אסמכתא (התחייבות): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''אדם מתחייב לחבירו שאם לא יעשה מעשה מסוים יתחייב לו דבר מסוים בתור קנס - ההתחייבות הזו לא מועילה''' {{מקור|הסוגיות בבבא מציעא מח:, סו., קד: ועוד, בסוגיא זו האריך דברי גאונים א}}'''.''' | '''אדם מתחייב לחבירו שאם לא יעשה מעשה מסוים יתחייב לו דבר מסוים בתור קנס - ההתחייבות הזו לא מועילה''' {{מקור|הסוגיות בבבא מציעא מח:, סו., קד: ועוד, בסוגיא זו האריך דברי גאונים א|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', המקבל עירבון מחבירו ואומר לו "אעשה כך וכך, ואם אחזור בי אכפול לך עירבונך", וחזר בו - פטור מלכפול לו ערבונו {{מקור|בבא מציעא מח:}}. | '''לדוגמא''', המקבל עירבון מחבירו ואומר לו "אעשה כך וכך, ואם אחזור בי אכפול לך עירבונך", וחזר בו - פטור מלכפול לו ערבונו {{מקור|בבלי:בבא מציעא מח:|כן}}. | ||
'''החולק על דין זה''' הוא רבי יוסי שסובר שאסמכתא קונה, והלכה כרבי יהודה שאסמכתא לא קונה {{מקור|בבא בתרא קסח.}}. וכן נחלקו בזה אמוראים, שלרב הונא אסמכתא קונה ולרב נחמן לא {{מקור|בבא מציעא סו.}}. | '''החולק על דין זה''' הוא רבי יוסי שסובר שאסמכתא קונה, והלכה כרבי יהודה שאסמכתא לא קונה {{מקור|בבלי:בבא בתרא קסח.|כן}}. וכן נחלקו בזה אמוראים, שלרב הונא אסמכתא קונה ולרב נחמן לא {{מקור|בבלי:בבא מציעא סו.|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקור''' שאסמכתא לא קונה יש שכתבו שהוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא כן קונה {{מקור|מרדכי בבא קמא סוף פרק ד סימן מו בשם רבינו נתנאל מקנון, דברי גאונים א-א}}, והמקור לכך הוא מדין ערב שמועיל מדאורייתא אע"פ שהוא כאסמכתא, שהרי מתחייב שאם הלווה לא ישלם למלווה - הערב עצמו ישלם {{מקור|מרדכי שם}}. ולפי זה כאשר יש מחלוקת הפוסקים האם הדבר הוא אסמכתא - מעמידים על דין תורה וקונה, שהרי זה ספק בתקנת חכמים {{מקור|דברי גאונים שם}}. | '''במקור''' שאסמכתא לא קונה יש שכתבו שהוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא כן קונה {{מקור|מרדכי בבא קמא סוף פרק ד סימן מו בשם רבינו נתנאל מקנון, דברי גאונים א-א|כן}}, והמקור לכך הוא מדין ערב שמועיל מדאורייתא אע"פ שהוא כאסמכתא, שהרי מתחייב שאם הלווה לא ישלם למלווה - הערב עצמו ישלם {{מקור|מרדכי שם|כן}}. ולפי זה כאשר יש מחלוקת הפוסקים האם הדבר הוא אסמכתא - מעמידים על דין תורה וקונה, שהרי זה ספק בתקנת חכמים {{מקור|דברי גאונים שם|כן}}. | ||
'''הטעם''' שלא קונה הוא שהתחייבות האסמכתא היתה גוזמא {{מקור|רש"י בבא מציעא מח: (ד"ה אסמכתא) מגדיר כך אסמכתא}}, וכשהתחייב סמך בליבו שיוכל לקיים את התנאי, וכשהגיע הזמן נאנס {{מקור|רשב"ם בבא בתרא קסח. (ד"ה אסמכתא) מגדיר כך אסמכתא}}. | '''הטעם''' שלא קונה הוא שהתחייבות האסמכתא היתה גוזמא {{מקור|(רש"י בבא מציעא מח: (ד"ה אסמכתא) מגדיר כך אסמכתא)}}, וכשהתחייב סמך בליבו שיוכל לקיים את התנאי, וכשהגיע הזמן נאנס {{מקור|(רשב"ם בבא בתרא קסח. (ד"ה אסמכתא) מגדיר כך אסמכתא)}}. | ||
==בדינים שונים== | ==בדינים שונים== | ||
'''מחילה''', כגון שנתן עירבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע | '''מחילה''', כגון שנתן עירבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע על פי הרמב"ם, שאין בה דין אסמכתא וההתחייבות מועילה, והרמ"א {{מקור|שם|כן}} הביא שיש חולקים. | ||
'''בשבועה ובנדרי הקדש וצדקה''' אין דין אסמכתא, ומועילים {{מקור|שו"ע חו"מ רז-יט ורמ"א}}. | '''בשבועה ובנדרי הקדש וצדקה''' אין דין אסמכתא, ומועילים {{מקור|שו"ע חו"מ רז-יט ורמ"א|כן}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''בתנאי שאינו בתור קנס''', דהיינו שלא אומר לחבירו "אם לא אעשה כך וכך אשלם לך", אלא למשל שאומר "אם אתה תעשה כך - גם אני אעשה כך" אין דין אסמכתא, וקונה, ככל דיני תנאים המפורשים בש"ס {{מקור|חינוך שמג ד"ה והרבה}}. | '''בתנאי שאינו בתור קנס''', דהיינו שלא אומר לחבירו "אם לא אעשה כך וכך אשלם לך", אלא למשל שאומר "אם אתה תעשה כך - גם אני אעשה כך" אין דין אסמכתא, וקונה, ככל דיני תנאים המפורשים בש"ס {{מקור|חינוך שמג ד"ה והרבה|כן}}. | ||
'''אם אמר "מעכשיו"''', כגון שאמר "אם לא אתן לך מכאן ועד שלוש שנים הרי שדי קנויה לך מעכשיו" - כן קונה {{מקור|בבא מציעא סד: במשנה, וסו:}}. ודין זה נאמר רק בתנאי לעתיד, אך בתנאי לעבר, כגון "אם לא נתתי לך לפני שנה" - לא קונה, שסבר שכן נתן לו, ושכח וטעה {{מקור|דברי גאונים א-ד}}. | '''אם אמר "מעכשיו"''', כגון שאמר "אם לא אתן לך מכאן ועד שלוש שנים הרי שדי קנויה לך מעכשיו" - כן קונה {{מקור|בבלי:בבא מציעא סד: במשנה, וסו:|כן}}. ודין זה נאמר רק בתנאי לעתיד, אך בתנאי לעבר, כגון "אם לא נתתי לך לפני שנה" - לא קונה, שסבר שכן נתן לו, ושכח וטעה {{מקור|דברי גאונים א-ד|כן}}. | ||
'''מי שטעה''', שהתנה עם חבירו באסמכתא, והיה סבור שאסמכתא כן קונה, ולכן נתן לחבירו משכון בשביל לשלם לו את האסמכתא - נחלקו המפרשים האם חייב לשלם לו {{מקור|דברי גאונים א-יז}}. | '''מי שטעה''', שהתנה עם חבירו באסמכתא, והיה סבור שאסמכתא כן קונה, ולכן נתן לחבירו משכון בשביל לשלם לו את האסמכתא - נחלקו המפרשים האם חייב לשלם לו {{מקור|דברי גאונים א-יז|כן}}. | ||
'''פשרה''' - אסמכתא כן מועילה בה, כגון שבפשרה פסקו שאם לא יעשה מעשה מסוים יתחייב לשלם {{מקור|דברי גאונים פא-יג}}. | '''פשרה''' - אסמכתא כן מועילה בה, כגון שבפשרה פסקו שאם לא יעשה מעשה מסוים יתחייב לשלם {{מקור|דברי גאונים פא-יג|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה אחרונה מ־07:42, 23 בדצמבר 2020
|
|
הגדרה[עריכה]
אדם מתחייב לחבירו שאם לא יעשה מעשה מסוים יתחייב לו דבר מסוים בתור קנס - ההתחייבות הזו לא מועילה (הסוגיות בבבא מציעא מח:, סו., קד: ועוד, בסוגיא זו האריך דברי גאונים א).
לדוגמא, המקבל עירבון מחבירו ואומר לו "אעשה כך וכך, ואם אחזור בי אכפול לך עירבונך", וחזר בו - פטור מלכפול לו ערבונו (בבא מציעא מח:).
החולק על דין זה הוא רבי יוסי שסובר שאסמכתא קונה, והלכה כרבי יהודה שאסמכתא לא קונה (בבא בתרא קסח.). וכן נחלקו בזה אמוראים, שלרב הונא אסמכתא קונה ולרב נחמן לא (בבא מציעא סו.).
מקור וטעם[עריכה]
במקור שאסמכתא לא קונה יש שכתבו שהוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא כן קונה (מרדכי בבא קמא סוף פרק ד סימן מו בשם רבינו נתנאל מקנון, דברי גאונים א-א), והמקור לכך הוא מדין ערב שמועיל מדאורייתא אע"פ שהוא כאסמכתא, שהרי מתחייב שאם הלווה לא ישלם למלווה - הערב עצמו ישלם (מרדכי שם). ולפי זה כאשר יש מחלוקת הפוסקים האם הדבר הוא אסמכתא - מעמידים על דין תורה וקונה, שהרי זה ספק בתקנת חכמים (דברי גאונים שם).
הטעם שלא קונה הוא שהתחייבות האסמכתא היתה גוזמא (רש"י בבא מציעא מח: (ד"ה אסמכתא) מגדיר כך אסמכתא), וכשהתחייב סמך בליבו שיוכל לקיים את התנאי, וכשהגיע הזמן נאנס (רשב"ם בבא בתרא קסח. (ד"ה אסמכתא) מגדיר כך אסמכתא).
בדינים שונים[עריכה]
מחילה, כגון שנתן עירבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע על פי הרמב"ם, שאין בה דין אסמכתא וההתחייבות מועילה, והרמ"א (שם) הביא שיש חולקים.
בשבועה ובנדרי הקדש וצדקה אין דין אסמכתא, ומועילים (שו"ע חו"מ רז-יט ורמ"א).
פרטי הדין[עריכה]
בתנאי שאינו בתור קנס, דהיינו שלא אומר לחבירו "אם לא אעשה כך וכך אשלם לך", אלא למשל שאומר "אם אתה תעשה כך - גם אני אעשה כך" אין דין אסמכתא, וקונה, ככל דיני תנאים המפורשים בש"ס (חינוך שמג ד"ה והרבה).
אם אמר "מעכשיו", כגון שאמר "אם לא אתן לך מכאן ועד שלוש שנים הרי שדי קנויה לך מעכשיו" - כן קונה (בבלי:בבא מציעא סד: במשנה, וסו:). ודין זה נאמר רק בתנאי לעתיד, אך בתנאי לעבר, כגון "אם לא נתתי לך לפני שנה" - לא קונה, שסבר שכן נתן לו, ושכח וטעה (דברי גאונים א-ד).
מי שטעה, שהתנה עם חבירו באסמכתא, והיה סבור שאסמכתא כן קונה, ולכן נתן לחבירו משכון בשביל לשלם לו את האסמכתא - נחלקו המפרשים האם חייב לשלם לו (דברי גאונים א-יז).
פשרה - אסמכתא כן מועילה בה, כגון שבפשרה פסקו שאם לא יעשה מעשה מסוים יתחייב לשלם (דברי גאונים פא-יג).
ראה גם[עריכה]
תנאי (שהוא כן מועיל)