טבריה: הבדלים בין גרסאות בדף

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 12:13, 5 באוגוסט 2015 (IDT)

טבריה היא עיר בצפון ארץ ישראל, העיר היחידה לחופי ימת הכנרת. נחשבת לאחת מ"ארבע ערי הקודש" (יחד עם ירושלים, חברון8 וצפת), בשל היותה אחד ממרכזי היישוב היהודי בארץ ישראל במשך תקופת הגלות ובשל היותה מרכז חשוב בתקופת התנאים והאמוראים וקברי הצדיקים המצויים בה.

תולדות העיר[עריכה]

העיר טבריה הוקמה בתקופת האימפריה הרומית, סביב שנת 20 לספירה, ונקראה על שם הקיסר הרומי טיבריוס. הגמרא (מגילה ה ע"ב-ו ע"א) מביאה מחלוקת האם טבריה בנויה על מקומה של העיר המקראית "רקת", או העיר המקראית "חמת" (דעת רבי יוחנן), שתיהן מוזכרות כערים בנחלת שבט נפתלי: "וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת" (יהושע יט לה). עם זאת, האמורא חזקיה, שהתגורר בטבריה, הסתפק האם נחשבת טבריה לעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בשל השאלה האם קצה המזרחי של טבריה, של הוגן על ידי חומה אלא על ידי חוף הים, נחשב כחומה (ראה לקמן).

משמעות שמה[עריכה]

דינה בקריאת מגילה[עריכה]

ישנה הסתפקות בהלכה בדינה של העיר טבריה לענין קריאת המגילה. מצד אחד ברור שהעיר מוקפת חומה, ולכן לכאורה יש לקרוא בה את המגילה כמוקפין בט"ו אדר. ומצד שני, הצד המזרחי של החומה איננו, כי הים משמש כחומה, ולכן יתכן שזה לא יוגדר כחומה והעיר תקרא מגילה בי"ד אדר כפרזים.

הגמרא (מגילה ה:) מספרת שחזקיה קרא את המגילה בטבריה בשני הימים, בי"ד ובט"ו בגלל הספק. מצד שני הגמרא מביאה אפשרות שרבי סבר שטבריה נחשבת למוקפת חומה, ולכן התיר לעצמו ליטוע בה ביום י"ד (עיין שם באוקימתות נוספות למעשהו של רבי).

תקופת התנאים והאמוראים[עריכה]

טבריה היתה עיר שוקקת מבחינת לימוד התורה, ועל כך יעידו כמות התנאים והאמוראים שקשורים לעיר.

גלותה האחרונה של הסנהדרין היתה לטבריה, ומשם עתידים להיגאל.

רשב"י עבר להתגורר בעיר לאחר שיצא מהמערה כדי לרחוץ במעיינותיה את עור גופו החבול והמקולף מהשהייה בחול המערה שנים רבות כל כך. כאות הוקרה הוא הציע לעיר לתקן בה דבר, והם אמרו לו שיש בעיה לכהנים בעיר, מפני שיש בה ספק טומאת מת. רשב"י שתל בעיר תורמוסים, ועל ידיהם גילה איפה נמצאים המתים. לאחר זאת ערער זקן אחד על כך וקרא "טיהר בן יוחאי בית הקברות". כעס עליו רשב"י ונתן בו עיניו ומת שבת לג.

על מעשה זה כתב הבן איש חי בשירו על רשב"י ואמרתם כה לחי את השורה: "טיהר את העיר טבריה, עשה אותה נקיה / הודו לו מן שמיא, אדוננו בר יוחאי".

רבי מאיר (המכונה "רבי מאיר בעל הנס") התגורר בטבריה והוא קבור לידה.

רבי התגורר בעיר בזמן מסוים (בסוף ימיו התגורר בבית שערים ושם נקבר).

התלמוד הירושלמי חובר בעיר טבריה (ונקרא ירושלמי כדי לתת כבוד לירושלים) ורבים מאמוראי ארץ ישראל התגוררו בעיר, ביניהם רבי יוחנן, ריש לקיש, רבי אמי ורבי אסי ועוד.

קברות צדיקים בעיר[עריכה]

סביב טבריה נמצאים קברי צדיקים רבים:

• רבי עקיבא (ויש המערערים וטוענים שקבור בקיסריה, אך זהו הציון המקובל), לידו קבור הרמח"ל (גם עליו יש המערערים וטוענים שקבור בסכנין, אך אין ציון לקברו שם). ליד ציון קברו של רבי עקיבא יש הנוהגים לחגוג בל"ג בעומר הילולה, לפני או אחרי ההילולה במירון של רשב"י. הרבי מבוסטון נוהג לערוך שם "טיש פירות" בליל ל"ג בעומר.

• רבי מאיר בעל הנס: ישנם שם 2 ציונים, אחד אשכנזי ואחד ספרדי, וכן כולל. על ציונו נהוג לערוך הילולה בי"ד אייר (פסח שני).

• הרמב"ם: לפי המסורת הונח ארונו על חמור שצעד ממצרים עד לטבריה ולכן נקבר שם.

• השל"ה הקדוש: קבור ליד הרמב"ם. לפי האגדה הייתה ביקורת על הש"לה הקדוש מאחר וקרא לספרו בשם היומרני "שני לוחות הברית", ולכן הוא עבר להתגורר בצפת ליד האלשיך, שקרא אף הוא לספרו בשם יומרני "תורת משה". הוא ציווה לקברו ליד הרמב"ם, שהרי הוא קרא לספרו משנה תורה. רבים נוהגים לפקוד את קברו בערב ראש חודש סיוון ולהתפלל את התפילה שכתב על לימוד התורה לבנים.

• קבר רבי חייא ובניו.

• קבר רחל אשת רבי עקיבא: רבים המערערים על אמינות ציון זה.

• קבר רבי מנחם מנדל מוויטבסק - מראשוני העלייה החסידית לארץ ישראל.

• קבר רבי ישראל משקלוב - מתלמידי הגר"א שעלה וישב את הארץ במסירות נפש. מיקומו נחשף לאחרונה בבית הקברות הישן.

חמי טבריה[עריכה]

ליד העיר בוקעים מעיינות חמים הנקראים "חמי טבריה". ישנם מספר דיונים עליהם בגמרא לגבי דין בישול ורחיצה בהם בשבת וביום טוב.

פורים טבריה[עריכה]

בטבריה נהוגים מספר ימים הנחגגים ב"פורים טבריה" בעקבות ניסי הצלה שקרו לעיר. בימים אלו אין אומרים תחנון בעיר.

ברכת כהנים[עריכה]

יש מקומות בעיר שנוהגים שלא לשאת כפים כמנהג ארץ ישראל בכל יום, אלא רק במוסף. מנהג זה נוהג בעיקר בבתי הכנסת החסידיים בעיר. רוב בתי הכנסת (שרובם ספרדים) נוהגים לשאת כפים בכל יום.

פעילות דתית כיום בעיר[עריכה]

בעיר ישנם מספר רבנים מפורסמים: הרב אויערבאך (בנו של הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל), הרב דוב קוק שליט"א.

בעיר פועל בית חב"ד שבו ישיבה.

בעיר ישנה ישיבה גבוהה ציונית בראשות הרב משה שחר שליט"א.