דמי חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
יש [[מנהג|נוהגים]] לתת לבניהם [[מעות]] ב[[חנוכה]], וקוראים לזה: '''דמי חנוכה'''. | יש [[מנהג|נוהגים]] לתת לבניהם [[מעות]] ב[[חנוכה]], וקוראים לזה: '''דמי חנוכה'''. | ||
== | == מטעמי המנהג == | ||
* היות והיונים רצו [[ביטול תורה|לבטל תורה]] מ[[עם ישראל|ישראל]], לפיכך מזרזים אנו את הילדים [[תלמוד תורה|ללמוד תורה]] ע"י מתן מתנות {{מקור|אוצר טעמי המנהגים, הרב שמואל פנחס גלברג שליט"א, הוצאת מפעל רש"י פתח תקוה תשנ"ו, עמ' שלח, ע"ש|כן}}. | |||
* לחנך את הילדים למצות [[צדקה]] להראות להם שזוהי המטרה והשימוש הנכון בכסף {{מקור|(ה}}[[אדמו"ר]] {{מקור|מלובביץ')}}, בניגוד לשיטת יונים שה[[חומריות]] היא המטרה, אנו מחנכים את הילדים שכל הכסף לשם ה[[רוחניות]]. | |||
* יש המסבירים מנהג זה, היות ומחמת הסכנה נהגו להדליק [[נר חנוכה]] בבית, וצריך שיהיו בני הבית נעורים כדי שיוכלו להדליק בברכה {{מקור|עי' מ"ב סי' תערב ס"ק י|כן}}, וכן לעורר הילדים נהגו לחלק להם כסף וממתקים כדי שיהיו נעורים<ref>כמו שנהגו בערב [[פסח]] לחלק קליות ואגוזים לילדים, כדי שישאלו {{מקור|פסחים קיט: שו"ע או"ח סי' תעב סעיף טז|כן}}.</ref> {{מקור|פסקי תשובות - שם ובהערה 26 - בשם האבני נזר|כן}}. | |||
== זמן נתינתם == | == זמן נתינתם == | ||
יש המקפידים לתת את דמי החנוכה דוקא ביום חמישי של חנוכה (- [[תבנית:הידעת?/כ"ט כסלו ה'תש"ע|כ"ט כסלו]]) {{מקור|(אורחות רבנו< | יש המקפידים לתת את דמי החנוכה דוקא ביום חמישי של חנוכה (- [[תבנית:הידעת?/כ"ט כסלו ה'תש"ע|כ"ט כסלו]]) {{מקור|(אורחות רבנו<ref>'''אורחות רבנו בעל הקהלות יעקב''' הוא אוסף של הנהגותיו והנהגות ה[[חזון איש]] שנרשמו ע"י הרב . הלוי הורוביץ זצ"ל, ויצאו לאור ע"י בנו, הרב ישעיהו הורוביץ שליט"א.</ref>, ח"ג<ref>בני ברק תשנ"ו.</ref>, עמ' א-ב; שערי הלכה ומנהג<ref>הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשנ"ג.</ref>, מה}}[[אדמו"ר]] [[רבי מנחם מנדל שינאורסאהן]] {{מקור|מ}}[[חב"ד]] {{מקור|או"ח ח"ב עמ' רפ; ור' בספר אור ישראל, מאת הרב ישראל תנחום דרדק שליט"א, פ"א הערה 38, עמ' ח-ט בשם כמה מגדולי ישראל)}}. | ||
ויש כמה טעמים למנהג זה: | ויש כמה טעמים למנהג זה: | ||
* [[הרב חיים קניבסקי|הגר"ח קניבסקי]] שליט"א מסביר שנהגו לתת ביום זה, היות והוא לא חל אף פעם ב[[שבת]]<ref>בשבת אסור לטלטל מעות, שכן הם [[מוקצה מחמת גופו]] {{מקור| | * [[הרב חיים קניבסקי|הגר"ח קניבסקי]] שליט"א מסביר שנהגו לתת ביום זה, היות והוא לא חל אף פעם ב[[שבת]]<ref>בשבת אסור לטלטל מעות, שכן הם [[מוקצה מחמת גופו]] {{מקור|מ"ב ר"ס שח|כן}}.</ref> {{מקור|(אורחות רבנו שם; דרך שיחה<ref>'''דרך שיחה''' (בני ברק ה'תשס"ד) הוא מקבץ דברים שאמר הגר"ח קניבסקי שליט"א לנאמן ביתו, הרב אליהו מן שליט"א, ונערכו ע"י הרב צבי יברוב שליט"א. הדברים ברובם סודרו עפ"י סדר פרשיות השבוע. כרך שני יצא לאור בשנת ה[[שמיטה]] ה'תשס"ח.</ref> ח"א עמ' קפז; פסקי תשובות סי' עת"ר הע' 24, עמ' תסג)}}. | ||
* [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=9494 ויש אומרים] שטעם הדבר הוא משום שימי החנוכה הם כנגד [[קורבנות הנשיאים]]<ref>עי' שו"ע {{מקור| | * [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=9494 ויש אומרים] שטעם הדבר הוא משום שימי החנוכה הם כנגד [[קורבנות הנשיאים]]<ref>עי' שו"ע {{מקור|או"ח סי' תרפד סעיף א ומ"ב שם ס"ק א|כן}} שקוראים בחנוכה את קורבנות הנשיאים. ובספרי [[חסידות]] ו[[דרוש]] האריכו בזה.</ref>, כל יום כנגד [[נשיאים|נשיא]] אחר. ויום חמישי הוא כנגד נשיא [[שמעון]], ושבט שמעון נעשה [[מלמדי תנוקות]] {{מקור|רש"י בראשית מט, ז|כן}}. לכן נהגו לתת את המעות המזרזות את הילדים ללימוד תורה ביום זה. | ||
== מקור המנהג והשתלשלותו == | |||
* יש אומרים ששורש המנהג הוא במנהג קדום שנהגו הנערים ה[[עני|עניים]] לחזר על הפתחי בימי החנוכה {{מקור|מ"א ר"ס עתר|כן}}, ונתפשט המנהג לתת לכל הנערים {{מקור|הגר"ח קניבסקי שליט"א, כמבוא בספר דרך שיחה, שם<ref>ר' [[תבנית:הידעת?/כ"ט כסלו ה'תש"ע]].</ref>; אור ישראל שם בשם קובץ מבקשי תורה ח"א עמ' פט; ועוד|כן}}. | |||
:[http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=60221&Word=&gilayon=3219&mador= ויש מוסיפים] שנהגו לתת לכולם כדי שלא לבייש מי שאין לו<ref>ב[[גמרא]] {{מקור|פסחים פב. תענית כו: כתובות נד: ב"ב קכא.|כן}} מובאים מנהגים שונים שנהגו כדי שלא לבייש מי שאין לו.</ref>. | |||
* יש אומרים ששורש מנהג זה הוא ב[[אומות העולם]] שנוהגים לתת ב[[אידיהם]] כסף לילדיהם, ואין בזה איסור [[חוקות הגויים]], משום שיש בזה טעם והגיון {{מקור|(שו"ת אבני ישפה, להרב ישראל פסח פיינהנדלר שליט"א, ירושלים ה'תשמ"ט, או"ח סי' קכט ענף ב; ועוד). מאידך, יש אומרים (עי' אור ישראל, שם סוף עמ' ט, שהביא בשם ספר אמת ליעקב סי' עתר הע' 583) שיותר מסתבר שהגויים לקחו זאת מאיתנו, שכן הטעם למנהג הוא לחזק את לימוד התורה וכנ"ל}}. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://www.aish.co.il/h/c/b/48870667.html משמעותם העמוקה של דמי חנוכה] - מאמר מאת הרב שמעון אפיסדורף | * [http://www.aish.co.il/h/c/b/48870667.html משמעותם העמוקה של דמי חנוכה] - מאמר מאת הרב שמעון אפיסדורף | ||
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/598679 מדוע מחלקים דמי חנוכה?] - תשובת הרב ישראל ריינס שליט"א (חב"ד) | * [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/598679 מדוע מחלקים דמי חנוכה?] - תשובת הרב ישראל ריינס שליט"א (חב"ד) | ||
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=575&CategoryID=413 | * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=575&CategoryID=413 הנהגת הרבי מלובביץ' בחלוקת דמי חנוכה] וכן ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3518&CategoryID=918 מקום נוסף] | ||
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5506&CategoryID=1237 | * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5506&CategoryID=1237 הסברי הרבי מלובביץ' במהות וגדר המנהג] וכן [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5506&CategoryID=1237 במקום נוסף] | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
גרסה אחרונה מ־09:18, 6 בספטמבר 2012
|
|
יש נוהגים לתת לבניהם מעות בחנוכה, וקוראים לזה: דמי חנוכה.
מטעמי המנהג[עריכה]
- היות והיונים רצו לבטל תורה מישראל, לפיכך מזרזים אנו את הילדים ללמוד תורה ע"י מתן מתנות (אוצר טעמי המנהגים, הרב שמואל פנחס גלברג שליט"א, הוצאת מפעל רש"י פתח תקוה תשנ"ו, עמ' שלח, ע"ש).
- לחנך את הילדים למצות צדקה להראות להם שזוהי המטרה והשימוש הנכון בכסף (האדמו"ר מלובביץ'), בניגוד לשיטת יונים שהחומריות היא המטרה, אנו מחנכים את הילדים שכל הכסף לשם הרוחניות.
- יש המסבירים מנהג זה, היות ומחמת הסכנה נהגו להדליק נר חנוכה בבית, וצריך שיהיו בני הבית נעורים כדי שיוכלו להדליק בברכה (עי' מ"ב סי' תערב ס"ק י), וכן לעורר הילדים נהגו לחלק להם כסף וממתקים כדי שיהיו נעורים[1] (פסקי תשובות - שם ובהערה 26 - בשם האבני נזר).
זמן נתינתם[עריכה]
יש המקפידים לתת את דמי החנוכה דוקא ביום חמישי של חנוכה (- כ"ט כסלו) (אורחות רבנו[2], ח"ג[3], עמ' א-ב; שערי הלכה ומנהג[4], מהאדמו"ר רבי מנחם מנדל שינאורסאהן מחב"ד או"ח ח"ב עמ' רפ; ור' בספר אור ישראל, מאת הרב ישראל תנחום דרדק שליט"א, פ"א הערה 38, עמ' ח-ט בשם כמה מגדולי ישראל).
ויש כמה טעמים למנהג זה:
- הגר"ח קניבסקי שליט"א מסביר שנהגו לתת ביום זה, היות והוא לא חל אף פעם בשבת[5] (אורחות רבנו שם; דרך שיחה[6] ח"א עמ' קפז; פסקי תשובות סי' עת"ר הע' 24, עמ' תסג).
- ויש אומרים שטעם הדבר הוא משום שימי החנוכה הם כנגד קורבנות הנשיאים[7], כל יום כנגד נשיא אחר. ויום חמישי הוא כנגד נשיא שמעון, ושבט שמעון נעשה מלמדי תנוקות (רש"י בראשית מט, ז). לכן נהגו לתת את המעות המזרזות את הילדים ללימוד תורה ביום זה.
מקור המנהג והשתלשלותו[עריכה]
- יש אומרים ששורש המנהג הוא במנהג קדום שנהגו הנערים העניים לחזר על הפתחי בימי החנוכה (מ"א ר"ס עתר), ונתפשט המנהג לתת לכל הנערים (הגר"ח קניבסקי שליט"א, כמבוא בספר דרך שיחה, שם[8]; אור ישראל שם בשם קובץ מבקשי תורה ח"א עמ' פט; ועוד).
- ויש מוסיפים שנהגו לתת לכולם כדי שלא לבייש מי שאין לו[9].
- יש אומרים ששורש מנהג זה הוא באומות העולם שנוהגים לתת באידיהם כסף לילדיהם, ואין בזה איסור חוקות הגויים, משום שיש בזה טעם והגיון (שו"ת אבני ישפה, להרב ישראל פסח פיינהנדלר שליט"א, ירושלים ה'תשמ"ט, או"ח סי' קכט ענף ב; ועוד). מאידך, יש אומרים (עי' אור ישראל, שם סוף עמ' ט, שהביא בשם ספר אמת ליעקב סי' עתר הע' 583) שיותר מסתבר שהגויים לקחו זאת מאיתנו, שכן הטעם למנהג הוא לחזק את לימוד התורה וכנ"ל.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- משמעותם העמוקה של דמי חנוכה - מאמר מאת הרב שמעון אפיסדורף
- מדוע מחלקים דמי חנוכה? - תשובת הרב ישראל ריינס שליט"א (חב"ד)
- הנהגת הרבי מלובביץ' בחלוקת דמי חנוכה וכן במקום נוסף
- הסברי הרבי מלובביץ' במהות וגדר המנהג וכן במקום נוסף
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כמו שנהגו בערב פסח לחלק קליות ואגוזים לילדים, כדי שישאלו (פסחים קיט: שו"ע או"ח סי' תעב סעיף טז).
- ↑ אורחות רבנו בעל הקהלות יעקב הוא אוסף של הנהגותיו והנהגות החזון איש שנרשמו ע"י הרב . הלוי הורוביץ זצ"ל, ויצאו לאור ע"י בנו, הרב ישעיהו הורוביץ שליט"א.
- ↑ בני ברק תשנ"ו.
- ↑ הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשנ"ג.
- ↑ בשבת אסור לטלטל מעות, שכן הם מוקצה מחמת גופו (מ"ב ר"ס שח).
- ↑ דרך שיחה (בני ברק ה'תשס"ד) הוא מקבץ דברים שאמר הגר"ח קניבסקי שליט"א לנאמן ביתו, הרב אליהו מן שליט"א, ונערכו ע"י הרב צבי יברוב שליט"א. הדברים ברובם סודרו עפ"י סדר פרשיות השבוע. כרך שני יצא לאור בשנת השמיטה ה'תשס"ח.
- ↑ עי' שו"ע (או"ח סי' תרפד סעיף א ומ"ב שם ס"ק א) שקוראים בחנוכה את קורבנות הנשיאים. ובספרי חסידות ודרוש האריכו בזה.
- ↑ ר' תבנית:הידעת?/כ"ט כסלו ה'תש"ע.
- ↑ בגמרא (פסחים פב. תענית כו: כתובות נד: ב"ב קכא.) מובאים מנהגים שונים שנהגו כדי שלא לבייש מי שאין לו.