סביבון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
יש הנוהגים לשחק בסביבון ב[[חנוכה]]. | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
סביבון [דרייד"ל באידיש] הוא כלי משחק מסתובב. עם חוד בקצהו התחתון ומקום לאחיזה בחלקו העליון. יש הנוהגים לשחק בסביבון ב[[חנוכה]]. | |||
== טעמי המנהג == | == טעמי המנהג == | ||
ישנם כמה טעמים למנהג זה: | ישנם כמה טעמים למנהג זה: | ||
@ יש אומרים שכשמלכו [[יון]] ולא הניחו אותם לעסוק ב[[תורה]] וב[[מצוות]], כשהיו ישראל לומדים תורה או מתאספים לדבר מצוה (כגון ל[[ברית מילה]]) היו מניחים לידם סביבונים, כשהקלגסים היוונים היו באים, היו משחקים בהם, כדי שלא ידעו שלמדו תורה {{מקור| | @ יש אומרים שכשמלכו [[יון]] ולא הניחו אותם לעסוק ב[[תורה]] וב[[מצוות]], כשהיו ישראל לומדים תורה או מתאספים לדבר מצוה (כגון ל[[ברית מילה]]) היו מניחים לידם סביבונים, כשהקלגסים היוונים היו באים, היו משחקים בהם, כדי שלא ידעו שלמדו תורה {{מקור|שו"ת דברי יציב או"ח סוף סי' רפג ד"ה ובהנ"ל אפשר|כן}}. | ||
@ | @ | ||
== | == התנגדות למנהג == | ||
בעל [[שו"ת חוות יאיר]] {{הערה|סימן קכ"ו}}מספר כי אביו התנגד מאוד למנהג הסביבון בחנוכה וניסה לבטלו. הוא התנגד לכך שהפכו את ימי חנוכה מימים של הודאה והלל לימי שחוק והוללות. הוא ניסה להעביר את ימי המשחק בסביבון לשמונת הימים בהם הנוצרים שובתים ממלאכתם (לפני יום אידם בתחילת השנה הלועזית) אך בני הקהילה לא הסכימו לשנות ממנהגם הקבוע. | |||
== צורת הסביבון == | == צורת הסביבון == | ||
לדעה זו, ב[[ארץ ישראל]], יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "'''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''פ'''ה". וכן נהגו רבים. | ב[[גלות]] נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: '''נ''', '''ג''', '''ה''', '''ש'''. | ||
יש שהסבירו שאלו [[ראשי תיבות]] של המילים: "[[נס|'''נ'''ס]] '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם", והכוונה ל[[ארץ ישראל]]. ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד|חב"ד]] הסביר ש'נס גדול' - הוא נס המשתלב במערכת ה[[טבע]]{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח ח"א, ע' 360 הערה 32}}. לדעה זו, ב[[ארץ ישראל]], יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "'''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''פ'''ה"{{דרוש מקור}}. וכן נהגו רבים. | |||
אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש. ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו: | אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש{{דרוש מקור}}. ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו: | ||
* יש הטוענים שאלו ראשי תיבות של המילים "'''נ'''שיא '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''מעון", והכוונה היא לשמעון[[חשמונאים|החשמונאי]]. | * יש הטוענים שאלו ראשי תיבות של המילים "'''נ'''שיא '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''מעון", והכוונה היא לשמעון[[חשמונאים|החשמונאי]]{{דרוש מקור}}. | ||
* יש הטוענים כי האותיות של הסביבון מכוונות למשחק הימורים | * יש הטוענים כי האותיות של הסביבון מכוונות למשחק הימורים{{הערה|יש המוסיפים{{דרוש מקור}}, שבמקור הוא מנהג גרמני, ששיחקו בו יהודים רבים ואף הפסידו כספים. לטענתם, במקור על הסביבון היו חרותות ארבע אותיות: N, G, H, S, והם תורגמו לאותיות: נ, ג, ה, ש.}}, והאות '''ג''' משמעותה "גנץ" (- זכית בכל הכסף), האות '''נ''' משמעותה "נישט" (- לא זכית בכלום), האות '''ה''' משמעותה "הַלְבְּ" (- זכית במחצית מסכום הכסף), והאות ש משמעותה "שטל" (- המתן תור אחד){{דרוש מקור}}. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* ''' | |||
* '''אור ישראל''', | * הרב יצחק טעסלער, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13594&st=&pgnum=50&hilite= ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה]''', מתוך: אור ישראל - קובץ לענייני הלכה ומנהג, כרך יד<ref>הוצאת מאנסי ניו יארק, טבת תשנ"ט.</ref> (שנה ד גליון ב), עמ' נ-ס | ||
* הרב ישראל תנחום דרדק, '''אור ישראל''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50452&st=&pgnum=44&hilite= מהד' תשס"ח, פ"א סעיף כד, עמ' כד]-כו | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=24&t=2973&p=21913&hilit=%D7%9E%D7%A8%D7%90+%D7%93%D7%90%D7%A8%D7%A2%D7%90#p21913 מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה 'חנוכיה'] - פורום 'אוצר החכמה' | |||
* [[הרב יוסף קלנר]], '[http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=10875&cat_id=3750 מדוע משחקים בסביבונים בחנוכה?] - ערוץ מאיר | |||
* הרב ש.ב. גנוט, [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=1262:sevivon&catid=57:categoryhagimpapers&Itemid=81 כשפוסק הדור שיחק בסביבון] - אתר 'השבת' | |||
* הרב שלום מאיר ולך, [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=1264:2010-12-02-18-11-37&catid=57:categoryhagimpapers&Itemid=81 לקח הסביבון] - אתר 'השבת' | |||
* הרב ש.ב. גנוט, [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=1263:2010-12-02-18-09-14&catid=57:categoryhagimpapers&Itemid=81 סביבונים בשבת] - אתר 'השבת' | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
גרסה אחרונה מ־18:04, 18 בנובמבר 2024
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
סביבון [דרייד"ל באידיש] הוא כלי משחק מסתובב. עם חוד בקצהו התחתון ומקום לאחיזה בחלקו העליון. יש הנוהגים לשחק בסביבון בחנוכה.
טעמי המנהג[עריכה]
ישנם כמה טעמים למנהג זה:
- יש אומרים שכשמלכו יון ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, כשהיו ישראל לומדים תורה או מתאספים לדבר מצוה (כגון לברית מילה) היו מניחים לידם סביבונים, כשהקלגסים היוונים היו באים, היו משחקים בהם, כדי שלא ידעו שלמדו תורה (שו"ת דברי יציב או"ח סוף סי' רפג ד"ה ובהנ"ל אפשר).
התנגדות למנהג[עריכה]
בעל שו"ת חוות יאיר [1]מספר כי אביו התנגד מאוד למנהג הסביבון בחנוכה וניסה לבטלו. הוא התנגד לכך שהפכו את ימי חנוכה מימים של הודאה והלל לימי שחוק והוללות. הוא ניסה להעביר את ימי המשחק בסביבון לשמונת הימים בהם הנוצרים שובתים ממלאכתם (לפני יום אידם בתחילת השנה הלועזית) אך בני הקהילה לא הסכימו לשנות ממנהגם הקבוע.
צורת הסביבון[עריכה]
בגלות נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, ש.
יש שהסבירו שאלו ראשי תיבות של המילים: "נס גדול היה שם", והכוונה לארץ ישראל. האדמו"ר מחב"ד הסביר ש'נס גדול' - הוא נס המשתלב במערכת הטבע[2]. לדעה זו, בארץ ישראל, יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "נס גדול היה פה"(דרוש מקור). וכן נהגו רבים.
אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש(דרוש מקור). ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו:
- יש הטוענים שאלו ראשי תיבות של המילים "נשיא גדול היה שמעון", והכוונה היא לשמעוןהחשמונאי(דרוש מקור).
- יש הטוענים כי האותיות של הסביבון מכוונות למשחק הימורים[3], והאות ג משמעותה "גנץ" (- זכית בכל הכסף), האות נ משמעותה "נישט" (- לא זכית בכלום), האות ה משמעותה "הַלְבְּ" (- זכית במחצית מסכום הכסף), והאות ש משמעותה "שטל" (- המתן תור אחד)(דרוש מקור).
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יצחק טעסלער, ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה, מתוך: אור ישראל - קובץ לענייני הלכה ומנהג, כרך יד[4] (שנה ד גליון ב), עמ' נ-ס
- הרב ישראל תנחום דרדק, אור ישראל, מהד' תשס"ח, פ"א סעיף כד, עמ' כד-כו
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה 'חנוכיה' - פורום 'אוצר החכמה'
- הרב יוסף קלנר, 'מדוע משחקים בסביבונים בחנוכה? - ערוץ מאיר
- הרב ש.ב. גנוט, כשפוסק הדור שיחק בסביבון - אתר 'השבת'
- הרב שלום מאיר ולך, לקח הסביבון - אתר 'השבת'
- הרב ש.ב. גנוט, סביבונים בשבת - אתר 'השבת'