פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שז ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''1.''' עצם האמירה לגוי. '''2.''' ההנאה מהמלאכה שעשה הגוי. במצבים שונים התירו חכמים את הדבר, כדלקמן. בנוסף לאיסור הבסיסי, אסרו חכמים לצוות על גוי לעשות מלאכות שיגרמו לחשוב שהגוי שליח של היהודי בשבת. | '''1.''' עצם האמירה לגוי. '''2.''' ההנאה מהמלאכה שעשה הגוי. במצבים שונים התירו חכמים את הדבר, כדלקמן. בנוסף לאיסור הבסיסי, אסרו חכמים לצוות על גוי לעשות מלאכות שיגרמו לחשוב שהגוי שליח של היהודי בשבת. | ||
עיקרי הדינים: | |||
<ol style="list-style-type: decimal;"> | <ol style="list-style-type: decimal;"> | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
<li><blockquote><p>מותר לרמוז לגוי בדרך ציווי ביום חול על שבת, ואם רומז בדרך סיפור דברים מותר גם בשבת. (משנ"ב) (ועם זאת אסור להנות מהמלאכה שעשה הגוי חוץ מהאופנים המובאים לקמן).</p></blockquote></li> | <li><blockquote><p>מותר לרמוז לגוי בדרך ציווי ביום חול על שבת, ואם רומז בדרך סיפור דברים מותר גם בשבת. (משנ"ב) (ועם זאת אסור להנות מהמלאכה שעשה הגוי חוץ מהאופנים המובאים לקמן).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>גם הקריאה לגוי שיבוא לבית היהודי נחשבת כאמירה שאסורה (עיין בסעיף כב). אם יש הפסד גדול התירו לקרוא לגוי שיציל, או לומר לו כדרך רמז 'כל המכבה אינו מפסיד' (סעיף יט).</p></blockquote></li> | <li><blockquote><p>גם הקריאה לגוי שיבוא לבית היהודי נחשבת כאמירה שאסורה (עיין בסעיף כב). אם יש הפסד גדול התירו לקרוא לגוי שיציל, או לומר לו כדרך רמז 'כל המכבה אינו מפסיד' (סעיף יט).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אופנים שחכמים התירו לומר (ממש) לגוי (גם מלאכות דאורייתא): '''א.''' חולה שאין בו סכנה. '''ב.''' קטן שנצרך מאוד למשהו, גם הוא נחשב לחולה שאין בו סכנה. '''ג | <li><blockquote><p>אופנים שחכמים התירו לומר (ממש) לגוי (גם מלאכות דאורייתא): '''א.''' חולה שאין בו סכנה. '''ב.''' קטן שנצרך מאוד למשהו, גם הוא נחשב לחולה שאין בו סכנה. '''ג.''' בשעת דחק התירו לומר לגוי לצורך רבים (סימן רעו ב, רמ"א ובמשנ"ב ס"ק כה). התירו לומר לגוי לעשות '''איסור דרבנן''' במקום הפסד גדול, צער הגוף או מקום מצווה (סעיף ה).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אסור להנות ממלאכה בשבת שעשה גוי לצורך היהודי אפילו בדיעבד. גם אם אמר לו בדרך רמז (משנ"ב). | <li><blockquote><p>אסור להנות ממלאכה בשבת שעשה גוי לצורך היהודי אפילו בדיעבד. גם אם אמר לו בדרך רמז (משנ"ב). כדי שלא יבוא לבקש מהגוי (תוס' ורמב"ן) או שלא יהנה ממלאכת השבת (רש"י ור"ן).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אופנים שמותר להנות ממלאכת הגוי: הנאה שהייתה במקום עוד לפני מעשה הגוי, או אם המעשה היה שלילי כמו כיבוי אור (אחרונים). וכן אם הגוי עשה מלאכה בדרך של פסיק רישיה (סימן רנג סעיף ה ברמ"א ומשנ"ב שם).</p></blockquote></li> | <li><blockquote><p>אופנים שמותר להנות ממלאכת הגוי: הנאה שהייתה במקום עוד לפני מעשה הגוי, או אם המעשה היה שלילי כמו כיבוי אור (אחרונים). וכן אם הגוי עשה מלאכה בדרך של פסיק רישיה (סימן רנג סעיף ה ברמ"א ומשנ"ב שם).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אם הגוי עושה בשביל עצמו את המלאכה מותר להנות ממנה, אלא אם כן יש חשש שהגוי ירבה בשביל היהודי (אבל ביום ראשון מותר להנות ממעשה הגוי בכל מקרה). אבל ודאי שאסור לומר לגוי לעשות בשבת מלאכה בשביל עצמו כדי שהיהודי יוכל להנות ממנה בשבת.</p></blockquote></li> | <li><blockquote><p>אם הגוי עושה בשביל עצמו את המלאכה מותר להנות ממנה, אלא אם כן יש חשש שהגוי ירבה בשביל היהודי (אבל ביום ראשון מותר להנות ממעשה הגוי בכל מקרה). אבל ודאי שאסור לומר לגוי לעשות בשבת מלאכה בשביל עצמו כדי שהיהודי יוכל להנות ממנה בשבת.</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>יהודי שרואה גוי שבא לעשות בשבילו מלאכה חייב למחות בו (ואם הגוי בא רק להוסיף- נהגו שלא למחות בו (אורחות שבת). וכן | <li><blockquote><p>יהודי שרואה גוי שבא לעשות בשבילו מלאכה חייב למחות בו (ואם הגוי בא רק להוסיף- נהגו שלא למחות בו (ספר אורחות שבת). וכן כשאין הנאה חיובית ממעשה הגוי).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>'''מראית עין:''' האיסור מפני מראית עין נידון בעיקר בסימן רמז לגבי מסירת איגרת לגוי, וכן בסימן רמה לגבי גוי שעושה מלאכה בשביל יהודי בתוך העיר.</p></blockquote></li></ol> | <li><blockquote><p>אסור לקרוא לגוי לבוא לביתו כדי שיעשה מלאכה עבור היהודי (רא"ש<ref><p>בסעיף יט נפסק שמותר לקרוא לגוי לכבות דליקה, שאני התם שיש הפסד גדול בדבר '''(פרי מגדים)'''. לכן, אם רוצה שיבוא הגוי לעשות לו מלאכה (באופן המותר) צריך לרמוז לו כדרך סיפור דברים ('''אורחות שבת''' ב, פרק כג, עמוד תמ). ונלע"ד שאם מותר לומר לגוי לעשות את המלאכה עצמה פשוט שמותר גם לקרוא לו ממש.</p></ref>).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>'''מראית עין:''' האיסור מפני מראית עין נידון בעיקר בסימן רמז' לגבי מסירת איגרת לגוי, וכן בסימן רמה לגבי גוי שעושה מלאכה בשביל יהודי בתוך העיר.</p></blockquote></li></ol> | |||
<blockquote>המשנה אוסרת (קנ.) לומר בשבת לחברו שישכור בשבילו פועלים. והגמרא מעמידה שהכוונה לגוי, (ורק מטעם צדדי הגמרא דוחה ומעמידה את המשנה באופן שונה). | <blockquote>המשנה אוסרת (קנ.) לומר בשבת לחברו שישכור בשבילו פועלים. והגמרא מעמידה שהכוונה לגוי, (ורק מטעם צדדי הגמרא דוחה ומעמידה את המשנה באופן שונה). | ||
המשנה אומרת (קכא.) שאם גוי בא לכבות דליקה בשבת אסור לומר לו לכבות, כיוון שאמירה לגוי שבות. (למרות שאלו איסורי חכמים אסור לומר לגוי לעשות אותם (תוספות)). | המשנה אומרת (קכא.) שאם גוי בא לכבות דליקה בשבת אסור לומר לו לכבות, כיוון שאמירה לגוי שבות. (למרות שאלו איסורי חכמים אסור לומר לגוי לעשות אותם (תוספות)). | ||
</blockquote> | |||
☜ טור ושו"ע: אסור לומר בשבת לגוי לשכור פועלים. וכל דבר שאסור ליהודי לעשות בשבת אסור לומר לגוי לעשותו<ref>עיין בסימן שיד, סעיפים א וז' שעולה מדברי השו"ע שדבר הנתון במחלוקת הפוסקים, אפילו שנפסקה הלכה להחמיר, מקום מכל מותר לומר לגוי לעשות את המלאכה. וכן פסק '''בחזון עובדיה''' (שבת ג, עמוד תפה).</ref>. | |||
# טעם האיסור לומר לגוי הוא משום 'ממצוא חפצך' שכל זה התעסקות בעסקיו בשבת (משנ"ב). | |||
# מותר לומר לגוי לעשות דבר שנהגו משום חומרא או מנהג (מג"א). | |||
# אסור לומר לגוי בשבת שישכור לו פועלים לאחר השבת (חיי אדם). | |||
== == | |||
=== ❖ אמירה לגוי בחול בשביל שבת === | === ❖ אמירה לגוי בחול בשביל שבת === | ||
<blockquote>הגמרא אומרת (ב"מ צ.) שאסור ליהודי לומר לגוי לחסום את פרתו ולדוש בה. | <blockquote>הגמרא אומרת (ב"מ צ.) שאסור ליהודי לומר לגוי לחסום את פרתו ולדוש בה. | ||
</blockquote> | |||
רב סעדיה גאון: משמע שאסור ליהודי לומר לגוי ביום שישי לעשות בשבילו מלאכה בשבת<ref>וכמו שאסור לומר לגוי לחסום פרה ולדוש בפרה. והרי זה דומה למי שנותן לגוי מעות ביום שישי שיעשה בהם מלאכה (שכן גם בפרה בשעת החסימה לא עשה שום איסור, והדישה אחר כך היא האיסור). '''והרא"ש''' דחה ראייתו שבחסימה יש איסור בכל זמן, לעומת יום חול שלא שייך בו איסורי שבת כלל, שמא יהיה מותר.</ref>. | |||
<blockquote>הגמרא אומרת (קנג.) שיהודי ההולך בדרך והגיעה שבת, מותר לו לומר לגוי לשמור לו את ארנקו כיוון שישראל בהול על ממונו ואולי יבוא לטלטל בעצמו. | |||
</blockquote> | |||
ר"ן: משמע שרק בגלל שישראל בהול על ממונו מותר, אבל אם לא, אסור למרות שזה יום שישי. | |||
כך גם סוברים: רא"ש, רשב"א, מרדכי, סמ"ק, תרומה ורמב"ם. | |||
<blockquote>☜ וכך פוסק שו"ע. | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
# אסור לומר לגוי לשכור פועלים אפילו אם לא ידבר איתם על סכום הכסף המדובר, אלא רק על עצם העבודה (ביה"ל). | |||
# אמירה דאמירה בחול (ובשבת, עיין סעיף ה): | |||
<blockquote>◄ חתם סופר: מותר לומר לגוי שיאמר לגוי אחר שיעשה מלאכה בשבת. | |||
◄ ביה"ל מוכח מתשובת '''הרשב"א''' לאסור (ביה"ל). | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
=== ❖ לרמוז ביום חול בשביל שבת === | === ❖ לרמוז ביום חול בשביל שבת === | ||
◄ '''תרומה וסמ"ג: | '''''◄''''' תרומה וסמ"ג: מותר לומר לגוי במוצאי שבת מדוע לא עשה כך וכך בשבת, ומתוך כך יבין שהיהודי רוצה שיעשה בשבילו בשבת. | ||
<blockquote>☜ כך פוסק | <blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. (בסעיף כב פסק הרמ"א שאסור לרמוז. וכאן שאני כיוון שמדובר שאומר ביום חול, ודינו קל יותר (משנ"ב)). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
◄ '''ריטב"א וטור: | '''''◄''''' ריטב"א וטור: אסור אף באופן כזה. | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>הגם שמותר לרמוז לגוי ביום חול, אסור להנות מהמלאכה בשבת עצמה, אבל אם הגוי רק מוסיף הנאה<ref><p | <li><blockquote><p>הגם שמותר לרמוז לגוי ביום חול, אסור להנות מהמלאכה בשבת עצמה, אבל אם הגוי רק מוסיף הנאה<ref><p>וכן אם הגוי רק מסיר הפרעה מותר להנות ממעשיו '''(אחרונים)'''.</p></ref> (כגון שמוסיף עוד נרות) מותר להנות בשבת (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol> | ||
| שורה 65: | שורה 72: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:29, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | אמירה לגוי[עריכה]
הקדמה לדין אמירה לגוי[עריכה]
אסרו חכמים לומר לגוי לעשות מלאכה בשביל יהודי. איסור זה נחלק לשני עניינים:
1. עצם האמירה לגוי. 2. ההנאה מהמלאכה שעשה הגוי. במצבים שונים התירו חכמים את הדבר, כדלקמן. בנוסף לאיסור הבסיסי, אסרו חכמים לצוות על גוי לעשות מלאכות שיגרמו לחשוב שהגוי שליח של היהודי בשבת.
עיקרי הדינים:
אסור לומר לגוי לעשות בשביל היהודי כל מלאכה בשבת, גם איסור דרבנן (אבל חומרא או מנהג מותרים). איסור זה שייך גם אם אומר לו ביום חול לעשות את המלאכה בשבת. (סעיף ב).
נחלקו הדעות מדוע הדבר אסור: או שהגוי נחשב כשליח של היהודי (רש"י). או משום 'ממצוא חפציך' (רש"י ומשנ"ב בסעיף זה). או שזה איסור תורה (בה"ג ויראים). או משום שהדבר יקל את שבת בעיננו (רמב"ם).
מותר לרמוז לגוי בדרך ציווי ביום חול על שבת, ואם רומז בדרך סיפור דברים מותר גם בשבת. (משנ"ב) (ועם זאת אסור להנות מהמלאכה שעשה הגוי חוץ מהאופנים המובאים לקמן).
גם הקריאה לגוי שיבוא לבית היהודי נחשבת כאמירה שאסורה (עיין בסעיף כב). אם יש הפסד גדול התירו לקרוא לגוי שיציל, או לומר לו כדרך רמז 'כל המכבה אינו מפסיד' (סעיף יט).
אופנים שחכמים התירו לומר (ממש) לגוי (גם מלאכות דאורייתא): א. חולה שאין בו סכנה. ב. קטן שנצרך מאוד למשהו, גם הוא נחשב לחולה שאין בו סכנה. ג. בשעת דחק התירו לומר לגוי לצורך רבים (סימן רעו ב, רמ"א ובמשנ"ב ס"ק כה). התירו לומר לגוי לעשות איסור דרבנן במקום הפסד גדול, צער הגוף או מקום מצווה (סעיף ה).
אסור להנות ממלאכה בשבת שעשה גוי לצורך היהודי אפילו בדיעבד. גם אם אמר לו בדרך רמז (משנ"ב). כדי שלא יבוא לבקש מהגוי (תוס' ורמב"ן) או שלא יהנה ממלאכת השבת (רש"י ור"ן).
אופנים שמותר להנות ממלאכת הגוי: הנאה שהייתה במקום עוד לפני מעשה הגוי, או אם המעשה היה שלילי כמו כיבוי אור (אחרונים). וכן אם הגוי עשה מלאכה בדרך של פסיק רישיה (סימן רנג סעיף ה ברמ"א ומשנ"ב שם).
אם הגוי עושה בשביל עצמו את המלאכה מותר להנות ממנה, אלא אם כן יש חשש שהגוי ירבה בשביל היהודי (אבל ביום ראשון מותר להנות ממעשה הגוי בכל מקרה). אבל ודאי שאסור לומר לגוי לעשות בשבת מלאכה בשביל עצמו כדי שהיהודי יוכל להנות ממנה בשבת.
יהודי שרואה גוי שבא לעשות בשבילו מלאכה חייב למחות בו (ואם הגוי בא רק להוסיף- נהגו שלא למחות בו (ספר אורחות שבת). וכן כשאין הנאה חיובית ממעשה הגוי).
אסור לקרוא לגוי לבוא לביתו כדי שיעשה מלאכה עבור היהודי (רא"ש[1]).
מראית עין: האיסור מפני מראית עין נידון בעיקר בסימן רמז' לגבי מסירת איגרת לגוי, וכן בסימן רמה לגבי גוי שעושה מלאכה בשביל יהודי בתוך העיר.
המשנה אוסרת (קנ.) לומר בשבת לחברו שישכור בשבילו פועלים. והגמרא מעמידה שהכוונה לגוי, (ורק מטעם צדדי הגמרא דוחה ומעמידה את המשנה באופן שונה).
המשנה אומרת (קכא.) שאם גוי בא לכבות דליקה בשבת אסור לומר לו לכבות, כיוון שאמירה לגוי שבות. (למרות שאלו איסורי חכמים אסור לומר לגוי לעשות אותם (תוספות)).
☜ טור ושו"ע: אסור לומר בשבת לגוי לשכור פועלים. וכל דבר שאסור ליהודי לעשות בשבת אסור לומר לגוי לעשותו[2].
- טעם האיסור לומר לגוי הוא משום 'ממצוא חפצך' שכל זה התעסקות בעסקיו בשבת (משנ"ב).
- מותר לומר לגוי לעשות דבר שנהגו משום חומרא או מנהג (מג"א).
- אסור לומר לגוי בשבת שישכור לו פועלים לאחר השבת (חיי אדם).
[עריכה]
❖ אמירה לגוי בחול בשביל שבת[עריכה]
הגמרא אומרת (ב"מ צ.) שאסור ליהודי לומר לגוי לחסום את פרתו ולדוש בה.
רב סעדיה גאון: משמע שאסור ליהודי לומר לגוי ביום שישי לעשות בשבילו מלאכה בשבת[3].
הגמרא אומרת (קנג.) שיהודי ההולך בדרך והגיעה שבת, מותר לו לומר לגוי לשמור לו את ארנקו כיוון שישראל בהול על ממונו ואולי יבוא לטלטל בעצמו.
ר"ן: משמע שרק בגלל שישראל בהול על ממונו מותר, אבל אם לא, אסור למרות שזה יום שישי.
כך גם סוברים: רא"ש, רשב"א, מרדכי, סמ"ק, תרומה ורמב"ם.
☜ וכך פוסק שו"ע.
- אסור לומר לגוי לשכור פועלים אפילו אם לא ידבר איתם על סכום הכסף המדובר, אלא רק על עצם העבודה (ביה"ל).
- אמירה דאמירה בחול (ובשבת, עיין סעיף ה):
◄ חתם סופר: מותר לומר לגוי שיאמר לגוי אחר שיעשה מלאכה בשבת.
◄ ביה"ל מוכח מתשובת הרשב"א לאסור (ביה"ל).
❖ לרמוז ביום חול בשביל שבת[עריכה]
◄ תרומה וסמ"ג: מותר לומר לגוי במוצאי שבת מדוע לא עשה כך וכך בשבת, ומתוך כך יבין שהיהודי רוצה שיעשה בשבילו בשבת.
☜ כך פוסק שו"ע. (בסעיף כב פסק הרמ"א שאסור לרמוז. וכאן שאני כיוון שמדובר שאומר ביום חול, ודינו קל יותר (משנ"ב)).
◄ ריטב"א וטור: אסור אף באופן כזה.
הגם שמותר לרמוז לגוי ביום חול, אסור להנות מהמלאכה בשבת עצמה, אבל אם הגוי רק מוסיף הנאה[4] (כגון שמוסיף עוד נרות) מותר להנות בשבת (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
בסעיף יט נפסק שמותר לקרוא לגוי לכבות דליקה, שאני התם שיש הפסד גדול בדבר (פרי מגדים). לכן, אם רוצה שיבוא הגוי לעשות לו מלאכה (באופן המותר) צריך לרמוז לו כדרך סיפור דברים (אורחות שבת ב, פרק כג, עמוד תמ). ונלע"ד שאם מותר לומר לגוי לעשות את המלאכה עצמה פשוט שמותר גם לקרוא לו ממש.
- ↑ עיין בסימן שיד, סעיפים א וז' שעולה מדברי השו"ע שדבר הנתון במחלוקת הפוסקים, אפילו שנפסקה הלכה להחמיר, מקום מכל מותר לומר לגוי לעשות את המלאכה. וכן פסק בחזון עובדיה (שבת ג, עמוד תפה).
- ↑ וכמו שאסור לומר לגוי לחסום פרה ולדוש בפרה. והרי זה דומה למי שנותן לגוי מעות ביום שישי שיעשה בהם מלאכה (שכן גם בפרה בשעת החסימה לא עשה שום איסור, והדישה אחר כך היא האיסור). והרא"ש דחה ראייתו שבחסימה יש איסור בכל זמן, לעומת יום חול שלא שייך בו איסורי שבת כלל, שמא יהיה מותר.
- ↑
וכן אם הגוי רק מסיר הפרעה מותר להנות ממעשיו (אחרונים).