יגדל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
 
(13 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
פיוט המונה בחרוזים את שלוש עשרה עיקרי האמונה, הנאמר בקהילות מסויימות בכל יום לפני או אחרי תפילת שחרית, ובקהילות אחרות גם, או רק, אחרי תפילת ערבית בשבתות ובחגים.
פיוט המונה בחרוזים את [[י"ג עיקרים|שלושה עשר עיקרי האמונה]], הנאמר בקהילות מסויימות בכל יום לפני או אחרי [[תפילת שחרית]], ובקהילות אחרות גם, או רק, אחרי [[תפילת ערבית]] ב[[שבת]]ות ובחגים.


== מחבר הפיוט ==
בדבר מחבר ה[[פיוט]] רבו ההשערות: יש מייחסים אותו ל[[רמב"ם]], יש מייחסים אותו ל[[רבי שלמה אבן גבירול]], יש מיחסים אותו ל"יחיאל ברב ברוך" {{מקור|הנרמז במילים: "יחיה אל ברב חסדו, ברוך"|כן}}, יש מיחסים אותו לר' "דניאל בר יהודה" {{מקור|דיין שחי באיטליה בתחילת האלף השישי|כן}} ויש מיחסים אותו ל"עמנואל הרומי" {{מקור|הנרמז בחרוז ח' במילים: "לעמו אל"|כן}}.




בפיוט זה יש יחרוזים כמספר העיקרים, אבל יש נוסחאות המוסיפות עוד חרוז הפותח במילים: "אלה שלוש עשרה...", ויש מוסיפים עוד חרוז ט"ו: "תורת משה אמת ונבואתו, ברוך עדי עד שם תהילתו", אבל נוסחאות אלה מאוחרות הן.
== הנוסח והקבלתו ליעיקרים ==




יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח. נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ:
* מציאות השם.
אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ. נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדוּתוֹ:
* יחוד השם.
אֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גּוּף. לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ:
* אין לו גוף.
קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא. רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ:
* קדמות השם.
הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר. יוֹרֶה גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ:
* לו לבדו ראוי לעבוד (אולי צריך לתקן ל"הינו אדון עולם, '''ו'''כל נוצר יו'''ד'''ה גדולתו ומלכותו
(==ליקוטי מהרי"ח בהערות המחבר==<ref> ראה ישורון</ref> - )).
שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ:
* [[נבואה]].
לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה עוֹד. נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ:
* נבואת משה אבי הנביאים.
תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל. עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ:
* [[תורה מן השמים]].
לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר. דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ:
* לא תשתנה התורה.
צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ. מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמוּתוֹ:
* [[השגחה]].
גּוֹמֵל לְאִישׁ חָסִיד כְּמִפְעָלוֹ. נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ:
* שכר ועונש.
יִשְׁלַח לְקֵץ יָמִים מְשִׁיחֵנוּ. לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ:
* ביאת ה[[משיח]].
מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ. בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ:
* [[תחיית המתים]].
ישנם המוסיפים שורות מאוחרות אלו:
אֵלֶּה (או: אֵלוּ הֶם) שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה (תיקון: שלושה עשר) העִקָּרִים. (שְ)הֵן (הֵם) יְסוֹד דַּת אֵל וְתוֹרָתוֹ:
תּוֹרַת מֹשֶׁה אֶמֶת וּנְבוּאַתוֹ. בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ:


בדבר מחבר הפיוט רבו ההשערות: יש מיחסים אותו לרמב"ם, יש מיחסים אותו לרשב"ג, יש מיחסים אותו ל"יחיאל ברב ברוך" {{מקור|(הנרמז במילים: "יחיה אל ברב חסדו, ברוך")}}, יש מיחסים אותו לר' "דניאל בר יהודה" {{מקור|(דיין שחי באיטליה בתחילת האלף השישי)}}, יש מיחסים אותו לרבי שלמה ן' גבירול ויש מיחסים אותו ל"עמנואל הרומי" {{מקור|(הנרמז בחרוז ח' במילים: "לעמו אל")}}.




 
[[קטגוריה: פיוטים]]
 
[[קטגוריה:תפילה]]
 
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־18:29, 9 באוקטובר 2016

פיוט המונה בחרוזים את שלושה עשר עיקרי האמונה, הנאמר בקהילות מסויימות בכל יום לפני או אחרי תפילת שחרית, ובקהילות אחרות גם, או רק, אחרי תפילת ערבית בשבתות ובחגים.

מחבר הפיוט[עריכה]

בדבר מחבר הפיוט רבו ההשערות: יש מייחסים אותו לרמב"ם, יש מייחסים אותו לרבי שלמה אבן גבירול, יש מיחסים אותו ל"יחיאל ברב ברוך" (הנרמז במילים: "יחיה אל ברב חסדו, ברוך"), יש מיחסים אותו לר' "דניאל בר יהודה" (דיין שחי באיטליה בתחילת האלף השישי) ויש מיחסים אותו ל"עמנואל הרומי" (הנרמז בחרוז ח' במילים: "לעמו אל").


הנוסח והקבלתו לי"ג עיקרים[עריכה]

יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח. נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ:

  • מציאות השם.

אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ. נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדוּתוֹ:

  • יחוד השם.

אֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גּוּף. לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ:

  • אין לו גוף.

קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא. רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ:

  • קדמות השם.

הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר. יוֹרֶה גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ:

  • לו לבדו ראוי לעבוד (אולי צריך לתקן ל"הינו אדון עולם, וכל נוצר יודה גדולתו ומלכותו

(==ליקוטי מהרי"ח בהערות המחבר==[1] - )). שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ:

לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה עוֹד. נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ:

  • נבואת משה אבי הנביאים.

תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל. עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ:

לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר. דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ:

  • לא תשתנה התורה.

צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ. מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמוּתוֹ:

גּוֹמֵל לְאִישׁ חָסִיד כְּמִפְעָלוֹ. נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ:

  • שכר ועונש.

יִשְׁלַח לְקֵץ יָמִים מְשִׁיחֵנוּ. לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ:

מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ. בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ:

ישנם המוסיפים שורות מאוחרות אלו: אֵלֶּה (או: אֵלוּ הֶם) שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה (תיקון: שלושה עשר) העִקָּרִים. (שְ)הֵן (הֵם) יְסוֹד דַּת אֵל וְתוֹרָתוֹ: תּוֹרַת מֹשֶׁה אֶמֶת וּנְבוּאַתוֹ. בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ:

  1. ראה ישורון