הר גריזים: הבדלים בין גרסאות בדף

הר גריזים - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Uwea

הר גריזים (המכונה גם הר הברכה ובעדה שומרונית הוא נקרא - הרגריזים ( ללא הפסקה בין "הר" לבין "גריזים") הוא שמו של גוש הררי גדול מדרום לעיר שכם. פסגתו של ההר בגובה 881 מ' מעל פני הים והוא מתנשא כ-450 מ' מעל סביבתו. ההר הוא חלק מהר שומרון.

המבנה הגאולוגי של הר גריזים גורם לכך שיהיה מקור חשוב להזנת אקוויפר ההר, המצוי מתחת להרי השומרון . בתחתית ההר, בעיר שכם, נמצאים שלוש מעיינות, עתירי שפיעה, המהווים את המקור היציב והחשוב לאספקת המים לעיר וסביבותיה, מימי קדם עד היום.

הזיהוי המקובל של ההר הוא במיקום הנוכחי. אך יש המזהים את ההר, דרומה - ליד יריחו^[1] או צפון מזרח בהר כביר ^[2] .

הר גריזים הוא מקודש לעדה השומרונית. עליו מצויים המקומות המקודשים לה. כמחצית העדה השומרונית גרה ב"שכונת לוזה" בשיפולים המערביים של הר גריזים. בשכונה גם אתר הקרבת "זבח פסח", מוזיאון השומרונים - גריזים ובית הקברות של העדה. השומרונים, אלה הגרים בשכם ואלה הגרים בחולון עולים לרגל להר גריזים שלוש פעמים בשנה : בחג הסוכות, בחג הפסח ובחג השבועות.

מימצאים ארכאולוגיים שנחשפו בהר במרוצת למעלה מעשרים שנה מעידים על קיום עיר על הר גריזים בשטח של 20 דונם אשר ישבו בה יותר מעשרת אלפים תושבים. המימצאים שנחשפו גודרו והוכנו לקראת ביקורי הקהל. אך מסיבות בטחוניות אתר העתיקות סגור לקהל ^[3]. האתר נשמר בצורה תקינה על ידי קצין המטה לארכיאולוגיה ביהודה ושומרון, הרואה באתר זה את המקום בו בוצעו החפירות החשובות ביותר בשומרון.

בנוסף לאתרים המקודשים לשומרונים יש בהר אתרים נוספים: שרידי המדרגות הרומאיות העולות להר, תל א-רם, שי"ח ע'נם ושרידי כנסיית מרים (תיאוטוקוס) - במקום הגבוה ביותר בהר - במתחם המתומן.

גאוגרפיה[עריכה]

צילום מהאויר, התקבל מ:Dale Bargmann

ההר בנוי משני רכסים עיקריים הנמשכים מדרום מזרח לצפון מערב. הרכס הצפוני אורכו כ-4 ק"מ ורוחבו כקילומטר, ובחלקו המזרחי נמצאת פסגת ההר. הרכס הדרומי אורכו כ-2.5 ק"מ ורוחבו כ-1.5 ק"מ. שני הרכסים מחוברים ביניהם במזרח. מצדו המזרחי של הרכס הצפוני יוצאת שלוחה הנקראת תל א-ראס. היישובים המצוים סביב לרכס הנם: שכם (מצפון), כפר קליל (ממזרח), בורין ומדמא (מדרום) וערק בורין (ממערב). על הרכס הדרומי נמצא היישוב הר ברכה, ועל חלק מהרכס הצפוני נמצאת שכונה שומרונית, הקרויה שכונת לוזה.

מקור מים[עריכה]

המבנה הגאולוגי של הר גריזים, הר עיבל והעיר שכם מכונה בשם קער שכם. הר גריזים בנוי מיחידות אאוקניות (קרסטיות) של חבורת עבדת ומונח מעל חבורת הר הצופים האטימה. מדובר בקער שכן השכבות של בקעת שכם , הן אלה הצעירות - איאוקן תחתון (33.9-55.8 מיליון שנה) והשכבות של הר גריזים הן העתיקות יותר קרטיקון עליון ( 65 - 97 מיליון שנה). נוצר מצב שבשלב מסויים בקעת שכם שקעה לעומת ההרים מצידה, מצב המכונה גראבן.

מרכיבי השכבות הגאולוגיות בשתי ההרים, הר גריזים והר עיבל, ובעיר שכם יוצרים מצב בו מי הגשמים בהרי השומרון בכלל והרים אלה בפרט, יחלחלו דרך השכבות הקרסטיות בהר ויגיעו עד לשכבות האטומות בתחתית ההרים וייצרו שם את אקוויפר ההר. ממנו ינבעו מי הגשמים שחילחלו בהר למעיינות, בעיר שכם. המעיינות למרגלות הר גריזים מהוות את מקור המים העיקרי העתיק והיציב של שכם והסביבה. בין המעיינות ניתן למנות את החשובים שבהם : קריון, ראס אל עין ואסל. כל המעיונות באזור שכם, עשרה במספר, מניבים 2 מלמ"ש ( מיליון מ³ בשנה). עוד 5 קידוחים מספקים 6 מלמ"ש. ^[4]

אתרי ההר[עריכה]

בהר מצויים אתרים המקודשים לשומרונים ואתרים אחרים. נסקור אותם מצפון לדרום בדגם מלמטה למעלה.

1. שרידי המדרגות הרומאיות העולות להר - כפי שנטבע במטבעות העיר - מחוף למפה.
2. תל א-רם - פסגה 823 - מחוץ לתמונה.
3. שי"ח ע'נם - המבנה עם הכיפה בתחתית התמונה
4. כנסיית מרים (תיאוטוקוס) - במקום הגבוה ביותר בהר - 881 מטר מעל פני הים - המתחם המתומן.
5. מקום י"ב האבנים - ימינה ממנו - בפאתי הריבוע המסומן בשחור.
6. גבעת עולם - "אבן השתיה" ומקום ה"משכן" - המשטח החלק.
7. מקום עקידת יצחק - השקע הקטן הבולט

המשטח המרובע הוא מגרש החניה.

זיהוי ההר[עריכה]

הר גריזים מופיע בתנ"ך במספר מקומות. בספר דברים מצווה משה על קיום טקס "השבעה" בהר גריזים והר עיבל לאחר כיבוש כנען בידי בני ישראל.

ליד גלגל יריחו[עריכה]

בתלמוד ירושלמי הועלתה הטענה המפקפקת בנכונות זיהויו של הר גריזים עם ההר המקראי. אולי מתוך פולמוס עם השומרונים. לפיה הרי גריזים ועיבל מצויים בשתי גבעות הסמוכות לגילגל שבעמק הירדן. גרסה זו גם אומצה על ידי נוצרים - כנראה מאותה הסיבה.

וכך נאמר בתלמוד ירושלמי:

" הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן. אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה זורחת. בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה זה הר גריזים והר עיבל שבין הכותים דברי רבי יהודה. רבי אליעזר אומר אין זה הר גריזים והר עיבל של כותים שנא' הלה המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן. אחרי דרך מבוא השמש. מקום שהחמה שוקעת. בארץ הכנעני אילו בין החוי. היושב בערבה אילו בין ההרים. מול הגלגל אין כאן גלגל אצל אלוני מורה. אין כאן אלוני מורה. מה מקיים ר' אלעזר הר גריזים והר עיבל. שתי גבשושיות עשו וקראו זה הר גריזים וזה הר עיבל. על דעתיה דרבי יהודה מאה ועשרים מיל הלכו באותו היום. על דעתיה דרבי אלעזר" (מקור=מסכת סוטה פרק ז' הלכה ג)

לפי הכתוב בספר יהושע מסתבר כי בני ישראל עלו מהירדן והגיעו להר עיבל ביום אחד. לפי כך כתוב בתלמוד: "על דעתיה דרבי יהודה מאה ועשרים מיל הלכו באותו היום.". אם ההרים הם "מול גלגל" אז יש רק 20 מיל ובני ישראל יכולים לבצע את הדרך ביום אחד.

בספר יהושע נאמר:

" אז יבנה יהושוע מזבח, לה' אלוהי ישראל, בהר, עיבל. כאשר ציווה משה עבד-ה' את-בני ישראל, ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות, אשר לא-הניף עליהן ברזל,ויעלו עליו עולות לה', ויזבחו שלמים. ויכתוב שם, על האבניםאת, משנה תורת משה, אשר כתב, לפני בני ישראל. וכל-ישראל וזקניו ושוטרים ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון נגד הכוהנים הלויים נושאי ארון ברית ה', כגר כאזרח, חצייו אל-מול הר-גריזים, והחצייו אל מול הר עיבל( מקור=יהושוע פרק ל"א-ל"ג)

בהר כביר[עריכה]

גם היום יש החולקים כיום על זיהויו של הר גריזים וטוענים כי הטעות בזיהויו נובעת מהתיישבותם של עמים זרים באזור לאחר חורבן ממלכת ישראל בידי אשור, אשר "אימצו" את השם גריזים להר עליו הם התיישבו. לפי טענות אלה הר גריזים המקורי הוא הר כביר דהיום, והר עיבל המקורי הוא אותו הר עיבל של ימינו ושעליו נמצא המזבח. טענות אלו מסתמכות על הנאמר בדברים י"א ל':"הלא-המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש... אצל אלוני מרה". דרך מבוא השמש לפי טענות אלו היא הדרך העולה לשכם ממזרח (מכיוון גשר דמיה דהיום) על בסיס נחל תרצה וכשמגיעים מהכיוון הזה למעשה מתייצבים בין שני ההרים - הר כביר והר עיבל. אדם זרטל מספר כיצד עלה הרעיון כי הר כביר הוא הר גריזים ^[5]: על בסיס תצפיות על סמך ציטוטים מקבילים לתאורים גאוגרפיים בתנ"ך הגיע למסקנה כי הר כביר הוא הר גריזים.

אדם זרטל מתמודד עם הטענה בתלמוד הירושלמי כי אם בני ישראל עלו מהירדן והגיעו להר עיבל ביום אחד, הרי לא ייתכן כי ההרים הם במקומות המשוערים היום. זרטל סבור כי בני ישראל, בטרם נכנסו לארץ היו ב"ערבות מואב מול ירדן יריחו". השטח החנייה של בני ישראל היה בין צפון ים המלח לבין אדם העיר. מגשר אדם העיר, דרך נחל פרעה לשכם של היום, אפשר להגיע תוך יום אחד.

אתרים מקודשים לשומרונים[עריכה]

הר גריזים מקודש לעדה השומרונית. על ההר עמד מקדש השומרונים שהוקם על ידי סנבלט השני במאה הרביעית לפנה"ס ונחרב בשנת 128או 129 לפנה"ס על ידי יוחנן הורקנוס.

השומרונים עולים לרגל להר גריזים שלוש פעמים בשנה : בחג הפסח השומרוני ובו הם מקריבים את הזבח , בחג השבועות השומרוני ובחג הסוכות השומרוני.

מקובל על כי בהר יש מקומות קדושים לעדה השומרונית:

1. מקום ה"אבנים", 12 האבנים שיהושע בן נון הציב בעת הכנסו לארץ ישראל.
2. מקום מזבח "אדם"ו"שת" בנו.
3. מקום "גבעת עולם".
4. מקום "אלהים יראה" - בו היה האייל שנראה בסבך לאברהם העוקד את יצחק בנו.
5. מזבח "יצחק".
6. מקום "מזבח נח".

בעבר זיהו במקום שתי מצבות יעקב בתחנה השלישית.

החפירות האכיאולוגיות[עריכה]

צילום אויר של אזור החפירות, צילם:Dale Bargmann

אתר המבקרים - סגור ךציבור הרחב מסיבות בטחוניות

בשנת 1982 החלו החפירות הארכיאולוגיות בהר גריזים ונמשכו ברציפות 22 שנים. היום האתר ערוך לקבלת מבקרים אך מסיבות בטחוניות טרם נפתח לציבור הרחב.

הנושא המעניין בחפירות היה, למצוא עדות לדבריו של יוסף בן מתתיהו, אשר טען שהמקדש על הר גריזים, שנבנה בידי סנבלט, נבנה בתבנית הבית המקדש בירושלים. וכך הוא מספר ב"קדמוניות היהודים": כאשר נפטר יוחנן, הכהן הגדול, ירש בנו את הכהונה הגדולה אחריו. היה לו גם בן נוסף ושמו מנשה. בשומרון משל ב"פחה" , סנבלט, כותי לפי גזעו (ממותא שומרוני) אשר מונה לתפקידו על יד דרוויש המלך האחרון (מלך פרס). "הוא ידע שירושלים הייתה עיר מפוארת ומלכיה הסבו טרדות רבות לאשורים ולתושבי חילת סוריה. לכן שמח לתת למנשה (בנו של הכהן הגדול)) את בתו, הקרויה ניקאסו, לאישה... זקני ירושלים התמרמרו על כך שאחיו של הכהן הגדול החדש יישא אישה נוכריה. מנשה בא לסנבלט והתמרמר שהןא אוהב את ניקאסו אבל הוא לא רוצה להפסיד את האפשרות שהוא יגיע אי-פעם לכהונה הגדולה..."

סנבלט הבטיח לו, שלא זו בלבד שישמור לו על הכהונה, אלא גם ישיג לו את השלטון וימנה אותו מושל על כל המקומות שהוא עצמו שלט בתנאי היה שירצה לדור עם בתו. סנבלט הודיע לו כי ייבנה על הר גריזים, שהוא הגבוה שבהרי שומרון, בית מקדש הדומה למקדש בירושלים וזאת על דעת המלך דרוויש (מעובד מתוך (י"א, 302-311)).

המקדש נבנה, נהרס ונשרף בידי המלך החשונאי יוחנן הורקנוס הראשון (135 -104 לפה"ס). עד כה לא התגלו ממצאים התומכים בסיפןר של יוסף בן מתתיתיו. לא מן הנמנע כי המקדש הוא מתחת לכנסייה בראש התל, מקום שטרם נחפר.

לפי גירסת ספר נחמיה, סנבלט פחת בקש בהקמת המקדש לרצות את נכדו של הכהן הגדול אלישיב שנישא לבתו. הוא החליט להשיא את בתו לנצר של הכהונה הגדולה בירושלים ובכך להפוך את זרעו אחריו לכהנים מן העדית של הכהונה הירושלמית. נראה שיחד עם נכדו של אלישיב הכהן הגיעו להר גריזים כהנים יהודים נוספים שבנו את המקדש בהר גריזים בתבנית המקדש בירושלים, ושימשו בקודש. הדבר עורר את זעמו של נחמיה, וסילק אלישיב מירושלים: "ומבני יהוידע בין אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחו מעלי" (נחמיה יג כח).

על סמך החפירות הארכיאולוגיות מתברר, שעל הר גריזים נבנו שני מקדשים הראשון בהמאה ה-5 לפנה"ס והשני, גדול יותר, בראשית המאה ה-2 לפנה"ס. מסביב למקדש הוקמה עיר גדולה ששטחה למעלה מ - 400 דונם ושאוכלסה בלמעלה מעשרת אלפים איש.

בחפירות נתגלו כארבע מאות אלף עצמות קורבנות שכללו את בעלי החיים שהקריבו, על-פי התורה, כבשים, עזים, מעט פרות ותורים - בני-יונה .

בחפירות נתגלו כשבעה-עשר אלף מטבעות זהב, כסף וברונזה, אלפי כלי חרס, כלי אבן, כלי נחושת כסף וזהב.

תמונות מאתר החפירות[עריכה]

• 

  מגדל תצפית על האתר

• 

  אתר הכנסייה - מתחתיו אולי שרידי ההעתק לבית המקדש

• 

  שרידי העיר על ההר - ברקע הישוב "הר ברכה"

אתרים נוספים על ההר[עריכה]

על פסגת ההר מצוי קבר המיוחס לשייח' ע'נאם - מנכבדי שכם במאה ה-12. מסורות יהודיות ושומרוניות מזהות בקבר זה את קברו של חמור (נשיא שכם). בסמוך לקבר נמצאים שרידי כנסייה מהתקופה הביזאנטית.

בצפון מזרח ההר נמצא מקום בשם "מצפה יוסף" המשקיף על קבר יוסף. במקום ישנו בית מדרש מאולתר (מעין סוכה) הנקרא "יסוד הנצח" המשמש את היהודים שבאים להתפלל במקום.

המדרגות להר[עריכה]

המטבעות - המקור: ויקישיתוף, צילם CNG

לפי מטבעות מהמאה ה-2 והילך, המייצגות את סמל העיר שכם, מוליכות מהעיר שכם אל הר גריזים מדרגות. שרידי המדרגות מצויות עד היום בחלק העליון של ההר. במטבעות מבחינים בשתי דרכים העולות להר: מצד שמאל - המדרגות ומצד ימין - שביל לעגלות ולבהמות. בראש ההר בתל א-ראס מבנה של מקדש רומי ושורת עמודים בתחתית העיר, הקארדו של העיר - ניאפוליס הרומאית. בחפירות התברר כי היה כאן "מקדש" עם פסלו של "זיאוס" ^[6]. המקדש נבנה סמוך לחורבות מקדשם של השומרונים.

לפי עדות של עולי רגל מהעיר בורדו בצרפת בשנת 333 היו 300 מדרגות. בצילום אויר ניתן להבחין המסלולים. ^[7] היה אפשר לרדת במסלול עד שנת 2000. המסלול עבר בחורש אורנים וממנו נשקף מבט על העיר שכם לכל זויותיה ועל הר עיבל הנמצא ממול.

חשיפת המדרגות התרחשה רק בשנת 1934, כאשר שטפון גדול גרם לכך שיראו שני שרידים קדומים: מדרגות האבן מתקופת אדריאנוס קיסר שהובילו מתחתית הר גריזים עד לראשו ואת בית הכנסת השומרוני הקדום "כנשת מיה" אשר ליד "עין אל-מא" סמוך לשכם. ^[8]

חורשת האורנים על הר גריזים אינה טבעית ואינה מעידה על ה"ברכה" השורה על ההר לעומת ה"קללה" השורה על הר עיבל החשוף יותר מצמחיה. היער ניטע על ידי מחלקת הייעור של ממשלת המנדט הבריטי שנטע חורש דומה, אם כי קטן יורת בהר עיבל.

בפיסגה, אליהן מגיעות המדרגות, התצפית הטובה ביותר על העיר שכם למרגולותיה וסביבותיה. ביום בהיר ניתן לצפות מפיסגה זו - בגובה 823 מטר מעל פני הים - על מישור החוף מארובות הפחם בתחנת החשמל בחדרה עד לתל אביב.

תצפיות מהר גריזים[עריכה]

• 

  מערבה - שכונת לוזה השומרונית , ברקע וילה של נכבד משכם (בנויה כדמות מקדש יווני)

• 

  מזרחה - צפון עמק המכמתת - על הפסגה התנחלות אלון מורה

• 

  צפונה - העיר שכם, ממול הר עיבל. במבט חד אפשר לראות את מקום קבר יוסף

תמונות מיוחדות של ההר[עריכה]

• 

  ההר בשנת 1900 - ללא כל מבנה - ייתכן כי עלו אליו דרך המדרגות כמו בימי הרומאים ^[9] מקור:Jewish Encyclopedia

• 

  ההר בשנת 1913 - מבט מ"גבעת עולם" - ללא שינוי עד 2007 - (עליו כורע ברך השומרוני, מימין "תל א-רס" (בטרם נלקחו האבנים שהיו בו) משמאל קבר שי"ח ע'נם - מקור: הויקיפדיה הפולנית

• 

  תצפית על הר גריזים מפיסגת הר עיבל - שנת 2000 - בתמונה: כתיבת ספר יהושע על מגילת קלף בהר עיבל, ניתן לראות את העיר שכם המשתרעת למרגלות ההר מול קבר יוסף, ואחריה הר גריזים - האדם העומד בצד ימין הוא ר' הלל ליברמן שנרצח בדרכו לקבר יוסף בשכם.

הערות שוליים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

• זאב ח. ארליך (זאבו), מהר גריזים לערך בורין, החברה להגנת הטבע - ספריית יהודית - דפים בידיעת הארץ, 1988
• אריה יצחקי, מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ - השומרון, כתר - משרד הבטחון, 1980
• אדם זרטל, עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל, הוצאת למשכל הוצאה לאור והפצה בע"מ - מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, 2000

קישורים חיצוניים[עריכה]

• הר גריזים - הגאוגרפיה במשנה - בשערי שכם
• יצחק מגן - קצין מטה לארכיאולוגיה ביהודה ושומרון, הר גריזים , עיר המקדש, רשות העתיקות - חוג בית הנשיא לארכיאולוגיה
• נתן שפר, הערכת מילוי חומר בתווך קטרסטי, האוניברסיטה העברית, המחלקה לגאוגרפיה