הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון (המהרש"ם): הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (Wikiboss העביר את הדף הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון (הראשון) מברזאן לשם הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון (המהרש"ם)) |
||
(6 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
שורה 8: | שורה 8: | ||
כיהן ברבנות בפוטוק-זלוטי (תרכ"ז-תרל"א), אחר כך ביאזלוביץ (שם כתב את ספרו "משפט השלום") וכעבור שבע שנים מונה לאב"ד בקהילת בוצ'אץ'. בשנת תרמ"א התקבל לרבנות ברז'אן כמחליפו של רבי יצחק יהודה שמלקיש. בברז'אן כיהן ברבנות עד יום מותו בט"ז בשבט תרע"א. בשנותיו האחרונות נישא נישואים שניים לגיטל, בתו של הרב שמשון מרגליות מזלוזיץ ואלמנת הרב שמואל יצחק שור. | כיהן ברבנות בפוטוק-זלוטי (תרכ"ז-תרל"א), אחר כך ביאזלוביץ (שם כתב את ספרו "משפט השלום") וכעבור שבע שנים מונה לאב"ד בקהילת בוצ'אץ'. בשנת תרמ"א התקבל לרבנות ברז'אן כמחליפו של רבי יצחק יהודה שמלקיש. בברז'אן כיהן ברבנות עד יום מותו בט"ז בשבט תרע"א. בשנותיו האחרונות נישא נישואים שניים לגיטל, בתו של הרב שמשון מרגליות מזלוזיץ ואלמנת הרב שמואל יצחק שור. | ||
בנו היה הרב יצחק שבדרון. אחת מבנותיו נישאה לרב שלום רובינשטיין אב"ד לאנשי. נכדו, הקרוי על שמו, היה "המגיד הירושלמי" הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון תושב [[ארץ ישראל]] ב[[שכונת שערי חסד]] ב[[ירושלים]] הנקרא בקצרה '''ר' שלום שבדרון''' מוציא לאור תורת רבו בשם אור יהל ותולדותיו מופיעים בספר '''קול חוצב'''. | בנו היה הרב יצחק שבדרון. אחת מבנותיו נישאה לרב שלום רובינשטיין אב"ד לאנשי. | ||
==[[הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון (השני) מירושלים]]== | |||
נכדו, הקרוי על שמו, היה "המגיד הירושלמי" [[הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון (השני) מירושלים]] תושב [[ארץ ישראל]] ב[[שכונת שערי חסד]] ב[[ירושלים]] הנקרא בקצרה '''ר' שלום שבדרון''' מוציא לאור תורת רבו בשם אור יהל ותולדותיו מופיעים בספר '''[[קול חוצב]]'''. |
גרסה אחרונה מ־16:51, 21 בינואר 2019
|
מתוך הויקיפדיה העברית: רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (כ"ז בניסן ה'תקצ"ה, 26 באפריל 1835 - ט"ז בשבט ה'תרע"א, 14 בפברואר 1911), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.
ראשית חייו[עריכה]
נולד בכ"ז בניסן תקצ"ה (1835) לר' משה הכהן בכפר ביעניוב סמוך לזלוטשוב, ומילדותו התפרסם בהתמדתו המופלגת. מסופר כי נהג ללמוד שש עשרה שעות ביממה ולא לישון יותר משלוש וחצי שעות. בצעירותו היה מחסידיו של רבי שלום רוקח מבעלזא, והיה גם אצל רבי מאיר מפרמישלאן. לאחר מכן החל לנסוע לרבי מצ'ורטקוב והיה לחסידו. קיבל סמיכה להוראה (הורמנא דרבנן) בגיל צעיר מאוד מרבי יוסף שאול נתנזון מלבוב, והתחתן בגיל 16 עם בתו של ר' יקיר מבילקמין.
לאחר נישואיו התגורר תחילה בבילקמין אצל חותנו ואחר כך בזלוטשוב. סירב לקבל על עצמו רבנות ועסק במסחר יין, בקר, ועצים, אך לאחר שפשט את הרגל נאלץ לקבל על עצמו רבנות.
כיהן ברבנות בפוטוק-זלוטי (תרכ"ז-תרל"א), אחר כך ביאזלוביץ (שם כתב את ספרו "משפט השלום") וכעבור שבע שנים מונה לאב"ד בקהילת בוצ'אץ'. בשנת תרמ"א התקבל לרבנות ברז'אן כמחליפו של רבי יצחק יהודה שמלקיש. בברז'אן כיהן ברבנות עד יום מותו בט"ז בשבט תרע"א. בשנותיו האחרונות נישא נישואים שניים לגיטל, בתו של הרב שמשון מרגליות מזלוזיץ ואלמנת הרב שמואל יצחק שור.
בנו היה הרב יצחק שבדרון. אחת מבנותיו נישאה לרב שלום רובינשטיין אב"ד לאנשי.
הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון (השני) מירושלים[עריכה]
נכדו, הקרוי על שמו, היה "המגיד הירושלמי" הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון (השני) מירושלים תושב ארץ ישראל בשכונת שערי חסד בירושלים הנקרא בקצרה ר' שלום שבדרון מוציא לאור תורת רבו בשם אור יהל ותולדותיו מופיעים בספר קול חוצב.