אני והו הושיעה נא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאורות נתן (שיחה | תרומות) (←פירוש) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Hoshanot.jpg|שמאל|ממוזער|450px|אמירת הושענות ב[[ישיבת בית אל]] במהלך [[חג הסוכות]]]] | |||
[[אני והו הושיעה נא]] היא תחינה הנאמרת במהלך אמירת ה[[הושענות]] בחג הסוכות. מקור התחינה הוא במצוות ערבה שהייתה במקדש בה הכהנים היו מתפללים בעת שסבבו את המזבח. אחד הפירושים לתחינה היא שאנו פונים לקב"ה שיוציא אותנו (אני) וכן אותו (הוא) מהצרה והגלות לפי שכאשר עם ישראל נמצא בצרה גם הקב"ה נמצא עימם בצרה. | [[אני והו הושיעה נא]] היא תחינה הנאמרת במהלך אמירת ה[[הושענות]] בחג הסוכות. מקור התחינה הוא במצוות ערבה שהייתה במקדש בה הכהנים היו מתפללים בעת שסבבו את המזבח. אחד הפירושים לתחינה היא שאנו פונים לקב"ה שיוציא אותנו (אני) וכן אותו (הוא) מהצרה והגלות לפי שכאשר עם ישראל נמצא בצרה גם הקב"ה נמצא עימם בצרה. | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
מקור התפילה היא ממצוות ערבה שהייתה בבית המקדש לפי שיטתו של רבי יהודה: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{#makor-new:סוכה ד ה|משנה-סוכה|ד|ה}}|אנגלית=|תוכן=מצות ערבה כיצד: מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא- יורדין לשם ומלקטין משם מרביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא רבי יהודה אומר אני והו הושיעה נא}}. | מקור התפילה היא ממצוות ערבה שהייתה בבית המקדש לפי שיטתו של רבי יהודה: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{#makor-new:סוכה ד ה|משנה-סוכה|ד|ה}}|אנגלית=|תוכן=מצות ערבה כיצד: מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא- יורדין לשם ומלקטין משם מרביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא רבי יהודה אומר אני והו הושיעה נא}}. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מכיוון שמנהג ההושענות וההקפות הינו זכר להקפות בימי בית המקדש שילבו בהם גם את שתי התחינות מהמשנה "אנא ה' הושיעה נא" וכן "אני והו הושיעה נא". | מכיוון שמנהג ההושענות וההקפות הינו זכר להקפות בימי בית המקדש שילבו בהם גם את שתי התחינות מהמשנה "אנא ה' הושיעה נא" וכן "אני והו הושיעה נא". | ||
==פירוש== | ==פירוש== | ||
ה[[רמב"ם]] מסביר שאמירת אני והו מוסבת על הפסוק ב[[פרשת האזינו]] ששם נאמר "ראו עתה כי אני אני הוא.. אני אמית ואחיה מחצתי ואני | ה[[רמב"ם]] מסביר שאמירת אני והו מוסבת על הפסוק ב[[פרשת האזינו]] ששם נאמר "ראו עתה כי אני אני הוא.. אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל"- פס' זה מראה את שליטתו המלאה של ה' בעולם. לפי פירוש זה באמירת אני והו הושיעה נא ה"אני" דווקא מתייחס לקב"ה הנמצא בפס' זה, וממילא יוצא שאנו פונים לה' ואומרים לו- אתה שנאמר עליך בפס' שאתה הוא המסובב את הכל אנא הושיעה נא{{הערה|בדומה לכך פירש גם רב האי גאון}}. | ||
ב[[ירושלמי]] גורסים באופן שונה- אני '''והוא''' הושיעה נא- ומסבירים שהדבר מוסב על הפסוק "והוא אסור באזיקים" {{#makor-new:ירמיהו מ א|תנ"ך-ירמיהו|מ|א}}. ה[[ריטב"א]] מסביר שלפירושם "אני"- הכוונה לעם ישראל הנמצאים בצרה עמם שרוי גם הקב"ה כביכול כאשר הוא אסור עמם באזיקים. ממילא אנו מבקשים מה' שיוציא אותנו וגם אותו (שאסור עמנו) מצרותינו. | ב[[ירושלמי]] גורסים באופן שונה- אני '''והוא''' הושיעה נא- ומסבירים שהדבר מוסב על הפסוק "והוא אסור באזיקים" {{#makor-new:ירמיהו מ א|תנ"ך-ירמיהו|מ|א}}. ה[[ריטב"א]] מסביר שלפירושם "אני"- הכוונה לעם ישראל הנמצאים בצרה עמם שרוי גם הקב"ה כביכול כאשר הוא אסור עמם באזיקים. ממילא אנו מבקשים מה' שיוציא אותנו וגם אותו (שאסור עמנו) מצרותינו. | ||
[[רש"י]] מסביר ש"אני והו" הוא שתי צירופים שהם חלק משמותיו של הקב"ה. הצירוף הראשון הוא אני ואילו הצירוף | [[רש"י]] מסביר ש"אני והו" הוא שתי צירופים שהם חלק משמותיו של הקב"ה. הצירוף הראשון הוא אני ואילו הצירוף האמצעי (מתוך ה72) הוא והו. אמנם, [[תוספות]] הקשו על רש"י מדוע אנו אומרים דווקא צירופים אלו מתוך כלל ה72 ותירצו כעין הירושלמי לעיל משום שהם כלולים בשתי פסוקים- "ואני בתוך הגולה" ו"הוא אסור באזיקים". | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/22481 פירוש על אני והו הושיעה נא] הרב ש.יוסף וייצן | * [https://www.yeshiva.org.il/midrash/22481 פירוש על אני והו הושיעה נא] הרב ש.יוסף וייצן | ||
גרסה אחרונה מ־16:53, 13 באוקטובר 2022
|
|
אני והו הושיעה נא היא תחינה הנאמרת במהלך אמירת ההושענות בחג הסוכות. מקור התחינה הוא במצוות ערבה שהייתה במקדש בה הכהנים היו מתפללים בעת שסבבו את המזבח. אחד הפירושים לתחינה היא שאנו פונים לקב"ה שיוציא אותנו (אני) וכן אותו (הוא) מהצרה והגלות לפי שכאשר עם ישראל נמצא בצרה גם הקב"ה נמצא עימם בצרה.
מקור[עריכה]
מקור התפילה היא ממצוות ערבה שהייתה בבית המקדש לפי שיטתו של רבי יהודה:
|
מצות ערבה כיצד: מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא- יורדין לשם ומלקטין משם מרביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא רבי יהודה אומר אני והו הושיעה נא |
|
| – סוכה ד ה | ||
.
לדעת חכמים הכהנים המקיפים את המזבח עם הערבות היו מתפללים "אנא ה' הושיעה נא" ואילו לשיטת רבי יהודה התפללו "אני והו הושיעה נא". להלכה נפסק כי במקדש היו אומרים אנא ה' הושיעה נא [1]. מכיוון שמנהג ההושענות וההקפות הינו זכר להקפות בימי בית המקדש שילבו בהם גם את שתי התחינות מהמשנה "אנא ה' הושיעה נא" וכן "אני והו הושיעה נא".
פירוש[עריכה]
הרמב"ם מסביר שאמירת אני והו מוסבת על הפסוק בפרשת האזינו ששם נאמר "ראו עתה כי אני אני הוא.. אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל"- פס' זה מראה את שליטתו המלאה של ה' בעולם. לפי פירוש זה באמירת אני והו הושיעה נא ה"אני" דווקא מתייחס לקב"ה הנמצא בפס' זה, וממילא יוצא שאנו פונים לה' ואומרים לו- אתה שנאמר עליך בפס' שאתה הוא המסובב את הכל אנא הושיעה נא[2].
בירושלמי גורסים באופן שונה- אני והוא הושיעה נא- ומסבירים שהדבר מוסב על הפסוק "והוא אסור באזיקים" ירמיהו מ א. הריטב"א מסביר שלפירושם "אני"- הכוונה לעם ישראל הנמצאים בצרה עמם שרוי גם הקב"ה כביכול כאשר הוא אסור עמם באזיקים. ממילא אנו מבקשים מה' שיוציא אותנו וגם אותו (שאסור עמנו) מצרותינו.
רש"י מסביר ש"אני והו" הוא שתי צירופים שהם חלק משמותיו של הקב"ה. הצירוף הראשון הוא אני ואילו הצירוף האמצעי (מתוך ה72) הוא והו. אמנם, תוספות הקשו על רש"י מדוע אנו אומרים דווקא צירופים אלו מתוך כלל ה72 ותירצו כעין הירושלמי לעיל משום שהם כלולים בשתי פסוקים- "ואני בתוך הגולה" ו"הוא אסור באזיקים".
קישורים חיצוניים[עריכה]
- פירוש על אני והו הושיעה נא הרב ש.יוסף וייצן