רבי אברהם פינסו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של א. ב. אמזלג (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אברהם פינסו''' היה [[אב בית דין]] בקהילת שאראי (סראייבו) בבוסניה, ומחכמי הספרדים ב[[ירושלים]]. | |||
'''רבי אברהם פינסו''' היה [[אב בית דין]] | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בסביבות שנת ת״ק בעיר שאראי שבבסוניה לאביו רבי ישראל ולאמו שרה. בהיותו | נולד בסביבות שנת ת״ק בעיר שאראי שבבסוניה לאביו רבי ישראל ולאמו שרה. בהיותו | ||
בן שלוש שנים בלבד, נהרג אביו ע"י הגוים<ref>כפי שמעיד בהקדמה לספרו "תולעת שני": "שבעוונתי הרבים נהרג אבי | בן שלוש שנים בלבד, נהרג אביו ע"י הגוים<ref>כפי שמעיד בהקדמה לספרו "תולעת שני": "שבעוונתי הרבים נהרג אבי תנצב"ה אל נקמות ה׳</ref> ולאחר זמן מועט נפטרה גם אמו. | ||
תחילת לימודו היתה כפי הנראה בשאראי. משהגיע לפרקו, לקח לאשה את בת הגביר רבי חיים דניאל הלוי, מעשירי שאראי, שפרנסו והאכילו. חמותו היתה מצאצאי [[רבי יוסף קארו]]<ref>כפי שמעיד בהקדמתו לספר "חסדי דוד" חלק ב'.</ref>. | תחילת לימודו היתה כפי הנראה בשאראי. משהגיע לפרקו, לקח לאשה את בת הגביר רבי חיים דניאל הלוי, מעשירי שאראי, שפרנסו והאכילו. חמותו היתה מצאצאי [[רבי יוסף קארו]]<ref>כפי שמעיד בהקדמתו לספר "חסדי דוד" של רבו הרד"ף, חלק ב'.</ref>. | ||
למד אצל [[רבי דוד פארדו]] (שהיה רב בסרייבו), והיה מקורב אליו | למד אצל [[רבי דוד פארדו]] (שהיה רב בסרייבו), והיה מקורב אליו עד שהפך להיות [[רב מובהק|רבו המובהק]]. | ||
לאחר עלייתו של הרד"ף ל[[ארץ ישראל]] בשנת תקמ"ב, החל רבי אברהם, בהוראת רבו, להוציא לאור את כתביו בליוורנו שב[[איטליה]]. להדפסת ספרים אלו זכה להסכמותיהם של ה[[חיד"א]] ושל רבי יעקב משה עייאש (שהיה לימים [[הראשון לציון]]). | |||
באותה תקופה התמנה לכהן כראב"ד בשאראיי, וכן לימד ב[[ישיבה]]. | |||
הוא הנהיג את הקהילה יחד עם בנו של רבי דוד פארדו, רבי יצחק, ששימש כרב הקהילה, גם בעתות פרעות ומשבר לאחר כיבוש סרביה על ידי האוסטרים<ref>ראה בהקדמה ל'חסדי דוד' ח"ב</ref>. | |||
לאחר שנת תקס"ה עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[ירושלים]], שם נפטר בי"ח ב[[חשוון]] בשנת תק"פ (או תק"ע). נקבר בחלקת הספרדים ב[[הר הזיתים]], בסמוך לקבר רבו הרד"ף, הראש"ל [[רבי אברהם אשכנזי]], ה[[רבי שלום שרעבי|רש"ש]] ו[[רבי חיים די לה רוזה]]. | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5499|מספר שנים=80}} | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*[[שו"ת]] | * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20296&pgnum=1 עזרת מצר]'''- [[שו"ת]] הלכתי. במקומות אחדים הוא דן בנושאים מיוחדים ובשאלות שנראות לא מציאותיות (למשל: אם יוצאים ידי חובת [[ברכת המזון]] מאדם שנהפך ל[[סוס]]<ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20296&st=&pgnum=85| שו"ת עזרת מצר סימן ח]</ref>). | ||
== | * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44625&pgnum=1 אפי זוטרי]''' (סלוניקי תקנ"ח)- על הלכות [[חג הפסח]]. | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44980&pgnum=1 משפט כתוב]''' (סלוניקי תקנ"ח)- ליקוט פסקי ה[[חיד"א]]. בסביבות שנת ת"ר, הדפיס נכדו של החיד"א, רבי משה אזולאי, ספר זה עם הוספות בשם "זכרון למשה". | |||
* '''[http://hebrewbooks.org/6505 תולעת שני] '''- (שם תקס"ה) דרושים. | |||
* [http:// | * '''כתית למאור'''- חידושים על אגדות התלמוד. | ||
* '''ציות נהר''' (נותר בכתב יד)- פירושים, חידושים ורמזים על התורה. | |||
* '''דרושים''' (נותר בכתב יד). | |||
==בניו ומשפחתו== | |||
*רבי חיים דניאל שלמה פינסו- [[קבלה|מקובל]] ושקדן נודע בירושלים, בעל ספר "שם חדש" על [[ספר יראים]] ל[[רבי אליעזר ממיץ]] ו"ספר הגיטין". | |||
*רבי יצחק פינסו | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:פינסו אברהם}} | {{מיון רגיל:פינסו אברהם}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי אגדות הש"ס]] | |||
[[קטגוריה:רבני ירושלים]] | |||
[[קטגוריה:רבני הבלקן וטורקיה]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:51, 13 ביולי 2015
|
|
רבי אברהם פינסו היה אב בית דין בקהילת שאראי (סראייבו) בבוסניה, ומחכמי הספרדים בירושלים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בסביבות שנת ת״ק בעיר שאראי שבבסוניה לאביו רבי ישראל ולאמו שרה. בהיותו בן שלוש שנים בלבד, נהרג אביו ע"י הגוים[1] ולאחר זמן מועט נפטרה גם אמו.
תחילת לימודו היתה כפי הנראה בשאראי. משהגיע לפרקו, לקח לאשה את בת הגביר רבי חיים דניאל הלוי, מעשירי שאראי, שפרנסו והאכילו. חמותו היתה מצאצאי רבי יוסף קארו[2].
למד אצל רבי דוד פארדו (שהיה רב בסרייבו), והיה מקורב אליו עד שהפך להיות רבו המובהק.
לאחר עלייתו של הרד"ף לארץ ישראל בשנת תקמ"ב, החל רבי אברהם, בהוראת רבו, להוציא לאור את כתביו בליוורנו שבאיטליה. להדפסת ספרים אלו זכה להסכמותיהם של החיד"א ושל רבי יעקב משה עייאש (שהיה לימים הראשון לציון).
באותה תקופה התמנה לכהן כראב"ד בשאראיי, וכן לימד בישיבה.
הוא הנהיג את הקהילה יחד עם בנו של רבי דוד פארדו, רבי יצחק, ששימש כרב הקהילה, גם בעתות פרעות ומשבר לאחר כיבוש סרביה על ידי האוסטרים[3].
לאחר שנת תקס"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נפטר בי"ח בחשוון בשנת תק"פ (או תק"ע). נקבר בחלקת הספרדים בהר הזיתים, בסמוך לקבר רבו הרד"ף, הראש"ל רבי אברהם אשכנזי, הרש"ש ורבי חיים די לה רוזה.
| תקופת חייו של רבי אברהם פינסו על ציר הזמן |
|---|
 |
ספריו[עריכה]
- עזרת מצר- שו"ת הלכתי. במקומות אחדים הוא דן בנושאים מיוחדים ובשאלות שנראות לא מציאותיות (למשל: אם יוצאים ידי חובת ברכת המזון מאדם שנהפך לסוס[4]).
- אפי זוטרי (סלוניקי תקנ"ח)- על הלכות חג הפסח.
- משפט כתוב (סלוניקי תקנ"ח)- ליקוט פסקי החיד"א. בסביבות שנת ת"ר, הדפיס נכדו של החיד"א, רבי משה אזולאי, ספר זה עם הוספות בשם "זכרון למשה".
- תולעת שני - (שם תקס"ה) דרושים.
- כתית למאור- חידושים על אגדות התלמוד.
- ציות נהר (נותר בכתב יד)- פירושים, חידושים ורמזים על התורה.
- דרושים (נותר בכתב יד).
בניו ומשפחתו[עריכה]
- רבי חיים דניאל שלמה פינסו- מקובל ושקדן נודע בירושלים, בעל ספר "שם חדש" על ספר יראים לרבי אליעזר ממיץ ו"ספר הגיטין".
- רבי יצחק פינסו
הערות שוליים
- ↑ כפי שמעיד בהקדמה לספרו "תולעת שני": "שבעוונתי הרבים נהרג אבי תנצב"ה אל נקמות ה׳
- ↑ כפי שמעיד בהקדמתו לספר "חסדי דוד" של רבו הרד"ף, חלק ב'.
- ↑ ראה בהקדמה ל'חסדי דוד' ח"ב
- ↑ שו"ת עזרת מצר סימן ח