חלוקת שותפות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''שותפין יכולים לסיים את השותפות ולחלק את הנכס ביניהם''' {{מקור| | '''שותפין יכולים לסיים את השותפות ולחלק את הנכס ביניהם''' {{מקור|הוזכר בבבא בתרא ב.|כן}}'''.''' | ||
'''בדיני''' שותפין ויורשין. | '''בדיני''' שותפין ויורשין. | ||
'''לדוגמא''', שותפין בחצר שרצו לסיים את השותפות, חולקים את החצר וכל אחד מהם נעשה בעלים גמור על חציה {{מקור| | '''לדוגמא''', שותפין בחצר שרצו לסיים את השותפות, חולקים את החצר וכל אחד מהם נעשה בעלים גמור על חציה {{מקור|בבא בתרא ב.|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורה ובטעמה''' של חלוקת שותפות האריכו המפרשים, ומצאנו בזה ארבע דעות: | '''במקורה ובטעמה''' של חלוקת שותפות האריכו המפרשים, ומצאנו בזה ארבע דעות: | ||
@ לרשב"א היא מדאורייתא {{מקור| | @ לרשב"א היא מדאורייתא {{מקור|בשו"ת ח"א תתקנו|כן}}. | ||
@ לאבן האזל הוא משום שהסכימו משעה שנשתתפו שאם ירצו יחלקו {{מקור| | @ לאבן האזל הוא משום שהסכימו משעה שנשתתפו שאם ירצו יחלקו {{מקור|נחלות ב-ז ד"ה ונראה דזהו, שכנים ב-י ד"ה ועכשיו|כן}}. | ||
@ לחזון איש כיוון שלכל שותף קנוי כל הנכס לעניין לעשות בו כל מה שלטובתו, ממילא יכול לחלוק את השותפות, שהרי גם החלוקה היא לטובתו {{מקור| | @ לחזון איש כיוון שלכל שותף קנוי כל הנכס לעניין לעשות בו כל מה שלטובתו, ממילא יכול לחלוק את השותפות, שהרי גם החלוקה היא לטובתו {{מקור|בבא בתרא סוף סימן ו ד"ה הא|כן}}. | ||
@ לרא"ש החלוקה היא מדרבנן {{מקור| | @ לרא"ש החלוקה היא מדרבנן {{מקור|בשו"ת צח-ז בסופו|כן}}. | ||
==פחות מד"א== | ==פחות מד"א== | ||
'''נכס שאין בו כדי חלוקה''', כגון חצר שאין בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה, אין אחד מהשותפין יכול לכפות את חבירו לחלוק את הנכס {{מקור| | '''נכס שאין בו כדי חלוקה''', כגון חצר שאין בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה, אין אחד מהשותפין יכול לכפות את חבירו לחלוק את הנכס {{מקור|בבא בתרא יא.|כן}}, אלא יש שתי אפשרויות חלוקה אחרות {{מקור|בבא בתרא יג.|כן}}: | ||
@ חלוקת זמנים - כגון עבד של שני שותפין שעובד לזה יום אחד ולזה יום אחד. | @ חלוקת זמנים - כגון עבד של שני שותפין שעובד לזה יום אחד ולזה יום אחד. | ||
@ גוד או אגוד - יכול האחד לומר לחבירו "קנה את חלקי ושלם לי מאה זוז, או מכור לי את חלקך ואשלם לך מאה זוז". | @ גוד או אגוד - יכול האחד לומר לחבירו "קנה את חלקי ושלם לי מאה זוז, או מכור לי את חלקך ואשלם לך מאה זוז". | ||
'''ביחס בין שתי חלוקות אלו''' כתב הרשב"א {{מקור| | '''ביחס בין שתי חלוקות אלו''' כתב הרשב"א {{מקור|בשו"ת ח"א תתקנו|כן}} שגוד או אגוד היא החלוקה העיקרית, ועדיפה מחלוקת זמנים, משום שבגוד או אגוד אינו צריך להסתלק מחלקו כלל. ולכן אם אחד השותפין רוצה לחלוק בזמנים וחבירו רוצה גוד או אגוד - שומעים לזה שרוצה גוד או אגוד. | ||
'''במקור''' לדינים אלו נחלקו המפרשים לשלוש דעות: | '''במקור''' לדינים אלו נחלקו המפרשים לשלוש דעות: | ||
@ מדאורייתא אין חלוקת נכס כיון שאין בו כדי חלוקה, אך יש חלוקת זמנים וגוד או אגוד, וחכמים לא חידשו דבר {{מקור| | @ מדאורייתא אין חלוקת נכס כיון שאין בו כדי חלוקה, אך יש חלוקת זמנים וגוד או אגוד, וחכמים לא חידשו דבר {{מקור|קרית ספר שכנים פרק א|כן}}. | ||
@ מדאורייתא יש חלוקת נכס. ורק חכמים תקנו שלא יחלקו את הנכס כדי שהשותף לא יפסיד מהחלוקה (משום ועשית הישר והטוב), ולכן תקנו חכמים חלוקת זמנים וגוד או אגוד {{מקור| | @ מדאורייתא יש חלוקת נכס. ורק חכמים תקנו שלא יחלקו את הנכס כדי שהשותף לא יפסיד מהחלוקה (משום ועשית הישר והטוב), ולכן תקנו חכמים חלוקת זמנים וגוד או אגוד {{מקור|שו"ת הרשב"א ח"א תתקנו, וכן דעת המרדכי, דן בשתי הדעות הנ"ל בקונטרסי שיעורים נדרים כו-א ד"ה ויש|כן}}. | ||
@ מדאורייתא אין חלוקת נכס וכן אין חלוקת זמנים ואין גוד או אגוד. וחכמים תקנו חלוקת זמנים וגוד או אגוד {{מקור| | @ מדאורייתא אין חלוקת נכס וכן אין חלוקת זמנים ואין גוד או אגוד. וחכמים תקנו חלוקת זמנים וגוד או אגוד {{מקור|שו"ת הרא"ש צח-ז בסופו, והוסיף שגם ביש בה כדי חלוקה - מדאורייתא אין שום חלוקה אלא רק חכמים תקנו לחלוק את הנכס|כן}}. | ||
{{מקור| | {{מקור|כלומר: באין בה כדי חלוקה יש שני דינים - אין חלוקת נכס, ויש חלוקת זמנים וגוד או אגוד. ונחלקו המפרשים במקור לכל אחד משני הדינים הללו, ויש בזה שלוש שיטות: [א] שני הדינים מדאורייתא, [ב] שני הדינים מדרבנן, [ג] הדין שאין חלוקת נכס - מדאורייתא, הדין שיש חלוקת זמנים וגוד או אגוד - מדרבנן|כן}}. | ||
'''במהותן''' של חלוקת זמנים וגוד או אגוד חקרו האם הן מדין חלוקת שותפין, שגם זה אופן מסוים של חלוקת השותפות, או שהוא דין חדש, ואינו חלוקה אלא סילוק השותפות {{מקור| | '''במהותן''' של חלוקת זמנים וגוד או אגוד חקרו האם הן מדין חלוקת שותפין, שגם זה אופן מסוים של חלוקת השותפות, או שהוא דין חדש, ואינו חלוקה אלא סילוק השותפות {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא בתרא ח-י ד"ה ויש לחקור - לגבי חלוקת זמנים, שם אות ב ד"ה ויש לחקור - לגבי גוד או אגוד|כן}}. | ||
לגבי חלוקת זמנים כתב הקהילות יעקב {{מקור| | לגבי חלוקת זמנים כתב הקהילות יעקב {{מקור|בבא בתרא יא ד"ה וכן|כן}} שאינה חלוקה באכילת פירות בלבד, אלא היא חלוקת הגוף לזמן, כלומר כל אחד מהם הוא בעלים גמור ביומו. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[גוד או אגוד]] {{מקור| | * [[גוד או אגוד]] {{מקור|הארכנו שם בפרטי דינו|כן}} | ||
* [[חצי עבד וחצי בן חורין]] | * [[חצי עבד וחצי בן חורין]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:47, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
שותפין יכולים לסיים את השותפות ולחלק את הנכס ביניהם (הוזכר בבבא בתרא ב.).
בדיני שותפין ויורשין.
לדוגמא, שותפין בחצר שרצו לסיים את השותפות, חולקים את החצר וכל אחד מהם נעשה בעלים גמור על חציה (בבא בתרא ב.).
מקור וטעם[עריכה]
במקורה ובטעמה של חלוקת שותפות האריכו המפרשים, ומצאנו בזה ארבע דעות:
- לרשב"א היא מדאורייתא (בשו"ת ח"א תתקנו).
- לאבן האזל הוא משום שהסכימו משעה שנשתתפו שאם ירצו יחלקו (נחלות ב-ז ד"ה ונראה דזהו, שכנים ב-י ד"ה ועכשיו).
- לחזון איש כיוון שלכל שותף קנוי כל הנכס לעניין לעשות בו כל מה שלטובתו, ממילא יכול לחלוק את השותפות, שהרי גם החלוקה היא לטובתו (בבא בתרא סוף סימן ו ד"ה הא).
- לרא"ש החלוקה היא מדרבנן (בשו"ת צח-ז בסופו).
פחות מד"א[עריכה]
נכס שאין בו כדי חלוקה, כגון חצר שאין בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה, אין אחד מהשותפין יכול לכפות את חבירו לחלוק את הנכס (בבא בתרא יא.), אלא יש שתי אפשרויות חלוקה אחרות (בבא בתרא יג.):
- חלוקת זמנים - כגון עבד של שני שותפין שעובד לזה יום אחד ולזה יום אחד.
- גוד או אגוד - יכול האחד לומר לחבירו "קנה את חלקי ושלם לי מאה זוז, או מכור לי את חלקך ואשלם לך מאה זוז".
ביחס בין שתי חלוקות אלו כתב הרשב"א (בשו"ת ח"א תתקנו) שגוד או אגוד היא החלוקה העיקרית, ועדיפה מחלוקת זמנים, משום שבגוד או אגוד אינו צריך להסתלק מחלקו כלל. ולכן אם אחד השותפין רוצה לחלוק בזמנים וחבירו רוצה גוד או אגוד - שומעים לזה שרוצה גוד או אגוד.
במקור לדינים אלו נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
- מדאורייתא אין חלוקת נכס כיון שאין בו כדי חלוקה, אך יש חלוקת זמנים וגוד או אגוד, וחכמים לא חידשו דבר (קרית ספר שכנים פרק א).
- מדאורייתא יש חלוקת נכס. ורק חכמים תקנו שלא יחלקו את הנכס כדי שהשותף לא יפסיד מהחלוקה (משום ועשית הישר והטוב), ולכן תקנו חכמים חלוקת זמנים וגוד או אגוד (שו"ת הרשב"א ח"א תתקנו, וכן דעת המרדכי, דן בשתי הדעות הנ"ל בקונטרסי שיעורים נדרים כו-א ד"ה ויש).
- מדאורייתא אין חלוקת נכס וכן אין חלוקת זמנים ואין גוד או אגוד. וחכמים תקנו חלוקת זמנים וגוד או אגוד (שו"ת הרא"ש צח-ז בסופו, והוסיף שגם ביש בה כדי חלוקה - מדאורייתא אין שום חלוקה אלא רק חכמים תקנו לחלוק את הנכס).
(כלומר: באין בה כדי חלוקה יש שני דינים - אין חלוקת נכס, ויש חלוקת זמנים וגוד או אגוד. ונחלקו המפרשים במקור לכל אחד משני הדינים הללו, ויש בזה שלוש שיטות: [א] שני הדינים מדאורייתא, [ב] שני הדינים מדרבנן, [ג] הדין שאין חלוקת נכס - מדאורייתא, הדין שיש חלוקת זמנים וגוד או אגוד - מדרבנן).
במהותן של חלוקת זמנים וגוד או אגוד חקרו האם הן מדין חלוקת שותפין, שגם זה אופן מסוים של חלוקת השותפות, או שהוא דין חדש, ואינו חלוקה אלא סילוק השותפות (קונטרסי שיעורים בבא בתרא ח-י ד"ה ויש לחקור - לגבי חלוקת זמנים, שם אות ב ד"ה ויש לחקור - לגבי גוד או אגוד).
לגבי חלוקת זמנים כתב הקהילות יעקב (בבא בתרא יא ד"ה וכן) שאינה חלוקה באכילת פירות בלבד, אלא היא חלוקת הגוף לזמן, כלומר כל אחד מהם הוא בעלים גמור ביומו.
ראה גם[עריכה]
- גוד או אגוד (הארכנו שם בפרטי דינו)