מורה נבוכים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(תיקון האורח הלקוי והנאיבי שבו הוצגה מטרת כתיבת מורה הנבוכים)
שורה 19: שורה 19:
==מטרת כתיבת הספר וזמנה==
==מטרת כתיבת הספר וזמנה==


את "המורה" כתב הרמב"ם בערבית כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים. הספר נכתב בין השנים ד'תתקמ"ז- ד'תתקנ"א.  
את "המורה" כתב הרמב"ם בערבית כדי להתמודד עם המבוכה שמעורר המתח שבין האמת הנתפסת לשכל לבין מה שעולה-לכאורה מדברי התורה והנבואה. הוא מבקש להעמיק את דעת "מעשה בראשית" ו"משעה מרכבה" ולחנך את העילית המשכילית בעם ישראל לחיי אמונה ראויים. הספר מוצג על ידי הרמב"ם כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים. הספר נכתב בין השנים ד'תתקמ"ז- ד'תתקנ"א.


==תוכן הספר==
==תוכן הספר==

גרסה מ־16:41, 19 בספטמבר 2015

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
מורה הנבוכים
More Nevuchim.jpg

שער מורה נבוכים, דפסו יעסניץ תק"ב
מחבר רבי משה בן מימון
תחום אמונה ופילוסופיה
נושא יסודות היהדות; הוכחת האמונה; טעמי מצוות
שפת המקור ערבית
שם בשפת המקור דלאלה אלחאירין
תרגומים רבי שמואל אבן תבון; רבי יהודה אלחריזי; הרב יוסף קאפח; פרופ' מיכאל שוורץ
פירושים בולטים אברבנאל; שם טוב; אפדוי; קרשקש ועוד.

מורה הנבוכים (מורה נבוכים- מו"נ או "המורה") הוא ספרו של רבי משה בן מימון העוסק בפילוסופיה ואמונה. נחשב לאחד הספרים הבסיסיים בלימוד מחשבת ישראל.

מטרת כתיבת הספר וזמנה

את "המורה" כתב הרמב"ם בערבית כדי להתמודד עם המבוכה שמעורר המתח שבין האמת הנתפסת לשכל לבין מה שעולה-לכאורה מדברי התורה והנבואה. הוא מבקש להעמיק את דעת "מעשה בראשית" ו"משעה מרכבה" ולחנך את העילית המשכילית בעם ישראל לחיי אמונה ראויים. הספר מוצג על ידי הרמב"ם כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים. הספר נכתב בין השנים ד'תתקמ"ז- ד'תתקנ"א.

תוכן הספר

הספר נחלק לשלושה חלקים:
החלק הראשון: מוקדש לרעיון של ייחוד ה' והרחקת הגשמות ממנו.
החלק השני: החלק הפילוסופי.
החלק השלישי: טעמי המצוות.

הפולמוס אודות מורה נבוכים

כשלושים שנה לאחר פטירת הרמב"ם "המורה" עורר סערה רבתי בעולם היהודי. היו רבים מגדולי ישראל שיצאו נגד לימוד הספר, ובמקומות מסוימים אף שרפוהו. הבולטים שבין מתנגדי הספר הם רבי שם טוב אבן שם טוב (כתב את "ספר האמונות" כנגד שיטת הרמב"ם והפילוסופים היהודים[1]), רבי יצחק בר ששת[2], רבינו יונה- בתקופת הראשונים ורבי נחמן מברסלב בתקפות האחרונים.

מאידך, מורי החסידות, הבעש"ט, בעל התניא, ר' שמחה בונים מפשיסחה, הרמ"מ מקוצק: הרבו ללמוד בו [3].

ויש שניסו ליישב את הרמב"ם בדרכים שונות: שבסוף ימיו הרמב"ם למד מזקן אחד סתרי תורה וחזר בו מכמה דברים שכתב לפי השכל הפילוסופי [4], או שלא הרמב"ם כתבו, כי לא יתכן שהרמב"ם המורה הראשי בהוראה יכתוב את המורה נבוכים [5].

בפולמוס סביב הלימוד במורה, בתקופת הראשונים, שני הצדדים החרימו זה את זה ואמרו זה על זה שהם כופרים ועובדי עבודה זרה. הדבר הביא צרות וגזירות ונהרגו רבים מישראל, וצמחה מזה גם שריפת התלמוד. ובסוף הקנאים שיצאו נגד הרמב"ם ביקשו מחילה ברבים [6].

תרגומים, פירושים ומהדורות

שני תרגומים קדומים נערכו למורה הנבוכים: תרגומו של רבי שמואל אבן תבון ושל רבי יהודה אל-חריזי, הנחשב לתרגום לא מדויק כמו תרגומו של אבן-תבון. בימינו תורגם הספר מחדש על ידי הרב יוסף קאפח, וכן תרגום מדעי של פרופ' מיכאל שוורץ.

בין פרשני המורה נמנים:

לקריאה נוספת

  • הרב זאב סולטונוביץ, מורה נבוכים, בתוך: בינה לעִתים כרך ב שיעור טו, מופיע באתר ישיבה

קישורים חיצוניים

נוסחאות ותרגומים של מורה הנבוכים

שיטתו של מורה הנבוכים

הערות שוליים

  1. רבי משה אלשקר כתב תשובות לטענותיו (שו"ת מהר"ם אלשקר קיז)
  2. (שו"ת הריב"ש סי' מה)
  3. מפענח צפונות מבוא ז הערה כב
  4. סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה ואומר
  5. ר"י עמדין, אוצר ישראל ערך פילוסופיה "התנגדות להפילוסופיא של הרמב"ם"
  6. תורה שלמה חט"ז מילואים לב. וכן כתב סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה כתב בשה"ק, ששרפו את ספרי המדע ואת ספרי מורה נבוכים
(חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך חב"דפדיה)