רבי אפרים תלמיד הרי"ף: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(שגיאת כתיב) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==זהותו== | ==זהותו== | ||
הראשונים מביאים רבות מדבריו של רבי אפרים בתור אחד מתלמידיו של הרי"ף<ref>למשל {{מקור|פתיחת מסכת אבות למאירי; ר"ן תחילת גיטין; ספר יוחסין}} ועוד</ref>. עם זאת, ישנם גם | הראשונים מביאים רבות מדבריו של רבי אפרים בתור אחד מתלמידיו של הרי"ף<ref>למשל {{מקור|פתיחת מסכת אבות למאירי; ר"ן תחילת גיטין; ספר יוחסין}} ועוד</ref>. עם זאת, ישנם גם שלא מנו אותו עם תלמידי הרי"ף<ref>למשל ב[[ספר הקבלה]] ל[[רבי אברהם אבן דאוד]], ה[[רמב"ם]] בתשובותיו מהדורת פריימן עמ' 364 וב[[הקדמות הרמב"ם|הקדמה לפירוש המשנה]], {{מקור|תשב"ץ א עב}} ועוד.</ref>. | ||
בעקבות בלבול בין השמות, היו שזיהו אותו עם רבי אפרים "הצרפתי", היינו [[רבי אפרים מרגנשבורג]]<ref>למשל {{מקור|ספר חרדים פ"ה מצוות לא תעשה התלויות בידיים עמ' קכז}}; "קורא הדורות" מהד' קסל ט, א; ר' צבי הירש אדלמן במבואו ל[[כפתור ופרח]] ועוד.</ref>, ויש שיזהו את [[רבי אפרים מצור]], תלמיד ה[[רמב"ם]], כתלמיד הרי"ף<ref>ר' חיים מיכל (אור החיים עמ' 241). וראה "מבוא לראב"יה" לאופטוביצר, עמ' 235 דחיית אפשרות זו.</ref>. אכן, הבלבול בינו לבין רבי אפרים מרגנשבורג נפוץ מאד, אולם ברור כי היו אלו שני חכמים שונים, שכן רבים מזכירים את בי אפרים תלמיד הרי"ף, בעוד שר' אפרים מרגנשבורג חי באשכנז ובתקופה מאוחרת יותר. | בעקבות בלבול בין השמות, היו שזיהו אותו עם רבי אפרים "הצרפתי", היינו [[רבי אפרים מרגנשבורג]]<ref>למשל {{מקור|ספר חרדים פ"ה מצוות לא תעשה התלויות בידיים עמ' קכז}}; "קורא הדורות" מהד' קסל ט, א; ר' צבי הירש אדלמן במבואו ל[[כפתור ופרח]] ועוד.</ref>, ויש שיזהו את [[רבי אפרים מצור]], תלמיד ה[[רמב"ם]], כתלמיד הרי"ף<ref>ר' חיים מיכל (אור החיים עמ' 241). וראה "מבוא לראב"יה" לאופטוביצר, עמ' 235 דחיית אפשרות זו.</ref>. אכן, הבלבול בינו לבין רבי אפרים מרגנשבורג נפוץ מאד, אולם ברור כי היו אלו שני חכמים שונים, שכן רבים מזכירים את בי אפרים תלמיד הרי"ף, בעוד שר' אפרים מרגנשבורג חי באשכנז ובתקופה מאוחרת יותר. | ||
==מקומו== | ==מקומו== | ||
גרסה מ־22:31, 3 בספטמבר 2015
|
|
רבי אפרים מקלעת חמאד (נקרא גם רבי אפרים תלמיד הרי"ף; רבי אפרים קלעי[1] או רבי אפרים הספרדי[2]) היה מגדולי חכמי אלג'יר בתקופת הראשונים, תלמידו של הרי"ף. עסק בהלכה, בדקדוק ובבירור נוסחאות.
זהותו
הראשונים מביאים רבות מדבריו של רבי אפרים בתור אחד מתלמידיו של הרי"ף[3]. עם זאת, ישנם גם שלא מנו אותו עם תלמידי הרי"ף[4].
בעקבות בלבול בין השמות, היו שזיהו אותו עם רבי אפרים "הצרפתי", היינו רבי אפרים מרגנשבורג[5], ויש שיזהו את רבי אפרים מצור, תלמיד הרמב"ם, כתלמיד הרי"ף[6]. אכן, הבלבול בינו לבין רבי אפרים מרגנשבורג נפוץ מאד, אולם ברור כי היו אלו שני חכמים שונים, שכן רבים מזכירים את בי אפרים תלמיד הרי"ף, בעוד שר' אפרים מרגנשבורג חי באשכנז ובתקופה מאוחרת יותר.
מקומו
במקורות אחדים מכונה רבי אפרים קלעי[7] או רבי אפרים מקלע, דבר המעיד על מקום מגוריו- קלעת חמאד- עיירת מגוריו של הרי"ף[8]. לאחר בריחת הרי"ף לספרד, יתכן שעבר לאליסונה, שם גם לימד לאחר פטירת הרי"ף[9], יש אומרים שברח לפרובנס, שכן מובכר הרבה בקרב חכמי פרובנס[10], ויש אומרים שנשאר בקלעת חמאד[11], שם ניהל ישיבה.
תלמידיו
- המדקדק רבי שלמה אבן פרחון, בעל "מחברת הערוך" העיד על עצמו כתלמידו, ואולי אף תלמידו המובהק. הוא מספר כי התייעץ עמו בעניינים דקדוקיים בספרו.
- יתכן שרבי יוסף אבן פלאח, אף הוא בן קלעת חמאד, היה תלמידו.
חיבוריו
רבי אפרים חיבר חיבורים רבים במקצועות רבים בתורה. ביניהם כנראה היו:
- פירוש על השמנה ובייחוד על פרקי אבות
- פירוש על התוספתא
- פירוש על התלמוד
- בירורי נוסחאות התלמוד
- פסקים ותשובות בכל תחומי ההלכה
- הגהות, השגות, תוספות והשלמות לחיבורו הגדול של הרי"ף.
- קונטרס על דיני הקניינים.
כל כתבים אלו לא שרדו בשלמותם, אולם ממה שהביאו חכמי הדורות ניתן לדלות רבים מחידושיו, פירושיו ופסקיו. בשנת תשל"ו הוציא הרב ישראל שציפנסקי את הספר רבינו אפרים: פירושים, פסקים ותשובות, בו ליקט מכתבי יד ומספרי הראשונים את כל תורתו של רבינו אפרים בחלוקה לפירושים (על המשנה, התלמוד והרי"ף), פסקי הלכה ותשובות, בתוספת מבוא נרחב (בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים).
הערות שוליים
- ↑ לעיתים גם מקלע או בשיבוש אשכנזי מקולונא, מקולוניא או מקולניא
- ↑ תלמידי רבנו יונה ברכות לה ב; שם לו א; מגן אבות למאירי א ועוד. אולי נקרא כך על מנת להבדילו מרבי אפרים האשכנזי, כדלקמן. יש שהסיקו מכך כי בהמשך עבר לספרד, אולם כנראה אין זה נכון, אלא שחכמי צפון אפרקיה נקרא בפי יהודי אירופה בשם "ספרדים" (וראה במבוא הרב ישראל שציפנסקי לספר ""רבינו אפרים- פירושים, פסקים ותשובות" עמ' 50.
- ↑ למשל פתיחת מסכת אבות למאירי; ר"ן תחילת גיטין; ספר יוחסין ועוד
- ↑ למשל בספר הקבלה לרבי אברהם אבן דאוד, הרמב"ם בתשובותיו מהדורת פריימן עמ' 364 ובהקדמה לפירוש המשנה, תשב"ץ א עב ועוד.
- ↑ למשל ספר חרדים פ"ה מצוות לא תעשה התלויות בידיים עמ' קכז; "קורא הדורות" מהד' קסל ט, א; ר' צבי הירש אדלמן במבואו לכפתור ופרח ועוד.
- ↑ ר' חיים מיכל (אור החיים עמ' 241). וראה "מבוא לראב"יה" לאופטוביצר, עמ' 235 דחיית אפשרות זו.
- ↑ שבלי הלקט א ריח; תניא רבתי מח א
- ↑ אצל חכמי אשכנז, יש ושם העיר שובש ל"קולוניא", "קולניא" או "קולונא").
- ↑ ראה במבוא הרב שציפנסקי (פרק ב סי' ג) דעות שסברו כך.
- ↑ "דור דור ודורשיו" פ"ה, ועוד
- ↑ כך מכריע הרב שצפינסקיף שם עמ' 53.