פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סב ד: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סב ד

סעיפים ד - ה, מניין בברכת חתנים

הגמרא בכתובות (ח, ב) אומרת שמברכים ברכת חתנים בעשרה, וחתנים מן המנין. כך פסקו הראשונים.

רמב"ם, טור ושו"ע: דווקא עשרה גדולים ובני חורין, כך שעבדים וקטנים לא מצטרפים.

⦿ מקום שאין בו עשרה

◄ רשב"א: כשאין עשרה לא עושים חופה. כך פסק הב"י.

◄ תרומת הדשן: ברכות לא מעכבות בדיעבד, ויעשו חופה בלי עשרה. כך פסק הרמ"א, הב"ח והב"ש.

◄ ח"מ: כשאין עשרה באותה העיר עליהם ללכת לעיר אחרת, ואם אין בכל המדינה - יתחתנו בלי עשרה.

⦿ כשעבר וקידש בלי עשרה

◄ נודע ביהודה: אמנם מסדר הקידושין נהג שלא כהוגן ועליו להפסיק לעסוק בכך, אך יצאו ידי חובה.

◄ ערוך השולחן, שבט הלוי ויביע אומר: צריך לחזור ולברך את הברכות בעשרה.

סעיף ד[עריכה]

אין מברכין ברכת חתנים, אלא בעשרה^א גדולים ובני חורין, וחתן מן המנין (כתובות ח,ב), בין כשאומרים אותה בשעת נשואין בין כשאומרים אותה אחר ברכת המזון (רמב"ם); אבל כשאין אומרים אחר ברכת המזון, אלא ברכת אשר ברא, אינו צריך עשרה^ב (רמב"ם,רא"ש, דלא כרמב"ן). (ומ"מ ג' בעינן) (הר"ן פ"ק דכתובות).

א. כשאין בעיר עשרה:

שו"ת רשב"א: בכל זאת אי אפשר לברך.

ב"י: מכיוון שאי אפשר לברך גם אי אפשר להינשא. הב"ש הבין שכן גם דעת הרשב"א, אמנם בפשטות משמע מתשובתו להפך^[1]. התשו' מיימוני נימק שיטתו: "וכי תעלה על דעתך שאם אין בעיר עשרה שלא תינשא אשה", והב"י כתב ע"כ שאין הכי נמי "ואין זה אלא כמכריח הדבר בעצמו". וכן הב"ח תמה על הב"י, שהרי הרמב"ם פסק שבדיעבד אם כנסה בלא ברכה החופה מועילה, ואין לך דיעבד גדול מזה, וכי יעלה על הדעת שמשום תקנת חכמים שאינה מעכבת יתעכב ויבטל מצוות עשה דאורייתא של פרו ורבו?!

תשו' מיימוני,תרוה"ד,ד"מ,ח"מ,ב"ש: אפשר להינשא ללא ברכה כשקשה להשיג עשרה. הד"מ כתב שלכתחילה צריך להיזהר ולהדר אחר עשרה, והח"מ כתב שצריך ללכת למדינה אחרת אמנם אם אינו יכול אלא בטורח גדול אי"צ עשרה, והב"ש כתב שאם א"א בעשרה אלא בטורח גדול אי"צ עשרה (יתכן שלדעתו יציאה מהעיר כבר נחשבת טורח גדול).

ב. עשרה באשר ברא: רמב"ם,רא"ש,ר"ן,שו"ע: לא צריך עשרה בברכת שהשמחה במעונו ואף בברכת אשר ברא. ר"ן,רמ"א – אך צריך שלושה.

ר"ן: אפילו כשסועד עם בני ביתו מברך שהשמחה במעונו ואשר ברא.

רמב"ן,רמ"א סע' ז: דוקא כשעושה סעודת מרעות לחתונתו מברך שהשמחה במעונו (רמ"א – ואשר ברא) ולא כשסועד עם בני ביתו.

רמב"ן,רשב"א: בברכת שהשמחה במעונו לא צריך עשרה אך בברכת אשר ברא צריך.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]