש"ג ולכן מכונה "ז"ל". אין הוכחה שר' נתן איש איגרא הוא הדיין בויציניאה החתום על תקנות בשנת רצ"א, יתכן שהיה עוד ר' נתן אחר. הכותב עצמו מזכיר עוד "ר' נתן איגרא" בשו"ת מהרי"ב סי' ע"ט, ויתכן שהוא רבו של הש"ג, והוא אדם אחר לגמרי (כמו שיתכן שהוא אותו אחד משנת רצ"א, אולם "הוכחה" אין כאן). ותמיהני איך אפשר להסתמך על רב אחד שהוזכר בש"ג, שלא מוכרח מיהו, וע"פ זה לקבוע "מתי חי ופעל", כאשר לא ברור מתי למד ממנו, והיכן ראה את דבריו, מתי אותו רב נולד ומתי הוא נפטר.

שאלות נוספות עולות מהקביעה כי נולד בשנת רע"ח לערך:

מדוע בהקדמת הש"ג אין רמז לכך שהינו שכיב מרע מוטל ביסורים ושוכב על ערש דווי? כיצד כתב את ההקדמה בעודו מוטל במיטה?

כיצד הוא מזכיר את שאלות בנו רבי בניהו, אם בשנת השלושים ושבע לחייו נפטר? בן כמה היה בנו העילוי? (בנו ר' בניהו מוזכר פעם אחת בספר שלטי הגבורים, ע"ז ו: "יש כאן כמה שאלות שהקשה בני")

בנו נפטר על פניו (ע"ז דף לח, א: הקשה בני בניהו זלה"ה... ועוד הקשה בני בניהו ז"ל) בן כמה היה שהספיק להיות עילוי ולהסתלק מן העולם עוד בחייו של הש"ג?

כיצד הר"ש גוסטמן לא שם לב לסתירה בדבריו:

א. "בהקדמת ש"ס דפוס סביוניטה, שנת שי"ד, בתאריך ר"ח אדר כתוב "כל הנזכר הוליד והצמיח המדוכא ביסורים ומוטל במטה יהושע בועז מברוך יראה זרע יאריך ימים... בכרך שלאחריו, שנדפס בר"ח אייר שנת שט"ו, כבר נזכר רבינו כ"האלוף כמה"ר יהושע בעז מברוך ז"ל". יוצא אם כן שחי בין שנת רע"ח - לשנת שט"ו, שבה נפטר".

ב. "בשנת שי"ב הופיע לראשונה בדפוס ספר המרדכי עם פירוש שלטי הגבורים. על שער הספר כתבו המדפיסים: הלכות רב אלפס עם פסקי רב מרדכי.. ועל פניהם מסביב יאירו המאורות הגדולים המה .. שלטי הגבורים (על הרי"ף והמרדכי) להג"מ יהושע בועז לבית ברוך ז"ל".

האם בשנת שי"ב היה הרב יהושע בועז ז"ל או יזי"א?

לאחר מכן מוסיף הכותב ומציין כי המדפיסים יחסו בטעות פירוש זה להרב יהושע בועז, אולם לא התייחס כלל לקביעה שהוא ז"ל...

כללו של דבר, עד עתה לא נכתבה שום הוכחה באשר ללידתו של הש"ג - מלבד השערה תמוהה המבוססת על כך שהקדמת הש"ג נכתבה ביום צאתה לאור, ומתוך כך דוחק שלא היה ממגורשי ספרד אלא מבניהם. כך כתב בהקדמת הש"ג:

"אזי הערות מויציניאה הבירה הובאו לי, כי כלביא קם וכארי התנשא ונדבה רוח אותו מהשר הגדול אנטוניו יושטיניאן ירום הודו להדפיס תלמוד בבלי, שימלא ארץ תהילתו ושיגידו באיים במרחק את תפארת גדולתו. ויען כי לשמע אוזן שמעו מפי אומרים, כי נמצאו איתי מהתועלות הנזכר דרשם ממני שיהיו לתלמוד זה מחוברים, ושמחתי כמוצא שלל רב על אלה הדברים, ולאשר שאלני נדרשתי ולעשות מצוותו כצבי רצתי, וסביב קונטרס אחד מהתלמוד העתקתי התועלות הנ"ל ואל כבודו שלחתי... כל זה עשיתי לכבוד ה' ולהפקת רצון השר ירום הודו ולשאלתו".

הש"ג כותב כי יושטיניאן ביקש ממנו את הערותיו, לצורך הדפסת תלמוד בבלי, וכך שלח לו את הקונטרסים של הש"ס מעוטרים בכל הוספותיו, שלטי גיבורים, עין משפט, מסורת הש"ס וכו'. לא מדובר על ש"ס שכבר נדפס! הקדמה זו כותב הש"ג לפירושים שאותם שלח ליושטיניאן. מי קבע שיושטיניאן זה הדפיס זאת מייד, והדבר לא לקח לו עשרות שנים? האם העתקת כל כתבי היד לדפוס בזמן ההוא, לא היתה דבר שאורך שנים רבות?

לאור ההשערה שהש"ג נולד בשנת רל"ב לערך, נמצא שבשנת רס"ח השלים את פירושיו ושלח אותם ליושטיניאן בצירוף ההקדמה הנ"ל, והדפסת הש"ס עם כל הפירושים הללו לקחה 38 שנה - דבר שיתכן! אם נאמר שגלה בגירוש ספרד בהיותו נער (ככתוב באנציקלופדיה), בגיל 10, ונולד בשנת רמ"ב - נמצא שהעתקת הש"ס לדפוס לקחה לאותו יושטיניאן 28 שנה, גם זה יתכן... שהרי ההדפסה עצמה ארכה כמה וכמה שנים - משנת ש"ו ועד שנת שי"א.

וגם אם נאמר שמשך זמן ההדפסה (ש"ו - שי"א) הוא הזמן בו הועתקו כתבי הש"ג לדפוס, מי אמר שהשר לא התעכב עם תחילת ההדפסה במשך כמה עשרות שנים? מה עם ההגהה? מה עם הוצאות ההדפסה, שהשר היה צריך לארגן? הכל יתכן, ואין כאן "הוכחה" חד משמעית, בוודאי שלא נולד בשנת רע"ח. יתכן שהאמת נמצאת באמצע, בין רל"ב לרע"ח...

ועדיין, כמה שאלות לא הגיעו לפתרונן:

א. הר"ש גסטמן כתב "בשנת שי"ב הופיע לראשונה בדפוס ספר המרדכי עם פירוש שלטי הגבורים. על שער הספר כתבו המדפיסים: הלכות רב אלפס עם פסקי רב מרדכי.. ועל פניהם מסביב יאירו המאורות הגדולים המה .. שלטי הגבורים (על הרי"ף והמרדכי) להג"מ יהושע בועז לבית ברוך ז"ל". האם בשנת שי"ב היה הרב יהושע בועז בין החיים או בין המתים?

ב. אם נולד בשנת רע"ח, מדוע בהקדמת הש"ג אין רמז לכך שהינו שכיב מרע מוטל ביסורים ושוכב על ערש דווי? כיצד כתב את ההקדמה ושלח את כל הפירושים לאותו שר, בעודו מוטל במיטה?

ג. כיצד הוא מזכיר את שאלות בנו רבי בניהו, אם בשנת השלושים ושבע לחייו נפטר? בן כמה היה בנו העילוי? (בנו ר' בניהו מוזכר פעם אחת בספר שלטי הגבורים, ע"ז ו: "יש כאן כמה שאלות שהקשה בני")

ד. בנו נפטר על פניו (ע"ז דף לח, א: הקשה בני בניהו זלה"ה... ועוד הקשה בני בניהו ז"ל) בן כמה היה שהספיק להיות עילוי ולהסתלק מן העולם עוד בחייו של הש"ג?

ה. לכאורה אין הוכחה חותכת שר' נתן איש איגרא הוא אותו ר' נתן משנת רצ"א.

את חיבוריו כתב רבי יהושע במהלך שלוש עשרה השנים (23-36), ויש אפשרות שחיבורו "מסורת הש"ס" נכתב בסוף י"ג השנים ולא בתחילתם. וממילא, יתכן שמסורת הש"ס נדפסה בשנת רפ"ג, והוא כתב את חיבורו בשנת רפ"ה, שנתיים לאחר מכן, ולאחר חמש שנים, כשהוא מסכם את חיבוריו, הוא כותב שעשה הוספות לביאור המסורה שנדפס "מאז" - לפני שבע שנים (שזה הגיוני לכתוב "מאז" על תקופה שלפני שבע שנים). א"כ, יתכן שבשנת ר"צ היה בן שלושים ושש, ונתון זה מתאים גם לר' נתן איגרא שהיה חתום על איגרות בשנת רצ"א והטענות שהיה רבו, ויתכן שהיה רבו במהלך השנים הקודמות (בין ר"פ לר"צ). ולפי חשבון זה נמצא שהוא נולד בשנת רנ"ד, כשנתיים לאחר הגירוש.

לפי זה גם הנתון שהש"ס נדפס בשנת ש"ו, נשמע יותר הגיוני, כאשר החידושים נמסרו לדפוס בשנת ר"צ, והכנתם לדפוס נמשכה כחמש עשרה שנה, כאשר בזמן ההוא היה הדפוס בחיתוליו.

הפער בין רנ"ד לרע"ח הוא גדול (ואם נולד ברנ"ד ונפטר בשט"ו, נמצא שחי 61 שנה), ומכל הראיות שהביאו החוקרים - אין הוכחה חד משמעית שנולד ברע"ח. אמנם נראה שלא היה ממגורשי ספרד בעצמו אלא ממשפחה של מגורשי ספרד.

לסיכום:

א. רבי נתן איגרא, אינו מהווה ראיה, שכן אי אפשר לקבוע בוודאות מי היה האיש.

ב. גם משפחתו הקרובה של הש"ג, אין בהם כדי לקבוע את תאריך לידתו המדוייק.

ג. העובדה כי בהקדמת הש"ג מוזכרת העובדה כי מסר את כתביו למדפיס יושטיניאן, אינה מעידה כי בהכרח הדפיסם באותה שנה - ויתכן מאוד כי הכנת הכתבים לדפוס ארכו כמה וכמה שנים, ויתכן גם שההדפסה התעכבה מסיבות שונות ולא יצאה לפועל אלא בשנת ש"ו.

ד. נראה יותר שנולד בסביבות שנת רנ"ד - ע"פ ההוכחה המוחצת שהזכיר בהיותו בן 36 בהקדמתו את מסורת הש"ס שנדפסה בשנת רפ"ג. הקביעות בספר חו"כ או לשה"פ כי נולד בסביבות שנת רל"ב, והקביעות בספרי האנציקלופדיה כי בגירוש ספרד היה נער - בטעות יסודן.

ה. הקביעה כי נולד בשנת רע"ח וכתב את ההקדמה בשנת ההדפסה, נשללת מסיבה נוספת - בהקדמת הש"ג אין רמז לכך שהינו שכיב מרע מוטל ביסורים ושוכב על ערש דווי, ורק בהדפסה בשנת שי"ד מוזכר הדבר.

בספרים נוספים שנדפסו מאוחר יותר, הדגישו את העובדה כי ספרו של הב"ש נדפס 55 שנה לאחר הדפסת הש"ג, וספרו של היעב"ץ הודפס 150 שנה לאחר מכן, ובתוך תקופה זו לא התפרסמו חולקים נוספים, כאשר אחרים הודו לב"ש בשיטתו. שנת לידתו של הש"ג לא מעלה או מורידה את הנתון הזה, ועל שנת הדפסת הספרים הנ"ל אין חולק.

ושלפי ההשערה כי נולד בשנת רנ"ד, יש פער של 15 שנה בין כתיבת ההקדמה להדפסתה, האם זה לא הגיוני? הקלדת כל הפירושים אפילו בימינו אנו היתה אורכת זמן רב! האם בזמן ההוא לא יתכן שארכה 15 שנה?

לפי דבריי לעיל, המדפיס יושטיניאן ניגש להדפסה בשנת ר"צ, אז גם כתב הש"ג את הקדמתו. האם לא הגיוני ששבע שנים לאחר ההדפסה הקודמת, בשנת רפ"ג, ניגש יושטיניאן להדפסה חוזרת?

ומה כבר אפשר להוכיח מגירושי בתו של הש"ג?

לעניות דעתי, יותר משונה לקבוע כי נולד בשנת רע"ח, וכי ימי חייו היו קצרים כל כך - 37 שנה.

ואמנם הקביעה כי היה בגירוש ספרד, בטעות יסודה.

לסיכום: הש"ג אכן לא היה מיוצאי ספרד, אלא משפחתו היתה ממגורשי ספרד, וספרו הראשון נדפס עוד בחייו; אך רוב ספריו נדפסו לאחר מותו, ושנת לידתו היא ככל הנראה סביבות שנת ר"ס, וחי כחמישים וחמש שנה עד שנת שט"ו.

למה נראה לומר כך, ולא שנת רע"ח? מכמה סיבות;

א. לא נזכר בשום מקום שהוא נפטר בקיצור ימים ושנים, ובוודאי המחברים היו מציינים דבר טראגי זה. ולמה נקצר את ימיו לחינם?

ב. מכך שהוא מצטט את בנו, ואח"כ גם בתואר "ז"ל", משמע שהיה לפחות כבן עשרים או עשרים וחמש.

ג. התאריך הנ"ל מתאים לשאר התאריכים המצויינים במחקרים השונים.

ד. לא מסתבר שאותה שנה שהגיש את כתביו לשר, הודפסו כתביו, הרי לוקח זמן רב להכין לדפוס, ובפרט בזמן ההוא. ולפי ההשערה הזו, הדבר לקח שש שנים - זמן סביר בהחלט (עד להדפסת הש"ס בשנת ש"ו).

ה. לא מוזכר בהקדמה שלו על כי הינו חולה אנוש על ערש דווי.

מכל זה נראה לנקוט בתאריך סביר (ר"ס) היכן שהוא באמצע בין התאריכים, ולא בתאריך הכי קיצוני - רע"ח.

בברכה, א. ב. אמזלג (שיחה) 16:52, 6 ביולי 2015 (IDT)