הרב שלמה שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| (25 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב | {{רב| | ||
{{רב | |||
|שם=הרב שלמה שפירא | |||
|שם בשפת המקור= | |||
|תמונה=[[קובץ:שלמה שפירא (cropped).jpg|250px]] | |||
|כיתוב= | |||
|כינוי= | |||
|תאריך לידה=[[י"ז בטבת]] [[ה'תשט"ו]] | |||
|מקום לידה=ירושלים ישראל | |||
|תאריך פטירה= | |||
|מקום פטירה= | |||
|מקום קבורה= | |||
|תאריך לידה לועזי= | |||
|תאריך פטירה לועזי= | |||
|מקום פעילות= | |||
|השתייכות=[[ציונות דתית]] | |||
|תחומי עיסוק=[[גמרא]], [[הלכה]] | |||
|תפקידים נוספים=[[ר"מ]] ב[[ישיבת מרכז הרב]]{{ש}}[[אב"ד]] [[נתניה]]{{ש}}חבר [[בית הדין הרבני הגדול]]{{ש}}רב קהילה לשעבר ב[[פתח תקווה]] | |||
|רבותיו=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] | |||
|תלמידיו= | |||
|בני דורו= | |||
|חיבוריו=[[זכר יצחק]] (עריכה) | |||
}} | |||
הרב '''שלמה''' זלמן כהנא '''שפירא''' (נולד ב[[י"ז בטבת]] [[ה'תשט"ו]], [[10 בינואר]] [[1955]]) הוא [[רב]] ו[[דיין (הלכה)|דיין]] [[ציונות דתית|דתי-לאומי]]. מכהן כדיין ב[[בית הדין הרבני הגדול]] ב[[ירושלים]] . בעבר כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]], כ[[אב"ד]] בבית הדין הרבני ב[[נתניה]] וכרב קהילת נחלי משה ב[[פתח תקווה]]. | |||
למד בישיבת מרכז הרב | ==ביוגרפיה== | ||
נולד בשנת [[ה'תשט"ו]] לרב [[אליעזר שפירא (דיין)|אליעזר שפירא]], שהיה דיין בבית הדין הרבני העליון ואחיינו של הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. למד ב[[ישיבה תיכונית חורב|ישיבה התיכונית חורב]] ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. נשוי לבתו של הרב [[יעקב משה סלומון]], ראש הישיבה הטכנולוגית [[כפר אברהם]]. בראשית [[שנות התשעים של המאה ה-20]] התמנה על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ל[[ר"מ]] בישיבה. בשלהי שנת [[ה'תשנ"ז]] ([[1997]]) התמנה לדיין בבית הדין בנתניה, ובשנת [[ה'תשע"א]] ([[2011]]) מונה לאב בית הדין. | |||
ב[[ז' בתמוז]] [[תשע"ו]] ([[12 ביולי]] [[2016]]) נבחר כדיין בבית הדין הרבני הגדול. | |||
התגורר בשכונת [[גני הדר]] בפתח תקווה ושמש כרב קהילה דתית לאומית- "נחלי משה" (שהקימה [[הרב יוסף בא-גד]]) במקום. | |||
כיום מתגורר בשכונת גבעת שאול בירושלים ומשמש כדיין בבית הדין הגדול בירושלים. | |||
[[קובץ:הרב פרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה שפירא (במרכז) בישיבת [[מרכז הרב]] בטקס [[הכנסת ספר תורה]]. מלפניו הרב [[מרדכי גרינברג]]. מאחוריו: הרב [[איתמר אורבך]].]] | |||
[[קובץ:Mercaz HaRav (19).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה שפירא בישיבת [[מרכז הרב]] בטקס [[הכנסת ספר תורה]]]] | |||
חתנו, הרב אודי נכטשטרן, משמש כר"מ בישיבת מרכז הרב. | |||
* | ==מפסיקותיו == | ||
כמה מפסיקותיו של הרב שפירא צוטטו בעיתונות המקוונת: | |||
* | * '''מותר לאשה לבדוק את נאמנות בעלה ב[[מחשב]] האישי שלו וב[[טלפון נייד|טלפון הנייד]] שלו'''{{הערה|[http://www.bhol.co.il/102519/%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%98%D7%98-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C-.html בית הדין: מותר לאשה לחטט בטלפון של בעלה] באתר [[בחדרי חרדים]]}}. | ||
*'''בעל שחי עם אישה אחרת אינו יכול לדרוש [[שלום בית]]'''{{הערה|{{ynet||בגד וביקש לחזור לאשתו. ביה"ד: 'רועה זונות'|4481581|28.01.14}}}}. | |||
*'''בירור יהדות במהלך תיק גירושין''' - בבירור שנעשה תוך כדי תביעת [[גירושין]] קבע הרב כי אינו יכול לאשר את יהדות האישה, ומכאן שנישואיה לבעלה היהודי נעשו ללא סמכות, כך שאין צורך בגירושים או בהתרת הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה, ושניהם יוגדרו עתה "רווקה" ו"רווק". בית הדין הוציא תעודת גירושים שבה נכתב כי האישה אינה רשאית להינשא ליהודי אחר כל עוד לא תוכח יהדותה{{הערה| {{ynet||הרבנות בכפ"ס "התרשלה": האישה לא יהודיה|4695531|30.08.15}}}}. | |||
*'''[[התעללות]] נפשית היא עילה לחיוב ב[[גט]]''' - בתי הדין לא נהגו לחייב בעלים ב[[גט]] במקרים של התעללות פיזית או מילולית בנשותיהן. לעומת זאת כתב הרב: {{ציטוטון|מהות חיי ה[[נישואין]] היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער - זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט}}{{הערה|[http://www.ch10.co.il/news/261588/#.Vzo7jvkrLX4 תקדים בבית הדין הרבני בנתניה: התעללות נפשית באישה – עילה לחיוב בגט], [[כ"ז באדר]] [[התשע"ו]], אתר 'חרדים 10'}}. | |||
* | *'''[[לימוד תורה]] אינו דוחה את החיוב לעבוד לפרנסת המשפחה''' - במקרה בו בעל בא לבית הדין לאחר שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין, וטענתו הייתה שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה. הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל לפרנס את אשתו, ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן, קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב ב[[כתובה]], על אף הפירוד. הרב הוסיף שבמשפחות של [[אברכים]] נשים עובדות כדי לאפשר לבעליהן לעסוק בתורה אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא כחובה משפטית{{הערה |[http://www.kikar.co.il/197425.html הבעל לביה"ד: אישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה], י"ז בשבט תשעו, אתר 'כיכר השבת'}}. | ||
*'''הצמדת כתובה ל[[מדד]]''' - זוג שנישא ב[[צרפת]] ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה. בפסק דין ארוך{{הערה|חידושיו בעניין זה מופיעים גם ב[[פרויקט השו"ת]] בשם '''משפט הכתובה'''}}, פסק הרב שאין מניעה להצמיד את דמי הכתובה אף ל[[מדד המחירים לצרכן]], אלא שכשלא נכתבה ההצמדה בפירוש, החיוב אינו צמוד{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/759/839.html פסק הדין: גבר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו], 9/3/2016, אתר nrg}}. | |||
*פסק במקרה | *'''כפיית גט במקרה של [[תלונה במשטרה|תלונות סרק]]''' - הרב שפירא פסק במקרה בו אישה סירבה לגט על אף מערכת יחסים מדורדרת, ובנוסף הגישה נגד הבעל תלונות שוא במשטרה לצורך [[רצח אופי]], כי התנהגות האישה כלפי בעלה היא [[אלימות]] לכל דבר ולכן האישה חויבה להתגרש{{הערה |[http://www.kikar.co.il/197425.html האישה חויבה להתגרש: תלונות הסרק במשטרה מהוות "רצח אופי" של הבעל] [[ט' בניסן]] [[תשע"ו]], [[אתר כיכר השבת]]}}. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
* '''[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?147046 זכר יצחק]''' - ספרו של רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|איצל'ה מפוניבז']] שמהדורתו החדשה יצאה לאור בהוצאת [[מכון ירושלים]] בעריכת הרב שלמה שפירא. | |||
* '''[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?147046 זכר יצחק]''' - ספרו של רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|איצל'ה מפוניבז']] | *חיבר מאות פסקי דין ומאמרים שחלקם התפרסמו בכתב העת 'שורת הדין' . | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.daat.ac.il/daat/psk/nosim.asp?dayan=27 עשרות פסקי | {{ויקישיתוף בשורה|Category:Shlomo Shapira}} | ||
* [http://www.daat.ac.il/daat/psk/nosim.asp?dayan=27 עשרות פסקי דין של הרב שלמה שפירא בבי"ד הרבני בנתניה] ב[[אתר דעת]]. | |||
* [http://www.dintora.org/writer/87 פסקי דין של הרב שלמה שפירא מתוך אתר 'דין תורה']. | * [http://www.dintora.org/writer/87 פסקי דין של הרב שלמה שפירא מתוך אתר 'דין תורה']. | ||
* [http://asif.co.il/?wpfb_dl=6262 | *[http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94%20%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90.html פסקי דין באתר 'תקדין'] | ||
* [ | * [http://asif.co.il/?wpfb_dl=6262 בעניין קבלת עדות וטבילת גר בלילה], [http://asif.co.il/?wpfb_dl=4721 גדרי קטן וגדול, ודין בנים כסימנים]. מאמרים מכתב העת של ישיבת מרכז הרב 'ניצני ארץ', מתוך אתר אסיף. | ||
* [https://www.youtube.com/watch?v=HwLOeCoKfZQ&t=1734s הרב שלמה שפירא, דעת במצוות, ישיבת מרכז הרב, ט' שבט תשע"ח], שיעור וידאו שהועבר בישיבת מרכז הרב. | |||
==הערות שוליים== | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:שפירא, שלמה}} | |||
[[קטגוריה:ישיבת מרכז הרב: ר"מים]] | |||
[[קטגוריה:דייני בתי הדין הרבניים]] | |||
[[קטגוריה:דייני בית הדין הרבני הגדול]] | |||
[[קטגוריה: מהדירי ספרות תורנית]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חורב-ירושלים]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי הרב אברהם אלקנה שפירא]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אברהם ישראל משה סלומון|שלמה שפירא]] | |||
[[קטגוריה:משפחת מונדשיין]] | |||
[[קטגוריה:משפחת לעוי-וייספיש-בהר"ן]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ריבלין]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:23, 1 באוגוסט 2023
|
|
{{רב|
| הרב שלמה שפירא | |
|---|---|
| קובץ:שלמה שפירא (cropped).jpg | |
| תאריך לידה | י"ז בטבת ה'תשט"ו |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תפקידים נוספים | ר"מ בישיבת מרכז הרב אב"ד נתניה חבר בית הדין הרבני הגדול רב קהילה לשעבר בפתח תקווה |
| רבותיו | הרב אברהם שפירא |
| חיבוריו | זכר יצחק (עריכה) |
.jpg){kind=link}
הרב שלמה זלמן כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשט"ו, 10 בינואר 1955) הוא רב ודיין דתי-לאומי. מכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים . בעבר כיהן כר"מ בישיבת מרכז הרב, כאב"ד בבית הדין הרבני בנתניה וכרב קהילת נחלי משה בפתח תקווה.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בשנת ה'תשט"ו לרב אליעזר שפירא, שהיה דיין בבית הדין הרבני העליון ואחיינו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. למד בישיבה התיכונית חורב ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. נשוי לבתו של הרב יעקב משה סלומון, ראש הישיבה הטכנולוגית כפר אברהם. בראשית שנות התשעים של המאה ה-20 התמנה על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא לר"מ בישיבה. בשלהי שנת ה'תשנ"ז (1997) התמנה לדיין בבית הדין בנתניה, ובשנת ה'תשע"א (2011) מונה לאב בית הדין.
בז' בתמוז תשע"ו (12 ביולי 2016) נבחר כדיין בבית הדין הרבני הגדול.
התגורר בשכונת גני הדר בפתח תקווה ושמש כרב קהילה דתית לאומית- "נחלי משה" (שהקימה הרב יוסף בא-גד) במקום. כיום מתגורר בשכונת גבעת שאול בירושלים ומשמש כדיין בבית הדין הגדול בירושלים.
קובץ:הרב פרום.jpg
הרב שלמה שפירא (במרכז) בישיבת מרכז הרב בטקס הכנסת ספר תורה. מלפניו הרב מרדכי גרינברג. מאחוריו: הרב איתמר אורבך.
קובץ:Mercaz HaRav (19).jpg
.jpg){kind=link}
הרב שלמה שפירא בישיבת מרכז הרב בטקס הכנסת ספר תורה
חתנו, הרב אודי נכטשטרן, משמש כר"מ בישיבת מרכז הרב.
מפסיקותיו[עריכה]
כמה מפסיקותיו של הרב שפירא צוטטו בעיתונות המקוונת:
- מותר לאשה לבדוק את נאמנות בעלה במחשב האישי שלו ובטלפון הנייד שלו[1].
- בעל שחי עם אישה אחרת אינו יכול לדרוש שלום בית[2].
- בירור יהדות במהלך תיק גירושין - בבירור שנעשה תוך כדי תביעת גירושין קבע הרב כי אינו יכול לאשר את יהדות האישה, ומכאן שנישואיה לבעלה היהודי נעשו ללא סמכות, כך שאין צורך בגירושים או בהתרת הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה, ושניהם יוגדרו עתה "רווקה" ו"רווק". בית הדין הוציא תעודת גירושים שבה נכתב כי האישה אינה רשאית להינשא ליהודי אחר כל עוד לא תוכח יהדותה[3].
- התעללות נפשית היא עילה לחיוב בגט - בתי הדין לא נהגו לחייב בעלים בגט במקרים של התעללות פיזית או מילולית בנשותיהן. לעומת זאת כתב הרב: "מהות חיי הנישואין היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער - זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט"[4].
- לימוד תורה אינו דוחה את החיוב לעבוד לפרנסת המשפחה - במקרה בו בעל בא לבית הדין לאחר שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין, וטענתו הייתה שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה. הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל לפרנס את אשתו, ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן, קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב בכתובה, על אף הפירוד. הרב הוסיף שבמשפחות של אברכים נשים עובדות כדי לאפשר לבעליהן לעסוק בתורה אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא כחובה משפטית[5].
- הצמדת כתובה למדד - זוג שנישא בצרפת ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה. בפסק דין ארוך[6], פסק הרב שאין מניעה להצמיד את דמי הכתובה אף למדד המחירים לצרכן, אלא שכשלא נכתבה ההצמדה בפירוש, החיוב אינו צמוד[7].
- כפיית גט במקרה של תלונות סרק - הרב שפירא פסק במקרה בו אישה סירבה לגט על אף מערכת יחסים מדורדרת, ובנוסף הגישה נגד הבעל תלונות שוא במשטרה לצורך רצח אופי, כי התנהגות האישה כלפי בעלה היא אלימות לכל דבר ולכן האישה חויבה להתגרש[8].
חיבוריו[עריכה]
- זכר יצחק - ספרו של רבי איצל'ה מפוניבז' שמהדורתו החדשה יצאה לאור בהוצאת מכון ירושלים בעריכת הרב שלמה שפירא.
- חיבר מאות פסקי דין ומאמרים שחלקם התפרסמו בכתב העת 'שורת הדין' .
קישורים חיצוניים[עריכה]
- עשרות פסקי דין של הרב שלמה שפירא בבי"ד הרבני בנתניה באתר דעת.
- פסקי דין של הרב שלמה שפירא מתוך אתר 'דין תורה'.
- פסקי דין באתר 'תקדין'
- בעניין קבלת עדות וטבילת גר בלילה, גדרי קטן וגדול, ודין בנים כסימנים. מאמרים מכתב העת של ישיבת מרכז הרב 'ניצני ארץ', מתוך אתר אסיף.
- הרב שלמה שפירא, דעת במצוות, ישיבת מרכז הרב, ט' שבט תשע"ח, שיעור וידאו שהועבר בישיבת מרכז הרב.
הערות שוליים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ בית הדין: מותר לאשה לחטט בטלפון של בעלה באתר בחדרי חרדים
- ↑ תבנית:Ynet
- ↑ תבנית:Ynet
- ↑ תקדים בבית הדין הרבני בנתניה: התעללות נפשית באישה – עילה לחיוב בגט, כ"ז באדר התשע"ו, אתר 'חרדים 10'
- ↑ הבעל לביה"ד: אישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה, י"ז בשבט תשעו, אתר 'כיכר השבת'
- ↑ חידושיו בעניין זה מופיעים גם בפרויקט השו"ת בשם משפט הכתובה
- ↑ פסק הדין: גבר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו, 9/3/2016, אתר nrg
- ↑ האישה חויבה להתגרש: תלונות הסרק במשטרה מהוות "רצח אופי" של הבעל ט' בניסן תשע"ו, אתר כיכר השבת