תרי בעל כאשתו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגית: visualeditor |
אין תקציר עריכה תגית: visualeditor |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תרי בעל כאשתו''' - קרובים שהם [[פסולי עדות]], גם בעליהם ונשותיהם נחשבים [[קרובים]] לעניין פסול עדות, משום שאומרים [[בעל כאשתו]] ו[[אשה כבעלה]]. ברמת קורבה של [[ראשון בראשון]] וברמת קורבה של [[ראשון בשני]] אומרים [[בעל כאשתו]] ו[[אשה כבעלה]], אבל | '''תרי בעל כאשתו''' - קרובים שהם [[פסולי עדות]], גם בעליהם ונשותיהם נחשבים [[קרובים]] לעניין פסול עדות, משום שאומרים [[בעל כאשתו]] ו[[אשה כבעלה]]. ברמת קורבה של [[ראשון בראשון]] וברמת קורבה של [[ראשון בשני]] אומרים [[בעל כאשתו]] ו[[אשה כבעלה]], אבל [[שני בשני|בשני בשני]] אומרים רק [[בעל כאשתו]] ו[[אשה כבעלה]] פעם אחת, ולא פעמיים. לדוגמה, בני דודים הם [[שני בשני]] ופסולים לעדות, אבל בעלים של בנות דודות, יכולים להעיד זה לזה, כיון שרק אם נאמר [[בעל כאשתו]] שתי פעמים, זה יחשיב ותם כ[[קרובים]], ו'''תרי בעל כאשתו בשני בשני''' - לא אמרינן. | ||
לדעת רש"י, תוס', והרא"ש ב[[מסכת סנהדרין דף כז]], ב, בראשון בראשון אמרינן תרי בעל כאשתו ופסולים להעיד, אבל ב[[שני בשני]] וב[[ראשון בשני]] אין אומרים '''תרי בעל כאשתו''' וכשרים. ואילו דעת הרמב"ם, שגם ב[[ראשון בשני]] אומרים '''תרי בעל כאשתו''', ורק ב[[שני בשני]] אין אומרים תרי בעל כאשתו. | |||
הטור ב[[חושן משפט סימן לג]] סובר בדעת ה[[רי"ף]] שגם בשני בשני אמרינן תרי בעל כאשתו, ופסולים להעיד. | |||
הרמ"א כותב שלמרות שלהלכה פוסקים שאין אומרים תרי בעל כאשתו בשני בשני, מ"מ לא לא יחתמו ביחד על שטר, משום חשש שבית דין שאינם בקיאים בכך יפסלו את השטר, משום שייראה להם פסול קורבה שבני דודים חתמו יחד בשטר. | |||
גרסה אחרונה מ־01:42, 10 במרץ 2017
|
|
תרי בעל כאשתו - קרובים שהם פסולי עדות, גם בעליהם ונשותיהם נחשבים קרובים לעניין פסול עדות, משום שאומרים בעל כאשתו ואשה כבעלה. ברמת קורבה של ראשון בראשון וברמת קורבה של ראשון בשני אומרים בעל כאשתו ואשה כבעלה, אבל בשני בשני אומרים רק בעל כאשתו ואשה כבעלה פעם אחת, ולא פעמיים. לדוגמה, בני דודים הם שני בשני ופסולים לעדות, אבל בעלים של בנות דודות, יכולים להעיד זה לזה, כיון שרק אם נאמר בעל כאשתו שתי פעמים, זה יחשיב ותם כקרובים, ותרי בעל כאשתו בשני בשני - לא אמרינן.
לדעת רש"י, תוס', והרא"ש במסכת סנהדרין דף כז, ב, בראשון בראשון אמרינן תרי בעל כאשתו ופסולים להעיד, אבל בשני בשני ובראשון בשני אין אומרים תרי בעל כאשתו וכשרים. ואילו דעת הרמב"ם, שגם בראשון בשני אומרים תרי בעל כאשתו, ורק בשני בשני אין אומרים תרי בעל כאשתו.
הטור בחושן משפט סימן לג סובר בדעת הרי"ף שגם בשני בשני אמרינן תרי בעל כאשתו, ופסולים להעיד.
הרמ"א כותב שלמרות שלהלכה פוסקים שאין אומרים תרי בעל כאשתו בשני בשני, מ"מ לא לא יחתמו ביחד על שטר, משום חשש שבית דין שאינם בקיאים בכך יפסלו את השטר, משום שייראה להם פסול קורבה שבני דודים חתמו יחד בשטר.