המדפיסים בני פואה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''המדפיסים בני פואה'''(Foa) הם משפחת מדפיסים אשר הפעילו בתי דפוס בכל רחבי אירופה. בית דפוס הראשון שהפעילה משפחת פואה החל לפעול בשנת [[ה'שי"א]] (1551) ב[[סביונטה]] ליד [[מנטובה]] בצפון [[איטליה]]. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בו הוא הפך למשמעותי וניתן לעיר התואר :"אשר משם תצא תורה לכל ישראל". | |||
'''המדפיסים | |||
== עבודת דפוס פואה== | == עבודת דפוס פואה== | ||
| שורה 31: | שורה 28: | ||
* 1794, גד שמואל פואה, פיזה - סדר ספירת העומר | * 1794, גד שמואל פואה, פיזה - סדר ספירת העומר | ||
==המדפיסים בני משפחת פואה== | |||
רשימת בני משפחת פואה המוכרים הם: | |||
# אליעזר ב"ר אברהם פואה - קרפי - רכ"ט (1492) | |||
# המקובל פרץ פואה - רצ"ו (1536) | |||
''' מכאן לפי סדר הא"ב''' | |||
# אברהם פואה - צפת - חי בימי האר"י הקדוש | |||
# אברהם ב"ר משה פואה מ[[גנואה]] - תקל"ז (1777) | |||
# אברהם פואה השוחט מגנואה | |||
# אברהם בן הרופא שלמה פואה - דפוס ונציה | |||
# אברהם פואה - דפוס קושתא | |||
# אברהם ברוך פואה - ממנטובה תקכ"ז (1767) | |||
# אלחנן דוד-בן יצחק פואה - 1730 | |||
# אליהו עמנואל בן יעקב פואה - יסד בית חינוך לילדי ישראל ב[[ורצ'ילי]] | |||
# אךיעזר פואה - אביו של המדפיס טוביה פואה מסביונטה | |||
# אליעזר חי בן אלישמע פואה (1713) | |||
# אליעזר נחמן פואה - תלמיד הרמ"ע - חיבורו "מדרש בחידוש" על ההגדה של פסח הודפס בונציה | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* אברהם יערי, '''המדפיסים בני פואה''' (בתוך) מחקרי ספר פרקים בתולדות הספר העברי, הוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ח, ירושלים, עמ' 323-326 | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references /> | <references /> | ||
| שורה 37: | שורה 55: | ||
[[תולדות הדפוס העברי]] | [[תולדות הדפוס העברי]] | ||
[[קטגוריה:משפחות יהודיות|פואה]] | [[קטגוריה:משפחות יהודיות|פואה]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:25, 22 ביוני 2012
|
|
המדפיסים בני פואה(Foa) הם משפחת מדפיסים אשר הפעילו בתי דפוס בכל רחבי אירופה. בית דפוס הראשון שהפעילה משפחת פואה החל לפעול בשנת ה'שי"א (1551) בסביונטה ליד מנטובה בצפון איטליה. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בו הוא הפך למשמעותי וניתן לעיר התואר :"אשר משם תצא תורה לכל ישראל".
עבודת דפוס פואה[עריכה]
שני הספרים הראשונים שהודפסו היו: "מרכבת משנה" [1] של רבינו דון יצחק אברבנאל - פירוש על ספר דברים בשנת 1551 ו"חזות קשה" [2] של רבי יצחק בן עראמה מספרד - בשנת שי"ב 1552)
בדפוס טוביה פואה, סביונטה הודפסו 26 ספרים: העתקים של רובם נמצאים בבית הספרים הלאומי בירושלים ובספריית שוקן.
הדפוס של נתנאל באמסטרדם פעל 14 שנה, בין השנים 1702 - 1715.
במאה ה-18 והמאה ה-19 פעלו בני המשפחה בונציה, ופיזה והדפיסו 121 ספרים.
אחרון בני פואה שעסק בהדפסה פעל בטורינו. שמו לא-ידוע. רק ספר עברי אחד יצא ממנו "סדר חג הזכרון לחברת חבד ואמת ברג'יו - לזכר מגיפה.
ספרים שהודפסו[עריכה]
ביו השאר, הודפסו על-ידי המשפחה הספרים הבאים:
- 1553 , טוביה פואה, סביונטה - מורה נבוכים לרמב"ם
- 1553, טוביה פואה - מסכת קידושין,
- 1154 , טוביה פואה, סביונטה - שו" מהר"ם אלאשקר
- 1554 , טוביה פואה - ספר דברי הימים למלכי צרפת
- 1706 , נתנאל פואה, אמסטרדם -- "פרי-חדש"
- 1743, יצלק פואה, ונציה, - "ארבע ועשרים" תורה נביאים וכתובים
- 1743, יצחק פואה - שירים ורננים - לבר-מצווה של בנו גד
- 1751, יצחק פואה - סדר ארבעת התעניות
- 1792, שלמה בן מרדכי פואה - מחזור לשלש-רגלים
- 1794, גד שמואל פואה, פיזה - סדר ספירת העומר
המדפיסים בני משפחת פואה[עריכה]
רשימת בני משפחת פואה המוכרים הם:
- אליעזר ב"ר אברהם פואה - קרפי - רכ"ט (1492)
- המקובל פרץ פואה - רצ"ו (1536)
מכאן לפי סדר הא"ב
- אברהם פואה - צפת - חי בימי האר"י הקדוש
- אברהם ב"ר משה פואה מגנואה - תקל"ז (1777)
- אברהם פואה השוחט מגנואה
- אברהם בן הרופא שלמה פואה - דפוס ונציה
- אברהם פואה - דפוס קושתא
- אברהם ברוך פואה - ממנטובה תקכ"ז (1767)
- אלחנן דוד-בן יצחק פואה - 1730
- אליהו עמנואל בן יעקב פואה - יסד בית חינוך לילדי ישראל בורצ'ילי
- אךיעזר פואה - אביו של המדפיס טוביה פואה מסביונטה
- אליעזר חי בן אלישמע פואה (1713)
- אליעזר נחמן פואה - תלמיד הרמ"ע - חיבורו "מדרש בחידוש" על ההגדה של פסח הודפס בונציה
לקריאה נוספת[עריכה]
- אברהם יערי, המדפיסים בני פואה (בתוך) מחקרי ספר פרקים בתולדות הספר העברי, הוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ח, ירושלים, עמ' 323-326
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ פרטים על הספר
- ↑ פרטים על הספר