רבנו גרשום מאור הגולה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבינו גרשום | {{לשכתב|סיבה=חסר סדר והתאמה לסגנון המקובל בויקישיבה}} | ||
{{רב | |||
|שם=רבינו גרשום מאור הגולה | |||
|תמונה= | |||
|כיתוב= | |||
|תאריך לידה= ד'תש"ס | |||
|תאריך פטירה=ד'תת"מ | |||
|מקום פעילות=אשכנז | |||
|השתייכות= | |||
|נושאים בהם עסק= | |||
|תפקידים נוספים= | |||
|רבותיו=[[רבי יהודה ב"ר מאיר הכהן]] (רבי ליאונטין) | |||
|תלמידיו=רבי אליעזר הגדול , [[רבי יעקב בן יקר]], [[רבי יצחק בן יהודה]] | |||
|חיבוריו= | |||
}} | |||
רבינו גרשום מאור הגולה | '''רבינו גרשום ב"ר יהודה מאור הגולה''' ('''רגמ"ה'''), מגדולי [[הראשונים|ראשוני]] אשכנז. נודע בעיקר בזכות התקנות שתקין שנודעו בשם "[[חרם דרבינו גרשום]]". | ||
רבינו גרשום | == תולדותיו == | ||
נולד בשנת ד' אלפים תש"ס בצרפת (אז, באימפריה הרומית) והתגורר בעיר מיינץ. למד אצל [[רבי יהודה ב"ר מאיר הכהן]] (רבי ליאונטין) {{מקור|ראב"ן בבא מציעא ד"ה תנן מי|כן}}. כמו כן, למד מפי [[רבנו חננאל בר חושיאל]]. רש"י מזכירו בפירושיו מספר פעמים, לדוגמא: "ומצאתי לי סמך ביסודו של רבי שמעון הזקן אחי אמי מפי '''רבינו גרשום אבי הגולה''' וכו'" {{מקור|רש"י שבת פה ב|כן}}, וכן: "ומצאתי גירסא זו בספר כתב ידו של רבינו גרשום בן יהודה מנוחת כבוד" {{מקור|רש"י סוכה מ ב}}. | |||
בתקופתו, יהודי אשכנז וצרפת סבלו מפרעות ומ[[מסעי הצלב]], ששיאן היה ב[[פרעות תתנ"ו]] לאחר פטירתו. | |||
אחיו | אחיו היה [[רבנו מכיר]]. רש"י כתב - "ובפירושי א' ב' של רבי מכיר ראיתי וכו'" {{מקור|בראשית מג, א, וכן בחולין דף נ ע"ב|כן}}. וה[[ראב"ן]] כתב - "ובדקתי בפירושו של רבי מכיר אחיו של רבינו גרשום '''מאור עיני הגולה''' ומצאתי בדבריו מפרש כן וכו'" {{מקור|שו"ת הראב"ן (בסוף הספר) ד"ה והא דסנדל|כן}}. | ||
רבינו | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=4760|מספר שנים=80}} | ||
== תורתו == | |||
מקובל לראות ברגמ"ה את מקים המרכז התורני האשכנזי, לאחר ירידת המרכז בבבל וסוף תקופת הגאונים. | |||
הוא כתב תשובות רבות, אשר מהם נשארו בידינו כ-120 תשובות. | |||
חיבר פירוש על הש"ס אשר נשארו ממנו פירוש על מסכתות אחדות. | |||
== תלמידיו == | |||
[[רבינו יעקב בן יקר]], רבו של [[רש"י]]. | |||
==תקנות וחרמים== | |||
חיבר תקנות וחרמים שנודעו בכינוי [[חרם דרבינו גרשום]], מהם - שלא לישא שתי נשים; שלא לגרש אשה בעל כרחה; שלא לקרוא במכתבי הזולת בלי רשות ועוד. | |||
==ראו גם== | |||
* [[חרם דרבינו גרשום]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* הרב אהרן בן ציון שורין, '''קשת גבורים''' חלק ג', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], עמ' 61-65. | |||
{{מיון רגיל:גרשום מאור הגולה}} | |||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:05, 19 בפברואר 2015
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: חסר סדר והתאמה לסגנון המקובל בויקישיבה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
| רבינו גרשום מאור הגולה | |
|---|---|
| תאריך לידה | ד'תש"ס |
| תאריך פטירה | ד'תת"מ |
| מקום פעילות | אשכנז |
| רבותיו | רבי יהודה ב"ר מאיר הכהן (רבי ליאונטין) |
| תלמידיו | רבי אליעזר הגדול , רבי יעקב בן יקר, רבי יצחק בן יהודה |
רבינו גרשום ב"ר יהודה מאור הגולה (רגמ"ה), מגדולי ראשוני אשכנז. נודע בעיקר בזכות התקנות שתקין שנודעו בשם "חרם דרבינו גרשום".
תולדותיו[עריכה]
נולד בשנת ד' אלפים תש"ס בצרפת (אז, באימפריה הרומית) והתגורר בעיר מיינץ. למד אצל רבי יהודה ב"ר מאיר הכהן (רבי ליאונטין) (ראב"ן בבא מציעא ד"ה תנן מי). כמו כן, למד מפי רבנו חננאל בר חושיאל. רש"י מזכירו בפירושיו מספר פעמים, לדוגמא: "ומצאתי לי סמך ביסודו של רבי שמעון הזקן אחי אמי מפי רבינו גרשום אבי הגולה וכו'" (רש"י שבת פה ב), וכן: "ומצאתי גירסא זו בספר כתב ידו של רבינו גרשום בן יהודה מנוחת כבוד" רש"י סוכה מ ב. בתקופתו, יהודי אשכנז וצרפת סבלו מפרעות וממסעי הצלב, ששיאן היה בפרעות תתנ"ו לאחר פטירתו.
אחיו היה רבנו מכיר. רש"י כתב - "ובפירושי א' ב' של רבי מכיר ראיתי וכו'" (בראשית מג, א, וכן בחולין דף נ ע"ב). והראב"ן כתב - "ובדקתי בפירושו של רבי מכיר אחיו של רבינו גרשום מאור עיני הגולה ומצאתי בדבריו מפרש כן וכו'" (שו"ת הראב"ן (בסוף הספר) ד"ה והא דסנדל).
| תקופת חייו של רבנו גרשום מאור הגולה על ציר הזמן |
|---|
 |
תורתו[עריכה]
מקובל לראות ברגמ"ה את מקים המרכז התורני האשכנזי, לאחר ירידת המרכז בבבל וסוף תקופת הגאונים. הוא כתב תשובות רבות, אשר מהם נשארו בידינו כ-120 תשובות. חיבר פירוש על הש"ס אשר נשארו ממנו פירוש על מסכתות אחדות.
תלמידיו[עריכה]
רבינו יעקב בן יקר, רבו של רש"י.
תקנות וחרמים[עריכה]
חיבר תקנות וחרמים שנודעו בכינוי חרם דרבינו גרשום, מהם - שלא לישא שתי נשים; שלא לגרש אשה בעל כרחה; שלא לקרוא במכתבי הזולת בלי רשות ועוד.
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 61-65.