אנן לא בקיאין במילתא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 15: שורה 15:
* חדושי הרשב"א על מסכת נדה דף יט/ב - "...יש מי שמדקדקין מכאן ד'''בזמן הזה שאין אנו בקיאים במראות דמים אין תולין בכתמים''', כיון דשמא אילו היינו בקיאין היינו מכירין שאינו דומה למה שנתעסקה בו, כדאמרינן הכא דאינה תולה אלא במאכולת של ראש, ובבעלה שנכנסה לחופה ולא נבעלה, אלמא אין תולין אלא בדומה ממש, ו'''כיון שאין אנו בקיאים אם דומה לו ממש אין תולין'''...".
* חדושי הרשב"א על מסכת נדה דף יט/ב - "...יש מי שמדקדקין מכאן ד'''בזמן הזה שאין אנו בקיאים במראות דמים אין תולין בכתמים''', כיון דשמא אילו היינו בקיאין היינו מכירין שאינו דומה למה שנתעסקה בו, כדאמרינן הכא דאינה תולה אלא במאכולת של ראש, ובבעלה שנכנסה לחופה ולא נבעלה, אלמא אין תולין אלא בדומה ממש, ו'''כיון שאין אנו בקיאים אם דומה לו ממש אין תולין'''...".
* המאירי על מסכת פסחים דף מ/א - "ולענין הלתיתה יש חולקין להתירה ממה שאמרו בסוגיא זו יוצאין בפת נקיה ואין נקיות פת בלא לתיתה ואינו כן שהרי המנחות אין לותתין אותן ונקראות סולת ואף לדבריהם '''הגאונים הזהירו שלא ללתות''' ואף לאסרה בדיעבד '''מפני שאין אנו בקיאים בה'''".
* המאירי על מסכת פסחים דף מ/א - "ולענין הלתיתה יש חולקין להתירה ממה שאמרו בסוגיא זו יוצאין בפת נקיה ואין נקיות פת בלא לתיתה ואינו כן שהרי המנחות אין לותתין אותן ונקראות סולת ואף לדבריהם '''הגאונים הזהירו שלא ללתות''' ואף לאסרה בדיעבד '''מפני שאין אנו בקיאים בה'''".
* טעימת צנון שחתכו בסכין של בשר - ראה [[מיקרופדיה תלמודית:דבר חריף#כשאין הטעם מורגש]]
* המאירי על מסכת בבא בתרא דף קס/א - "וכלל הדברים כל שיש לחוש לזיוף פסול ובזמן הזה אין אנו רגילים במקושר כלל ו'''אף אין אנו בקיאים בהלכותיו כל כך, ואין כותבין אלא בפשוט וכל שבמקושר - פסול.'''".
* המאירי על מסכת בבא בתרא דף קס/א - "וכלל הדברים כל שיש לחוש לזיוף פסול ובזמן הזה אין אנו רגילים במקושר כלל ו'''אף אין אנו בקיאים בהלכותיו כל כך, ואין כותבין אלא בפשוט וכל שבמקושר - פסול.'''".
* המאירי על מסכת עבודה זרה דף לט/א - "עיר שאין בה דגה אלא מן הנהר ומוחזק באותו נהר שאינו מעלה דגים טמאים לסבת זכות קרקעיתו מחמת שאין שם טיט וכן נודע שאין נהרות אחרים נשפכים לתוך אותו נהר דגים הקטנים הנמצאים שם שלא העלו עדין קשקשת והוא החילק שהוזכר במשנה או קרבי דגים ועובריהם שנימוחו או שאין אלו בקיאים בסימניהם על הדרך שהתבאר ענינם למטה סומכין על חזקת הנהר להתירם '''ובזמנים הללו אין לסמוך על זה שמא אין אנו בקיאים או שמא מים שממקומות אחרים נשפכים לשם ולא נודע לנו'''".
* המאירי על מסכת עבודה זרה דף לט/א - "עיר שאין בה דגה אלא מן הנהר ומוחזק באותו נהר שאינו מעלה דגים טמאים לסבת זכות קרקעיתו מחמת שאין שם טיט וכן נודע שאין נהרות אחרים נשפכים לתוך אותו נהר דגים הקטנים הנמצאים שם שלא העלו עדין קשקשת והוא החילק שהוזכר במשנה או קרבי דגים ועובריהם שנימוחו או שאין אלו בקיאים בסימניהם על הדרך שהתבאר ענינם למטה סומכין על חזקת הנהר להתירם '''ובזמנים הללו אין לסמוך על זה שמא אין אנו בקיאים או שמא מים שממקומות אחרים נשפכים לשם ולא נודע לנו'''".
שורה 20: שורה 22:
* המאירי על מסכת נדה דף כב/ב - "...ומ"מ כתבו הגאונים ש'''בזמנים הללו אין אנו בקיאים בדמיונות אלו ואף בהפילה כעין דגים ושרצים חוששת לולד לישב לזכר או לנקבה ואין נותנין לה ימי טוהר כלל'''.".
* המאירי על מסכת נדה דף כב/ב - "...ומ"מ כתבו הגאונים ש'''בזמנים הללו אין אנו בקיאים בדמיונות אלו ואף בהפילה כעין דגים ושרצים חוששת לולד לישב לזכר או לנקבה ואין נותנין לה ימי טוהר כלל'''.".
* ספר חתם סופר על מסכת חולין דף מו/ב - "...אבל כסדרן היינו רבייתיהו. הקשה ר"ן א"כ כל נקב ליתכשר דלמא אי הי' הבהמה חיה הוה עולה סרכא כסדרן, ותי' אה"נ, '''אלא אין כל הנקבים ראוים לסרכא ואין אנו בקיאים ומספיקא אנו מטריפים הכל'''".
* ספר חתם סופר על מסכת חולין דף מו/ב - "...אבל כסדרן היינו רבייתיהו. הקשה ר"ן א"כ כל נקב ליתכשר דלמא אי הי' הבהמה חיה הוה עולה סרכא כסדרן, ותי' אה"נ, '''אלא אין כל הנקבים ראוים לסרכא ואין אנו בקיאים ומספיקא אנו מטריפים הכל'''".
* ספר חתם סופר - חידושי שו"ע יו"ד הלכות נדה - "ואם דם מכתה משונה. דעת רמב"ן שבזה"ז אין בועלים על דם בתולים מכ"ש שאין לסמוך על דם מכה ובשגם '''אין אנו בקיאים להבחין אם הוא משונה או לא'''...".
* ספר חתם סו�ר - חידושי שו"ע יו"ד הלכות נדה - "ואם דם מכתה משונה. דעת רמב"ן שבזה"ז אין בועלים על דם בתולים מכ"ש שאין לסמוך על דם מכה ובשגם '''אין אנו בקיאים להבחין אם הוא משונה או לא'''...".
 
* דוגמה לקולא משום שאין אנו בקיאים בדבר: סמ"ג - חלק מצות עשה - מצוה קמה/קמו - רב מרי בר רחל (ג, ב) הוה מקני אזנייהו לגוי ואסר להו בגיזה ועבודה ויהב להו לכהנים וכלו חיותיה דרב מרי משום דמפקע להו מקדושתייהו ואפילו מקדושת כהן ואע"פ שהיה אוסרן בגיזה ועבודה בחולין גמורים היה נוהג קדושה פירוש רב מרי היה אומר לגוי משוך פרה זו לקנות אוזן עוברה וזהו כמו המקנה דקל לפירותיו שקונה אפילו למ"ד אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וכלו בהמותיו מפני העונש, עוד אומר שם ל"א שכלו בהמותיו מפני שאין הכל יודעים להקנות קנין גמור כרב מרי ואין יודעים החילוק שיש בין אזני עוברי פרתי אני מוכר לך דהוי כמו מוכר פירות דקל דלא קנה או בין מוכר פרתי לאוזן עוברה ויבא לידי תקלה '''ואומר רבינו יצחק (תד"ה דקא) כי דוקא רב מרי נענש מפני שהיה יכול לעשות בענין אחר כדאמרינן בפרק כיצד מערימין (תמורה כד, ב) שמותר להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם ובענין זה לא היתה הפקעה ולא תקלה אבל אנו שאין אנו בקיאים לעשות דבר זה אין אנו נענשים אם אנו עושים כרב מרי'''!".
* סמ"ג - חלק מצות לא תעשה - מצוה קמח - "מכל מקום אומר רבינו יעקב (בתוס' הנ"ל ובסה"ת שם) '''אין אנו בקיאים מתי קרוי מים ומתי קרוי יין''' ופעם אחת היו כל היינו' של שנה אחת בוסר ולא נתבשלו יפה וכי תאמר שלא נהג יין נסך באותה שנה"
* לגבי [[חליטה]] של בצק במים רותחים כדי שלא יחמיץ וייאסר בפסח, כתבו הרי"ף והרא"ש (פסחים פרק ב סימן כ) שאין אנו בקיאים בדבר, ואין לעשות זאת בימינו.





גרסה אחרונה מ־12:23, 12 באוגוסט 2016

אנן לא בקיאין במילתא - בעברית: אנחנו איננו בקיאים בדבר.

קיימים דברים שבגמרא נאמר בהם היתר באופן מסויים, אך אנו איננו בקיאים במציאותו של אותו דבר, ומתוך כך נהגו ישראל לאסור ולא להיכנס לספק בהיתר זה. לדוגמה:

בגמרא פסחים עד עמוד ב מבואר שבשר עטוף בבצק שנמלח עם הבצק שעליו, יש מצבים שבהם אומרים שהדם מתעכב ואינו יוצא מהבשר כיון שהבצק מפריע וחוסם את הפליטה, (ואולי יתכן גם שיצא מהבשר נבלע בבצק ואוסרו), ויש מצבים שאומרים שהדם נפלט לגמרי גם מהבצק ומותר. יש דרך להבחין בכך על ידי צבע הקמח, אך יש חילוק בין סוגי גוונים שונים וסוגי קמחים שונים.

בפוסקים מבואר שאנחנו לא בקיאים בכך ולכן יש לאסור כל בשר שנמלח כשהוא עטוף בבצק.

דוגמאות להלכות שנאמר בהם בפוסקים שאין אנו בקיאים בדבר[עריכה]

  • בשר שנמלח עם בצק דבוק עליו - פסחים עד, ב, ויורה דעה סימן עח ובית יוסף שם.
  • תוספות מנחות דף לב/א - "עכשיו נוהגין לחלוץ במנעל לפי שאין אנו בקיאין בסנדל".
  • תוי"ט על מסכת עבודה זרה פרק ב משנה ג - "...נ"ל שרש"י לא רצה לכתוב בו (-בחומץ) היתר שתייה כמ"ש התוספות בשם ר"ת [ד"ה אי משום] שהקפיד על רבינו משולם שהתיר חומץ שלנו שנגע בו נכרי ואמר כי אין אנו בקיאים בטיב חומץ כי מעשים בכל יום בדעות חלוקות יש קורין אותו חומץ ויש קורין אותו יין".
  • רבינו נסים על הרי"ף שבת דף כ/א - "ומהא שמעינן שאע"פ שכלי ראשון מבשל דוקא דברים הקלים להתבשל כמים ושמן ותבלין וכיוצא בהן אבל דברים הקשים להתבשל אין מתבשלין בו, דהא במלח אסיקנא לקולא - אלא לפי שאין אנו בקיאים בטבעי הדברים אנו אוסרין לתת כל דבר בשבת בתוך כלי ראשון בר ממאי דאפשיטא בגמרא להיתרא".
  • חדושי הרשב"א על מסכת נדה דף יט/ב - "...יש מי שמדקדקין מכאן דבזמן הזה שאין אנו בקיאים במראות דמים אין תולין בכתמים, כיון דשמא אילו היינו בקיאין היינו מכירין שאינו דומה למה שנתעסקה בו, כדאמרינן הכא דאינה תולה אלא במאכולת של ראש, ובבעלה שנכנסה לחופה ולא נבעלה, אלמא אין תולין אלא בדומה ממש, וכיון שאין אנו בקיאים אם דומה לו ממש אין תולין...".
  • המאירי על מסכת פסחים דף מ/א - "ולענין הלתיתה יש חולקין להתירה ממה שאמרו בסוגיא זו יוצאין בפת נקיה ואין נקיות פת בלא לתיתה ואינו כן שהרי המנחות אין לותתין אותן ונקראות סולת ואף לדבריהם הגאונים הזהירו שלא ללתות ואף לאסרה בדיעבד מפני שאין אנו בקיאים בה".
  • טעימת צנון שחתכו בסכין של בשר - ראה מיקרופדיה תלמודית:דבר חריף#כשאין הטעם מורגש
  • המאירי על מסכת בבא בתרא דף קס/א - "וכלל הדברים כל שיש לחוש לזיוף פסול ובזמן הזה אין אנו רגילים במקושר כלל ואף אין אנו בקיאים בהלכותיו כל כך, ואין כותבין אלא בפשוט וכל שבמקושר - פסול.".
  • המאירי על מסכת עבודה זרה דף לט/א - "עיר שאין בה דגה אלא מן הנהר ומוחזק באותו נהר שאינו מעלה דגים טמאים לסבת זכות קרקעיתו מחמת שאין שם טיט וכן נודע שאין נהרות אחרים נשפכים לתוך אותו נהר דגים הקטנים הנמצאים שם שלא העלו עדין קשקשת והוא החילק שהוזכר במשנה או קרבי דגים ועובריהם שנימוחו או שאין אלו בקיאים בסימניהם על הדרך שהתבאר ענינם למטה סומכין על חזקת הנהר להתירם ובזמנים הללו אין לסמוך על זה שמא אין אנו בקיאים או שמא מים שממקומות אחרים נשפכים לשם ולא נודע לנו".
  • המאירי על מסכת חולין דף סא/א - "...ומגדולי המחברים כתבו שאין אנו בקיאים באצבע יתירה איזה הוא שכל שהוא סומך עליו ובטוח בו כבשאר אצבעות אין זה יתר ופרשו מה שאמר ר' אליעזר במשנה שכל עוף החולק את רגליו טמא שהוא רומז לענין אצבע יתרה ואנו אין לנו לסמוך על זה. וכן פירשו שאין אנו בקיאים בזפק שיש עופות שנעשה מגופם כיס אחד שקורים לה גורגא שעומדת לפעמים במקום זפק ואינה זפק ולא מצאנו סימן מובהק אלא קורקבן נקלף וכבר כתבנו דבר זה למעלה ולא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה".
  • המאירי על מסכת נדה דף כב/ב - "...ומ"מ כתבו הגאונים שבזמנים הללו אין אנו בקיאים בדמיונות אלו ואף בהפילה כעין דגים ושרצים חוששת לולד לישב לזכר או לנקבה ואין נותנין לה ימי טוהר כלל.".
  • ספר חתם סופר על מסכת חולין דף מו/ב - "...אבל כסדרן היינו רבייתיהו. הקשה ר"ן א"כ כל נקב ליתכשר דלמא אי הי' הבהמה חיה הוה עולה סרכא כסדרן, ותי' אה"נ, אלא אין כל הנקבים ראוים לסרכא ואין אנו בקיאים ומספיקא אנו מטריפים הכל".
  • ספר חתם סו�ר - חידושי שו"ע יו"ד הלכות נדה - "ואם דם מכתה משונה. דעת רמב"ן שבזה"ז אין בועלים על דם בתולים מכ"ש שאין לסמוך על דם מכה ובשגם אין אנו בקיאים להבחין אם הוא משונה או לא...".
  • דוגמה לקולא משום שאין אנו בקיאים בדבר: סמ"ג - חלק מצות עשה - מצוה קמה/קמו - רב מרי בר רחל (ג, ב) הוה מקני אזנייהו לגוי ואסר להו בגיזה ועבודה ויהב להו לכהנים וכלו חיותיה דרב מרי משום דמפקע להו מקדושתייהו ואפילו מקדושת כהן ואע"פ שהיה אוסרן בגיזה ועבודה בחולין גמורים היה נוהג קדושה פירוש רב מרי היה אומר לגוי משוך פרה זו לקנות אוזן עוברה וזהו כמו המקנה דקל לפירותיו שקונה אפילו למ"ד אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וכלו בהמותיו מפני העונש, עוד אומר שם ל"א שכלו בהמותיו מפני שאין הכל יודעים להקנות קנין גמור כרב מרי ואין יודעים החילוק שיש בין אזני עוברי פרתי אני מוכר לך דהוי כמו מוכר פירות דקל דלא קנה או בין מוכר פרתי לאוזן עוברה ויבא לידי תקלה ואומר רבינו יצחק (תד"ה דקא) כי דוקא רב מרי נענש מפני שהיה יכול לעשות בענין אחר כדאמרינן בפרק כיצד מערימין (תמורה כד, ב) שמותר להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם ובענין זה לא היתה הפקעה ולא תקלה אבל אנו שאין אנו בקיאים לעשות דבר זה אין אנו נענשים אם אנו עושים כרב מרי!".
  • סמ"ג - חלק מצות לא תעשה - מצוה קמח - "מכל מקום אומר רבינו יעקב (בתוס' הנ"ל ובסה"ת שם) אין אנו בקיאים מתי קרוי מים ומתי קרוי יין ופעם אחת היו כל היינו' של שנה אחת בוסר ולא נתבשלו יפה וכי תאמר שלא נהג יין נסך באותה שנה"
  • לגבי חליטה של בצק במים רותחים כדי שלא יחמיץ וייאסר בפסח, כתבו הרי"ף והרא"ש (פסחים פרק ב סימן כ) שאין אנו בקיאים בדבר, ואין לעשות זאת בימינו.


פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.