כפתור ופרח

‏

כפתור ופרח הוא חיבורו הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ. אגב הדיון ההלכתי, הוא מביא תיאור גאוגרפי של הארץ בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. למימוש מחקרו הוא למד את השפה הערבית ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ולצמחים המוזכרים במקרא. על פי חקירותיו בארץ הוא מצא 180מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא ובתלמוד.

המהדורה הנוכחית של הספר הודפסה על-ידי אברהם משה לונץ בירושלים פעמיים:

1. ספר א' - פרקים א' עד נ"א בשנת 1897 - - 418 עמודים
2. ספר ב' - פרקים ט"ז עד נ"ט, בתוספת מבואות, מפתחות והשלמות בשנת 1899 - 487 עמודים. ספר בב הודפס בתמיכת חברת כל ישראל חברים מפאריז ומכון-צונץ (צונץ שטיפטונג) בברלין.

לונץ מגדיר את הספא בתור חיבורו של :(ב)ראשון בחוקרי ארה"ק^[1] . הוא מקדיש את שני הספרים לכבוד הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. בספר א' הוא מביא רשימה מלאה של המנויים על פירסומיו :"ירושלים" ולוח ארץ ישראל - לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר . פרק 11 של הספר כולל נושאים בעלי ענין לימינו והודפס שוב בימינו על-ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".

הוא בחר לכתוב את הספר בבית שאן . במבוא לספר כתב לונץ : " (הוא) החליט לעזוב את ירושלים לפני מלאת לו שנה לישיבתו בה (בשנת 1315 בקרוב), ולהאחז באחת הערים הקטנות, למען יהי' רחוק משאון הקריה, ויוכל לעסוק בתורה כחפצו, ויבחר לא את העיר הק ט נ ה (הדגש במקור) ונעימה "בית שאן" למושב לו, אשר בה הי' ישוב קטן מאחינו; למען יוכל לשבת במנוחה ולעסוק בחקירת ארה"ק ולחבר חיבור מיוחד כתוצאות חקירותיו ובה כלה את כל חייו".‏‏^[2]

על הספר[עריכה]

הספר הודפס לראשונה בשנת 1548 בונציה שבאיטליה. פעם שנייה הודפס בשנת 1850 בברלין שבגרמניה והמהדורה הנוכחית היא השלישית.

מהדורת לונץ כוללת את הספר המקורי ובו התדיינות במצוות התלויות בארץ, דיני הצדוקים והכותים לעניניהם, לוח הזמנים שהוא מגדירו "תכונת קשת הראיה", לוח השנה - "זמן השמיטות וחשבון השטרות" וכן תיאור הארץ, אנשיה, צמחיה, גבולותיה. המוציא לאור של הספר הוסיף לו וכן המחבר הוסיף לו הגהות של חכמי העבר, מפתחות מפורטים ותולדות המחבר, תרשים של ה"בית השני" וכן "לוח תמונת המטבעות העתיקות פתוחי עין" .

בשער סיפרו הוא כתב:

	"הן הייתי כשני שנים בגליל, דורש וחוקר את הארץ, ועוד חמש שנים בשאר ארצות השבטים, לא מנעתי עצמי שעה אחת מרגל את הארץ, ברוך העוזר.
– 'חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות

תיאורים נבחרים מובאים מאתרים מצפון הארץ ומדרומה:

• עכו - היא חלק מהארץ, שכן רבי אבא מנשק היה כיפי עכו, לפי הרמב"ם, שכן זהו המקום הראשון אליו מגיעים הבאים לארץ. ^[3]
• הר מירון - חצי שעה מגוש חלב. שם "מי מרום" המוזכר בספר יהושע, שם היה "במקום המיוחס לבית המדרש של רבי שמעון בן יוחאי.
• שילה - "היא לדרום שכם כשלוש שעות ביושר, אלא שנוטה מעט למזרח והוא בדרך העולה לירושלים.
• כפר דרום - מעזה לדרום יש עיר ושמה דרום וקורין לה דרון. שם היה גר רבי אליעזר בן יצחק - איש כפר דרום.

לונץ מגדיר את הספא בתור חיבורו של :(ב)ראשון בחוקרי ארה"ק^[4] . הוא מקדיש את שני הספרים לכבוד הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. בספר א' הוא מביא רשימה מלאה של המנויים על פירסומיו :"ירושלים" ולוח ארץ ישראל - לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר . פרק 11 של הספר כולל נושאים בעלי ענין לימינו והודפס שוב בימינו על-ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".

הספר כפתור ופרח הינו ספר הלכה מובהק העוסק במצוות התלויות בארץ. לשם ברור סוגיה זו, הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ-ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפי-כך ספר זה אוצר בתוכו חומר רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה.

עקבות הספר נעלמו מאתים שנה לאחר חיבורו. העתקה אחת הגיע לידי ר' יצחק כהן שולל ממצרים. ממנו נעשו עותקים והופצו במצרים ובארץ ישראל. השימוש הרב בהם היה בגלל המידע שצבר על ההלכות התלויות בארץ ומידות בית המקדש.

רק בשנת ש"ן או ש"ט (בשער הספר לא רשומנ שנה) נדפס הספר בונציה על-יד מאיר בן יעקב "איש פרענץ".

ספר ראשון[עריכה]

הספר כולל את הנושאים: תרומות ומעשרות, האם הקדושה של ארץ ישראל עוד קיימת, איך לנהוג בכתות, הקרובות ליהדות, שהיו בזמנו בארץ וקובע כי יש להחרים אותם ללא- מגבלות ומגיע לירושלים ולהר-הבית - עליהם חלם עוד ביותו בגולה.

הקדמה[עריכה]

הוא מציג את עצמו, בטרם יפרט את מסקנותיו. וכך הוא פותח את דברו:"אמר עבד עברי איש תורי (וזה מקור שמו) ברבי משה הפרחי. ואני ההצעיר, הדל באלפי ישראל, שפל האנשים, אסקופיה שהכל דשים הדישתי את פי לא חסמתי, לדבר דבר לצורך השעה על רוב המצוות הנוהגות היום בארץ". במטרה לבסס את האימון בו הוא מפרט בהקדמה את י"ג עיקרים שהם הבסיס לכל קביעותיו.

תרומות ומעשרות[עריכה]

שני הפרקים הראשונים עוסקים בתאור המצוות על הפרשות של חלק מהיבולים מרכוש בעליהם:

1. עשר התרומות שנצוונו, בינהם: תרומה, מעשרות וחלה - הנזכרים בתורה.
2. ההפרשות מדרבנן: טבל, ודאי ודמאי, ומדומע וחולין.

הפרק השלישי, הוא אקטואלי עד זמננו: האם הקדושה "השניה" - מימי בית שני של ארץ ישראל היא גם לעתיד לבוא והאם החיוב מהתורה הוא רק על :דגן, תירוש (יין) ויצהר (שמן). הוא מוסיף כי " פירות האילן וירק לא היו לעולם חייבין אלא מדרבנן".

דין קרקע בארץ ישראל השייכת לגוי הוא הנושא הבא של הרב. יש שפסקו שאין לגוי קנין בארץ ישראל. ולכן "קנינו" אינו מפקיע מקדושתה ויהודי שקונה ממנו תוצרת חייב לעשר אותה. מסקנתו הסופית היא מורכבת יותר. בהמשך הוא מבאר שיהודי חייב לעשר את הפירות המגיעות אליו. אגב כך, הוא דן בפרק החמישי האם בבית שאן יש להתיר עבודת קרקע בשביעית (עמ' מ"ט). דין טבריה הוא כדין בית שאן - חצי "יום" דרומה. הוא מצטט את רבי ^[5] :"רבי התיר בית שאן"

השומרונים והצדוקים[עריכה]

בתקופתו היו בארץ ישראל אוכלוסיות של שומרונים וקראים והוא מוצא לנחוץ לעסוק בהן. הוא מכנה אותם בתור "שתי אשרות" (מקום עבודת אלילים).

הוא מסביר את תולדותם, אשר לשומרונים, לאחר שמצאו כי "דמות יונה" הם עובדים בשיתוף עם עבודת האלוקים , "הם הולזקו כגויים גמורים". הצדוקים ןהביתוסים הכחישו "רברי קבלה" (תורה שבעל-פה) והיום קורים להם מינים בשם מוחלט (שיצאו מקהל ישראל). הוא מוסיף כי להלכה דינם מיתה "ומותר להרגם היום בזמן גלות - לפי שהם מביאים למינות האמיתית". והסיבה היא כדי שלא יפסיד עם ישראל אנשים נוספים. הוא מציע כי היום "מרימים אותו חרם עולם בספר תורה" _עמ' ס').

ירושלים והר הבית[עריכה]

הפרק הששי מוקדש כולו למה שהוא מכנה "ואין בית לדורות אלא ירושלים בלבד ובהר המוריה". לדבריו, אין להכנס למקום הבית היות ואנו טמאים. רבי חננאל מפאריס בשנת ה"א ט"ז (1256) הגיע לירושלים במטרה לחדש את הקרבת הקרבנות.וכאשר נשאל על טומאת הכהנים השיב כי "קורבות ציבור דוחים את השבת ואת הטומאה". הוא ממשיך כי זה לא ההסבר במלואו ויש לדון בו בצורה מורכבת יותר. הוא מסכם, כי "אין לנו להתקרב מפתח הר הבית ולפנים" - כי זה היה מחנה לוויה.

לונץ מביא בעמ' צ' מביא תרשים ענק של הר-הבית בימי הורדוס על-פי התבנית של האדריכל שיק מירושלים. התמונה תצפית של "חזות הבית השני מצד צפונית-מזרחית". הוא מנחם את הקוראים כי אפשר להתפלל גם עד ה"כתלים" - הככונה היא לכתלים ממזרח שער הרחמים. שם גם היו מתקבצים יהודי ירושלים לתפילה בשבת "ועוליפ להר הבית" (עמ' צ"ג). הוא מוסיף כי שלמה המלך בקש כי תתקבל התפילה שתאמר במקום הזה.

הוא ממשיך בפרק בגאוגרפיה על בסיס מקורות יהודיים אך גם לפי המדע שהיה ידוע באותה תקופה. נאמר כי ארץישראל גבוה מכל הארצות ובית המקדש דבוה מארץ ישראל.

לקריאה נוספת[עריכה]

• יצחק אלפסי, ממזרח שמש, הוצאת קשרים ירושלים, עמודים 64-68
• חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות, כפתור ופרח - פרק י"א: גבולות הארץ, המכון ללימודי מצוות הארץ.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• כפתור ופרח - ספר א' - צילום הספר באתר "Hebrew Books" - כולל מבואות: תולדות חיים ועוד

• כפתור ופרח - ספר ב' - צילום הספר באתר "Hebrew Books"

הערות שוליים[עריכה]