שיחה:נבל ברשות התורה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "א. אין זה ברור כלל שה'תפארת יהונתן' חולק על הרמב"ן. אפשר להבין בפשטות שהוא מסייג את הרמב"ן ל...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
ב. לא מצאתי ברמב"ן בהערה לספר המצוות שהוא מונה את מצוות 'קדושים תהיו' כמצוה פרטית | ב. לא מצאתי ברמב"ן בהערה לספר המצוות שהוא מונה את מצוות 'קדושים תהיו' כמצוה פרטית | ||
שלום רב, | |||
תודה על הערותיך. אלו דברי התפארת יהונתן: | |||
הרמב"ן בפרשת קדושים תהיו- "קדש עצמך במותר לך". אמנם כבר פירשתי כי להחמיר יותר מתוך התורה הוא אפשרות רחוקה, כי כבר כתב יוסיפון בן גוריון (יוסף פלאוויס) בספרו לרומיים, שהיו בבית שני אנשים שהיו שוכנים ביערים מתבודדים וממש לא אכלו רק פרי עצי יער והיו נזירים מכל ענייני העולם, אבל הפרושים לא נחה דעתם בהם כלל וכלל. כי עובד ה' השלם צריך להיות דבריו ועסקיו נוח לה' ולבריות ולא להפריע נימוס יישוב העולם וחברת בני אדם והנהגת המדינה. ואילו היו כולם נזירים כאלה לא נתקיים נימוס וסדר טבע, ויכלה העולם ויאבד קשר האמה ,ועל זה רמזו חז"ל :"יפה תורה עם דרך ארץ". ולכן כל הפרישות שיעשה האדם תהיה על זה הסוג, שיש אפשרות שתקיים אותה כל האומה. אבל הפרישות שאפשרית רק ליחיד ולא לאומה בכללה זה אינו בגדר השלמות, ודברים כאלה הרחיקו חכמי ישראל. וזהו כוונת המדרש: "פרשה זו נאמרה בהקהל" ,כי הקדושה במותר לך תהיה רק מה ששייך בהקהל. | |||
לכאורה משמע מדבריו שהוא חולק על עצם דבריו כי יש להחמיר יותר מן התורה ולא רק כסייג לדבריו. | |||
לגבי הערת הרמב"ן על קדושים תהיו, היא מופיעה בהשגות על השורש הרביעי בספר המצוות לרמב"ם ואכן הערך לא פירט מספיק בעניין ובעז"ה ייערך. נראה שאכן הצדק עימך ויש כעין סתירה בדברי הרמב"ן שמצד אחד כותב כי ניתן למנות דבר זה כמצווה בפרשנותו על התורה ומנגד לא מציין מצווה זו ב"שכחת העשין" על ספר המצוות (ועיין [https://www.machonso.org/uploads/images/%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5.pdf כאן] במאמר בנושא). נראה שהדבר זקוק לבירור נוסף לכן ערכתי את הקטע. חזק וברוך! | |||
אלו דבריו של הרמב"ן שם אחרי שהרמב"ם כתב כי אין למנות את קדושים תהיו כמצווה מאחר והיא מצווה כללית: | |||
העיקר הרביעי אמר הרב שאין ראוי שימנו המצות הכוללות בתורה כולה, ובזה טען על בעל ההלכות גדולות אמר וכבר טעו בעיקר הזה עד אשר מנו קדושים תהיו מצוה בכלל מצות עשה ולא ידעו שאמרו יתעלה קדושים תהיו והייתם קדושים הם מצות לעשות כל התורה כולה. ולשון ספרא קדושים תהיו פרושים תהיו כלומר הסירו המדות המכוערות כולם שמנעתי אתכם מהם. ואמנם בעל ההלכות גדולות לא מנה קדושים תהיו אבל מנה והתקדשתם והייתם קדושים והקדושה באמת להיות פרושים, ואשר הם כלל למניעת כולן לא ימנו, קדושים תהיו ושמרתם את מצותי ושמרת ועשית את מצותיו ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום ועוד כל המצוה תשמרון לעשות שמור את כל המצוה ושמרת ועשית אותם ורבים כן בתורה, אבל אמרו יתעלה והתקדשתם והייתם קדושים היא מצוה להיותם קדושים מליטמא באכילת השרצים והרמשים ביחוד כאשר מפרש והתקדשתם ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ ואם כן הפורש מאכילתם מקיים מצות עשה המיוחדת בהן. | |||
חזק וברוך ותודה על ההערות. בעז"ה הערך ייערך שוב ויהיה ברור יותר לכל--[[משתמש:Wikiboss|Wikiboss]] ([[שיחת משתמש:Wikiboss|שיחה]]) 09:12, 23 באפריל 2021 (IDT) | |||
גרסה אחרונה מ־08:20, 23 באפריל 2021
|
|
א. אין זה ברור כלל שה'תפארת יהונתן' חולק על הרמב"ן. אפשר להבין בפשטות שהוא מסייג את הרמב"ן לדברים שנוגעים לכלל הציבור.
ב. לא מצאתי ברמב"ן בהערה לספר המצוות שהוא מונה את מצוות 'קדושים תהיו' כמצוה פרטית
שלום רב,
תודה על הערותיך. אלו דברי התפארת יהונתן:
הרמב"ן בפרשת קדושים תהיו- "קדש עצמך במותר לך". אמנם כבר פירשתי כי להחמיר יותר מתוך התורה הוא אפשרות רחוקה, כי כבר כתב יוסיפון בן גוריון (יוסף פלאוויס) בספרו לרומיים, שהיו בבית שני אנשים שהיו שוכנים ביערים מתבודדים וממש לא אכלו רק פרי עצי יער והיו נזירים מכל ענייני העולם, אבל הפרושים לא נחה דעתם בהם כלל וכלל. כי עובד ה' השלם צריך להיות דבריו ועסקיו נוח לה' ולבריות ולא להפריע נימוס יישוב העולם וחברת בני אדם והנהגת המדינה. ואילו היו כולם נזירים כאלה לא נתקיים נימוס וסדר טבע, ויכלה העולם ויאבד קשר האמה ,ועל זה רמזו חז"ל :"יפה תורה עם דרך ארץ". ולכן כל הפרישות שיעשה האדם תהיה על זה הסוג, שיש אפשרות שתקיים אותה כל האומה. אבל הפרישות שאפשרית רק ליחיד ולא לאומה בכללה זה אינו בגדר השלמות, ודברים כאלה הרחיקו חכמי ישראל. וזהו כוונת המדרש: "פרשה זו נאמרה בהקהל" ,כי הקדושה במותר לך תהיה רק מה ששייך בהקהל.
לכאורה משמע מדבריו שהוא חולק על עצם דבריו כי יש להחמיר יותר מן התורה ולא רק כסייג לדבריו.
לגבי הערת הרמב"ן על קדושים תהיו, היא מופיעה בהשגות על השורש הרביעי בספר המצוות לרמב"ם ואכן הערך לא פירט מספיק בעניין ובעז"ה ייערך. נראה שאכן הצדק עימך ויש כעין סתירה בדברי הרמב"ן שמצד אחד כותב כי ניתן למנות דבר זה כמצווה בפרשנותו על התורה ומנגד לא מציין מצווה זו ב"שכחת העשין" על ספר המצוות (ועיין כאן במאמר בנושא). נראה שהדבר זקוק לבירור נוסף לכן ערכתי את הקטע. חזק וברוך!
אלו דבריו של הרמב"ן שם אחרי שהרמב"ם כתב כי אין למנות את קדושים תהיו כמצווה מאחר והיא מצווה כללית:
העיקר הרביעי אמר הרב שאין ראוי שימנו המצות הכוללות בתורה כולה, ובזה טען על בעל ההלכות גדולות אמר וכבר טעו בעיקר הזה עד אשר מנו קדושים תהיו מצוה בכלל מצות עשה ולא ידעו שאמרו יתעלה קדושים תהיו והייתם קדושים הם מצות לעשות כל התורה כולה. ולשון ספרא קדושים תהיו פרושים תהיו כלומר הסירו המדות המכוערות כולם שמנעתי אתכם מהם. ואמנם בעל ההלכות גדולות לא מנה קדושים תהיו אבל מנה והתקדשתם והייתם קדושים והקדושה באמת להיות פרושים, ואשר הם כלל למניעת כולן לא ימנו, קדושים תהיו ושמרתם את מצותי ושמרת ועשית את מצותיו ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום ועוד כל המצוה תשמרון לעשות שמור את כל המצוה ושמרת ועשית אותם ורבים כן בתורה, אבל אמרו יתעלה והתקדשתם והייתם קדושים היא מצוה להיותם קדושים מליטמא באכילת השרצים והרמשים ביחוד כאשר מפרש והתקדשתם ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ ואם כן הפורש מאכילתם מקיים מצות עשה המיוחדת בהן.
חזק וברוך ותודה על ההערות. בעז"ה הערך ייערך שוב ויהיה ברור יותר לכל--Wikiboss (שיחה) 09:12, 23 באפריל 2021 (IDT)