י"ג מידות: הבדלים בין גרסאות בדף
(←מניינם) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== המידות == | == המידות == | ||
כך נאמר בשמות פרק ל"ד (פסוקים ה'-ז'): " | כך נאמר בשמות פרק ל"ד (פסוקים ה'-ז'): "וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה': וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים: | ||
מידות אלו שנתגלו למשה היו לאחר שמשה ביקש לראות את כבוד ה', וה' הסכים ש"יראה את אחוריו" כי "לא יראני האדם וחי". | מידות אלו שנתגלו למשה היו לאחר שמשה ביקש לראות את כבוד ה', וה' הסכים ש"יראה את אחוריו" כי "לא יראני האדם וחי". | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
"ה' ה'" - שם הוי"ה מורה על מידת הרחמים. כפילת ה' מורה על רחמים על האדם קודם שחטא ואף לאחר שחטא ([[רש"י]]). דבר זה רמוז בשם הוי"ה שפירושו "היה הווה ויהיה", כלומר מעל הזמן. | "ה' ה'" - שם הוי"ה מורה על מידת הרחמים. כפילת ה' מורה על רחמים על האדם קודם שחטא ואף לאחר שחטא ([[רש"י]]). דבר זה רמוז בשם הוי"ה שפירושו "היה הווה ויהיה", כלומר מעל הזמן. | ||
"א-ל" - לשון חוזק | "א-ל" - לשון חוזק וכוח. ה' חזק ביותר ברחמיו. | ||
"רחום" - ה' שומר ברחמיו על בניו שלא יחטאו. ([[ראב"ע]]) | "רחום" - ה' שומר ברחמיו על בניו שלא יחטאו. ([[ראב"ע]]) | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
"ונקה" - מנקה את העוון לשבים בתשובה עד שלא נותר כל רושם. | "ונקה" - מנקה את העוון לשבים בתשובה עד שלא נותר כל רושם. | ||
=ראה גם= | |||
* [[תומר דבורה]] | |||
* [[מידת הרחמים]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:50, 4 באוקטובר 2019
|
|
מידות הרחמים של ה' כפי שנאמר למשה בהר סיני.
המידות[עריכה]
כך נאמר בשמות פרק ל"ד (פסוקים ה'-ז'): "וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה': וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:
מידות אלו שנתגלו למשה היו לאחר שמשה ביקש לראות את כבוד ה', וה' הסכים ש"יראה את אחוריו" כי "לא יראני האדם וחי".
אמירתן[עריכה]
את י"ג מידות אומרים כדי לעורר רחמים. נהגו לאומרם בסליחות, לפני תחנון (לפי האשכנזים רק בשחרית של שני וחמישי).
בקריאת התורה של תענית ציבור קוראים את פרשת "ויחל משה" שבה נמצאות י"ג מידות ונוהגים שהציבור קורא אותם בקול לפני שהחזן אומרם.
אומרים את המידות עד "ונקה".
את י"ג מידות אומרים בעמידה. הספרדים נוהגים לכרוע באמירת "ויעבור ה' על פניו ויקרא" ולהגביה הרגלים באמירת "ה' ה'".
נהגו הספרדים בסליחות לתקוע בשופר בעת אמירתן.
לפני אמירתם אומרים "א-ל מלך יושב על כסא רחמים וכו'".
מניינם[עריכה]
ישנם דרכים שונות למנות את י"ג המידות. לכו"ע אין אומרים מ"לא ינקה פוקד עוון וכו'".
מניין א': 1) ה' 2) ה' 3) א-ל 4) רחום 5) וחנון 6) ארך אפים 7) ורב חסד 8) ואמת 9) נוצר חסד לאלפים 10) נושא עוון 11) ופשע 12) וחטאה 13) ונקה. (ראב"ע).
מניין ב': "ה' ה'" אינו מן המניין. 1) א-ל 2) רחום 3) וחנון 4) ארך 5) אפים 6) ורב חסד 7) ואמת 8) נוצר חסד 9) לאלפים 10) נושא עוון 11) ופשע 12) וחטאה 13) ונקה. (סידורים ספרדיים - ע"פ האר"י).
מעלתן[עריכה]
נאמר במדרש (ילקוט שמעוני פרשת כי-תשא רמז שצ"ח): "אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין לפני יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם."
פירושן[עריכה]
"ה' ה'" - שם הוי"ה מורה על מידת הרחמים. כפילת ה' מורה על רחמים על האדם קודם שחטא ואף לאחר שחטא (רש"י). דבר זה רמוז בשם הוי"ה שפירושו "היה הווה ויהיה", כלומר מעל הזמן.
"א-ל" - לשון חוזק וכוח. ה' חזק ביותר ברחמיו.
"רחום" - ה' שומר ברחמיו על בניו שלא יחטאו. (ראב"ע)
"וחנון" - מושיע את מי שנפל ולא יוכל עוד לקום (אבן עזרא) ביאור נוסף במידות הרחמים "ה' ה' א-ל רחום וחנון" הוא כל דרכי התשובה שה' שולח לאדם, החל מעבירות שה' מוחל עליהם מיד ועד לעבירות שה' שולח יסורים עליהם כדי לכפר לאדם ויש בכך 4 חילוקי כפרה, והכל מתוך רחמי ה' שדואג שנתכפר (ריקאנטי).
"ארך אפים" - מאריך אפו מלכעוס ואינו ממהר להיפרע מהרשע.
"ורב חסד" - גומל חסד לצריכים אותו שאין להם הרבה זכויות (רש"י), או גומל חסד לרעים ולטובים (ראב"ע).
"ואמת" - משלם בדין שכר טוב לצדיקים על זכויותיהם (רש"י), או ממלא ומקיים את דברו (ראב"ע).
"נוצר חסד לאלפים" - שומר חסד האבות לצאציהם לטובה אם החזיקו במעשי אבותיהם לאלפי דורות. חז"ל למדו מכאן כמה גדולה מידה טובה ממידת פרענות, ואמרו שלפחות פי 500, שבמידה רעה הוא אומר "פוקד עוון אבות... ועל רבעים לשונאי" - היינו עד 4 דורות, ובמידה טובה "לאלפים" - מיעוט רבים שניים, היינו 2000 דורות.
"נושא עוון" - מכפר על העוון, ולוקח אותו על עצמו. עוון = עבירות שנעשו במזיד.
"ופשע" - אלו המרדים ("להכעיס").
"וחטאה" - שגגות.
"ונקה" - מנקה את העוון לשבים בתשובה עד שלא נותר כל רושם.