כל הקורא לאברהם אברם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 32: שורה 32:
[[קטגוריה: תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה: תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:מסכת ברכות]]
[[קטגוריה:מסכת ברכות]]
[[קטגוריה:פרשת לך לך]]

גרסה אחרונה מ־11:50, 29 באוקטובר 2020

כל הקורא לאברהם אברם הינו איסור המופיע בגמרא לקרוא לאברהם כשמו הקודם אברם. בגמרא ברכות יג א כתוב שכל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה ובלאו, אך נחלקו המפרשים בחומרת האיסור ובכך שהאיסור לא מופיע במפורש בספרי הפוסקים להלכה.

האם הדבר אסור למעשה?[עריכה]

המהרש"א (חידושי אגדות על הגמרא שם בברכות) שואל מדוע לא הביאו הפוסקים דין זה. ואף אם הפסוק הוא אסמכתא מכל מקום יש בזה איסור מדרבנן. ונשאר בצריך עיון.

המגן אברהם (או"ח קנו ב) הביא את דברי הגמרא ולכאורה משמע שסובר שהדבר כפשוטו- אסור מן התורה.

כמה מן האחרונים תירצו שהאיסור לא שייך לגבינו.

  • בעל הנודע ביהודה בספרו צל"ח (על הגמרא שם) כתב שכל האיסור הוא לשיטת בן זומא אך לפי שיטת חכמים שכמותם ההלכה אין איסור. וכן כתב בעל התורה תמימה.
  • המהרי"ל דיסקין תירץ שהאיסור היה דווקא לומר כן בפני אברהם. בדומה לו תירץ הראי"ה קוק (בטוב רואי על הגמרא שם) שהאיסור היה רק בדורו של אברהם.
  • המהר"צ חיות תירץ שכיוון שזה איסור שנאמר קודם מתן תורה הוא לא מחייב אותנו. אמנם יש בזה מחלוקת בגמרא אך כך פסק הרמב"ם להלכה.

המנחת יצחק פסק שבמקום שאין ביזוי אין למחות ביד המקילים כי יכולים לסמוך על הצל"ח והתורה תמימה ועוד אחרון שסובר שהאיסור דווקא דרך ביזוי אך לגבי עצם האיסור צריך עיון.

הרב עובדיה יוסף בספרו יביע אומר ח"ב, יו"ד סי' טז, ח כותב שפרט לדעת שו"ת פני מבין יש בדבר איסור לכל הדעות. הדברים צריכים ביאור כי מביא שם את דעת המהר"צ חיות והמהרי"ל דיסקין.

משמעות החלפת שמו של אברהם[עריכה]

בפרשת לך לך הקב"ה קורא לאברם ואומר שמעכשיו לא ייקרא עוד שמו אברם אלא אברהם. הגמרא ברכות יג ב מסבירה כי החלפת שמו של אברם היא מוחלטת וכי יש אף איסור לקרוא לאברהם בשמו הקודם, אך יש להבין מה העניין הגדול בהוספת אות אחת לשמו של אברם?

הגמרא בברכות מסבירה כי בעוד משמעותו של אברם הוא "אבי ארם", משמעותו של אברהם הוא "אב לכל העולם כולו". הרב קוק (בעין אי"ה, שם) מפרש כי אהבתו של אברם לארץ מולדתו ארם היתה אהבה טבעית ופשוטה, כשם שכל אדם מרגיש מחובר למולדתו. מנגד, כאשר הקב"ה משנה את שמו לאברהם, הוא מראה בכך את יכולתו של אברהם להתעלות מעל הרגש הטבעי הפשוט, ולהגיע להבנה כי עיקר תפקידו איננו רק להגדיל את עמו שלו- אלא של כלל העולם. המעבר הזה, מאהבת המולדת בלבד לאהבת כלל האנושות, כרוך בשינוי שמו של אברם לאברהם וכן בשמה שרי שהפכה לשרה- "שנעשית שרה לכל העולם כולו".

אברהם מצווה את בניו לשמור את דרכי ה' ובכך בונה את האומה הישראלית כחלק מהאחריות שלו לכלל העולם. אברהם לא רואה את הדאגה לעם שלו חזות הכל, אלא רואה בלאומיות הישראלית אמצעי על מנת לעזור לכלל העולם כולו. על ידי פיתוח העם באופן הגשמי והרוחני שבו נוכל להגיע למצב בו "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים".

מדוע אין איסור דומה על שמו של יעקב[עריכה]

על אף שגם שמו של אברהם וגם שמו של יעקב שונו בספר בראשית חז"ל עמדו על החילוק בין השינויים. הגמרא מסבירה שבעוד אצל אברהם נשתנה שמו לגמרי שמו הקודם יעקב נשאר לו: "אלא מעתה, הקורא ליעקב יעקב הכי נמי? - שאני התם, דהדר אהדריה קרא, דכתיב (בראשית מ"ו) ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב".

יש המסבירים את ההבדל בין שינויי השמות בכך שאברהם בתחילה היה אב המון גוים כאחד מבני נח, אולם לאחר שנבחר להיות אבי האומה הישראלית, נחשב כגר שהתגייר שהוא כקטן שנולד, ואין לו יותר קשר יחוסי עם אבותיו ועם עברו הקודם, ולכן קבל שם חדש, וכך מפורש בכתוב (נחמיה ט) "אתה הוא ה' האלוקים אשר בחרת באברם וקראת שמו אברהם". מה שאין כן יעקב נבחר מבטן, והקב"ה קרא שמו יעקב‏[1], לכן אע"פ שמוסף לו שם הרי זה שם נוסף שאינו מבטל את שמו הקודם.

הערות שוליים

  1. אמר בבראשית פרק כה "ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו: ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב", ופירש רש"י שלעשו קראו האנשים בשם זה, אבל ליעקב הקב"ה קראו בשם זה.