רבי שלמה איגר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי שלמה איגר''' מגדולי האחרונים, בעל "גליון מהרש"א" על הש"ס (יש להבדיל בינו לבין מהרש"א- רבי שלמה אל...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Naharsha eiger.jpg|200px|שמאל|ממוזער|רבי שלמה איגר]] | |||
'''רבי שלמה איגר''' מגדולי ה[[אחרונים]], בעל "גליון מהרש"א" על הש"ס (יש להבדיל בינו לבין [[מהרש"א]]- רבי שלמה אליעזר הלוי אידלס. בעל חידושי אגדות וחידושי הלכות לש"ס). | '''רבי שלמה איגר''' מגדולי ה[[אחרונים]], בעל "גליון מהרש"א" על הש"ס (יש להבדיל בינו לבין [[מהרש"א]]- רבי שלמה אליעזר הלוי אידלס. בעל חידושי אגדות וחידושי הלכות לש"ס). | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בליסא שבפולין בשנת תקמ"ו לאביו [[רבי עקיבא איגר]] ולאמו גליקכא. בצעירותו למד בישיבה של אביו והוכתר כעילוי. בשנת תקס"א, בהיותו בן 16, נשא את גולדה בת ר' ישראל הירשזון, ועבר להתגורר בבית חותנו בורשה. בורשה עסק במסחר לצד לימודו, והצליח בעסקיו. התגורר בורשה במשך שלושים וחמש שנה, והיה פעיל בענייני הקהילה, הגשמיים והרוחניים. בשנת תקצ"א התארגן מרד פולני כנגד השלטון הרוסי, ור' שלמה עמד בראש ועד שתפקידו לעורר יהודים להצטרף למרד ולסייע למורדים. כתוצאה מכך, הפסיד את רכושו, ונאלץ לקבל על עצמו משרת רבנות, והחל לכהן כרב העיר קאליש. בשנת תקצ"ח נפטר רעק"א, ובפוזנא- עיר רבנותו של אביו פרצה מחלוקת קשה בין המשכילים לחרדים אודות הרב שיחליף את רעק"א. החרדים רצו שר' שלמה ישב תחתיו, ולאחר כשנתיים של מאבק, הצליח לקבל ר' שלמה את משרת רבה של פוזנא, בשנת ת"ר. התכתב עם גדולי דורו בהלכה, ביניהם: אביו ({{מקור|רבי עקיבא איגר קמא רכא$שו"ת רעק"א קמא רכא}} ועוד), גיסו ה[[חתם סופר]], [[הרב אליהו גוטמכר]] מגריידיץ, [[רבי ישראל יהושע טרונק]] מקוטנא, הכתב סופר ועוד. לקראת סוף חייו התייאש ממלחמת נגד הרפורמים העירו, והחליט לחזור לקלאיש. נפטר בי"א | נולד בליסא שבפולין בשנת תקמ"ו לאביו [[רבי עקיבא איגר]] ולאמו גליקכא. בצעירותו למד בישיבה של אביו והוכתר כעילוי. בשנת תקס"א, בהיותו בן 16, נשא את גולדה בת ר' ישראל הירשזון, ועבר להתגורר בבית חותנו בורשה. בורשה עסק במסחר לצד לימודו, והצליח בעסקיו. התגורר בורשה במשך שלושים וחמש שנה, והיה פעיל בענייני הקהילה, הגשמיים והרוחניים. בשנת תקצ"א התארגן מרד פולני כנגד השלטון הרוסי, ור' שלמה עמד בראש ועד שתפקידו לעורר יהודים להצטרף למרד ולסייע למורדים. כתוצאה מכך, הפסיד את רכושו, ונאלץ לקבל על עצמו משרת רבנות, והחל לכהן כרב העיר קאליש. בשנת תקצ"ח נפטר רעק"א, ובפוזנא- עיר רבנותו של אביו פרצה מחלוקת קשה בין המשכילים לחרדים אודות הרב שיחליף את רעק"א. החרדים רצו שר' שלמה ישב תחתיו, ולאחר כשנתיים של מאבק, הצליח לקבל ר' שלמה את משרת רבה של פוזנא, בשנת ת"ר. התכתב עם גדולי דורו בהלכה, ביניהם: אביו ({{מקור|רבי עקיבא איגר קמא רכא$שו"ת רעק"א קמא רכא}} ועוד), גיסו ה[[חתם סופר]], [[הרב אליהו גוטמכר]] מגריידיץ, [[רבי ישראל יהושע טרונק]] מקוטנא, הכתב סופר ועוד. לקראת סוף חייו התייאש ממלחמת נגד הרפורמים העירו, והחליט לחזור לקלאיש. נפטר בי"א ב[[טבת]] תרי"ב, ונקבר בפוזנא. | ||
אחד מבניו, [[רבי יהודה לייב איגר]] (המכונה ר' לייבלה איגר), התקרב ל[[החסידות|חסידות]], והפך לחסיד נלהב של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] ותלמידו [[רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא]]. ר' שלמה ור' עקיבא ניסו להניאו מהתקרבותו לחסידות, אולם לא עלה בידם, והוא הפך לחסיד נלהב ול[[אדמו"ר]] בעצמו בלובלין. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''גליון מהרש"א''' על הש"ס. | *'''גליון מהרש"א''' על הש"ס. | ||
*'''[[שו"ת]] ר"ש איגר'''- פסקים וכתבים, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | *'''[[שו"ת]] ר"ש איגר'''- פסקים וכתבים, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | ||
*'''ספר העיקרים'''- | *'''ספר העיקרים'''- ביאורים בעיקרי ההלכות. יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק עם הערות, מראי מקומות וביאוים מאת הרב יהושע קצנלנבוגן. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* הרב אהרן בן ציון שורין, '''קשת גבורים''' חלק ג', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], עמ' 28-32. | |||
{{מיון רגיל:איגר שלמה}} | {{מיון רגיל:איגר שלמה}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | [[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:55, 30 במאי 2013
|
|
רבי שלמה איגר מגדולי האחרונים, בעל "גליון מהרש"א" על הש"ס (יש להבדיל בינו לבין מהרש"א- רבי שלמה אליעזר הלוי אידלס. בעל חידושי אגדות וחידושי הלכות לש"ס).
תולדות חייו[עריכה]
נולד בליסא שבפולין בשנת תקמ"ו לאביו רבי עקיבא איגר ולאמו גליקכא. בצעירותו למד בישיבה של אביו והוכתר כעילוי. בשנת תקס"א, בהיותו בן 16, נשא את גולדה בת ר' ישראל הירשזון, ועבר להתגורר בבית חותנו בורשה. בורשה עסק במסחר לצד לימודו, והצליח בעסקיו. התגורר בורשה במשך שלושים וחמש שנה, והיה פעיל בענייני הקהילה, הגשמיים והרוחניים. בשנת תקצ"א התארגן מרד פולני כנגד השלטון הרוסי, ור' שלמה עמד בראש ועד שתפקידו לעורר יהודים להצטרף למרד ולסייע למורדים. כתוצאה מכך, הפסיד את רכושו, ונאלץ לקבל על עצמו משרת רבנות, והחל לכהן כרב העיר קאליש. בשנת תקצ"ח נפטר רעק"א, ובפוזנא- עיר רבנותו של אביו פרצה מחלוקת קשה בין המשכילים לחרדים אודות הרב שיחליף את רעק"א. החרדים רצו שר' שלמה ישב תחתיו, ולאחר כשנתיים של מאבק, הצליח לקבל ר' שלמה את משרת רבה של פוזנא, בשנת ת"ר. התכתב עם גדולי דורו בהלכה, ביניהם: אביו (שו"ת רעק"א קמא רכא ועוד), גיסו החתם סופר, הרב אליהו גוטמכר מגריידיץ, רבי ישראל יהושע טרונק מקוטנא, הכתב סופר ועוד. לקראת סוף חייו התייאש ממלחמת נגד הרפורמים העירו, והחליט לחזור לקלאיש. נפטר בי"א בטבת תרי"ב, ונקבר בפוזנא.
אחד מבניו, רבי יהודה לייב איגר (המכונה ר' לייבלה איגר), התקרב לחסידות, והפך לחסיד נלהב של רבי מנחם מנדל מקוצק ותלמידו רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא. ר' שלמה ור' עקיבא ניסו להניאו מהתקרבותו לחסידות, אולם לא עלה בידם, והוא הפך לחסיד נלהב ולאדמו"ר בעצמו בלובלין.
ספריו[עריכה]
- גליון מהרש"א על הש"ס.
- שו"ת ר"ש איגר- פסקים וכתבים, בהוצאת מוסד הרב קוק.
- ספר העיקרים- ביאורים בעיקרי ההלכות. יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק עם הערות, מראי מקומות וביאוים מאת הרב יהושע קצנלנבוגן.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 28-32.