רבי יוסף טאיטצאק: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי יוסף טאיטצאק (טאיטאצאק)''' (מכונה לעיתים בשם '''מהרי"ט''') היה מגדולי רבני סלוניקי. ==תולדות חייו== ==דמ...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (16 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יוסף טאיטצאק (טאיטאצאק)''' (מכונה לעיתים בשם '''מהרי"ט''') היה | '''רבי יוסף טאיטצאק (טאיטאצאק)''' (מכונה לעיתים בשם '''מהרי"ט'''<ref>יש להבדיל בינו לבין [[רבי יוסף מטראני]] שמכונה אף הוא בשם מהרי"ט.</ref>) היה [[רב]] וראש ישיבה חשוב בסלוניקי שביוון. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בקשטיליה שבספרד בשנת רכ"ה לרבי שלמה טאיטצאק. על פי עדותו, גדל יחד עם [[רבי לוי בן חביב]]- המהרלב"ח. בשנת רנ"ב גורש ב[[גירוש ספרד]] ועבר לפורטוגל. מפורטוגל עבר לסלוניקי, שם התיישב וייסד [[ישיבה]] גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים. על פי עדותו, היה ישן ואוכל ביום במשך שש שעות בלבד, וכאשר היה צריך להשקיע זמן בכתיבת תשובה וכד', היה מפחית משעות השינה שלו {{מקור|שארית יהודה דף ע ע"ב|כן}}. בסוף ימיו עבר לקושטא, שם נפטר בגיל שמונים ואחת בשנת ש"ו. [[החיד"א]] כותב (שם הגדולים מערכת גדולים בערכו) כי זכה לגילויי "מגיד". | |||
==דמותו ותורתו== | ==דמותו ותורתו== | ||
[[רבי אליהו די וידאש]] כותב ([[ראשית חכמה]] שער הקדשוה פרק ז' אות פ"ח), כי במשך ארבעים שנה היה ישן על מיטה מוצעת רק ב[[שבת]], אלא היה ישן על תיבת עץ כאשר רגליו באויר, והיה נוהג לקום בחצות, ואיש מלבד אשתו לא ידע זאת. | |||
[[החיד"א]] בספר "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך בית יוסף) כותב, כי דורו היה ראוי לכתיבת ספר כמו [[בית יוסף]], והיו שלושה חכמים שהיו ראוים לכתביתו, והם [[רבי יוסף קארו]], מהר"י טאיטצאק ומהר"י בן לב, אך ר"י קארו נבחר בסוף לכתיבתו. | |||
==תלמידיו וצאצאיו== | ==תלמידיו וצאצאיו== | ||
העמיד תלמידים גדולים רבים, כפי שכותב: "ויש לי יותר מעשרים תלמידים מובהקים שכל תורתם ממני והן ראוים לבעלי ישיבות וכולם בעלי הוראה" {{מקור|שארית יהודה ז|כן}}. | |||
מתמלידיו: | |||
*[[רבי שמואל די מודינה]]- מהרשד"ם. | |||
*[[רבי שלמה הלוי אלקבץ]]. | |||
*[[רבי משה אלשיך]]. | |||
*רבי יצחק אדרבי- בעל "דברי ריבות". | |||
*רבי אברהם אשכנזי- בעל "מעשי ה'". | |||
*מהר"י סאגיש. | |||
בין צאצאיו נמנה [[בנימין זאב הרצל]], חוזה מדינת היהודים ונשיא ה[[ציונות|התנועה הציונית]]<ref>על פי דברי [[הרצי"ה]] קוק בשם ר' אהרן מרקוס, לנתיבות ישראל ח"ב, מאמר "להצדיק צדיקים"</ref>. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
התכתב בהלכה עם גדולי דורו, בהם ר"י קארו, שכתב עליו: "אור ישראל וקדושו, עטרת בני הגולה העומד לנס עמים ולצפירת תפארת ראש ישיבת תורתנו הרב המובהק החכם השלם והכולל" {{מקור|אבקת רוכל נא|כן}}, וכן ב[[שו"ת]] {{מקור|בנימין זאב תכג}} ועוד. | |||
מספריו: | |||
*'''פורת יוסף'''- על [[מגילת קהלת]]. | |||
*'''לחם סתרים'''- על [[ספר דניאל]] ו[[חמש מגילות]]. | |||
*'''שארית יהודה'''- פסקים ותשובות. | |||
*'''פסקי הגאון מהרי"ט'''. | |||
*"ארבעה חיבורים של פירושים וגילויים מפי מגיד" (לשונו של ר' מאיר בניהו בהקדמה לספר "פסקי הגאון מהרי"ט). יתכן שאלו הכתבים בהם השתמש ה[[קבלה|מקובל]] [[רבי אברהם אזולאי]]- בעל "חסד לאברהם", כפי שכותב נכדו החיד"א בספר שם הגדולים (ערך ר"י טאיטצאק). | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%98%D7%90%D7%99%D7%98%D7%90%D7%A6%D7%90%D7%A7#cite_ref-10| רבי יוסף טאיטצאק באתר ויקפדיה העברית]. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:טאיטצאק יוסף}} | {{מיון רגיל:טאיטצאק יוסף}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בחו"ל]] | |||
[[קטגוריה:רבני הבלקן וטורקיה]] | |||
[[קטגוריה:חכמי ספרד]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:47, 13 בדצמבר 2015
|
|
רבי יוסף טאיטצאק (טאיטאצאק) (מכונה לעיתים בשם מהרי"ט[1]) היה רב וראש ישיבה חשוב בסלוניקי שביוון.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בקשטיליה שבספרד בשנת רכ"ה לרבי שלמה טאיטצאק. על פי עדותו, גדל יחד עם רבי לוי בן חביב- המהרלב"ח. בשנת רנ"ב גורש בגירוש ספרד ועבר לפורטוגל. מפורטוגל עבר לסלוניקי, שם התיישב וייסד ישיבה גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים. על פי עדותו, היה ישן ואוכל ביום במשך שש שעות בלבד, וכאשר היה צריך להשקיע זמן בכתיבת תשובה וכד', היה מפחית משעות השינה שלו (שארית יהודה דף ע ע"ב). בסוף ימיו עבר לקושטא, שם נפטר בגיל שמונים ואחת בשנת ש"ו. החיד"א כותב (שם הגדולים מערכת גדולים בערכו) כי זכה לגילויי "מגיד".
דמותו ותורתו[עריכה]
רבי אליהו די וידאש כותב (ראשית חכמה שער הקדשוה פרק ז' אות פ"ח), כי במשך ארבעים שנה היה ישן על מיטה מוצעת רק בשבת, אלא היה ישן על תיבת עץ כאשר רגליו באויר, והיה נוהג לקום בחצות, ואיש מלבד אשתו לא ידע זאת.
החיד"א בספר "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך בית יוסף) כותב, כי דורו היה ראוי לכתיבת ספר כמו בית יוסף, והיו שלושה חכמים שהיו ראוים לכתביתו, והם רבי יוסף קארו, מהר"י טאיטצאק ומהר"י בן לב, אך ר"י קארו נבחר בסוף לכתיבתו.
תלמידיו וצאצאיו[עריכה]
העמיד תלמידים גדולים רבים, כפי שכותב: "ויש לי יותר מעשרים תלמידים מובהקים שכל תורתם ממני והן ראוים לבעלי ישיבות וכולם בעלי הוראה" (שארית יהודה ז).
מתמלידיו:
- רבי שמואל די מודינה- מהרשד"ם.
- רבי שלמה הלוי אלקבץ.
- רבי משה אלשיך.
- רבי יצחק אדרבי- בעל "דברי ריבות".
- רבי אברהם אשכנזי- בעל "מעשי ה'".
- מהר"י סאגיש.
בין צאצאיו נמנה בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים ונשיא ההתנועה הציונית[2].
ספריו[עריכה]
התכתב בהלכה עם גדולי דורו, בהם ר"י קארו, שכתב עליו: "אור ישראל וקדושו, עטרת בני הגולה העומד לנס עמים ולצפירת תפארת ראש ישיבת תורתנו הרב המובהק החכם השלם והכולל" (אבקת רוכל נא), וכן בשו"ת בנימין זאב תכג ועוד.
מספריו:
- פורת יוסף- על מגילת קהלת.
- לחם סתרים- על ספר דניאל וחמש מגילות.
- שארית יהודה- פסקים ותשובות.
- פסקי הגאון מהרי"ט.
- "ארבעה חיבורים של פירושים וגילויים מפי מגיד" (לשונו של ר' מאיר בניהו בהקדמה לספר "פסקי הגאון מהרי"ט). יתכן שאלו הכתבים בהם השתמש המקובל רבי אברהם אזולאי- בעל "חסד לאברהם", כפי שכותב נכדו החיד"א בספר שם הגדולים (ערך ר"י טאיטצאק).
לקריאה נוספת[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ יש להבדיל בינו לבין רבי יוסף מטראני שמכונה אף הוא בשם מהרי"ט.
- ↑ על פי דברי הרצי"ה קוק בשם ר' אהרן מרקוס, לנתיבות ישראל ח"ב, מאמר "להצדיק צדיקים"