בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Zevi_ilan_synagoqoe.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הספר = "שימוש הוגן"]] | |||
''' בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל ''' הוא ספרו של צבי אילן, חוקר ארץ ישראל, (על צבי אילן ראו הפרק להלן) אשר יצא לאור לאחר מותו של עורכו . השלימו את העריכה ידידיו, אשר שמם מופיעה בהקדמה לספר. מחקר בתי כנסת הקדומים היה גולת הכותרת של פעילותו המדעית של צבי אילן בתור [[ארכאולוגיה|ארכאולוג]]. עקב היותו עיתונאי במקצועו, תוצאות מחקריו פורסמו . בנושא בתי הכנסת היו לו פירסומים אחדים. ספר זה הוא הפירסום המקיף ביותר. הוא כולל מידע על 200 בתי כנסת ידועים ומובאת בו רשימה של עוד 60 משוערים. האופייני לתאורים הוא ציון המקומות שבהם מצויים שרידי בית הכנסת, אשר נלקחו מאתרם. הצגת המקורות הקשורים בהם. וכן חשיפת המיקום של המחזיקים בעתיקות. בכך הוא העניק אפשרות למבקרים לראות את השרידים גם אם הם לא מצוים במקומות הטבעי. | ''' בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל ''' הוא ספרו של צבי אילן, חוקר ארץ ישראל, (על צבי אילן ראו הפרק להלן) אשר יצא לאור לאחר מותו של עורכו . השלימו את העריכה ידידיו, אשר שמם מופיעה בהקדמה לספר. מחקר בתי כנסת הקדומים היה גולת הכותרת של פעילותו המדעית של צבי אילן בתור [[ארכאולוגיה|ארכאולוג]]. עקב היותו עיתונאי במקצועו, תוצאות מחקריו פורסמו . בנושא בתי הכנסת היו לו פירסומים אחדים. ספר זה הוא הפירסום המקיף ביותר. הוא כולל מידע על 200 בתי כנסת ידועים ומובאת בו רשימה של עוד 60 משוערים. האופייני לתאורים הוא ציון המקומות שבהם מצויים שרידי בית הכנסת, אשר נלקחו מאתרם. הצגת המקורות הקשורים בהם. וכן חשיפת המיקום של המחזיקים בעתיקות. בכך הוא העניק אפשרות למבקרים לראות את השרידים גם אם הם לא מצוים במקומות הטבעי. | ||
==בתי כנסת עתיקים== | ==בתי כנסת עתיקים== | ||
מקור התמונות: | מקור התמונות: ויקישיתוף | ||
<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"> | <gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"> | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
תמונה:The_old_Synagogue_Eshtemoa.jpg|בית הכנסת ב[[אשתמוע]] - צילם:דניאל ונטורה | תמונה:The_old_Synagogue_Eshtemoa.jpg|בית הכנסת ב[[אשתמוע]] - צילם:דניאל ונטורה | ||
תמונה:Naburia.JPG|בית הכנסת העתיק בנבוריה - צילם:אסף צ. | תמונה:Naburia.JPG|בית הכנסת העתיק בנבוריה - צילם:אסף צ. | ||
תמונה:SHALOM-AL-ISRAEL.jpg|[[בית כנסת שלום על ישראל ביריחו]] - מקור התמונה: הויקיפדיה העברית, צילם:מיכאלי | |||
תמונה:Kapernaum Synagoga.jpg| [[בית הכנסת בכפר נחום]] - צילמה: Herwig Reidlinger | |||
תמונה:44.jpg|[[בית הכנסת במרות]] - צילם : גלעד ליבן | |||
</gallery> | </gallery> | ||
| שורה 35: | שורה 39: | ||
| [[גליל עליון]] | | [[גליל עליון]] | ||
| 24 | | 24 | ||
| [[ברעם#בית כנסת|ברעם]], [[בית הכנסת העתיק במירון|מירון]], [[גוש חלב#בית הכנסת העתיק|גוש חלב]] ו[[פקיעין#בית הכנסת העתיק של פקיעין|פקיעין]], נבוריה, ו[[ | | [[ברעם#בית כנסת|ברעם]], [[בית הכנסת העתיק במירון|מירון]], [[גוש חלב#בית הכנסת העתיק|גוש חלב]] ו[[פקיעין#בית הכנסת העתיק של פקיעין|פקיעין]], נבוריה, ו[[בית הכנסת העתיק במרות|מרות]]. | ||
| * [[עמוקה#בית כנסת|עמוקה]], חרבת שמע, [[דלתון (יישוב)#בית כנסת|דלתון]], [[יסוד המעלה]], קציון | | * [[עמוקה#בית כנסת|עמוקה]], חרבת שמע, [[דלתון (יישוב)#בית כנסת|דלתון]], [[יסוד המעלה]], קציון | ||
| רצף בתי כנסת במזרח הגליל | | רצף בתי כנסת במזרח הגליל | ||
| שורה 60: | שורה 64: | ||
| 11 | | 11 | ||
| [[בית הכנסת בבית אלפא|בית אלפא]], [[בית שאן#היסטוריה|בית שאן (3)]] | | [[בית הכנסת בבית אלפא|בית אלפא]], [[בית שאן#היסטוריה|בית שאן (3)]] | ||
| [[ | | [[הכתובת מתל "רחוב" בעמק בית שאן|רחוב]], [[בית הכנסת העתיק במעוז חיים|מעוז חיים]] | ||
| מהיפים והחשובים | | מהיפים והחשובים | ||
| שורה 105: | שורה 109: | ||
==צבי אילן== | ==צבי אילן== | ||
[[תמונה:ZviIlan1.jpg|left|thumb|250px| | [[תמונה:ZviIlan1.jpg|left|thumb|250px|צבי אילן בהדרכה - מקור התמונה : [http://www.beitberl.ac.il/DataPages/DataPagesPreview.asp?ID=5244#3 בית ברל - על חייו של צבע אילן - נחשב ל"שימוש הוגן"]]] | ||
צבי אילן (1990-1936) | צבי אילן (1990-1936) היה [[ארכיאולוג]], עיתונאי וחוקר [[ארץ ישראל]]. הוא נולד לדורה וטוביה באום בשכונת מכבי שבגבול יפו-תל-אביב.מגיל 15 התחנך עם קבוצת "נוער עובד" בקיבוץ [[מעוז חיים]] - שם עשה את ההכרה הראשונה עם חקר ארץ ישראל כאשר גילו בית כנסת עתיק ליד הקיבוץ. עסק בהוראה וחינוך.אילן עשה את שירותו הצבאי כקצין בשריון, ובין היתר היה מפקד מחלקת שריון במבצע ''קדש'' וקצין מבצעים בכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. במילואים שירת במדור לידיעת הארץ במפקדת קצין חינוך ראשי והדריך גם במכללה לפיקוד ומטה. | ||
בשנת 1964 עבר עם משפחתו לתל אביב והחל לכתוב בעיתונים | בשנת 1964 עבר עם משפחתו לתל אביב והחל לכתוב בעיתונים "למרחב" ו"דבר". מדוריו נקראו "ארץ חמדה" ו"משוט בארץ" עדכן את קוראיו במחקרי ארץ ישראל, ובמקביל הנחה אותם אל אתרי טיול שונים בארץ. במשך השנים כתב מאות רשימות בכתבי עת שונים, כולל עיתוני ילדים ונוער. | ||
בגיל 30 החל את לימודיו האקדמיים ב | בגיל 30 החל את לימודיו האקדמיים ב"אוניברסיטת תל אביב" וסיים תואר ראשון ב[[ארכיאולוגיה]] ובתולדות ארץ ישראל. לאחר מכן סיים בהצטיינות תואר שני על "המצב המדיני והצבאי בארץ ישראל במחצית המאה השמינית לפני הספירה". את התואר דוקטור לפילוסופיה קיבל מ[[אוניברסיטת בר אילן]] על מחקרו "נסיונות התיישבות יהודית בעבר הירדן 1871 - 1947 ". | ||
הוא נפטר בדמי ימיו ממחלה קשה בגיל 54. | הוא נפטר בדמי ימיו ממחלה קשה בגיל 54. | ||
במכללה האקדמית בית ברל קיים '''מרכז צבי אילן ללימודי ארץ ישראל''' ובו ארכיונו וכל מחקריו של צבי אילן. | |||
===הרקע לחקר ארץ ישראל=== | ===הרקע לחקר ארץ ישראל=== | ||
צבי אילן החל בפירסום רחב של מאמרים אחרי [[מלחמת ששת הימים]]. בכתבות בעיתון הוא פירסם רשמיו מביקור ב"שטחים המשוחררים" - כפי שכונו אז באמצעי התקשורת ובציבור הרחב: יהודה, בנימיו, שומרון, חבל עזה, מדבר סיני והגולן. בהקדמה לספרו "אתמולים" הוא מספר כיצד נוצר המגע הראשון שלו עם חקר ארץ ישראל. בשנת [[1949]] הוא היה בסימינר לנערים עובדים ב[[נען]]. שם לימד חוקר ארץ ישראל | צבי אילן החל בפירסום רחב של מאמרים אחרי [[מלחמת ששת הימים]]. בכתבות בעיתון הוא פירסם רשמיו מביקור ב"שטחים המשוחררים" - כפי שכונו אז באמצעי התקשורת ובציבור הרחב: יהודה, בנימיו, שומרון, חבל עזה, מדבר סיני והגולן. בהקדמה לספרו "אתמולים" הוא מספר כיצד נוצר המגע הראשון שלו עם חקר ארץ ישראל. בשנת [[1949]] הוא היה בסימינר לנערים עובדים ב[[נען]]. שם לימד חוקר ארץ ישראל שמריהו גוטמן. במסגרת סיור הם עלו על גבעה וצפו בעיר [[רמלה]]. כאשר התלמידים נשאלו למקור השם, צבי אילן שהיה תושב [[יפו]], נזכר כי "רמל" בערבית זה חול. ואכן זה היה המקום לשם העיר. הוא הבין את הקשר ביו הסתכלות בנוף לביו ידע שנרכש קודם. | ||
הוא התיישב בקיבוץ מעוז חיים והיה לרועה [[צאן]]. בהזדמנות שרעה את הכבשים עבר ליד תילים וחורבות, הרים חרסים, שברי זכוכית ומטבעות. הוא התבשר על גילוי בית כנסת ב[[בית שאן]] ולאחר מכן גם במעוז עיים, היכו שראה את הצאן. מכאן הוא עבר ללימוד שיטטתי של חקר ארץ ישראל בכלל ובתי כנסת עתיקים בפרט. | הוא התיישב בקיבוץ מעוז חיים והיה לרועה [[צאן]]. בהזדמנות שרעה את הכבשים עבר ליד תילים וחורבות, הרים חרסים, שברי זכוכית ומטבעות. הוא התבשר על גילוי בית כנסת ב[[בית שאן]] ולאחר מכן גם במעוז עיים, היכו שראה את הצאן. מכאן הוא עבר ללימוד שיטטתי של חקר ארץ ישראל בכלל ובתי כנסת עתיקים בפרט. | ||
| שורה 125: | שורה 129: | ||
===מחקריו היחודיים=== | ===מחקריו היחודיים=== | ||
הוא ערך חפירות ארכיאולוגיות רבות. בעיקר התעניין ב | הוא ערך חפירות ארכיאולוגיות רבות. בעיקר התעניין ב בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל , בין השאר הוא היה אחראי לחשיפת הממצאים הארכאולוגים ב[[בית הכנסת במרות]] ובבית הכנסת ב[[מעון המקראית]]. | ||
===מספריו=== | ===מספריו=== | ||
| שורה 170: | שורה 173: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:בתי כנסת עתיקים]] | |||
[[קטגוריה:בתי כנסת]] | [[קטגוריה:בתי כנסת]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:50, 2 באפריל 2009
|
|
בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל הוא ספרו של צבי אילן, חוקר ארץ ישראל, (על צבי אילן ראו הפרק להלן) אשר יצא לאור לאחר מותו של עורכו . השלימו את העריכה ידידיו, אשר שמם מופיעה בהקדמה לספר. מחקר בתי כנסת הקדומים היה גולת הכותרת של פעילותו המדעית של צבי אילן בתור ארכאולוג. עקב היותו עיתונאי במקצועו, תוצאות מחקריו פורסמו . בנושא בתי הכנסת היו לו פירסומים אחדים. ספר זה הוא הפירסום המקיף ביותר. הוא כולל מידע על 200 בתי כנסת ידועים ומובאת בו רשימה של עוד 60 משוערים. האופייני לתאורים הוא ציון המקומות שבהם מצויים שרידי בית הכנסת, אשר נלקחו מאתרם. הצגת המקורות הקשורים בהם. וכן חשיפת המיקום של המחזיקים בעתיקות. בכך הוא העניק אפשרות למבקרים לראות את השרידים גם אם הם לא מצוים במקומות הטבעי.
בתי כנסת עתיקים[עריכה]
מקור התמונות: ויקישיתוף
בית הכנסת בבית אלפא - צילם :Mhym
בית הכנסת העתיק בקצרין - צילם:עמית אבידן
בית הכנסת באום אל קנטיר - צילם: אסף צ.
בית הכנסת בכורזין - צילם: Effib
בית הכנסת באשתמוע - צילם:דניאל ונטורה
בית הכנסת העתיק בנבוריה - צילם:אסף צ.
בית כנסת שלום על ישראל ביריחו - מקור התמונה: הויקיפדיה העברית, צילם:מיכאלי
בית הכנסת בכפר נחום - צילמה: Herwig Reidlinger
בית הכנסת במרות - צילם : גלעד ליבן
סקירה[עריכה]
במבוא לספר מובאים סקירה על בתי הכנסת. צבי אילן מציין כי "הם יצירה יהודית מקורית של ימי בית שני". הוא מוסד מרכזי בחיים הקהילה ותפקידו הדתי נשמר עד היום.
הידע על בתי הכנסת בא ממקורות סיפרותיים שניתן לאושש אותן במימצאים ארכאולוגיים. בספר זה מוצגים אלה בצד אלו. מחקר בתי הכנסת החל כבר מימי הביניים כאשר הגיעו לארץ ישראל נוסעים ועולי רגל. המחקר המודרני החל רק במאה ה-19, כאשר "הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל" ערכה בשנת 1865 את הסקר הידוע. חפירות ראשונות היו בארבל. בגולן חפרו לורנס אוליפנט וגוטליב שומאכר . המחקר היהודי החל באזור ים כנרת- חמת טבריה ובית הכנסת בחמת גדר ובהמשך מעט דרומה בית אלפא . לאחר קום המדינה הורחבו החפירות לכל רחבי הארץ.
רשימת בתי הכנסת[עריכה]
אתרי בתי הכנסת מובאים בהתאם לאזור בארץ ישראל בו הם מצויים. במבוא לכל פרק מוצגים קווי האפיון של בתי הכנסת באזור. בפרק מתוארים בתי כנסת ידועים ובתי כנסת פחות מוכרים. לכל אחד ואחד מוקדש תאור מלא כיצד איך ברכב או ברגל, בתשלום או חינם אל האתר.
צבי אילן[עריכה]
צבי אילן (1990-1936) היה ארכיאולוג, עיתונאי וחוקר ארץ ישראל. הוא נולד לדורה וטוביה באום בשכונת מכבי שבגבול יפו-תל-אביב.מגיל 15 התחנך עם קבוצת "נוער עובד" בקיבוץ מעוז חיים - שם עשה את ההכרה הראשונה עם חקר ארץ ישראל כאשר גילו בית כנסת עתיק ליד הקיבוץ. עסק בהוראה וחינוך.אילן עשה את שירותו הצבאי כקצין בשריון, ובין היתר היה מפקד מחלקת שריון במבצע קדש וקצין מבצעים בכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. במילואים שירת במדור לידיעת הארץ במפקדת קצין חינוך ראשי והדריך גם במכללה לפיקוד ומטה.
בשנת 1964 עבר עם משפחתו לתל אביב והחל לכתוב בעיתונים "למרחב" ו"דבר". מדוריו נקראו "ארץ חמדה" ו"משוט בארץ" עדכן את קוראיו במחקרי ארץ ישראל, ובמקביל הנחה אותם אל אתרי טיול שונים בארץ. במשך השנים כתב מאות רשימות בכתבי עת שונים, כולל עיתוני ילדים ונוער.
בגיל 30 החל את לימודיו האקדמיים ב"אוניברסיטת תל אביב" וסיים תואר ראשון בארכיאולוגיה ובתולדות ארץ ישראל. לאחר מכן סיים בהצטיינות תואר שני על "המצב המדיני והצבאי בארץ ישראל במחצית המאה השמינית לפני הספירה". את התואר דוקטור לפילוסופיה קיבל מאוניברסיטת בר אילן על מחקרו "נסיונות התיישבות יהודית בעבר הירדן 1871 - 1947 ".
הוא נפטר בדמי ימיו ממחלה קשה בגיל 54.
במכללה האקדמית בית ברל קיים מרכז צבי אילן ללימודי ארץ ישראל ובו ארכיונו וכל מחקריו של צבי אילן.
הרקע לחקר ארץ ישראל[עריכה]
צבי אילן החל בפירסום רחב של מאמרים אחרי מלחמת ששת הימים. בכתבות בעיתון הוא פירסם רשמיו מביקור ב"שטחים המשוחררים" - כפי שכונו אז באמצעי התקשורת ובציבור הרחב: יהודה, בנימיו, שומרון, חבל עזה, מדבר סיני והגולן. בהקדמה לספרו "אתמולים" הוא מספר כיצד נוצר המגע הראשון שלו עם חקר ארץ ישראל. בשנת 1949 הוא היה בסימינר לנערים עובדים בנען. שם לימד חוקר ארץ ישראל שמריהו גוטמן. במסגרת סיור הם עלו על גבעה וצפו בעיר רמלה. כאשר התלמידים נשאלו למקור השם, צבי אילן שהיה תושב יפו, נזכר כי "רמל" בערבית זה חול. ואכן זה היה המקום לשם העיר. הוא הבין את הקשר ביו הסתכלות בנוף לביו ידע שנרכש קודם.
הוא התיישב בקיבוץ מעוז חיים והיה לרועה צאן. בהזדמנות שרעה את הכבשים עבר ליד תילים וחורבות, הרים חרסים, שברי זכוכית ומטבעות. הוא התבשר על גילוי בית כנסת בבית שאן ולאחר מכן גם במעוז עיים, היכו שראה את הצאן. מכאן הוא עבר ללימוד שיטטתי של חקר ארץ ישראל בכלל ובתי כנסת עתיקים בפרט.
מחקריו היחודיים[עריכה]
הוא ערך חפירות ארכיאולוגיות רבות. בעיקר התעניין ב בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל , בין השאר הוא היה אחראי לחשיפת הממצאים הארכאולוגים בבית הכנסת במרות ובבית הכנסת במעון המקראית.
מספריו[עריכה]
- מרות הכפר היהודי הקדום - עם עמנואל דמתי, החברה להגנת הטבע, 1987
- ארבל – יישוב יהודי קדום במזרח הגליל התחתון, עם אברהם איזדרכת, 1988, בהוצאת התנועה הקיבוצית
- אתמולים – מחקרים ותגליות בעברה של הארץ - מודן, 1988
- הכמיהה להתיישבות יהודית בעבר-הירדן 1947 – 1871 - יד בן-צבי, 1984
- בתי-כנסת בגליל ובגולן - כנה ירושלים, 1986
- בתי-כנסת קדומים בגליל ובגולן - אריאל , הוצאה מתוקנת ומורחבת, 1987
- בתי כנסת קדומים בארץ ישראל – משרד הבטחון, 1991
- קברי צדיקים – כנה ירושלים, 1997
ספרי הדרכה וטיולים:
- ארץ הגולן – מדריך למסייר ולמטייל, עם עובד, 1968, הוצאה מורחבת 1977
- ארץ חמדה - תרבות וחינוך, 1978
- בקעת הירדן ומדבר שומרון - עם עובד-תרבות וחינוך, 1973
- חן המקום – סיפוריהם של אתרי טיול בארץ, עם עובד-תרבות וחינוך, 1967
- ים-המלח וחופיו - עם עובד-תרבות וחינוך, 1971
• מדבר יהודה וספר המדבר - עם עובד-תרבות וחינוך, 1971
- משוט בארץ – טיולים באיזורים משוחררים, עם עובד-תרבות וחינוך, 1967
- סיני ורצועת עזה – דרכים ואתרים – מדריך למטייל, עם עובד-תרבות וחינוך, 1968
- 78 טיולים ברחבי ישראל - עם עובד-תרבות וחינוך