ברכת אבות: הבדלים בין גרסאות בדף
({{ברכות עמידה}}) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==טעם הכריעה== | ==טעם הכריעה== | ||
טעם הכריעה הוא, שכן דרך ארץ להשתחוות כשבאים לפני המלך, ויש דורשים זאת ממה שנאמר {{מקור| | טעם הכריעה הוא, שכן דרך ארץ להשתחוות כשבאים לפני המלך, ויש דורשים זאת ממה שנאמר {{מקור|בראשית כד, מח|כן}}: "ואקד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אלקי אדני אברהם". | ||
{{ברכות עמידה}} | {{ברכות עמידה}} | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:35, 5 בספטמבר 2012
|
|
הברכה הראשונה של תפילת העמידה, הנקראת כן על שם האבות המוזכרים בה: "אלקי אברהם, אלקי יצחק ואלקי יעקב".
טעם אמירתה[עריכה]
בגמרא (ר"ה לב.) נאמר: "ת"ר: מניין שאומרים אבות? שנאמר: 'הבו לה' בני א-לים'". ומבאר רש"י: "בני א-לים = לישנא דתקיפי".
כוונה בה[עריכה]
חובה לכוון היטב בברכת אבות. בברכה זו אנו מפרטים את שבחו של ה', ואין זה ראוי שבעת האמירה יפנה האדם את מחשבתו לעניינים אחרים.
אם אמר את ברכת "אבות" מבלי לכוון לפירוש המלים ונזכר בכך לפני שאמר את שם ה' של ברכת "ברוך אתה ה' מגן אברהם", יחזור לומר שוב מהמלים "אלקי אברהם, אלקי יצחק וכו'".
הכריעה בה[עריכה]
בברכת אבות כורעים בתחילת הברכה ובסיומה. אופן הכריעה הוא: כשאומר "ברוך" יכפוף את ברכיו, כשאומר "אתה" ישתחווה, כלומר, יכפוף את ראשו וגופו בבת אחת וכשמגיע לאמירת "ה'" יזקוף בנחת, תחילה את ראשו ואחר כך את גופו.
טעם הכריעה[עריכה]
טעם הכריעה הוא, שכן דרך ארץ להשתחוות כשבאים לפני המלך, ויש דורשים זאת ממה שנאמר (בראשית כד, מח): "ואקד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אלקי אדני אברהם".