ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רב א

קנין אגב[עריכה]

בגמרא במסכת קידושיןקידושין כו א קידושין כו ב ושם מובאת סוגיית הגמרא הדנה בקנין אגב.
קנין אגב פירושו שאדם יכול להקנות חפצים המיטלטלין אגב שמקנה קרקע, ובשעה שהקונה קונה את הקרקע בדרכי קנייתה - באותו מעשה הרי הוא קונה גם את המטלטלין. ומועיל במכר ובמתנה (וכן קרקע במכר ומטלט' במתנה, ולהיפך) וכן קרקע בשכירות, וי"א גם בשאלה. וקצוה"ח הוכיח שלא מועיל (שהרי לא מועיל 'חליפין' בשאלה).‏^[1]

צבורים[עריכה]

דעת השו"ע שכאשר המטלטלין צבורים בתוכה אי"צ לומר 'קני אגב' אלא נקנים ממילא אגבה, ולרמ"א י"א שגם בצבורים צ"ל 'אגב' ונח' ש"ך וסמ"ע אם גם בחצר משתמרת כן, אם 'באים כאחד'. ‏^[2]

י"א שלומר קנה 'עם' הקרקע מועיל כמו 'אגב' וי"ח.

שדה לזה וחפץ לאחר[עריכה]

הקנה שדה ל1 ומטלט' לאחר ל"ק מטל', ואם תפסן הוא ספיקא דדינא לשו"ע א"א להוציא מידו ולרמ"א מוציאין. ‏^[3] שדה לאפוטרופוס ומטלט' ליתום קנה שהוא כידו וכן בגבאי צדקה ‏^[4] וכן אפוטר' שמכר וכן שליח. ‏^[5]

קרקע לא נקנה ב'אגב', אבל בכסף (ששילם תמורת כולן) קנה בחזקת אחת כולן אפי' במקו"א. ‏^[6]

ודי בקרקע כ"ש, ואי"צ לדעת שיש לו אלא נאמן. ומהני שותפותו בשל הקהל.

בעבדים[עריכה]

הקונה עבד וקרקע יחד מחזיק בקרקע וקונה שניהם כשהעבד בתוכה ולא להיפך. ואם נתן דמיהם קנה אע"פ שלא בתוכה ול"א 'אגב' שהם כקרקע. סמ"ע. עבד וחפץ ל"ק שאין משיכה מועילה בעבדים ולא חזקה בחפץ,‏^[7] אא"כ העבד כפות (וי"א גם ישן) והחפץ על גבו שקונה מדין חצירו.‏^[8]

עציץ נקוב[עריכה]

עציץ נקוב נחשב מטלטל, אולם זרעים שבו משהשרישו נחשבים מחובר וכקרקע. ולכן החזיק בזרעים (עדר, ניכש) קנה גם את העציץ ב'אגב', אבל החזיק בעציץ ('גדר'/ חיזקו, או נמי עדר באופן שניכר שלא מועיל לזרע, ועי' באה"ג) ל"ק כלום שאין חזקה במטלטלין. משך את העציץ לב"ח קנאו (ואת הזרעים) ולש"ך ל"ק.

עציץ שאינו נקוב גם זרעים שבו מטלטלין. י"א חרס לעולם כנקוב וי"א עץ.

בבהמה[עריכה]

בהמה כחפץ לכל דבר. ולא קונה בהמה וכלים שעליה אא"כ משכם/ הגביהם. או כפותה שכ'חצירו'.‏^[9] הקנה לו כלים שעליה לבדם ל"ק כלום. וביאר הסמ"ע כי בהמה אין דרכה להיות כפותה ולא מועילה משיכתה לקנין הכלים.‏^[10]

בכלי של מוכר[עריכה]

משיכת הכלי מועילה לקנות מה שבתוכו.

סעיף א[עריכה]

המקנה קרקע ומטלטלין כאחד, כיון שקנה הקרקע באחד מדרכי הקנייה נקנו המטלטלין עמהם, בין שהיו שניהם במכר או במתנה, בין שמכר מטלטלין ונתן קרקע, בין שמכר קרקע ונתן מטלטלים, כיון שקנה קרקע קנה המטלטלין. וי"א דאפילו הקרקע בשכירות ומטלטלין במתנה^א (ר' ירוחם נ"י ח"ב).

משנה בקידושין כו,א: נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות - בכסף, ובשטר, ובחזקה

גמרא: מנהני מילי? אמר חזקיה, דאמר קרא: (דברי הימים ב' כא) ויתן להם אביהם מתנות וגו' עם ערי מצורות ביהודה.

מדאורייתא או מדרבנן? תוס',רא"ש ב"ק יב,א: מדרבנן, והפסוק הוא אסמכתא. הם מסבירים שעבדי כמקרקעי רק במילי דאורייתא ולא במילי דרבנן, ולכן לא קונים אגב עבדים, כיוון שזהו קנין מדרבנן.

רש"י: כתב בר"פ הזורק שגט נקנה אגב קרקע. הקצות כתב שמשמע מכך שאגב קונה מדאורייתא, כי כאן לא שייך לומר שאפי' דרבנן מועיל לדאורייתא מטעם הפקר בי"ד הפקר. אמנם הקצות מוסיף שאפשר שמועיל מצד שכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש והפקיעו קידושיו מעיקרא.

רמב"ן: מדאורייתא. כתב שמהתורה קונים הפקר ומתנה בחצר, אגב או חליפין.

א. כשהקרקע בשכירות: ר' ירוחם מוכיח זאת מכך שר"ג הקנה מעשר לר' יהושע אגב שכירות קרקע. והטעם הוא ששכירות ממכר ליומיה הוא. ולהקנות מטלטלין אגב קרקע מושאל, כתב ר' ירוחם שיש מי שכתב שלא קנה, ומהתוס' ב"מ יא,ב מוכח שקנה^[11], וכן פסק הש"ך וכתב שלא ידע למה יגרע שאלה משכירות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]