תרי ותרי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''שתי כיתי עדים המכחישות זו את זו, ומתווספת להם הכרעה נוספת - במקרים רבים אינה מועילה להכריע, והדין נשאר בספק.''' | '''שתי כיתי עדים המכחישות זו את זו, ומתווספת להם הכרעה נוספת - במקרים רבים אינה מועילה להכריע, והדין נשאר בספק.''' | ||
'''לדוגמא''', שני עדים מעידים שפרע את חובו, שני עדים מעידים שלא פרע, ויש גם חזקת אומדנא שלא פרע (כגון "אין אדם פורע תוך זמנו") - חזקת האומדנא לא מועילה, ונשאר ספק, ופטור {{מקור|שב שמעתתא ו-כב}}. | '''לדוגמא''', שני עדים מעידים שפרע את חובו, שני עדים מעידים שלא פרע, ויש גם חזקת אומדנא שלא פרע (כגון "אין אדם פורע תוך זמנו") - חזקת האומדנא לא מועילה, ונשאר ספק, ופטור {{מקור|שב שמעתתא ו-כב|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעם''' שההכרעה לא מועילה בתרי ותרי כתבו האחרונים שהרי אינה עדיפה מעוד עדים שלא יועילו להכריע - "תרי כמאה" {{מקור|שב שמעתתא ו-כב}}. | '''בטעם''' שההכרעה לא מועילה בתרי ותרי כתבו האחרונים שהרי אינה עדיפה מעוד עדים שלא יועילו להכריע - "תרי כמאה" {{מקור|שב שמעתתא ו-כב|כן}}. | ||
'''סוג ההכרעה''' - חילקו האחרונים שדין תרי ותרי תלוי באיזה סוג הכרעה מדובר: | '''סוג ההכרעה''' - חילקו האחרונים שדין תרי ותרי תלוי באיזה סוג הכרעה מדובר: | ||
@ הכרעת בירור - דהיינו שמבררת את המציאות, כגון חזקת אומדנא - לא תועיל אפילו מדאורייתא, שהרי אינה עדיפה מעוד עדים שלא יועילו להכריע - "תרי כמאה", כדלעיל בסמוך. | @ הכרעת בירור - דהיינו שמבררת את המציאות, כגון חזקת אומדנא - לא תועיל אפילו מדאורייתא, שהרי אינה עדיפה מעוד עדים שלא יועילו להכריע - "תרי כמאה", כדלעיל בסמוך. | ||
@ אך הכרעת הנהגה - דהיינו שלא מבררת את המציאות אלא רק פוסקת את הדין, כגון מוחזק - תועיל מדאורייתא, ורק מדרבנן החמירו בה כספק ("ספיקא מדרבנן") {{מקור|שב שמעתתא ו-כב, אך רעק"א בשו"ת מהדורא קמא קלו מסתפק בזה, וכן הקובץ שיעורים בבא קמא מט כתב שנחלקו בזה תירוצי התוס'}}. | @ אך הכרעת הנהגה - דהיינו שלא מבררת את המציאות אלא רק פוסקת את הדין, כגון מוחזק - תועיל מדאורייתא, ורק מדרבנן החמירו בה כספק ("ספיקא מדרבנן") {{מקור|שב שמעתתא ו-כב, אך רעק"א בשו"ת מהדורא קמא קלו מסתפק בזה, וכן הקובץ שיעורים בבא קמא מט כתב שנחלקו בזה תירוצי התוס'|כן}}. | ||
==בהכרעות שונות== | ==בהכרעות שונות== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
'''עדים נוספים''', כלומר שכבר אינם רק שניים נגד שניים אלא שלושה נגד שניים וכד', העדים הנוספים לא יועילו להכריע, והדין ישאר בספק. דין זה נקרא "תרי כמאה", והארכנו בו בערך נפרד, ע"ע. | '''עדים נוספים''', כלומר שכבר אינם רק שניים נגד שניים אלא שלושה נגד שניים וכד', העדים הנוספים לא יועילו להכריע, והדין ישאר בספק. דין זה נקרא "תרי כמאה", והארכנו בו בערך נפרד, ע"ע. | ||
'''ברי ושמא''' בתרי ותרי כשיש חזקה לאיסור, והאדם עצמו טוען שברי לו שהדבר מותר - לתוס' הדבר אסור לו, שטענתו לא תועיל, ולרשב"א תועיל טענתו, ומותר {{מקור|דן בזה שערי יושר ו-יח ד"ה ונראה}}. | '''ברי ושמא''' בתרי ותרי כשיש חזקה לאיסור, והאדם עצמו טוען שברי לו שהדבר מותר - לתוס' הדבר אסור לו, שטענתו לא תועיל, ולרשב"א תועיל טענתו, ומותר {{מקור|דן בזה שערי יושר ו-יח ד"ה ונראה|כן}}. | ||
'''מיגו''' בתרי ותרי, נחלקו התוס' {{מקור|שני תירוצי התוס' בבא קמא עב: ד"ה אין, ושני תירוצי התוס' בבא בתרא לא: ד"ה ב' כיתי עדים}} האם המיגו מועיל {{מקור|הביאו את מחלוקתם הקובץ שיעורים בבא קמא מט, שו"ת רעק"א מהדורא קמא קלו ד"ה אולם באמת, והחתן סופר כללי מיגו תב. אך השב שמעתתא ו-כב נקט בפשטות שהמיגו לא מועיל}}. | '''מיגו''' בתרי ותרי, נחלקו התוס' {{מקור|שני תירוצי התוס' בבא קמא עב: ד"ה אין, ושני תירוצי התוס' בבא בתרא לא: ד"ה ב' כיתי עדים|כן}} האם המיגו מועיל {{מקור|הביאו את מחלוקתם הקובץ שיעורים בבא קמא מט, שו"ת רעק"א מהדורא קמא קלו ד"ה אולם באמת, והחתן סופר כללי מיגו תב. אך השב שמעתתא ו-כב נקט בפשטות שהמיגו לא מועיל|כן}}. | ||
בטעם הדעה שהמיגו לא יועיל ביארו האחרונים שמיגו הוא בירור, ותוספת בירור לא תועיל בתרי ותרי, שהרי אפילו תוספת של עוד עדים לא יועילו - תרי כמאה {{מקור|קובץ שיעורים שם, רעק"א שם, שב שמעתתא שם, וחתן סופר שם}}. | בטעם הדעה שהמיגו לא יועיל ביארו האחרונים שמיגו הוא בירור, ותוספת בירור לא תועיל בתרי ותרי, שהרי אפילו תוספת של עוד עדים לא יועילו - תרי כמאה {{מקור|קובץ שיעורים שם, רעק"א שם, שב שמעתתא שם, וחתן סופר שם|כן}}. | ||
ובטעם הדעה שהמיגו כן יועיל, ולא אומרים בזה תרי כמאה, יש שלושה ביאורים: | ובטעם הדעה שהמיגו כן יועיל, ולא אומרים בזה תרי כמאה, יש שלושה ביאורים: | ||
@ מיגו אינו מה לי לשקר אלא כח הטענה, ולכן אינו בירור המציאות אלא הנהגה (פסיקת דין בלבד), ותוספת הנהגה כן מועילה גם בתרי ותרי {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב ד}}<ref>אמנם מפרשים רבים סוברים שמיגו הוא כן נאמנות, ע"ע [[מיגו#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמו.</ref>. | @ מיגו אינו מה לי לשקר אלא כח הטענה, ולכן אינו בירור המציאות אלא הנהגה (פסיקת דין בלבד), ותוספת הנהגה כן מועילה גם בתרי ותרי {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב ד|כן}}<ref>אמנם מפרשים רבים סוברים שמיגו הוא כן נאמנות, ע"ע [[מיגו#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמו.</ref>. | ||
@ בדומה לזה ביאר החתן סופר {{מקור|שם}} שמיגו הוא רק דין ספק, ולא כאנן סהדי וכעוד עדים, ולכן תוספת מיגו אינה כדין תרי כמאה. | @ בדומה לזה ביאר החתן סופר {{מקור|שם|כן}} שמיגו הוא רק דין ספק, ולא כאנן סהדי וכעוד עדים, ולכן תוספת מיגו אינה כדין תרי כמאה. | ||
@ טעם דין תרי כמאה אינו משום שא"א להוסיף על שני עדים, אלא רק מפני שנאמנות שני עדים ונאמנות מאה עדים היא אותו הדין, ולכן הם שווים. אך מיגו, שהוא נאמנות אחרת - אין בו דין תרי כמאה {{מקור|קובץ שיעורים בבא קמא מט}}.'''רובא דליתא קמן''' בתרי ותרי לא יועיל להכריע את הספק אפילו מדאורייתא, משום שרוב הוא בירור המציאות{{מקור|,}} ולא עדיף מעוד עדים שלא יכריעו את הספק - "תרי כמאה" {{מקור|שב שמעתתא ו-כב}}<ref>ע"ע [[רובא דליתא קמן#מקור_וטעם]] (ד"ה בטעמו) שנחלקו האם הוא בירור או הנהגה.</ref>. | @ טעם דין תרי כמאה אינו משום שא"א להוסיף על שני עדים, אלא רק מפני שנאמנות שני עדים ונאמנות מאה עדים היא אותו הדין, ולכן הם שווים. אך מיגו, שהוא נאמנות אחרת - אין בו דין תרי כמאה {{מקור|קובץ שיעורים בבא קמא מט|כן}}.'''רובא דליתא קמן''' בתרי ותרי לא יועיל להכריע את הספק אפילו מדאורייתא, משום שרוב הוא בירור המציאות{{מקור|,|כן}} ולא עדיף מעוד עדים שלא יכריעו את הספק - "תרי כמאה" {{מקור|שב שמעתתא ו-כב|כן}}<ref>ע"ע [[רובא דליתא קמן#מקור_וטעם]] (ד"ה בטעמו) שנחלקו האם הוא בירור או הנהגה.</ref>. | ||
'''חזקת אומדנא''' בתרי ותרי, השב שמעתתא {{מקור|ו-כב לגבי חזקה אין אדם פורע תוך זמנו}} כתב שהאומדנא לא מועילה אפילו מדאורייתא משום שהיא בירור המציאות ולא עדיפה מעוד עדים שלא מכריעים - "תרי כמאה".אך הרעק"א {{מקור|שו"ת מהדורא קמא קלו ד"ה ומה"ט}} מסתפק בזה<ref>ע"ע [[חזקת אומדנא#מקור_וטעם]] (ד"ה בטעמה) שיש דעה מסוימת שהיא הנהגה.</ref>. | '''חזקת אומדנא''' בתרי ותרי, השב שמעתתא {{מקור|ו-כב לגבי חזקה אין אדם פורע תוך זמנו|כן}} כתב שהאומדנא לא מועילה אפילו מדאורייתא משום שהיא בירור המציאות ולא עדיפה מעוד עדים שלא מכריעים - "תרי כמאה".אך הרעק"א {{מקור|שו"ת מהדורא קמא קלו ד"ה ומה"ט|כן}} מסתפק בזה<ref>ע"ע [[חזקת אומדנא#מקור_וטעם]] (ד"ה בטעמה) שיש דעה מסוימת שהיא הנהגה.</ref>. | ||
'''קרוב''' בתרי ותרי, הקובץ שיעורים {{מקור|בבא בתרא סוף עח}} מסתפק האם הקרוב יועיל בזה, ותולה בספקו האם קרוב הוא הנהגה ויועיל, או שהוא בירור המציאות ואז לא יועיל, שהרי אינו עדיף מעוד עדים אחרים שלא יכריעו את הדין - "תרי כמאה". | '''קרוב''' בתרי ותרי, הקובץ שיעורים {{מקור|בבא בתרא סוף עח|כן}} מסתפק האם הקרוב יועיל בזה, ותולה בספקו האם קרוב הוא הנהגה ויועיל, או שהוא בירור המציאות ואז לא יועיל, שהרי אינו עדיף מעוד עדים אחרים שלא יכריעו את הדין - "תרי כמאה". | ||
'''חזקה דמעיקרא''' בתרי ותרי, מדאורייתא החזקה דמעיקרא כן מועילה, כי אינה בירור המציאות אלא רק הנהגה {{מקור|שב שמעתתא ו-כב}}<ref>אך יש אומרים שהיא בירור, ע"ע [[חזקת הגוף#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמה.</ref>, ורק מדרבנן החמירו בה כספק {{מקור|מסקנת הש"ס יבמות לא.}}. ולכן שתי חזקות יועילו, שבזה לא החמירו {{מקור|שו"ת רעק"א מהדורא קמא קלו ד"ה יכולני}}. | '''חזקה דמעיקרא''' בתרי ותרי, מדאורייתא החזקה דמעיקרא כן מועילה, כי אינה בירור המציאות אלא רק הנהגה {{מקור|שב שמעתתא ו-כב|כן}}<ref>אך יש אומרים שהיא בירור, ע"ע [[חזקת הגוף#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמה.</ref>, ורק מדרבנן החמירו בה כספק {{מקור|מסקנת הש"ס יבמות לא.|כן}}. ולכן שתי חזקות יועילו, שבזה לא החמירו {{מקור|שו"ת רעק"א מהדורא קמא קלו ד"ה יכולני|כן}}. | ||
ובתרי ותרי כשיש חזקה לאיסור, והאדם עצמו טוען שברי לו שהדבר מותר - לתוס' הדבר אסור לו, שטענתו לא תועיל, ולרשב"א תועיל טענתו, ומותר {{מקור|דן בזה שערי יושר ו-יח ד"ה ונראה}}. | ובתרי ותרי כשיש חזקה לאיסור, והאדם עצמו טוען שברי לו שהדבר מותר - לתוס' הדבר אסור לו, שטענתו לא תועיל, ולרשב"א תועיל טענתו, ומותר {{מקור|דן בזה שערי יושר ו-יח ד"ה ונראה|כן}}. | ||
'''חזקה דהשתא''' בתרי ותרי, כתב רבו של המהרי"ט שהולכים אחר החזקה, והשב שמעתתא {{מקור|ג-ט}} חלק עליו. | '''חזקה דהשתא''' בתרי ותרי, כתב רבו של המהרי"ט שהולכים אחר החזקה, והשב שמעתתא {{מקור|ג-ט|כן}} חלק עליו. | ||
'''ספק טומאה''' בתרי ותרי, מפורש במשנה {{מקור|טהרות ה-ט}} שברשות הרבים טהור וברשות היחיד טמא, אך הר"ש {{מקור|שם}} הקשה על זה. | '''ספק טומאה''' בתרי ותרי, מפורש במשנה {{מקור|טהרות ה-ט|כן}} שברשות הרבים טהור וברשות היחיד טמא, אך הר"ש {{מקור|שם|כן}} הקשה על זה. | ||
'''מוחזק''' בתרי ותרי מועיל משום שהוא הנהגה (פסיקת דין בלבד)<ref>אך ע"ע [[מוחזק#מקור_וטעם]] (ד"ה טעמו) שיש דעה מסוימת שהוא בירור.</ref>, ואפילו רבנן לא החמירו בו כמו שהחמירו בחזקה דמעיקרא להחשיבו כספק {{מקור|שו"ת רעק"א מהדורא קמא סוף קלו}}. | '''מוחזק''' בתרי ותרי מועיל משום שהוא הנהגה (פסיקת דין בלבד)<ref>אך ע"ע [[מוחזק#מקור_וטעם]] (ד"ה טעמו) שיש דעה מסוימת שהוא בירור.</ref>, ואפילו רבנן לא החמירו בו כמו שהחמירו בחזקה דמעיקרא להחשיבו כספק {{מקור|שו"ת רעק"א מהדורא קמא סוף קלו|כן}}. | ||
'''תפיסה''' בתרי ותרי לא מועילה {{מקור|אורים ותומים עט}}.'''מרא קמא''' בתרי ותרי מועילה {{מקור|תוס' בבא בתרא לב: ד"ה והלכתא. אך בלב המשפט (כה עמוד קצה) כתב שאפשר שלא מועילה, ואפילו לדעות שהיא מוחזק, אע"פ שכל מוחזק מועיל בתרי ותרי, יש לחלק ששאר מוחזק הוא חוסר הכרעה, ולכן מועיל בתרי ותרי, אך מרא קמא הוא הכרעה לתת למי שהממון היה שלו, ולא תועיל, שאינה יכולה להוסיף יותר מהעדים}}. | '''תפיסה''' בתרי ותרי לא מועילה {{מקור|אורים ותומים עט|כן}}.'''מרא קמא''' בתרי ותרי מועילה {{מקור|(תוס' בבא בתרא לב: ד"ה והלכתא. אך בלב המשפט (כה עמוד קצה) כתב שאפשר שלא מועילה, ואפילו לדעות שהיא מוחזק, אע"פ שכל מוחזק מועיל בתרי ותרי, יש לחלק ששאר מוחזק הוא חוסר הכרעה, ולכן מועיל בתרי ותרי, אך מרא קמא הוא הכרעה לתת למי שהממון היה שלו, ולא תועיל, שאינה יכולה להוסיף יותר מהעדים)}}. | ||
'''חזקת "לא חציף איניש"''' מועילה בתרי ותרי {{מקור|תוס' גיטין ט. והוכיח ר' חיים מטעלז (שם בד"ה והנה) שהם סוברים שהיא הנהגה, שהרי בירור לא יועיל בתרי ותרי}}. | '''חזקת "לא חציף איניש"''' מועילה בתרי ותרי {{מקור|(תוס' גיטין ט. והוכיח ר' חיים מטעלז (שם בד"ה והנה) שהם סוברים שהיא הנהגה, שהרי בירור לא יועיל בתרי ותרי)}}. | ||
גרסה אחרונה מ־11:54, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
שתי כיתי עדים המכחישות זו את זו, ומתווספת להם הכרעה נוספת - במקרים רבים אינה מועילה להכריע, והדין נשאר בספק.
לדוגמא, שני עדים מעידים שפרע את חובו, שני עדים מעידים שלא פרע, ויש גם חזקת אומדנא שלא פרע (כגון "אין אדם פורע תוך זמנו") - חזקת האומדנא לא מועילה, ונשאר ספק, ופטור (שב שמעתתא ו-כב).
מקור וטעם[עריכה]
בטעם שההכרעה לא מועילה בתרי ותרי כתבו האחרונים שהרי אינה עדיפה מעוד עדים שלא יועילו להכריע - "תרי כמאה" (שב שמעתתא ו-כב).
סוג ההכרעה - חילקו האחרונים שדין תרי ותרי תלוי באיזה סוג הכרעה מדובר:
- הכרעת בירור - דהיינו שמבררת את המציאות, כגון חזקת אומדנא - לא תועיל אפילו מדאורייתא, שהרי אינה עדיפה מעוד עדים שלא יועילו להכריע - "תרי כמאה", כדלעיל בסמוך.
- אך הכרעת הנהגה - דהיינו שלא מבררת את המציאות אלא רק פוסקת את הדין, כגון מוחזק - תועיל מדאורייתא, ורק מדרבנן החמירו בה כספק ("ספיקא מדרבנן") (שב שמעתתא ו-כב, אך רעק"א בשו"ת מהדורא קמא קלו מסתפק בזה, וכן הקובץ שיעורים בבא קמא מט כתב שנחלקו בזה תירוצי התוס').
בהכרעות שונות[עריכה]
בסעיף זה נפרט מה הדין בכל הכרעה שמתווספת לתרי ותרי - מתי ההכרעה מועילה ומתי נשאר ספק:
עדים נוספים, כלומר שכבר אינם רק שניים נגד שניים אלא שלושה נגד שניים וכד', העדים הנוספים לא יועילו להכריע, והדין ישאר בספק. דין זה נקרא "תרי כמאה", והארכנו בו בערך נפרד, ע"ע.
ברי ושמא בתרי ותרי כשיש חזקה לאיסור, והאדם עצמו טוען שברי לו שהדבר מותר - לתוס' הדבר אסור לו, שטענתו לא תועיל, ולרשב"א תועיל טענתו, ומותר (דן בזה שערי יושר ו-יח ד"ה ונראה).
מיגו בתרי ותרי, נחלקו התוס' (שני תירוצי התוס' בבא קמא עב: ד"ה אין, ושני תירוצי התוס' בבא בתרא לא: ד"ה ב' כיתי עדים) האם המיגו מועיל (הביאו את מחלוקתם הקובץ שיעורים בבא קמא מט, שו"ת רעק"א מהדורא קמא קלו ד"ה אולם באמת, והחתן סופר כללי מיגו תב. אך השב שמעתתא ו-כב נקט בפשטות שהמיגו לא מועיל).
בטעם הדעה שהמיגו לא יועיל ביארו האחרונים שמיגו הוא בירור, ותוספת בירור לא תועיל בתרי ותרי, שהרי אפילו תוספת של עוד עדים לא יועילו - תרי כמאה (קובץ שיעורים שם, רעק"א שם, שב שמעתתא שם, וחתן סופר שם).
ובטעם הדעה שהמיגו כן יועיל, ולא אומרים בזה תרי כמאה, יש שלושה ביאורים:
- מיגו אינו מה לי לשקר אלא כח הטענה, ולכן אינו בירור המציאות אלא הנהגה (פסיקת דין בלבד), ותוספת הנהגה כן מועילה גם בתרי ותרי (קובץ שיעורים ח"ב ד)[1].
- בדומה לזה ביאר החתן סופר (שם) שמיגו הוא רק דין ספק, ולא כאנן סהדי וכעוד עדים, ולכן תוספת מיגו אינה כדין תרי כמאה.
- טעם דין תרי כמאה אינו משום שא"א להוסיף על שני עדים, אלא רק מפני שנאמנות שני עדים ונאמנות מאה עדים היא אותו הדין, ולכן הם שווים. אך מיגו, שהוא נאמנות אחרת - אין בו דין תרי כמאה (קובץ שיעורים בבא קמא מט).רובא דליתא קמן בתרי ותרי לא יועיל להכריע את הספק אפילו מדאורייתא, משום שרוב הוא בירור המציאות(,) ולא עדיף מעוד עדים שלא יכריעו את הספק - "תרי כמאה" (שב שמעתתא ו-כב)[2].
חזקת אומדנא בתרי ותרי, השב שמעתתא (ו-כב לגבי חזקה אין אדם פורע תוך זמנו) כתב שהאומדנא לא מועילה אפילו מדאורייתא משום שהיא בירור המציאות ולא עדיפה מעוד עדים שלא מכריעים - "תרי כמאה".אך הרעק"א (שו"ת מהדורא קמא קלו ד"ה ומה"ט) מסתפק בזה[3].
קרוב בתרי ותרי, הקובץ שיעורים (בבא בתרא סוף עח) מסתפק האם הקרוב יועיל בזה, ותולה בספקו האם קרוב הוא הנהגה ויועיל, או שהוא בירור המציאות ואז לא יועיל, שהרי אינו עדיף מעוד עדים אחרים שלא יכריעו את הדין - "תרי כמאה".
חזקה דמעיקרא בתרי ותרי, מדאורייתא החזקה דמעיקרא כן מועילה, כי אינה בירור המציאות אלא רק הנהגה (שב שמעתתא ו-כב)[4], ורק מדרבנן החמירו בה כספק (מסקנת הש"ס יבמות לא.). ולכן שתי חזקות יועילו, שבזה לא החמירו (שו"ת רעק"א מהדורא קמא קלו ד"ה יכולני).
ובתרי ותרי כשיש חזקה לאיסור, והאדם עצמו טוען שברי לו שהדבר מותר - לתוס' הדבר אסור לו, שטענתו לא תועיל, ולרשב"א תועיל טענתו, ומותר (דן בזה שערי יושר ו-יח ד"ה ונראה).
חזקה דהשתא בתרי ותרי, כתב רבו של המהרי"ט שהולכים אחר החזקה, והשב שמעתתא (ג-ט) חלק עליו.
ספק טומאה בתרי ותרי, מפורש במשנה (טהרות ה-ט) שברשות הרבים טהור וברשות היחיד טמא, אך הר"ש (שם) הקשה על זה.
מוחזק בתרי ותרי מועיל משום שהוא הנהגה (פסיקת דין בלבד)[5], ואפילו רבנן לא החמירו בו כמו שהחמירו בחזקה דמעיקרא להחשיבו כספק (שו"ת רעק"א מהדורא קמא סוף קלו).
תפיסה בתרי ותרי לא מועילה (אורים ותומים עט).מרא קמא בתרי ותרי מועילה (תוס' בבא בתרא לב: ד"ה והלכתא. אך בלב המשפט (כה עמוד קצה) כתב שאפשר שלא מועילה, ואפילו לדעות שהיא מוחזק, אע"פ שכל מוחזק מועיל בתרי ותרי, יש לחלק ששאר מוחזק הוא חוסר הכרעה, ולכן מועיל בתרי ותרי, אך מרא קמא הוא הכרעה לתת למי שהממון היה שלו, ולא תועיל, שאינה יכולה להוסיף יותר מהעדים).
חזקת "לא חציף איניש" מועילה בתרי ותרי (תוס' גיטין ט. והוכיח ר' חיים מטעלז (שם בד"ה והנה) שהם סוברים שהיא הנהגה, שהרי בירור לא יועיל בתרי ותרי).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אמנם מפרשים רבים סוברים שמיגו הוא כן נאמנות, ע"ע מיגו#מקור_וטעם ד"ה בטעמו.
- ↑ ע"ע רובא דליתא קמן#מקור_וטעם (ד"ה בטעמו) שנחלקו האם הוא בירור או הנהגה.
- ↑ ע"ע חזקת אומדנא#מקור_וטעם (ד"ה בטעמה) שיש דעה מסוימת שהיא הנהגה.
- ↑ אך יש אומרים שהיא בירור, ע"ע חזקת הגוף#מקור_וטעם ד"ה בטעמה.
- ↑ אך ע"ע מוחזק#מקור_וטעם (ד"ה טעמו) שיש דעה מסוימת שהוא בירור.