יגדל: הבדלים בין גרסאות בדף

פיוט המונה בחרוזים את שלושה עשר עיקרי האמונה, הנאמר בקהילות מסויימות בכל יום לפני או אחרי תפילת שחרית, ובקהילות אחרות גם, או רק, אחרי תפילת ערבית בשבתות ובחגים.

מחבר הפיוט[עריכה]

בדבר מחבר הפיוט רבו ההשערות: יש מייחסים אותו לרמב"ם, יש מייחסים אותו לרבי שלמה אבן גבירול, יש מיחסים אותו ל"יחיאל ברב ברוך" (הנרמז במילים: "יחיה אל ברב חסדו, ברוך"), יש מיחסים אותו לר' "דניאל בר יהודה" (דיין שחי באיטליה בתחילת האלף השישי) ויש מיחסים אותו ל"עמנואל הרומי" (הנרמז בחרוז ח' במילים: "לעמו אל").

הנוסח והקבלתו לי"ג עיקרים[עריכה]

יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח. נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ:

• מציאות השם.

אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ. נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדוּתוֹ:

• יחוד השם.

אֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גּוּף. לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ:

• אין לו גוף.

קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא. רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ:

• קדמות השם.

הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר. יוֹרֶה גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ:

• לו לבדו ראוי לעבוד (אולי צריך לתקן ל"הינו אדון עולם, וכל נוצר יודה גדולתו ומלכותו

(==ליקוטי מהרי"ח בהערות המחבר==^[1] - )). שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ:

• נבואה.

לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה עוֹד. נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ:

• נבואת משה אבי הנביאים.

תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל. עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ:

• תורה מן השמים.

לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר. דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ:

• לא תשתנה התורה.

צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ. מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמוּתוֹ:

• השגחה.

גּוֹמֵל לְאִישׁ חָסִיד כְּמִפְעָלוֹ. נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ:

• שכר ועונש.

יִשְׁלַח לְקֵץ יָמִים מְשִׁיחֵנוּ. לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ:

• ביאת המשיח.

מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ. בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ:

• תחיית המתים.

ישנם המוסיפים שורות מאוחרות אלו: אֵלֶּה (או: אֵלוּ הֶם) שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה (תיקון: שלושה עשר) העִקָּרִים. (שְ)הֵן (הֵם) יְסוֹד דַּת אֵל וְתוֹרָתוֹ: תּוֹרַת מֹשֶׁה אֶמֶת וּנְבוּאַתוֹ. בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ: