כף ונקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך הויקיפדיה העברית; רבי כליפא בן מלכא המכונה רכב"ם קרא לחיבורו 'כף נקי' על מנת "ליחס לו חמשת חלקיו לכף א' [אשר / אחת] מקשורים בו חמשה אצבעות" (דף א, א). ככל הנראה, רכב"ם ייחד את השם 'כף נקי' בהתחלה להגהות שערך למחזור ספרדי שיצא לאור באמסטרדם בשנת תפ"ח, ובערוב ימיו בשנת ה'תקי"ד בשנת הבקר אור‏^[1] לפ"ק בכ"ו בתמוז כפי שכתב בכתב ידו בשער ספרו, אסף איש טהור אסף חלקים מחיבוריו הנוספים וכינס את כולם תחת הכותרת 'כף נקי'.

מחיבור זה נותרו שני עותקים בכתב יד: כתב יד 1006 8- בספרייה הלאומית, שבו נמצא חלק קטן מן החיבור השלם, וכתב יד גינצבורג 315 בספריית מוסקבה שברוסיה – אשר אין ספק כי הוא אוטוגרף של רכב"ם – ובו נמצא החיבור בשלמותו. הכתוב להלן מתבסס בעיקר על כתב יד גינצבורג 315. מצורת העריכה והסידור של צורת החיבור אפשר ללמוד כי רכב"ם הכין את 'כף נקי' לדפוס. נסקור בקצרה את חמשת חלקי הספר:

• חלק א': 'כף נקי' - הערות על מחזור התפילה. בחלק זה רואה רכב"ם את עיקר יצירתו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (דף מה, א). חלק זה מורכב מארבעה חלקי משנֵה: 1. הגהות על תפילות חול ושבת, ראש חודש, חנוכה ופורים (דפים ג, א-כא, ב). 2. הגהות על תפילות שלושת הרגלים (דפים כב, א-כט, ב). 3. הגהות על תפילות ארבעה צומות (דפים כט, ב-לב, ב). 4. הגהות על "סדר ימים נוראים" (דפים כט, ב-מה, א).
  על אף שרכב"ם משתמש במונח "הגהות" וכך גם בהקדמתו לחיבור, אין מדובר רק על הגהות לשון ונוסח, אלא על חיבור מקיף המתבסס על מחזור התפילה. הוא עוסק בסדר התפילות, הבאת מקורות (למנהגים בכלל, ולמנהגי התפילות בפרט), שו"ת, הכרעות הלכתיות, פיוטים ונושאים נוספים הנגזרים מהנ"ל.
  קיימים עדי-משנה לחיבור: קטעים מתוך 'כף נקי' נדפסו בתוך הספר 'כרם חמר'; כמו כן, חלק מהפיוטים המופיעים בחיבור נדפסו בסדר 'קריאי מועד' בסוף התיקון להושענא רבה.
  רכב"ם תיאר מהי מטרת החלק הליטורגי של החיבור:

• חלק ב': פל"ח – 'פרפראות לחכמה' (מופיע בדפים: מה, ב-סב, ב). בחלק זה מאסף רכב"ם את חידושיו, ומסתבר כי זהו שילוב של כמה חיבורים קודמים שלו, וביניהם: 'אזנים לתורה' - "על הסימנים לקצת כללי דינים", ו'מעשה נערות' - "על קצת חיבורים, לקחת מוסר השכל". בשלשת העמודים האחרונים של חלק זה מופיעים שלש תרשימים של גלגלים.

• חלק ג': שו"ל – 'שכחה ולקט'. חלק זה הוא 'השמטות' משני החלקים הקודמים, כולל הוספות לחלק הליטורגי. (מופיע בדפים: סג, ב-עב, ב).

• חלק ד': 'משכיל לאסף' (מופיע בדפים: עג, א-פג, א). נראה כי חלק זה כולל בתוכו חידושים של רכב"ם על דברי חז"ל. "וכן לקצת מימרות שהייתי משתעשע בהם" (א, א).

• חלק ה': 'משובה נצחת', שהוא "קצת מהוויכוחים שנתווכחתי עם מי שאינו ב"ב [=בן ברית] להשיב לאפיקורוס [...]" (א, א); "יען שאמרו חז"ל מה שתשיב לאפיקורוס ראיתי לספר הנה מה שנתווכחתי בימי חלדי עם קצת נוצרים[...]" (פב, א). חלק זה מופיע בדפים: פב, א-צ, ב.

זכרון ספר כף ונקי בדברי הפוסקים[עריכה]

החיד"א בספרו שיורי ברכה (הלכות ביקור חולים סימן של"ד הלכה ו') וזו לשונו; וראיתי בספר כף ונקי כ"י שחיבר החכם השלם ישיש ונשוא פנים החסיד המלומד בנסים כמהר"ר כליפא מלכה ז"ל שכתב שקבל מאדם גדול שלא לומר שום דבר ומי הוא זה שחלומותיו מסודרים ספונים וחשובים להרעיש עליהם הי"ג מידות..

וכן כתב החיד"א בספרו שם הגדולים (מערכת ספרים מערכת ר אות יב) כתב וזו לשונו; רך וטוב - שו"ת וליקוטים כ"י להחכם השלם החסיד המלומד בנסים זקן יותר מתשעים מהר"ר כליפא מלכה מק"ק אגאדיר.

וכן כתב החיד"א בספרו שם הגדולים (מערכת ספרים מערכת כ אות כז) וזו לשונו; כף ונקי מהחכם השלם החסיד מלומד בנסים מר קשישה מהר"ר כליפא מלכה מק"ק אגאדיר והוא פירוש על התפילה ושירים וענינים אחרים ה' חלקים כנגד ה' אצבעות הכ"ף עליו.

בכף החיים (סופר, אורח חיים סימן כ"ז אות י"ג) מזכיר את הרב כף ונקי לגבי קשירת רצועת התפילין על היו"ד.

הערות[עריכה]