פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים דש ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
(Added ben shmuel book.)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שד ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שד|ג}}
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים דש ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|דש|ג}}




== סעיף ג | גוי שכיר ==
== סעיף ג | גוי שכיר ==


'''מהרי"א והגהות מרדכי:''' גוי גמור שעובד בשכירות אצל היהודי לכו"ע אין רבו מצווה על שביתתו.
מהרי"א והגהות מרדכי: גוי גמור שעובד בשכירות אצל היהודי לכו"ע אין רבו מצווה על שביתתו.


<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע.'''
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.


⤶ ואם קיבל על עצמו שבע מצוות בני נוח, דינו כגר תושב ואסור לכל ישראל לעשות בו מלאכות בשבת אף למי שאינו רבו '''(משנ&quot;ב)'''.
⤶ ואם קיבל על עצמו שבע מצוות בני נח, דינו כגר תושב ואסור לכל ישראל לעשות בו מלאכות בשבת אף למי שאינו רבו (משנ&quot;ב).
</blockquote>
</blockquote>
<ol>
<ol>
<li><blockquote><p>לדעת הרמב&quot;ם אין לקבל גר תושב וכן עבד שרוצה לקבל על עצמו רק שבע מצוות בני נוח (כל עוד אין יובל) והראב&quot;ד חולק עליו שם '''(משנ&quot;ב)'''. אבל אם רוצה לקבל עליו כל המצוות גם בזמן הזה נוהג '''(שער הציון)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>לדעת הרמב&quot;ם אין לקבל גר תושב וכן עבד שרוצה לקבל על עצמו רק שבע מצוות בני נח (כל עוד אין יובל) והראב&quot;ד חולק עליו שם (משנ&quot;ב). אבל אם רוצה לקבל עליו כל המצוות גם בזמן הזה נוהג (שער הציון).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם גוי קנוי לישראל לגמרי (כעבד), אלא שלפי החוקים שם יכול להמיר דתו לדת הישמעאלים ולצאת לחרות, הסתפק מהרי&quot;א האם דינו כשכיר או כעבד. והאחרונים החמירו בזה מפני שיש בזה חשש איסור תורה '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם גוי קנוי לישראל לגמרי (כעבד), אלא שלפי החוקים שם יכול להמיר דתו לדת הישמעאלים ולצאת לחרות, הסתפק מהרי&quot;א האם דינו כשכיר או כעבד. והאחרונים החמירו בזה מפני שיש בזה חשש איסור תורה (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>במקום שהמלך גזר שאין יהודים יכולים לקנות עבדים ושפחות, דינם כשכירים ולא כעבדים '''(מהר&quot;י בן לב ורשד&quot;ם)'''. ויש מחמירים גם בזה כיוון שגופם קנוי לישראל עכשיו. ובמקום שמשלמים כרגא על העבדים והשפחות דינם כעבדים לגמרי '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>במקום שהמלך גזר שאין יהודים יכולים לקנות עבדים ושפחות, דינם כשכירים ולא כעבדים (מהר&quot;י בן לב ורשד&quot;ם). ויש מחמירים גם בזה כיוון שגופם קנוי לישראל עכשיו. ובמקום שמשלמים כרגא על העבדים והשפחות דינם כעבדים לגמרי (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>'''המג&quot;א''' (ע&quot;פ הביה&quot;ל) סובר שגוי יכול לקבל על עצמו מצוות בנוסף על שבע המצוות הבסיסיות ויהיה חייב לשמור עליהם (ועם זאת דינו יהיה כגר תושב) ולא יחשב כיהודי עד שיקבל על עצמו את כל המצוות. לכן אם קיבל על עצמו שמירת שבת: כאשר הוא שכיר יכול לעשות מלאכות לצורך עצמו (שלא הזהירה התורה אלא על עבד עולם), אבל אם הוא עבד אסור אפילו בשביל עצמו שהרי קיבל על עצמו שמירת שבת.</p></blockquote></li></ol>
<li><blockquote><p>מג&quot;א (ע&quot;פ הביה&quot;ל): גוי יכול לקבל על עצמו מצוות בנוסף על שבע המצוות הבסיסיות ויהיה חייב לשמור עליהם (ועם זאת דינו יהיה כגר תושב) ולא יחשב כיהודי עד שיקבל על עצמו את כל המצוות. לכן אם קיבל על עצמו שמירת שבת: כאשר הוא שכיר יכול לעשות מלאכות לצורך עצמו (שלא הזהירה התורה אלא על עבד עולם), אבל אם הוא עבד אסור אפילו בשביל עצמו שהרי קיבל על עצמו שמירת שבת<span id="_Toc10564476" class="anchor"></span>.</p></blockquote></li></ol>
 
 




[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:בן שמואל]]
== סעיף ג | החשכה על התחום לדבר מצווה ==
<blockquote>המשנה מתירה (קנא.) להחשיך על התחום לצורך מצווה בשבת, כמו להביא ארון ותכריכין למת או להביא צרכי כלה.
הברייתא מוסיפה שמותר לומר לחברו שיילך ויביא את צרכי המצווה, ואם לא מצא במקום פלוני יביא ממקום אלמוני, וכן אם לא מצא במנה יביא במאתיים. ורבי יוסי ברבי יהודה אומר שיקפיד לא לומר בפירוש סכום מקח.
</blockquote>
'''''◄''''' רש&quot;י ורמב&quot;ן: ת&quot;ק וריב&quot;י נחלקו האם מותר להזכיר סכום כסף או לא, והלכה כת&quot;ק.
'''''◄''''' רמב&quot;ם וטור: ת&quot;ק וריב&quot;י לא נחלקו, אלא ת&quot;ק התיר לומר שיקנה בסכום כל שהוא וריב&quot;י אסר לומר לחברו שלא יוסיף מעל סכום מסוים (מגיד משנה). או שריב&quot;י אסר לומר שישלים לו את הסכום כדי שיהיה חייב לו סכום עגול<ref>כמו למשל אם קנה ממנו בשמונה, לא יאמר לו שייתן לו בעוד שתים כדי שיהיה חייב לו עשר '''(שו&quot;ע)'''.</ref> (ר&quot;ן).
<blockquote>☜ שו&quot;ע: מותר להחשיך על התחום לצרכי מצווה<ref>לעשות צרכי כלה או צרכי המת להביא לו ארון ותכריכין '''(שו&quot;ע)''' והחידוש שמותר להחשיך על '''עשיית''' צרכי המצווה, אך על הבאתם אין כל חידוש שמותר להחשיך '''(משנ&quot;ב על פי הגמרא)'''.</ref>, וכן לומר לחברו ללכת למחר ואם לא מצא יילך למקום אחר, או אם לא מצא במנה ייקח במאתיים. ורק לא יאמר סכום מקח ולא יבקש מהמוכר לתת לו בעוד שתים אם לקח בשמונה כדי שיהיה חייב לו עשר.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>החידוש שמותר לומר לחברו היינו שמותר לומר לחברו שיילך ויקנה צרכי מצווה. אבל סתם לומר לחברו שיילך מותר אפילו לדבר רשות כדאיתא בסימן שז, ח (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>טעם האיסור להזכיר סכום מקח או שישלים לו את הסכום, משום שאין בזה צורך למצווה, אלא רק הצלת ממונו (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אסור לומר לחברו ללכת בו ביום לצרכי מצווה, ורק למחר מותר (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
❖ '''אמירה אסורה לצורך מצווה בשבת עצמה'''
'''''◄''''' מרדכי: אם אי אפשר אחרת, מותר אפילו לקצוץ דמים בשבת עצמה עבור צרכי מצווה.
'''''◄''''' ר&quot;ן ומגיד משנה: אסור לדבר על איסורים לצורך מצווה שיעשו בשבת עצמה (וכל מה שהתירו היה רק מעשים שיעשו לאחר השבת), ולכן אסור לומר לגוי, אפילו מערב שבת וכל שכן בשבת, שיעשה מלאכות בשבת לצורך מצווה.
<blockquote>☜ רמ&quot;א: יש מתירים להזכיר סכום מקח בשבת עצמה אם אי אפשר אחרת. ויש אוסרים אפילו אם אי אפשר. (וכך פוסק שו&quot;ע כאן וכן בסעיף ו' (ע&quot;פ המשנ&quot;ב)).
⤶ אפילו על ידי גוי אסור בשבת עצמה (ביה&quot;ל).
</blockquote>
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־19:55, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


סעיף ג | גוי שכיר[עריכה]

מהרי"א והגהות מרדכי: גוי גמור שעובד בשכירות אצל היהודי לכו"ע אין רבו מצווה על שביתתו.

☜ כך פוסק שו"ע.

⤶ ואם קיבל על עצמו שבע מצוות בני נח, דינו כגר תושב ואסור לכל ישראל לעשות בו מלאכות בשבת אף למי שאינו רבו (משנ"ב).

  1. לדעת הרמב"ם אין לקבל גר תושב וכן עבד שרוצה לקבל על עצמו רק שבע מצוות בני נח (כל עוד אין יובל) והראב"ד חולק עליו שם (משנ"ב). אבל אם רוצה לקבל עליו כל המצוות גם בזמן הזה נוהג (שער הציון).

  2. אם גוי קנוי לישראל לגמרי (כעבד), אלא שלפי החוקים שם יכול להמיר דתו לדת הישמעאלים ולצאת לחרות, הסתפק מהרי"א האם דינו כשכיר או כעבד. והאחרונים החמירו בזה מפני שיש בזה חשש איסור תורה (משנ"ב).

  3. במקום שהמלך גזר שאין יהודים יכולים לקנות עבדים ושפחות, דינם כשכירים ולא כעבדים (מהר"י בן לב ורשד"ם). ויש מחמירים גם בזה כיוון שגופם קנוי לישראל עכשיו. ובמקום שמשלמים כרגא על העבדים והשפחות דינם כעבדים לגמרי (משנ"ב).

  4. מג"א (ע"פ הביה"ל): גוי יכול לקבל על עצמו מצוות בנוסף על שבע המצוות הבסיסיות ויהיה חייב לשמור עליהם (ועם זאת דינו יהיה כגר תושב) ולא יחשב כיהודי עד שיקבל על עצמו את כל המצוות. לכן אם קיבל על עצמו שמירת שבת: כאשר הוא שכיר יכול לעשות מלאכות לצורך עצמו (שלא הזהירה התורה אלא על עבד עולם), אבל אם הוא עבד אסור אפילו בשביל עצמו שהרי קיבל על עצמו שמירת שבת.