חזקות שונות (בספיקות): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←הערות שוליים) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==החילוקים== | ==החילוקים== | ||
'''פעמים רבות''' מובא בש"ס ובמפרשים המושג "חזקה", אך ישנם חילוקים בין חזקות שונות, לכל חזקה יש הגדרה נפרדת, מקור אחר, ופרטי דין שונים {{מקור|(ריטב"א פסחים ד: ונתיבות המשפט פב כללי מיגו יג (נמצא בשו"ע חו"מ אחרי סימן פב): אין כל החזקות שוות)}}. {{מקור|(חוט המשולש ח"ג סוף כז: "ולא נייר אחד ולא שתיים יכיל את כל החילוקים אשר יש לחלק בין החזקות ולברר אותם בכל מקומות מושבותיהם בכל הש"ס". בית דוד יז (ד"ה וגדולה מזו) על חלוקתו של ר' חיים מוולוז'ין)}}<ref>שנביאה לקמן ד"ה החלוקה הפשוטה.</ref>{{מקור| | '''פעמים רבות''' מובא בש"ס ובמפרשים המושג "חזקה", אך ישנם חילוקים בין חזקות שונות, לכל חזקה יש הגדרה נפרדת, מקור אחר, ופרטי דין שונים {{מקור|(ריטב"א פסחים ד: ונתיבות המשפט פב כללי מיגו יג (נמצא בשו"ע חו"מ אחרי סימן פב): אין כל החזקות שוות)}}. {{מקור|(חוט המשולש ח"ג סוף כז: "ולא נייר אחד ולא שתיים יכיל את כל החילוקים אשר יש לחלק בין החזקות ולברר אותם בכל מקומות מושבותיהם בכל הש"ס". בית דוד יז (ד"ה וגדולה מזו) על חלוקתו של ר' חיים מוולוז'ין)}}<ref>שנביאה לקמן ד"ה החלוקה הפשוטה.</ref>{{מקור|: "ובזה ישב כמה קושיות שתמהו הפוסקים ורמו אהדדי מאלה החזקות מזה על זה ולא ירדו לעומקן לחלק ביניהן וכו'. הדברים האלה המה לטוטפות בין עיני"|כן}}. | ||
נביא כאן שתי חלוקות - חלוקה פשוטה וחלוקה מפורטת: | נביא כאן שתי חלוקות - חלוקה פשוטה וחלוקה מפורטת: | ||
'''החלוקה הפשוטה''' מחלקת את החזקות לשלושה סוגים, ואלו הן מהחלשה אל החזקה {{מקור|(בית דוד יז (ד"ה וגדולה מזו) בשם ר' חיים מוולוז'ין, תורת חסד א-א. וכן כתבו שו"ת חתם סופר (אה"ע פ ד"ה חזקה) ואפיקי ים (ח"א יג-ג), אך השמיטו את חזקה מכח רובא)}}: | '''החלוקה הפשוטה''' מחלקת את החזקות לשלושה סוגים, ואלו הן מהחלשה אל החזקה {{מקור|(בית דוד יז (ד"ה וגדולה מזו) בשם ר' חיים מוולוז'ין, תורת חסד א-א. וכן כתבו שו"ת חתם סופר (אה"ע פ ד"ה חזקה) ואפיקי ים (ח"א יג-ג), אך השמיטו את חזקה מכח רובא)}}: | ||
@ חזקת הגוף - שפוסקים ע"פ הידוע בעבר - ועל זה נאמר רובא וחזקה רובא עדיף {{מקור| | @ חזקת הגוף - שפוסקים ע"פ הידוע בעבר - ועל זה נאמר רובא וחזקה רובא עדיף {{מקור|והן רוב החזקות שבש"ס - אפיקי ים ח"א יג-ג|כן}}. | ||
@ חזקה מכח רובא (רובא דליתא קמן) - שפוסקים ע"פ הרוב - כגון נשחטה בחזקת היתר עומדת, שהיא עצמה רוב. | @ חזקה מכח רובא (רובא דליתא קמן) - שפוסקים ע"פ הרוב - כגון נשחטה בחזקת היתר עומדת, שהיא עצמה רוב. | ||
@ חזקה דאנן סהדי - שפוסקים ע"פ סברא - כגון אין אדם פורע תוך זמנו, וכן עד תלתין יומין מוקי איניש אנפשיה, ועליה נאמר סוקלין ושורפין על החזקות {{מקור| | @ חזקה דאנן סהדי - שפוסקים ע"פ סברא - כגון אין אדם פורע תוך זמנו, וכן עד תלתין יומין מוקי איניש אנפשיה, ועליה נאמר סוקלין ושורפין על החזקות {{מקור|בחיבור זה חילקנוה לשני ערכים נפרדים: אנן סהדי וחזקת אומדנא, כיוון שבהרבה דינים הן שונות זו מזו|כן}}. | ||
'''חלוקה מפורטת יותר''' - לשבעה סוגים - מצאנו בקונטרס החזקות {{מקור| | '''חלוקה מפורטת יותר''' - לשבעה סוגים - מצאנו בקונטרס החזקות {{מקור|זכרון אהרון סוף סימן א|כן}}: | ||
@ חזקה קמייתא - שפוסקים ע"פ הידוע בעבר - ועל זה נאמר רובא וחזקה רובא עדיף {{מקור| | @ חזקה קמייתא - שפוסקים ע"פ הידוע בעבר - ועל זה נאמר רובא וחזקה רובא עדיף {{מקור|בחיבור זה חילקנוה לשני ערכים נפרדים: חזקת הגוף וחזקת הדין, כיוון שבהרבה דינים הן שונות זו מזו|כן}}. | ||
@ חזקה מכח רובא ומכח סברא (חזקת אומדנא) - שפוסקים ע"פ רוב וסברא יחד - כגון אין אדם פורע תוך זמנו, ועדיפה מרוב. | @ חזקה מכח רובא ומכח סברא (חזקת אומדנא) - שפוסקים ע"פ רוב וסברא יחד - כגון אין אדם פורע תוך זמנו, ועדיפה מרוב. | ||
@ חזקה מכח רובא (רובא דליתא קמן) - שפוסקים ע"פ רוב - כגון בהמה בחזקת כשרות, שרוב הבהמות הן כשרות, שהיא עצמה רוב. | @ חזקה מכח רובא (רובא דליתא קמן) - שפוסקים ע"פ רוב - כגון בהמה בחזקת כשרות, שרוב הבהמות הן כשרות, שהיא עצמה רוב. | ||
@ הוחזק - שפוסקים ע"פ הידוע לכולם - כגון מעשה באשה אחת שבאה לירושלים ובנה מורכב לה על כתפה והגדילתו ובא עליה והביאום לבית דין וסקלום, וחזקה זאת לא עדיפה מרוב. | @ הוחזק - שפוסקים ע"פ הידוע לכולם - כגון מעשה באשה אחת שבאה לירושלים ובנה מורכב לה על כתפה והגדילתו ובא עליה והביאום לבית דין וסקלום, וחזקה זאת לא עדיפה מרוב. | ||
@ חזקה מכח סברא ולא מכח רובא (חזקת אומדנא) - שפוסקים ע"פ הסברא - כגון חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה, ועדיפה מרוב {{מקור| | @ חזקה מכח סברא ולא מכח רובא (חזקת אומדנא) - שפוסקים ע"פ הסברא - כגון חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה, ועדיפה מרוב {{מקור|בחיבור זה לא חילקנו בין חזקה מכח רובא ומכח סברא לבין חזקה מכח סברא ולא מכח רובא, ואת שתיהן כללנו בערך חזקת אומדנא, משום שכל שאר המפרשים לא חילקו ביניהן|כן}}. | ||
@ חזקת שלוש פעמים - שפוסקים ע"פ דבר שקרה שלוש פעמים. | @ חזקת שלוש פעמים - שפוסקים ע"פ דבר שקרה שלוש פעמים. | ||
@ כהנים בזמן הזה בחזקת כהנים, וכן בהמה בחייה בחזקת איסור (לשיטת הרשב"א). | @ כהנים בזמן הזה בחזקת כהנים, וכן בהמה בחייה בחזקת איסור (לשיטת הרשב"א). | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | [[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:חזקות]] | |||
[[קטגוריה:ספקות]] | [[קטגוריה:ספקות]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:46, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
הכרעות בספיקות ע"פ הידוע בעבר, ע"פ סברא, ועוד.
בערך זה נדון בחלוקה לסוגי החזקות השונים. במהותה של כל חזקה ע"ע.
החילוקים[עריכה]
פעמים רבות מובא בש"ס ובמפרשים המושג "חזקה", אך ישנם חילוקים בין חזקות שונות, לכל חזקה יש הגדרה נפרדת, מקור אחר, ופרטי דין שונים (ריטב"א פסחים ד: ונתיבות המשפט פב כללי מיגו יג (נמצא בשו"ע חו"מ אחרי סימן פב): אין כל החזקות שוות). (חוט המשולש ח"ג סוף כז: "ולא נייר אחד ולא שתיים יכיל את כל החילוקים אשר יש לחלק בין החזקות ולברר אותם בכל מקומות מושבותיהם בכל הש"ס". בית דוד יז (ד"ה וגדולה מזו) על חלוקתו של ר' חיים מוולוז'ין)[1](: "ובזה ישב כמה קושיות שתמהו הפוסקים ורמו אהדדי מאלה החזקות מזה על זה ולא ירדו לעומקן לחלק ביניהן וכו'. הדברים האלה המה לטוטפות בין עיני").
נביא כאן שתי חלוקות - חלוקה פשוטה וחלוקה מפורטת:
החלוקה הפשוטה מחלקת את החזקות לשלושה סוגים, ואלו הן מהחלשה אל החזקה (בית דוד יז (ד"ה וגדולה מזו) בשם ר' חיים מוולוז'ין, תורת חסד א-א. וכן כתבו שו"ת חתם סופר (אה"ע פ ד"ה חזקה) ואפיקי ים (ח"א יג-ג), אך השמיטו את חזקה מכח רובא):
- חזקת הגוף - שפוסקים ע"פ הידוע בעבר - ועל זה נאמר רובא וחזקה רובא עדיף (והן רוב החזקות שבש"ס - אפיקי ים ח"א יג-ג).
- חזקה מכח רובא (רובא דליתא קמן) - שפוסקים ע"פ הרוב - כגון נשחטה בחזקת היתר עומדת, שהיא עצמה רוב.
- חזקה דאנן סהדי - שפוסקים ע"פ סברא - כגון אין אדם פורע תוך זמנו, וכן עד תלתין יומין מוקי איניש אנפשיה, ועליה נאמר סוקלין ושורפין על החזקות (בחיבור זה חילקנוה לשני ערכים נפרדים: אנן סהדי וחזקת אומדנא, כיוון שבהרבה דינים הן שונות זו מזו).
חלוקה מפורטת יותר - לשבעה סוגים - מצאנו בקונטרס החזקות (זכרון אהרון סוף סימן א):
- חזקה קמייתא - שפוסקים ע"פ הידוע בעבר - ועל זה נאמר רובא וחזקה רובא עדיף (בחיבור זה חילקנוה לשני ערכים נפרדים: חזקת הגוף וחזקת הדין, כיוון שבהרבה דינים הן שונות זו מזו).
- חזקה מכח רובא ומכח סברא (חזקת אומדנא) - שפוסקים ע"פ רוב וסברא יחד - כגון אין אדם פורע תוך זמנו, ועדיפה מרוב.
- חזקה מכח רובא (רובא דליתא קמן) - שפוסקים ע"פ רוב - כגון בהמה בחזקת כשרות, שרוב הבהמות הן כשרות, שהיא עצמה רוב.
- הוחזק - שפוסקים ע"פ הידוע לכולם - כגון מעשה באשה אחת שבאה לירושלים ובנה מורכב לה על כתפה והגדילתו ובא עליה והביאום לבית דין וסקלום, וחזקה זאת לא עדיפה מרוב.
- חזקה מכח סברא ולא מכח רובא (חזקת אומדנא) - שפוסקים ע"פ הסברא - כגון חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה, ועדיפה מרוב (בחיבור זה לא חילקנו בין חזקה מכח רובא ומכח סברא לבין חזקה מכח סברא ולא מכח רובא, ואת שתיהן כללנו בערך חזקת אומדנא, משום שכל שאר המפרשים לא חילקו ביניהן).
- חזקת שלוש פעמים - שפוסקים ע"פ דבר שקרה שלוש פעמים.
- כהנים בזמן הזה בחזקת כהנים, וכן בהמה בחייה בחזקת איסור (לשיטת הרשב"א).
יש להעיר שישנם עוד חילוקים בין סוגי החזקות, כגון בין חזקת הגוף, חזקת הדין וחזקה דהשתא. וכן יש חזקות בדיני ממונות: מוחזק (חזקת ממון), חזקת מרא קמא, חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו, חזקת שלוש שנים, חזקת תשמישין.
ראה גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ שנביאה לקמן ד"ה החלוקה הפשוטה.