קנייני גזילה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
גזלן קונה את החפץ הנגזל ומחויב להשיב את ערכו לנגזל {{מקור|הסוגיות בבבא קמא סו.|כן}}. | |||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במהותו''' נחלקו המפרשים {{מקור|פרי משה גניבה וגזילה א}}: | '''במהותו''' נחלקו המפרשים {{מקור|פרי משה גניבה וגזילה א|כן}}: | ||
@ הגזלן קונה את החפץ לגמרי, אלא שמחויב לשלם דמים {{מקור|חתם סופר חו"מ קלב בדעת רב בסנהדרין עב.}}. וכן כתבו התוס' {{מקור|כתובות לא: ד"ה וברה"ד}} שאין לחלק בין קנייני גזילה לשאר קניינים. | @ הגזלן קונה את החפץ לגמרי, אלא שמחויב לשלם דמים {{מקור|חתם סופר חו"מ קלב בדעת רב בסנהדרין עב.|כן}}. וכן כתבו התוס' {{מקור|כתובות לא: ד"ה וברה"ד|כן}} שאין לחלק בין קנייני גזילה לשאר קניינים. | ||
@ ר"י {{מקור|בתוס' שם}} כתב שאינו קונה את החפץ להיות שלו, אלא רק להתחייב באונסין, ולכן סובר שקנייני גזילה קלים יותר משאר קניינים (ולכן רק בקנייני גזילה מועילה משיכה ברשות הרבים). | @ [[ר"י]] {{מקור|בתוס' שם|כן}} כתב שאינו קונה את החפץ להיות שלו, אלא רק להתחייב באונסין, ולכן סובר שקנייני גזילה קלים יותר משאר קניינים (ולכן רק בקנייני גזילה מועילה משיכה ברשות הרבים). | ||
'''הדינים''' החלים ע"י קנייני הגזילה הם שלושה {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא כ-ה}}: | '''הדינים''' החלים ע"י קנייני הגזילה הם שלושה {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא כ-ה|כן}}: | ||
@ קניין החפץ - הגזלן קונה את החפץ להיות שלו, וחייב לנגזל רק את דמיו. | @ '''קניין החפץ''' - הגזלן קונה את החפץ להיות שלו, וחייב לנגזל רק את דמיו. | ||
@ חיוב אונסין - אם החפץ הנגזל יאנס, הגזלן מחויב לשלמו לנגזל. | @ '''חיוב אונסין''' - אם החפץ הנגזל יאנס, הגזלן מחויב לשלמו לנגזל. | ||
@ ההשתמשות - הגזלן נפטר מלשלם לנגזל על השתמשותו בחפץ הנגזל. | @ '''ההשתמשות''' - הגזלן נפטר מלשלם לנגזל על השתמשותו בחפץ הנגזל. | ||
==הנכס== | ==הנכס== | ||
הנכסים הנקנים הם '''מטלטלין'''. | |||
'''קרקע''' אינה נגזלת {{מקור|סוכה לא., לגבי יאוש בגזילה שלא מועיל בקרקע - תוס' סוכה ל: ד"ה וקרקע}}. | '''קרקע''' אינה נגזלת {{מקור|סוכה לא., לגבי יאוש בגזילה שלא מועיל בקרקע - תוס' סוכה ל: ד"ה וקרקע|כן}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''דעת הגנב''' - נחלקו | '''דעת הגנב''' - נחלקו ה[[אחרונים]] האם הגנב (או הגזלן) צריך כוונה לקנות את הגניבה ואם לא כיוון פטור, או שאין צריך כוונה משום שהקניין חל ממילא {{מקור|צריך כוונה: פלס חיים, הובא בספר המקנה טז-א בתחילתו, קובץ שיעורים בבא קמא קא בדעת המגיד משנה. אין צריך כוונה: שבילי דוד שסג שהובא במקנה שם, דעת הקובץ שיעורים עצמו שם|כן}}. | ||
'''דעת הבעלים''', מה שאין צריך אותה בגזילה, אע"פ שהוא המקנה ובכל הקניינים הרי צריך דעת מקנה, הוא חידוש שחידשה התורה {{מקור|ספר המקנה טז-א ד"ה ונראה}}. | '''דעת הבעלים''', מה שאין צריך אותה בגזילה, אע"פ שהוא המקנה ובכל הקניינים הרי צריך דעת מקנה, הוא חידוש שחידשה התורה {{מקור|ספר המקנה טז-א ד"ה ונראה|כן}}. | ||
==המקנה== | ==המקנה== | ||
'''הקדש''', הגוזלו פטור מכפל, שנאמר "רעהו" ולא של הקדש. ונחלקו הראשונים האם חייב בקרן: לרמב"ם {{מקור|גניבה א}} חייב, ולראב"ד {{מקור|בשיטה מקובצת בבא קמא עח:}} פטור אף מהקרן. | '''הקדש''', הגוזלו פטור מכפל, שנאמר "רעהו" ולא של הקדש. ונחלקו הראשונים האם חייב בקרן: לרמב"ם {{מקור|גניבה א|כן}} חייב, ולראב"ד {{מקור|בשיטה מקובצת בבא קמא עח:|כן}} פטור אף מהקרן. | ||
== | ==ראו גם== | ||
* [[דבר שאינו ברשותו]] | * [[דבר שאינו ברשותו]] | ||
* [[גניבה וגזילה]] | |||
* [[גניבה וגזילה]] | * [[השבת גניבה וגזילה]] | ||
* [[השבת גניבה וגזילה]] | |||
* [[יאוש בגזילה]] | * [[יאוש בגזילה]] | ||
* [[שינוי מעשה]] | * [[שינוי מעשה]] | ||
* [[שינוי רשות]] | * [[שינוי רשות]] | ||
* [[שינוי שם]] | * [[שינוי שם]] | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | [[קטגוריה:דיני ממונות]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:52, 5 בספטמבר 2012
|
|
גזלן קונה את החפץ הנגזל ומחויב להשיב את ערכו לנגזל (הסוגיות בבבא קמא סו.).
מקור וטעם[עריכה]
במהותו נחלקו המפרשים (פרי משה גניבה וגזילה א):
- הגזלן קונה את החפץ לגמרי, אלא שמחויב לשלם דמים (חתם סופר חו"מ קלב בדעת רב בסנהדרין עב.). וכן כתבו התוס' (כתובות לא: ד"ה וברה"ד) שאין לחלק בין קנייני גזילה לשאר קניינים.
- ר"י (בתוס' שם) כתב שאינו קונה את החפץ להיות שלו, אלא רק להתחייב באונסין, ולכן סובר שקנייני גזילה קלים יותר משאר קניינים (ולכן רק בקנייני גזילה מועילה משיכה ברשות הרבים).
הדינים החלים ע"י קנייני הגזילה הם שלושה (קונטרסי שיעורים בבא קמא כ-ה):
- קניין החפץ - הגזלן קונה את החפץ להיות שלו, וחייב לנגזל רק את דמיו.
- חיוב אונסין - אם החפץ הנגזל יאנס, הגזלן מחויב לשלמו לנגזל.
- ההשתמשות - הגזלן נפטר מלשלם לנגזל על השתמשותו בחפץ הנגזל.
הנכס[עריכה]
הנכסים הנקנים הם מטלטלין.
קרקע אינה נגזלת (סוכה לא., לגבי יאוש בגזילה שלא מועיל בקרקע - תוס' סוכה ל: ד"ה וקרקע).
פרטי הדין[עריכה]
דעת הגנב - נחלקו האחרונים האם הגנב (או הגזלן) צריך כוונה לקנות את הגניבה ואם לא כיוון פטור, או שאין צריך כוונה משום שהקניין חל ממילא (צריך כוונה: פלס חיים, הובא בספר המקנה טז-א בתחילתו, קובץ שיעורים בבא קמא קא בדעת המגיד משנה. אין צריך כוונה: שבילי דוד שסג שהובא במקנה שם, דעת הקובץ שיעורים עצמו שם).
דעת הבעלים, מה שאין צריך אותה בגזילה, אע"פ שהוא המקנה ובכל הקניינים הרי צריך דעת מקנה, הוא חידוש שחידשה התורה (ספר המקנה טז-א ד"ה ונראה).
המקנה[עריכה]
הקדש, הגוזלו פטור מכפל, שנאמר "רעהו" ולא של הקדש. ונחלקו הראשונים האם חייב בקרן: לרמב"ם (גניבה א) חייב, ולראב"ד (בשיטה מקובצת בבא קמא עח:) פטור אף מהקרן.