פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמח ד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:02, 22 בדצמבר 2020

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רמח ד

סעיף ד | כניסה לסכנה לפני שבת[עריכה]

ריב"ש ורשב"ץ: על פי דברי הרז"ה (שביאר שהטעם שאסור להפליג לפני שבת הוא שהאדם מכניס את עצמו בידיים למצב של פיקוח נפש), יוצא שמותר להכניס עצמו למצב של פיקוח נפש בשבת אם עושה כן בתחילת השבוע. ומותר לצאת בשיירה למדבר, אע"פ שיצטרך לחלל שבת, משום שתחילת שבוע מתייחס לשבת הקודמת ולא לבאה.

וכן מותר לצאת לארץ ישראל בשיירה אפילו בערב שבת, (ויפסוק שיעצרו בשבת) כי זה דבר מצווה. ומאחר ויצא ברשות, יכול להמשיך ללכת איתם גם בשבת משום פיקוח נפש (רשב"ץ).

☜ שו"ע: אין לצאת למקום סכנה שלושה ימים לפני שבת. אם עולה לארץ ישראל יכול לצאת אפילו בערב שבת ויפסוק איתם על מנת שיעצרו בשבת, ויכול להמשיך ללכת איתם מפני פיקוח נפש^[1].

⤶ מהר"י בן לב ורדב"ז: אם יודע שודאי יהיה איסור אסור לצאת אפילו בתחילת שבוע (משנ"ב^[2]).

ודאי שאסור להתנות עם הולכי השיירה שהוא יסייע בדבר שיש בו חילול שבת, אפילו באיסורי דרבנן, ודבר זה אסור אפילו בתחילת שבוע ואפילו לדבר מצווה (משנ"ב).
דין פסיקה שיעצרו ללכת בשבת: השו"ע כתב שצריך שיפסוק איתם שיעצרו. וכיוון שדברי הרז"ה להקל לצאת בשיירה בתחילת שבוע לדבר מצווה בסוף שבוע, אינו מחוור לחלק מהפוסקים^[3], אין להקל אפילו לדבר מצווה אם לא פסק איתם שאם לא כן ודאי שיבוא לידי חילול שבת (משנ"ב).
העולה לארץ על מנת לרדת ממנה אחר כך:

◄ מג"א: אין זה דבר מצווה.
◄ פרי מגדים: גם זה נחשב מצווה.

☜ כיוון שהרמ"א הקל גם ללכת אף לסחורה (כדלקמן), גם בזה אפשר להקל (משנ"ב).

כשיגיע למקום שאין בו פיקוח נפש עוד יפרד מהשיירה וישבות שם, ויש לו אלפיים אמה לכל רוח (אחרונים).

❖ כמה יכול ללכת בסמוך לעיר

ריב"ש: אם יצא לדבר מצווה ונכנס לעיר עם השיירה יכול ללכת את כולה. ואם הניחו אותו בסמיכות לעיר, יכול להיכנס לעיר עד אלפיים אמה.

☜ כך פוסק שו"ע.

אפשר להקל בזה רק אם הולך לדבר מצווה גמורה, אבל רק לסחורה שאין זה דבר מצווה להרבה פוסקים, אין לסמוך על זה, אלא יש לו רק ארבע אמות (מג"א).
אם יצא לדבר רשות, אפילו שיכול ללכת איתם מפני פיקוח נפש, כשיגיעו לעיר אין לו אלא ארבע אמות. אבל אם יצא לפני שלושה ימים לדבר רשות, יש לו אלפיים אמה. וכן אם טעה וחשב שמותר לצאת לדבר רשות בתוך שלושה ימים לשבת, יש לו אלפיים אמה (מג"א).

❖ מהו דבר מצווה[עריכה]

◄ ר"ת, ראבי"ה, רבינו יואל, מרדכי וטור: כל מי שיוצא בסחורה או לראות פני חברו נחשב לדבר מצווה.

◄ שאר הראשונים: רק מצווה ממש כמו לעלות לארץ ישראל נחשבת לדבר מצווה שמותר לצאת עבורו.

☜ רמ"א: יש מקילים ללכת בשיירה או בספינה לצורך סחורה או לראות פני חברו להחשיבם כדבר מצווה, ויש נוהגים כך ואין למחות בהם דיש להם על מה לסמוך.

⤶ ובמקום שלא נהגו להקל אין להקל אלא בדבר מצווה גמורה (משנ"ב).

לדעת הרמ"א, גם היוצא להתפרנס בשביל הרווחה, נחשב דבר מצווה (משנ"ב).
המג"א חולק על הרמ"א ואוסר לצאת לשיירה בשביל פרנסה (ורק בספינה התיר).

סיכום:

	דבר רשות	דבר מצווה (מחלוקת מהו דבר מצווה)
בתחילת שבוע	מותר*	מותר*
בסוף שבוע (מחלוקת ממתי נחשב לסוף שבוע)	אסור	מותר* (ויפסוק שיעצרו בשבת, ומחלוקת אם זה לעיכובא).
בשבת	אסור (ואם ישבות בה בבין השמשות מותר. מחלוקת אם מותר לצאת ממנה שוב).

לדעת השו"ע והרמ"א: אפילו אם ברור שיצטרך לעשות אחר כך מלאכות. לדעת הר"י בן לב והרדב"ז: רק אם לא ברור שיצטרך לעשות מלאכות.

❖ מלחמה לפני שבת (מסימן רמט בטור)

הגמרא אומרת (יט.) שאין צרין על עיירות של גוים שלושה ימים לפני שבת (רי"ף ורא"ש: מפני עונג שבת). ואם התחילו לא מפסיקים.
הירושלמי אומר שבמלחמת חובה (מצווה) נלחמים אפילו בשבת עצמה. וכנאמר לעיל שלדבר מצווה מותר לצאת לדרך אפילו בערב שבת.

☜ וכך פוסק הטור^[4].

הערות שוליים[עריכה]

↑ וגם אם הגיעו לעיר, או בסמוך לה, יכול להלך את כולה כיוון שיצא בהיתר ממקומו. וכתב המג"א שאפשר להקל בזה רק אם הולך לדבר מצווה גמורה, אבל רק לסחורה שאין זה דבר מצווה להרבה פוסקים, לא יסמוך על זה.
↑ לדינא המג"א והמשנ"ב פסקו כמותם. אמנם יש הרבה אחרונים שלא פסקו כך אלא פסקו שאפילו אם יודע שיצטרך לעשות מלאכות מותר, או כי זה בתחילת שבוע (מובא בסעיף א) או כי זה דבר מצווה (מובא בסעיף ד).
↑
שכן מה שהקלו לצאת בספינה בסעיף א זה דווקא במציאות שאין חילול שבת גמור, כיוון שאין תחומים מעל עשרה. אבל אם יצטרך לחלל שבת ממש אין להתיר (וכך כתבו הרדב"ז והר"י בן לב). מה עוד שלפי דברי שאר הראשונים שחלקו על ביאור הרז"ה אין להקל כלל לצאת בתחילת שבוע למקום סכנה גמורה.
↑ שו"ע לא פסק בזה הלכה, כיוון שלא הייתה בהלכה זו נפק"מ בזמנו.

[1] וגם אם הגיעו לעיר, או בסמוך לה, יכול להלך את כולה כיוון שיצא בהיתר ממקומו. וכתב המג"א שאפשר להקל בזה רק אם הולך לדבר מצווה גמורה, אבל רק לסחורה שאין זה דבר מצווה להרבה פוסקים, לא יסמוך על זה.

[2] לדינא המג"א והמשנ"ב פסקו כמותם. אמנם יש הרבה אחרונים שלא פסקו כך אלא פסקו שאפילו אם יודע שיצטרך לעשות מלאכות מותר, או כי זה בתחילת שבוע (מובא בסעיף א) או כי זה דבר מצווה (מובא בסעיף ד).

[3] 
שכן מה שהקלו לצאת בספינה בסעיף א זה דווקא במציאות שאין חילול שבת גמור, כיוון שאין תחומים מעל עשרה. אבל אם יצטרך לחלל שבת ממש אין להתיר (וכך כתבו הרדב"ז והר"י בן לב). מה עוד שלפי דברי שאר הראשונים שחלקו על ביאור הרז"ה אין להקל כלל לצאת בתחילת שבוע למקום סכנה גמורה.

[4] שו"ע לא פסק בזה הלכה, כיוון שלא הייתה בהלכה זו נפק"מ בזמנו.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 == סעיף ד | כניסה לסכנה לפני שבת ==
-הרז&quot;ה ביאר שהטעם שאסור להפליג לפני שבת הוא שהאדם מכניס את עצמו ביידים למצב של פיקוח נפש.
+ריב&quot;ש ורשב&quot;ץ: על פי דברי הרז&quot;ה (שביאר שהטעם שאסור להפליג לפני שבת הוא שהאדם מכניס את עצמו בידיים למצב של פיקוח נפש), יוצא שמותר להכניס עצמו למצב של פיקוח נפש בשבת אם עושה כן בתחילת השבוע. ומותר לצאת בשיירה למדבר, אע&quot;פ שיצטרך לחלל שבת, משום שתחילת שבוע מתייחס לשבת הקודמת ולא לבאה.
-'''ריב&quot;ש ורשב&quot;ץ:''' על פי דברי הרז&quot;ה יוצא שמותר להכניס עצמו למצב של פיקוח נפש בשבת אם עושה כן בתחילת השבוע.
+וכן מותר לצאת לארץ ישראל בשיירה אפילו בערב שבת, (ויפסוק שיעצרו בשבת) כי זה דבר מצווה. ומאחר ויצא ברשות, יכול להמשיך ללכת איתם גם בשבת משום פיקוח נפש (רשב&quot;ץ).
-'''רשב&quot;ץ:''' מותר לצאת לארץ ישראל בשיירה אפילו בערב שבת, (ויפסוק שיעצרו בשבת) כי זה דבר מצווה. ומאחר ויצא ברשות, יכול להמשיך ללכת איתם גם בשבת משום פיקוח נפש.
+☜ שו&quot;ע: אין לצאת למקום סכנה שלושה ימים לפני שבת. אם עולה לארץ ישראל יכול לצאת אפילו בערב שבת ויפסוק איתם על מנת שיעצרו בשבת, ויכול להמשיך ללכת איתם מפני פיקוח נפש<ref>וגם אם הגיעו לעיר, או בסמוך לה, יכול להלך את כולה כיוון שיצא בהיתר ממקומו. וכתב המג&quot;א שאפשר להקל בזה רק אם הולך לדבר מצווה גמורה, אבל רק לסחורה שאין זה דבר מצווה להרבה פוסקים, לא יסמוך על זה.</ref>.
-☜ '''שו&quot;ע:''' אין לצאת למקום סכנה שלושה ימים לפני שבת. אם עולה לארץ ישראל יכול לצאת אפילו בערב שבת ויפסוק איתם על מנת שיעצרו בשבת, ויכול להמשיך ללכת איתם מפני פיקוח נפש<ref>וגם אם הגיעו לעיר, או בסמוך לה, יכול להלך את כולה כיוון שיצא בהיתר ממקומו. וכתב המג&quot;א שאפשר להקל בזה רק אם הולך לדבר מצווה גמורה, אבל רק לסחורה שאין זה דבר מצווה להרבה פוסקים, לא יסמוך על זה.</ref>.
+<blockquote>⤶ מהר&quot;י בן לב ורדב&quot;ז: אם יודע שודאי יהיה איסור אסור לצאת אפילו בתחילת שבוע (משנ&quot;ב<ref>לדינא '''המג&quot;א והמשנ&quot;ב''' פסקו כמותם. אמנם יש הרבה אחרונים שלא פסקו כך אלא פסקו שאפילו אם יודע שיצטרך לעשות מלאכות מותר, או כי זה בתחילת שבוע (מובא בסעיף א) או כי זה דבר מצווה (מובא בסעיף ד).</ref>).
-<blockquote>⤶ '''מהר&quot;י בן לב ורדב&quot;ז:''' אם יודע שודאי יהיה איסור אסור לצאת אפילו בתחילת שבוע<ref>לדינא המג&quot;א והמשנ&quot;ב פסקו כמותם. אמנם יש הרבה אחרונים שלא פסקו כך אלא פסקו שאפילו אם יודע שיצטרך לעשות מלאכות מותר, או כי זה בתחילת שבוע (מובא בסעיף א) או כי זה דבר מצווה (מובא בסעיף ד).</ref>.
 </blockquote>
 <ol>
-<li><blockquote><p>ודאי שאסור להתנות עם הולכי השיירה שהוא יצטרך לסייע בדבר שיש בו חילול שבת אפילו מדרבנן, ודבר זה אסור אפילו בתחילת שבוע '''ואפילו לדבר מצווה (משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
+<li><blockquote><p>ודאי שאסור להתנות עם הולכי השיירה שהוא יסייע בדבר שיש בו חילול שבת, אפילו באיסורי דרבנן, ודבר זה אסור אפילו בתחילת שבוע '''ואפילו לדבר מצווה''' (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
-<li><blockquote><p>'''דין פסיקה שיעצרו ללכת בשבת:''' השו&quot;ע כתב שצריך שיפסוק איתם שיעצרו. וכותב המשנ&quot;ב שכיוון שדברי הרז&quot;ה להקל לצאת בשיירה בתחילת שבוע לדבר מצווה בסוף שבוע, אינו מחוור לחלק מהפוסקים<ref><p>שכן מה שהקלו לצאת <span class="underline">בספינה</span> בסעיף א זה דווקא במציאות שאין חילול שבת גמור, כיוון שאין תחומים מעל עשרה. אבל אם יצטרך לחלל שבת ממש אין להתיר (וכך כתבו הרדב&quot;ז והר&quot;י בן לב). מה עוד שלפי דברי שאר הראשונים שחלקו על ביאור הרז&quot;ה אין להקל כלל לצאת בתחילת שבוע למקום סכנה גמורה.</p></ref>, אין להקל '''אפילו לדבר מצווה''' אם לא פסק איתם שאם לא כן ודאי שיבוא לידי חילול שבת.</p></blockquote></li>
+<li><blockquote><p>דין פסיקה שיעצרו ללכת בשבת''':''' השו&quot;ע כתב שצריך שיפסוק איתם שיעצרו. וכיוון שדברי הרז&quot;ה להקל לצאת בשיירה בתחילת שבוע לדבר מצווה בסוף שבוע, אינו מחוור לחלק מהפוסקים<ref><p>שכן מה שהקלו לצאת '''בספינה''' בסעיף א זה דווקא במציאות שאין חילול שבת גמור, כיוון שאין תחומים מעל עשרה. אבל אם יצטרך לחלל שבת ממש אין להתיר (וכך כתבו הרדב&quot;ז והר&quot;י בן לב). מה עוד שלפי דברי שאר הראשונים שחלקו על ביאור הרז&quot;ה אין להקל כלל לצאת בתחילת שבוע למקום סכנה גמורה.</p></ref>, אין להקל '''אפילו לדבר מצווה''' אם לא פסק איתם שאם לא כן ודאי שיבוא לידי חילול שבת (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
-<li><blockquote><p>'''העולה לארץ על מנת לרדת ממנה אחר כך:''' מג&quot;א: אין זה דבר מצווה. פרי מגדים: גם זה נחשב מצווה.</p></blockquote></li></ol>
+<li><blockquote><p>העולה לארץ על מנת לרדת ממנה אחר כך:</p></blockquote></li></ol>
-☜ כיוון שהרמ&quot;א הקל גם לסחורה, גם בזה אפשר להקל '''(משנ&quot;ב)'''.
+<blockquote>◄ מג&quot;א: אין זה דבר מצווה.
+◄ פרי מגדים: גם זה נחשב מצווה.
+</blockquote>
+☜ כיוון שהרמ&quot;א הקל גם ללכת אף לסחורה (כדלקמן), גם בזה אפשר להקל (משנ&quot;ב).
 <ol start="4">
-<li><blockquote><p>כשיגיע למקום שאין בו פיקוח נפש עוד יפרד מהשיירה וישבות שם, ויש לו אלפיים אמה לכל רוח '''(אחרונים)'''.</p></blockquote></li></ol>
+<li><blockquote><p>כשיגיע למקום שאין בו פיקוח נפש עוד יפרד מהשיירה וישבות שם, ויש לו אלפיים אמה לכל רוח (אחרונים).</p></blockquote></li></ol>
 ❖ '''כמה יכול ללכת בסמוך לעיר'''
-'''ריב&quot;ש:''' אם יצא לדבר מצווה ונכנס לעיר עם השיירה יכול ללכת את כולה. ואם הניחו אותו בסמיכות לעיר, יכול להיכנס לעיר עד אלפיים אמה.
+ריב&quot;ש: אם יצא לדבר מצווה ונכנס לעיר עם השיירה יכול ללכת את כולה. ואם הניחו אותו בסמיכות לעיר, יכול להיכנס לעיר עד אלפיים אמה.
-<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע.'''
+<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
 </blockquote>
 <ol>
-<li><blockquote><p>אפשר להקל בזה רק אם הולך לדבר מצווה גמורה, אבל רק לסחורה שאין זה דבר מצווה להרבה פוסקים, אין לסמוך על זה, אלא יש לו רק ארבע אמות '''(מג&quot;א)'''.</p></blockquote></li>
+<li><blockquote><p>אפשר להקל בזה רק אם הולך לדבר מצווה גמורה, אבל רק לסחורה שאין זה דבר מצווה להרבה פוסקים, אין לסמוך על זה, אלא יש לו רק ארבע אמות (מג&quot;א).</p></blockquote></li>
-<li><blockquote><p>אם יצא לדבר רשות, אפילו שיכול ללכת איתם מפני פיקוח נפש, כשיגיעו לעיר אין לו אלא ארבע אמות. אבל אם יצא לפני שלושה ימים לדבר רשות, יש לו אלפיים אמה. וכן אם טעה וחשב שמותר לצאת לדבר רשות בתוך שלושה ימים לשבת, יש לו אלפיים אמה '''(מג&quot;א)'''.</p></blockquote></li></ol>
+<li><blockquote><p>אם יצא לדבר רשות, אפילו שיכול ללכת איתם מפני פיקוח נפש, כשיגיעו לעיר אין לו אלא ארבע אמות. אבל אם יצא לפני שלושה ימים לדבר רשות, יש לו אלפיים אמה. וכן אם טעה וחשב שמותר לצאת לדבר רשות בתוך שלושה ימים לשבת, יש לו אלפיים אמה (מג&quot;א).</p></blockquote></li></ol>
 === ❖ מהו דבר מצווה ===
-היוצא לדבר מצווה מותר לצאת אפילו ביום שישי כנאמר לעיל בסעיף א.
+'''''◄''''' ר&quot;ת, ראבי&quot;ה, רבינו יואל, מרדכי וטור: כל מי שיוצא בסחורה או לראות פני חברו נחשב לדבר מצווה.
-◄ '''ר&quot;ת, ראבי&quot;ה, רבינו יואל, מרדכי וטור:''' כל מי שיוצא בסחורה או לראות פני חברו נחשב לדבר מצווה.
+'''''◄''''' שאר הראשונים: רק מצווה ממש כמו לעלות לארץ ישראל נחשבת לדבר מצווה שמותר לצאת עבורו.
-◄ '''שאר הראשונים:''' רק דבר מצווה ממש כמו לעלות לארץ ישראל נחשב דבר מצווה.
+☜ רמ&quot;א: יש מקילים ללכת בשיירה או בספינה לצורך סחורה או לראות פני חברו להחשיבם כדבר מצווה, ויש נוהגים כך ואין למחות בהם דיש להם על מה לסמוך.
-☜ '''רמ&quot;א:''' יש שמקילים ללכת בשיירה או בספינה לצורך סחורה או לראות פני חברו להחשיבם כדבר מצווה, ויש נוהגים כך ואין למחות בהם דיש להם על מה לסמוך.
+<blockquote>⤶ ובמקום שלא נהגו להקל אין להקל אלא בדבר מצווה גמורה (משנ&quot;ב).
-<blockquote>⤶ ובמקום שלא נהגו להקל אין להקל אלא בדבר מצווה גמורה '''(משנ&quot;ב)'''.
 </blockquote>
 <ol>
-<li><blockquote><p>לדעת הרמ&quot;א, גם היוצא להתפרנס בשביל הרווחה, נחשב דבר מצווה '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
+<li><blockquote><p>לדעת הרמ&quot;א, גם היוצא להתפרנס בשביל הרווחה, נחשב דבר מצווה (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
-<li><blockquote><p>המג&quot;א חולק על הרמ&quot;א ואוסר לצאת לשיירה בשביל פרנסה (ורק בספינה התיר).</p></blockquote></li></ol>
+<li><blockquote><p>'''המג&quot;א''' חולק על הרמ&quot;א ואוסר לצאת לשיירה בשביל פרנסה (ורק בספינה התיר).</p></blockquote></li></ol>
-'''סיכום:'''
+סיכום:
 {|
 !
-! '''דבר רשות'''
+! דבר רשות
-! '''דבר מצווה (מחלוקת מהו דבר מצווה)'''
+! דבר מצווה (מחלוקת מהו דבר מצווה)
 |-
-| '''בתחילת שבוע'''
+| בתחילת שבוע
 | מותר*
 | מותר*
 |-
-| '''בסוף שבוע (מחלוקת ממתי נחשב לסוף שבוע)'''
+| בסוף שבוע (מחלוקת ממתי נחשב לסוף שבוע)
 | אסור
 | מותר* (ויפסוק שיעצרו בשבת, ומחלוקת אם זה לעיכובא).
 |-
-| '''בשבת'''
+| בשבת
 | אסור (ואם ישבות בה בבין השמשות מותר. מחלוקת אם מותר לצאת ממנה שוב).
 |
 |}
-* '''לדעת השו&quot;ע והרמ&quot;א:''' אפילו אם ברור שיצטרך לעשות אחר כך מלאכות. לדעת הר&quot;י בן לב והרדב&quot;ז: רק אם לא ברור שיצטרך לעשות מלאכות.
+* '''לדעת השו&quot;ע והרמ&quot;א:''' אפילו אם ברור שיצטרך לעשות אחר כך מלאכות. '''לדעת הר&quot;י בן לב והרדב&quot;ז:''' רק אם לא ברור שיצטרך לעשות מלאכות.
 ❖ '''מלחמה לפני שבת''' (מסימן רמט בטור)
@@ שורה 78: / שורה 78: @@
 הירושלמי אומר שבמלחמת חובה (מצווה) נלחמים אפילו בשבת עצמה. וכנאמר לעיל שלדבר מצווה מותר לצאת לדרך אפילו בערב שבת.
 </blockquote>
-וכך פוסק '''הטור'''<ref>שו&quot;ע לא פסק בזה הלכה, כיוון שלא הייתה בהלכה זו נפק&quot;מ בזמנו.</ref>'''.'''
+☜ וכך פוסק הטור<ref>שו&quot;ע לא פסק בזה הלכה, כיוון שלא הייתה בהלכה זו נפק&quot;מ בזמנו.</ref>.
@@ שורה 86: / שורה 88: @@
 [[קטגוריה:בן שמואל]]
-[[קטגוריה:אורח חיים]]

פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמח ד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:02, 22 בדצמבר 2020

סעיף ד | כניסה לסכנה לפני שבת[עריכה]

❖ מהו דבר מצווה[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש