מעמד הר סיני: הבדלים בין גרסאות בדף
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[מעמד הר סיני]] בו התרחש '''מתן התורה''' הוא האירוע המרכזי בכינונו של [[עם ישראל]]. אחרי [[יציאת מצרים]] בעקבות ההבטחה ל[[אבות]] והנס של [[קריעת ים סוף]] הגיעו בני ישראל ל[[הר סיני]]. וביום ו' בסיון ב"א תמ"ח (2,448) ל[[בריאת העולם]] ניתנה התורה לעם ישראל. | |||
[[זכירת מעמד הר סיני]] היא מצווה שנאמר {{מקור|דברים ד, ט - י|כן}}: "השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב". במגן אברהם {{מקור|או"ח סימן ס ס"ק ב|כן}} מובא, כי כשאומרים בברכות קריאת שמע "ובנו בחרת" יש לזכור את מתן תורה. | [[זכירת מעמד הר סיני]] היא מצווה שנאמר {{מקור|דברים ד, ט - י|כן}}: "השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב". במגן אברהם {{מקור|או"ח סימן ס ס"ק ב|כן}} מובא, כי כשאומרים בברכות קריאת שמע "ובנו בחרת" יש לזכור את מתן תורה. | ||
==הרקע== | ==הרקע== | ||
על הצפוי במדבר סיני, אפשר לקרוא כבר בתחילת [[ספר שמות]]. כאשר [[משה רבינו]] רועה את צאן יתרו במדבר ב[[מעמד הסנה]] הקב"ה אמר לו:"וַיֹּאמֶר אַל-תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל-נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא" <ref>ג',ה'</ref>. והמשך הפרשה נאמר לו:"בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (י"ב). את הבשורה הזאת שומע גם פרעה מלך מצרים:"...וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹהֵינוּ" (י"ח). | על הצפוי במדבר סיני, אפשר לקרוא כבר בתחילת [[ספר שמות]]. כאשר [[משה רבינו]] רועה את צאן יתרו במדבר ב[[מעמד הסנה]] הקב"ה אמר לו:"וַיֹּאמֶר אַל-תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל-נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא" <ref>ג',ה'</ref>. והמשך הפרשה נאמר לו:"בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (י"ב). את הבשורה הזאת שומע גם פרעה מלך מצרים:"...וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹהֵינוּ" (י"ח). | ||
| שורה 12: | שורה 11: | ||
==שלושת ימי ההגבלה== | ==שלושת ימי ההגבלה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שלושת ימי ההגבלה]]}} | |||
משה רבינו מצווה אל בני ישראל להתכונן שלושה ימים לפני מתן תורה. הם מתבקשים לכבס את בגדיהם, באמור:"וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם" (י). לשים גבול מסביב להר:"וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר". אסור לאדם ולבהמה להתקרב להר. וכן נצטוו "אַל-תִּגְּשׁוּ אֶל-אִשָּׁה". | |||
בסוף ימי ההגבלה הפסוקים מתארים את ירידת כבוד השכינה לארץ: {{ציטוטון|וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד. וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹקים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.וַיֵּרֶד ה' עַל-הַר סִינַי אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא ה'לְמשֶׁה אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל משֶׁה". ואז:"וַיֵּרֶד משֶׁה אֶל-הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם}} ולאחר מכן נאמרו [[עשרת הדברות]]. | |||
==התגלות למשה או לכל העם?== | |||
== | כאשר הקב"ה מדבר עם משה לראשונה על ההתגלות בהר סיני הוא אומר לו כי הוא עתיד להתגלות אליו בעב הענן ולדבר עם משה {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם}}. מדברי הקב"ה ניתן להבין כי ההתגלות תהיה למשה בלבד, והדבר אף יחזק את אמונת העם במשה. מנגד, לאחר מכן הקב"ה מצווה על משה לומר לעם להתקדש ולכבס שמלותם ולהתכונן לכך שהקב"ה יתגלה לכל העם ולא רק למשה- {{ציטוטון| בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי}}. | ||
[[רש"י]] מפרש על פי ה[[מכילתא]] כי לאחר שמשה אמר לעם כי הקב"ה יתגלה רק אליו, העם ענה לו כי הם רוצים לשמוע את הקב"ה בעצמם- {{ציטוטון|רצונם לשמוע ממך אינו דומה השומע מפי שליח לשומע מפי המלך '''רצוננו לראות את מלכנו'''}}. | |||
בפועל, לאחר שהקב"ה נעתר לבקשת העם והתגלה לעיני כל, העם לא הצליח לעמוד בהתגלות הישירה של הקב"ה. העם מבקשים ממשה כי הוא ידבר בשבילם עם הקב"ה {{ציטוטון|וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת}}. | |||
חז"ל {{#makor-new:מכות כג ב|בבלי-מכות|כג|ב}} מדייקים גם מהלשון [[עשרת הדיברות]] כי בעוד בשתי הדיברות הראשונות הקב"ה מדבר בלשון ראשון ("אנכי" ו"לא יהיה לך אלוקים אחרים '''על פני'''"), בשאר הדיברות הלשון הופכת ללשון נסתר ("לא תישא את שם ה' אלוקיך לשווא") דבר המרמז על כך שאותם כבר אמר משה לעם. ממילא, יוצא כי בעוד בתחילה הקב"ה הציע לעם כי הוא ידבר רק עם משה, העם דרש לראות את פני השכינה ממש. אמנם, לאחר מכן הבין העם את הקושי בלשאת את דבר ה' ואת מעמדו המיוחד של משה שרק הוא מסוגל לעמוד בכך וכדברי ה' למשה כי העם יאמין בו לאחר מעמד הר סיני. | |||
==לוחות הברית== | ==לוחות הברית== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[לוחות הברית]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[לוחות הברית]]}} | ||
==מטרת מעמד הר סיני== | |||
ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות יסודי התורה ח א|רמב"ם-יסודי-התורה|ח|א}} ראה את חשיבות מעמד הר סיני בהכרת אמינות נבואתו של משה כדברי הקב"ה למשה על מעמד הר סיני: {{ציטוטון|הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם}}. לדברי הרמב"ם למרות שמשה עשה לישראל אותות ואף הקב"ה עשה ניסים ביציאת מצרים בהנהגתו, עדיין לא האמינו בו העם מפני שאין להאמין בנביא על פי אותו או כישופים {{ציטוטון|משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם לא להביא ראיה על הנבואה}}. | |||
רק לאחר מעמד הר סיני בו ראו העם בעצמם את נבואת משה האמינו בו וכדברי הרמב"ם {{ציטוטון|ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך וכן הוא אומר פנים בפנים דבר ה' עמכם}}. באופן דומה, ה[[רמב"ן]] מסביר את דברי משה כי מטרת מעמד הר סיני היא "לבעבור נסות אתכם בא האלוהים", בכך שהקב"ה רצה לנסות- כלומר לתת לעם הוכחה גמורה להשגחתו בעולם, וממילא מעתה יוכל הקב"ה לנסות אותם בעתיד והם יוכלו לעמוד בכל ניסיון בזכות התגלות זו. | |||
מנגד, [[רבי יהודה הלוי]] ב[[כוזרי]] {{#makor-new:הכוזרי א פז|מחשבה-כוזרי|א|פז}} ראה את עיקר מעמד הר סיני ביכולת הקב"ה לדבר עם בן אנוש ובכך שכל העם חווה דיבור זה בעצמו כדברי הפסוק {{ציטוטון|כי ביום השלשי ירד ה' '''לעיני כל העם''' על הר סיני}} וכן בתיאור עם ישראל לאחר המעמד {{ציטוטון|היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי}}. לדברי הכוזרי, למרות הניסים הגדולים שנעשו לעם ישראל בצאתם ממצרים {{ציטוטון|האמונה כי הרוחני שאינו בשר ודם יכול לדבר לא נתקבלה על דעתם, שהרי הדבור גשמי הוא}}. לכן, על מנת להוציא מליבם ספק זה ציווה עליהם הקב"ה להיטהר ב[[שלושת ימי ההגבלה]] ולהכין את עצמם לדרגת נבואה אליה הם התעלו באופן רגעי ויוכלו לשמוע בעצמם את קולו של הקב"ה. | |||
==מעמד הר סיני - לדורות== | ==מעמד הר סיני - לדורות== | ||
גרסה אחרונה מ־22:32, 10 בפברואר 2021
|
|
מעמד הר סיני בו התרחש מתן התורה הוא האירוע המרכזי בכינונו של עם ישראל. אחרי יציאת מצרים בעקבות ההבטחה לאבות והנס של קריעת ים סוף הגיעו בני ישראל להר סיני. וביום ו' בסיון ב"א תמ"ח (2,448) לבריאת העולם ניתנה התורה לעם ישראל.
זכירת מעמד הר סיני היא מצווה שנאמר (דברים ד, ט - י): "השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב". במגן אברהם (או"ח סימן ס ס"ק ב) מובא, כי כשאומרים בברכות קריאת שמע "ובנו בחרת" יש לזכור את מתן תורה.
הרקע[עריכה]
על הצפוי במדבר סיני, אפשר לקרוא כבר בתחילת ספר שמות. כאשר משה רבינו רועה את צאן יתרו במדבר במעמד הסנה הקב"ה אמר לו:"וַיֹּאמֶר אַל-תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל-נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא" [1]. והמשך הפרשה נאמר לו:"בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (י"ב). את הבשורה הזאת שומע גם פרעה מלך מצרים:"...וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹהֵינוּ" (י"ח).
בעת מתן מכות מצרים, המידע על מתן התורה הצפוי חוזר על עצמו פעמים אחדות. עד שעבדי פרעה ממליצים לו:"שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָֹה אֱלֹהֵיהֶם" [2] ואכן, לאחר "מכת הבכורות" פרעה נענה למשה ולאהרן ואומר :" וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָֹה כְּדַבֶּרְכֶם[3].
בפרשת יתרו הגיע המועד למתן תורה וכך נאמר במקרא:"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" [4]. רש"י מפרש ביום הזה - "בראש חודש. לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה ? שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו".
שלושת ימי ההגבלה[עריכה]
- ערך מורחב - שלושת ימי ההגבלה
משה רבינו מצווה אל בני ישראל להתכונן שלושה ימים לפני מתן תורה. הם מתבקשים לכבס את בגדיהם, באמור:"וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם" (י). לשים גבול מסביב להר:"וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר". אסור לאדם ולבהמה להתקרב להר. וכן נצטוו "אַל-תִּגְּשׁוּ אֶל-אִשָּׁה".
בסוף ימי ההגבלה הפסוקים מתארים את ירידת כבוד השכינה לארץ: "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד. וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹקים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.וַיֵּרֶד ה' עַל-הַר סִינַי אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא ה'לְמשֶׁה אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל משֶׁה". ואז:"וַיֵּרֶד משֶׁה אֶל-הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם" ולאחר מכן נאמרו עשרת הדברות.
התגלות למשה או לכל העם?[עריכה]
כאשר הקב"ה מדבר עם משה לראשונה על ההתגלות בהר סיני הוא אומר לו כי הוא עתיד להתגלות אליו בעב הענן ולדבר עם משה "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם". מדברי הקב"ה ניתן להבין כי ההתגלות תהיה למשה בלבד, והדבר אף יחזק את אמונת העם במשה. מנגד, לאחר מכן הקב"ה מצווה על משה לומר לעם להתקדש ולכבס שמלותם ולהתכונן לכך שהקב"ה יתגלה לכל העם ולא רק למשה- " בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי".
רש"י מפרש על פי המכילתא כי לאחר שמשה אמר לעם כי הקב"ה יתגלה רק אליו, העם ענה לו כי הם רוצים לשמוע את הקב"ה בעצמם- "רצונם לשמוע ממך אינו דומה השומע מפי שליח לשומע מפי המלך רצוננו לראות את מלכנו".
בפועל, לאחר שהקב"ה נעתר לבקשת העם והתגלה לעיני כל, העם לא הצליח לעמוד בהתגלות הישירה של הקב"ה. העם מבקשים ממשה כי הוא ידבר בשבילם עם הקב"ה "וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת".
חז"ל מכות כג ב מדייקים גם מהלשון עשרת הדיברות כי בעוד בשתי הדיברות הראשונות הקב"ה מדבר בלשון ראשון ("אנכי" ו"לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני"), בשאר הדיברות הלשון הופכת ללשון נסתר ("לא תישא את שם ה' אלוקיך לשווא") דבר המרמז על כך שאותם כבר אמר משה לעם. ממילא, יוצא כי בעוד בתחילה הקב"ה הציע לעם כי הוא ידבר רק עם משה, העם דרש לראות את פני השכינה ממש. אמנם, לאחר מכן הבין העם את הקושי בלשאת את דבר ה' ואת מעמדו המיוחד של משה שרק הוא מסוגל לעמוד בכך וכדברי ה' למשה כי העם יאמין בו לאחר מעמד הר סיני.
לוחות הברית[עריכה]
- ערך מורחב - לוחות הברית
מטרת מעמד הר סיני[עריכה]
הרמב"ם הלכות יסודי התורה ח א ראה את חשיבות מעמד הר סיני בהכרת אמינות נבואתו של משה כדברי הקב"ה למשה על מעמד הר סיני: "הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם". לדברי הרמב"ם למרות שמשה עשה לישראל אותות ואף הקב"ה עשה ניסים ביציאת מצרים בהנהגתו, עדיין לא האמינו בו העם מפני שאין להאמין בנביא על פי אותו או כישופים "משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם לא להביא ראיה על הנבואה".
רק לאחר מעמד הר סיני בו ראו העם בעצמם את נבואת משה האמינו בו וכדברי הרמב"ם "ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך וכן הוא אומר פנים בפנים דבר ה' עמכם". באופן דומה, הרמב"ן מסביר את דברי משה כי מטרת מעמד הר סיני היא "לבעבור נסות אתכם בא האלוהים", בכך שהקב"ה רצה לנסות- כלומר לתת לעם הוכחה גמורה להשגחתו בעולם, וממילא מעתה יוכל הקב"ה לנסות אותם בעתיד והם יוכלו לעמוד בכל ניסיון בזכות התגלות זו.
מנגד, רבי יהודה הלוי בכוזרי הכוזרי א פז ראה את עיקר מעמד הר סיני ביכולת הקב"ה לדבר עם בן אנוש ובכך שכל העם חווה דיבור זה בעצמו כדברי הפסוק "כי ביום השלשי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני" וכן בתיאור עם ישראל לאחר המעמד "היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי". לדברי הכוזרי, למרות הניסים הגדולים שנעשו לעם ישראל בצאתם ממצרים "האמונה כי הרוחני שאינו בשר ודם יכול לדבר לא נתקבלה על דעתם, שהרי הדבור גשמי הוא". לכן, על מנת להוציא מליבם ספק זה ציווה עליהם הקב"ה להיטהר בשלושת ימי ההגבלה ולהכין את עצמם לדרגת נבואה אליה הם התעלו באופן רגעי ויוכלו לשמוע בעצמם את קולו של הקב"ה.
מעמד הר סיני - לדורות[עריכה]
גדולי התנאים, ר' עקיבא ור' ישמעאל, התחבטו כיצד לפרש את פסוקי המקרא המתארים את מעמד הר סיני: "וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן" [5]. בעל המכילתא דר' ישמעאל מפרש בשמו של ר' ישמעאל: "רואין הנראה ושומעין הנשמע" [6]. אך ר' עקיבא מפרש: [7] "רואין ושומעין הנראה", ומסביר ר' עקיבא את דבריו: "רואין דבר של אש יוצא מפי הגבורה ונחצב על הלוחות".
הרב אהרון כץ כתב בדף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן על מעמד הר סיני לשעתו ולדורות מצטט דברים אלה ומסביר. לדעת ר' עקיבא להבין את הפסוק בתהילים:[8] "קול ה' חצב להבות אש". המכילתא מלמדת אותנו, שלדעת ר' עקיבא, ראו העם וחשו את הקולות, ומה שהם ראו היה קול שחוצב בלוחות בלהבות האש. בפסיקתא מובא מאמר שמבקש לתת תיאור פיזי של דבר ה' המבקש לצאת, והיה הכרוז יוצא לפניו ואומר מלפני מחיצות האש: "סלקו עצמכם מלפני הדיבור שלא יצא וישרוף אתכם, ומיד היו המלאכים של אש מסלקין עצמן והחיות מסלקין עצמן מפני אשו של דיבור שהיה קשה מאשם של מלאכים, שהמלאכים אינם אלא מאש של תחת כסא הכבוד, אבל אשו של דיבור לא היתה אלא מאשו של הקדוש [ ברוך הוא, שכך אומר הפסוק "מימינו אש דת למו" [9].
רבי יהודה הלוי בחיבורו הכוזרי עושה זאת מוחשי על יסוד הפסוק מספר דברים: "פנים בפנים דבר ה' עמכם בהר מתוך האש. אנכי עמד בין ה' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה'". על כך אומר בעל הכוזרי, שבמעמד הר סיני הגיעו ישראל למדרגת הנבואה עד כדי שמיעת דבר ה' 'פנים בפנים' [10].
הרמב"ם אינו מקבל דעה זאת אך בכל זאת וכותב במשנה תורה: ""שעינינו ראו ולא זר, האש והקולות והלפידים, והוא משה נגש אל הערפל והקול מדבר אליו, ואנו שומעים: משה משה לך אמור להן כך וכך,[11].
על תיאור זה מוסיפה התורה: "את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף" [12]. מכאן חכמי ישראל ביקשו ללמד , שהתורה לא פסקה להינתן ביום מתן תורה, אלא כל יום ויום יש לראותו כיום מתן תורה, ומה שמחדש תלמיד ותיק בתורה, הוא המשך נתינת התורה מחדש [13].
ראה גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ש. קליין, מעמד הר סיני במשנת הר"ן (אתר דעת)